יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

יש לנו מטרה, תפקיד ושליחות, ואין שום נימוק או טענה, תשמע הגיונית ככל שתהיה, שתסיט אותנו מהם. “ווילדע רייד”, “אורות דתהו” “קרייזי אבאוט משיח”, אלה רק חלק מהביטויים שממחישים את הגישה של הרבי, לכך שמשיח, הוא המטרה, הוא הדבר שבלעדיו אי אפשר, ואין שום טענה ‘רציונלית’ שיכולה להסיט אותנו מלעסוק בכך

לכל דור ולכל תקופה, יש את המאפיינים המיוחדים לה. כיהודים בכלל, ועל פי פנימיות התורה במיוחד, ברור שכל תקופה שמתאפיינת בתופעות מסוימות בעולם, יש לזה מקור בצד הקדושה. הבנה זו מתחדדת במיוחד על פי תורתו והנהגתו של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, המראה כיצד השורש והמקור של כל עניין, הוא המקור האלוקי, וכיצד כל מאורע וכל תנועה בעולם, מקרבת אותנו אל היעד, אל הגאולה האמתית והשלימה.

אם ננסה לאפיין את התקופה האחרונה במיוחד, דומה שנוכל לתאר אותה כתקופה בה נפרצו והתבטלו כל הגבולות. שיטות שונות ומשונות בכל תחומי החיים, צצות חדשות לבקרים, תופסות מקום מרכזי, ונחשבות ככאלו שאין רשות לערער אחריהן. מענייני זכויות האדם כיחיד, ואף זכויות בעלי חיים.. ועד לתחומי האישיות, המשפחה והחברה. כל מה שהיה ידוע וברור, כל מה שהגיוני ונכון, מושלך הצידה, וכל מה שקורא תיגר על הסדר שקבע הקב”ה בעולם, נחשב כחדשני, עדכני ומתקדם.

מטבע הדברים, לא נוכל לעסוק בכל האמור, וגם אין בכך טעם, אולם נוכל לדוגמא לראות את האופן בו מתנהלת המערכת הציבורית בארץ ישראל, ובארצות הברית. בשני המקומות עומד בראש המדינה אדם שאינו בדיוק חביב התקשורת, או של החברה המחשיבה את עצמה ל’נאורה’ ומתקדמת.

אם ננסה לראות סביב מה נסובות מירב ההתקפות, נראה שמדובר בעניינים אישיים או משפחתיים, שאין להם דבר וחצי דבר עם ניהול ענייני המדינה והחברה. כמות המלל, הזמן והאנרגיה שמוקדשים לכך, הן בלתי נתפסות, ביחס לנושאים החשובים במיוחד, מהמלחמה בטרור ובאויבי עם ישראל והאנושות כולה, ואפילו בנושאי כלכלה, חברה ובטחון. אלו נושאים רלוונטיים, אולם נראה שיש מי שמעדיף את העיסוק בתחומים אחרים לגמרי.

אם ננסה לשאול גם את כל מי שמדבר על התנהגות ‘מתקדמת’ ו’נאורה’, על סמך מה בדיוק נקבעה העובדה כי זו צורת החיים הנכונה, לא נוכל לקבל תשובה הגיונית, אבל זה לא ממש משנה. נראה שיש מי ששם לו למטרה להפוך הכל, לשנות ו’לתקן’ גם ובעיקר את מה שלא צריך. זו המטרה, ולשמה כל האמצעים כשרים.

כנראה, שבימים אלו של הכנה ליו”ד שבט, אנו מקבלים תזכורת לכמה מהעניינים המרכזיים שבו. החל מהשטות של העולם, הגורמת לאנשים הנחשבים נבונים, לעסוק בענייני שטות והבל, מבלי לשים לב לכך, ולהאמין שבך הם מתקנים את העולם.

אם ניסיתם לדבר עם אלו שמפגינים בארץ נגד ראש הממשלה או בארה”ב נגד הנשיא, ולנסות להעלות טיעונים רציונליים, לפיהם אין טעם לעסוק בשטויות, הרי שתיווכחו לראות את השטות בהתגלמותה. יש מטרה - להפיל את ה’רשע’, ואין מקום לשום מחשבה.

ובנוסף, אנו נוכחים כי גם ב’לעומת זה’ מבינים וחשים כי הנשיא הוא הכל. אידאולוגיה וערכים הם חשובים מאד, אולם בסופו של דבר, מי שקובע הוא מי שנבחר לבצע את התפקיד. לעיתים קשה למצוא את ההבדל בדעות ובתכניות לביצוע בין המפלגות השונות, ובעיקר בין המועמדים העומדים בראשן, ההבדל הוא באדם, במנהיג.

דומה שהמסר מובן, אך חובה לחזור עליו שוב. נלמד מהשטות של העולם, ומרובה מידה טובה. יש לנו מטרה, תפקיד ושליחות, ואין שום נימוק או טענה, תשמע הגיונית ככל שתהיה, שתסיט אותנו מהם. “ווילדע רייד”, “אורות דתהו” “קרייזי אבאוט משיח”, אלה רק חלק מהביטויים שממחישים את הגישה של הרבי, לכך שמשיח, הוא המטרה, הוא הדבר שבלעדיו אי אפשר, ואין שום טענה ‘רציונלית’ שיכולה להסיט אותנו מלעסוק בכך.

נלמד שהנשיא הוא הכל, בו הכל תלוי. אין משמעות למסרים עמומים על גאולה, ולמשיח ששמו נעלם ומוסתר. אין טעם ואין תועלת בטשטוש, שכן הדברים ברורים. לדורנו יש נשיא, הוא זה שקובע את השליחות ואת העבודה, הוא זה שהמאמר הראשון קובע את סדר היום. הוא זה שממנו אנו לומדים, כי מטרתנו היא להתראות עם הרבי מה”מ בגופו, פה למטה, למטה מעשרה דברים והוא יגאלנו. כך אנו יודעים וכך אנו מכריזים, את ההכרזה שבה נמשיך עד ההתגלות המלאה, ובמיוחד אחריה:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!