מאות אלפי תושבי אה”ק רגילים להאזין להם מידי יום, הם הפכו למנגינת היום המלווה את

מאות אלפי תושבי אה”ק רגילים להאזין להם מידי יום, הם הפכו למנגינת היום המלווה את אוזניהם של האנשים בדרך לעבודה, ברכב, באוטובוס או בבית. המכנה המשותף שלהם: חסידי חב”ד שעובדים כשדרנים ברדיו ובטלוויזיה. בימים בהם חזות חרדית ברשתות התקשורת בישראל הפך לדבר שבשגרה משתפים אותנו שלושה שדרנים בולטים המייצגים את קשת הדעות ומגוון סוגי המדיה בישראל הרואים במקום עבודתם — שליחות. מאת שמואל צור

עמי מיימון, שדרן בכיר ומנהל התוכניות, קול ברמה | אורי רווח, כתב מבט לחדשות — הערוץ הראשון, שדרן ברשת מורשת של ‘קול ישראל’. מרצה בנושאי תקשורת, גאולה ומשיח | אורי דוד בן דוד, כתב חדשות ברדיו דרום בעניני צבא ובטחון, שדרן ברשת מורשת 

את ר’ עמי מימון דומה שאין צורך להציג בפני הקוראים. הקוריוזים בשידור חי והשמחה שחלק בלתי נפרד מחייו מצליחה להעניק לו בפעם השלישית ברציפות את התואר של “התוכנית המאוזנת ביותר בארץ ישראל” (ע”פ סקר TGI). ‘שר השמחה’ הרגיל את מאזיניו לשמוע את האמרה החסידית “שווה לרדת לעולם הזה שבעים שנה כדי לעזור ליהודי בגשמיות, וכל שכן ברוחניות” שחותמת מידי יום את שידורו. את הצלחתו האדירה הוא זוקף לעובדה שמסרים של חסידות, גאולה ומשיח הם בלתי נפרד מתוכניותיו “המיקרופון שלי, זה השופר של הרבי”.

 

בשבת האחרונה של תשע”ה שהינו כל צוות רדיו ‘קול ברמה’ במלון רמדה בירושלים. הייתה שבת עם אווירה מיוחדת, שבת של התעלות. במהלך השבת פנה אלי מגיש המהדורה המרכזית משה גלסנר והניח לי על הסטנדער כרך של ‘אגרות קודש’. לצידי ישב הגרפולוג גלעד שמע ואומר לי ‘תגיד, זה נכון כל הסיפורים האלה על המופתים של הרבי?’ עניתי לו ‘אמת, זה האורים והתומים של דורנו. כל דבר שיש אנחנו שואלים והרבי עונה’.

הוא בירר אצלי כיצד כותבים לרבי. הסברתי לו. מכיון שהיה שבת ביקש לפתוח בלי לכתוב. התשובה שנפתחה הדהימה אותו ואת כל הסובבים אותו: הרבי כותב שם ליהודי שמתעסק בשידורי רדיו ובמקביל לכך עוסק בהוצאת ספר. הרבי כותב שלדעתו כדאי שישקיע יותר בשידורי הרדיו ופחות בהוצאת הספר.

כשהבטתי בו, הוא היה המום. זה בדיוק המצב בו הוא נמצא והרבי ענה במדויק לשאלתו — — — . לאחר שבת חיפשנו בכל הכרכים את צירוף המילים ‘שידורי רדיו’ וכמעט ולא מצאנו…

בכל הזמן שזה התרחש ישב לצדנו יהודי יקר שעובד בתחנה שיש לו בת שהיא כבר שנים מעוכבת שידוך ותקופה ארוכה מנסים לסייע, אך הם מרגישים שהמצב ‘תקוע’.

הוא ביקש לפתוח גם. הסברתי לו כיצד עושים זאת, והוא פתח. התשובה שוב הדהימה אותו וגרמה להתרגשות ולפרסום הסיפור בין כל העובדים: במכתב שנפתח הרבי כותב שמה שכותב בנוגע לבתו שמעוכבת שידוך, אין הדבר נכון. ובע”ה היא תמצא את זיווגה וכו’ ותזכה להקים בית נאמן בישראל.

***

העבודה האינטנסיבית בתקשורת לא גורעת מההרגשה שהאחריות על שדרן שיושב ומאות אלפי מאזינים מקשיבים לו זו שליחות ואחריות ענקית. המסרים נבחרים בקפידה ומועברים באופן המתקבל. אצלנו ברדיו יש פתיחות מאוד גדולה לכל העניינים החב”דיים, אגרות קודש, מפעל השליחות, פינת תניא יומית, ראש ברש”י — לימוד רש”י יומי, התוועדויות ביומי דפגרא ועוד, זה רק חלק ממכלול שלם של פינות ומסרים שמועברים ברדיו. ניגוני חב”ד תופסים במה מאוד רצינית בכל תוכניות הרדיו. ניגון הצמח צדק שמנוגן היום בכל רחבות הריקודים, שירי שנת הקהל ועוד.

אני לא יודע כיצד ייראה הרגע שבו הרבי ייתגלה ואצטרך לשדר על כך, אבל באמת שאין לנו כוח כבר לתכנן כיצד יהיה ואיך ייפעלו השידורים וכו’.

 רבי, תתגלה!

 

 

 

מאות אלפי צופים כבר יודעים לזהות את האברך המזוקן המציץ בין דיווחי רשת הטלוויזיה הממלכתית — ערוץ 1. כבר שנים שהוא מדווח מכל חזית אפשרית בארץ ישראל במגוון נושאים, אך תמיד יושחל מסר יהודי, חסידי, גאולתי שיוסיף נופך לכתבה. לאחרונה הוא החל בהרצאות בבתי חב”ד ואירועים שונים על השילוב של תקשורת, גאולה, משיח ויהדות.  בעקבות סערה שעורר בשנה שעברה, לא מעט אנשים מזהים אותו ברחוב וקוראים לעבור ‘נו אורי, מתי הדיווח מבית המקדש?’ • “קומי אורי — כי בא אורך”.

 

כל המטרה והפוקוס שלי בעבודתי זה לנסות ולהכניס גאולה בתוך שלל השידורים שבין כך מלאים בחולין ולשון הרע. מידי פעם שופכים אור וברוך ה’ גם מצליחים בכך.

אשתף אתכם בדוגמא לכך מהשבוע האחרון. התבקשתי לעשות כתבה על ‘מרוץ לאופניים’ שמתרחש מידי שנה לפני יום הכיפורים. יהודים רבים שאינם שומרי תורה ומצוות לע”ע הולכים וקונים אופניים רק כדי לרכוב ביום כיפור. חשבתי לעצמי, כיצד אני יכול להכניס קצת אור בכתבה כזו?. בהשגחה פרטית במהלך הכנת הכתבה ראיינתי שני אחים ממשפחת לבנון מירושלים בגילאי 14–15 שסיפרו לי שהם נוסעים מירושלים לתל אביב הלוך וחזור וזה לוקח להם חמש שעות כל צד. אך על דבר אחד הם לא ייוותרו: תקיעת שופר בסיום תפילת נעילה.

לקחתי את המשפט הזה שהם אמרו והפכתי את הכתבה לכך שזו הגאווה היהודית של הנערים הצעירים, שלמרות המסע הארוך הם לא יוותרו על תקיעת השופר.

גם במסגרת עבודתי על דיווחים מבית הרפואה כשיש מלחמה וכדומה, תמיד אני משתמש במטבע הלשון שהנהיג הרבי ‘בית רפואה’ או ‘מרכז רפואי’. לא פעם חטפתי על כך צעקות מהמערכת אך הסברתי להם את דעת הרבי והעניין נרגע. אפילו הדוברת של ביה”ר הדסה עין כרם בירושלים התלהבה ואמרה שתפעל לשינוי שם המקום למרכז רפואי.

אחד השיאים היה בחודש אב בשנה שעברה (תשע”ד) שננזפתי על ידי נציב תלונות הציבור על כך שדיווחתי בערוץ 1 בשידור חי, בליל ט’ באב מרחבת הכותל, אמרתי שמאחורי הולך להבנות בית המקדש השלישי. זה עשה המון רעש. אבל סגירת המעגל הייתה בי”ט כסלו (תשע”ה) כשהבאתי אותו להתוועדות ברחובות, ואמרנו ‘לחיים’ הסברתי לו שזה לא דיווח חדשותי אלא האמונה של כל יהודי שבית המקדש השלישי ייבנה. וזו ההוכחה באמת כשרואים שהולכים בתוקף עם דעתו של הרבי הדברים מתקבלים.

לא אחת בדיווחים שלי אני מספר לכולם על כך שהכנתי ליינאפ (רשימת שידור) המוכנה ליום התגלותו של הרבי מלך המשיח. מהקרבת הקורבנות, הר הזיתים, הריקודים בכיכר ספרא וכו’, בעקבות כך אנשים מזהים אותי ברחוב ואומרים לי ‘נו, אורי, מתי הדיווח מבית המקדש?’

•

השנה האחרונה הייתה שנה מאוד קשה לרשות השידור. מאז שהוחלט על פירוק הרשות, האנשים כל היום עסוקים בפיצויים ובמענקים שיקבלו אם יפרשו. כחב”דניק אנשים רבים פונים אלי ושופכים את אשר על ליבם. לא אחת, עובדים כותבים לרבי באמצעות האגרות קודש וזוכים למענות מעודדים. אחת העובדות קיבלה אפילו תשובה בנוגע למקום עבודתה, שיהיו לה שם ניסים.  כל הזמן אני מזכיר להם ש’לחשוב טוב יהיה טוב’ זו לא רק אמרה שתעודד אותנו. זה דרך חיים. חיים שמחים, חיים שפורצים גבולות למעלה מדרך הטבע. ב”ה, כשמטפטפים את המסר אז הוא חודר בסופו של דבר.

אך דבר אחד חשוב למדתי. בשביל לצאת לעולם חייבים לטעון את עצמנו בלימוד החסידות. זה הדבר שנותן לי את הכוח לצאת החוצה. בלי זה, השליחות נעשית קשה עוד יותר.

לסיום, יש לי מנהג שאני כל בוקר כל צהריים וכל ערב עומד מול המראה או מול הילדים ופשוט מדווח את הדיווח הבא:

“קול ישראל מירושלים שלום רב, אלה החדשות :

מלך המשיח עומד להגיע זה עתה לבית המקדש השלישי הנצחי כאן בירושלים עיר הקודש, עוד מעט נעבור אליו בשידור חי. בינתיים, אנו נמצאים בעזרת הקורבנות יש כאן לא מעט, כבשים, אילים, פרים, עוד מעט נברר עבורכם את תעריפי המחירים של הקורבנות.

כעת רבבות עושים את דרכם על ענני שמיא לחגוג את חגיגת הגאולה האמיתית והשלימה בירושלים עיר הקודש, רבים רבים אנשים נשים וטף עולים על ענני שמיא מכל פינה ופינה בעולם ללא הבדלי המעמדות, ללא כחל ושרק ועושים את דרכם לבירה.

גם כאן בעמדה בהר הזיתים כבר רואים את הסימנים הראשונים של תחיית המתים, עוד מעט כולנו ניפגש כאן בשמחה ובריקודים ונלך להקריב קורבנות.

יש לא מעט מרואיינים כאן, מייד נעבור לכולם בשידור חי,

 יוצאים לפרסומות. מייד נשוב”.

 

 

 

במהלך מלחמת ‘צוק איתן’ מול עשרות מצלמות לאחר עדכון של הערכת מצב, ניגש הכתב הביטחוני של רדיו דרום לשר המשטרה. השר שפנה למיקרופון שהוגש לו על ידי הכתב, הופתע לשמע השאלה: “האם כבודו הניח תפילין היום?” השר שנהנה מהחזות החרדית ומהכתב הנמרץ נענה בחיוב להנחת תפילין. זהו בתמצית אם תרצו, אודי דוד בן דוד. אברך חסידי ונמרץ שלא מפספס אף הזדמנות במסגרת עבודתו להפצת יהדות ולמבצעיו הק’ של הרבי מלך המשיח.

 

•

 

את דרכי בתקשורת התחלתי במסגרת לימוד במכללת ‘ספיר’ שבשער הנגב. במקביל ללימודים התחלתי לעבוד בעיתון החדשות ‘סקופ’ באשקלון ומשם נסללה הדרך לעבוד ברדיו דרום — הרדיו הגדול האיזורי בדרום. מאז שזכיתי להתקרב לתורת החסידות ולאורו הגדול של הרבי מלך המשיח, לא פעם, רציתי לעזוב את מקום עבודתי בתקשורת ולפנות לדברים אחרים. האווירה הכללית במקומות אלו לא תאמו למצבי הרוחני כיהודי חרדי והתלבטתי בכך רבות.

כאשר התייעצתי עם המשפיע שלי הרב ליברמן מאשקלון, הוא אמר לי שדעתו של הרבי היא לא לעזוב את מקום העבודה, ואדרבא, דווקא שם להמשיך ולנצל את מקום העבודה להשפעה ביהדות. לאחר תשובה זו, בכוחו של המשלח, המשכתי בתוכנית שלי כשדרן לעניני צבא ובטחון וכתב ברדיו דרום, לצד עבודתי ברשת מורשת, וברוך ה’ מאז יש הצלחה רבה.

 האתגר הגדול הוא באמת במסגרת דיווחים רגילים להכניס מסרים מעודדים לעם ישראל. לדוגמא כשיש דיווח על התחממות באיזור הדרום, ירי של טילים וכו’ אני מרבה לצטט את דברי הגמרא על הזמן בו אנו נמצאים של עקבתא דמשיחא שאין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמיים,  ושצריך להתכונן כי המשיח כבר נמצא פה והולך להתגלות. לדעתי זה מסר שמחזק ומעודד את המאזינים שמצד אחד נחרדים, אך מצד שני מתעודדים ושומעים שהגאולה בפתח.

הרגע שאני מחכה ומצפה לו זה שאשב באולפן ובאוזנייה המפיק יודיע לי שהרבי מלך המשיח התגלה ואני צריך לדווח על כך.

 זה יהיה רגע השיא שלי שאני מחכה לו כל חיי.

(האמת,אני מוכן לוותר למישהו אחר, העיקר שיתגלה קודם…).