לעיתים, רק אות אחת קטנה, או אפילו חלק קטן ממנה, מפרידים בין השקר לאמת הנצחית. בי

לעיתים, רק אות אחת קטנה, או אפילו חלק קטן ממנה, מפרידים בין השקר לאמת הנצחית. בין ביטול ודבקות בה’ אחד, למשהו אחר לגמרי. בין השלמת הכוונה, לבין המשך דשדוש בענייני הגולה. לפעמים צריך רק לשנות את הסדר, לדעת שמה שנראה לנו חשוב והכרחי, אינו תמיד כזה, ומה שנראה בלתי מציאותי, מעבר ליכולת, מחוץ לגדרי העולם, הוא דווקא מה שעלינו לעשות.

שבת פרשת בא, שבת שלפני יו”ד–י”א שבט, הימים בהם אנו מציינים את נשיאותו של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, יחד עם יום ההילולא של כ”ק אדמו”ר הריי”צ נ”ע - המעבר מהדור הששי, לדורנו הדור השביעי. מהיום הראשון והמאמר הראשון של נשיאות כ”ק אדמו”ר מה”מ, אנו זוכים להוראות, הדרכות, תורה אינסופית. אולם היסוד, העיקר הוא אחד - תפקידו של דורנו, כפי שמבואר בהמשך ובמאמרי “באתי לגני”, השלמת השליחות והכוונה של הקב”ה בעולם, הגאולה השלימה לעיני בשר, בגשמיות, למטה מעשרה טפחים.

מדי שנה מתמקדים בחלק אחר מאותו המשך, בביאורים ובמאמרים של הרבי עליו, שכולם מהווים חלק מאותה שליחות ואותה משימה. אנו לומדים על כך שעלינו להפוך את השטות לשטות דקדושה, ואת השקר שבעולם, לקרש ממנו בונים את המשכן, ממנו פועלים את התכלית, את הפיכת העולם והכנתו להשראת השכינה, לקבלת פני משיח.

לעיתים, רק אות אחת קטנה, או אפילו חלק קטן ממנה, מפרידים בין השקר לאמת הנצחית. בין ביטול ודבקות בה’ אחד, למשהו אחר לגמרי. בין השלמת הכוונה, לבין המשך דשדוש בענייני הגולה. לפעמים צריך רק לשנות את הסדר, לדעת שמה שנראה לנו חשוב והכרחי, אינו תמיד כזה, ומה שנראה בלתי מציאותי, מעבר ליכולת, מחוץ לגדרי העולם, הוא דווקא מה שעלינו לעשות.

יש כל כך הרבה דברים שנחשבים הכרחיים, נכונים ואמיתיים, מבלי שתהיה לכך סיבה אמתית, זוהי השטות וזהו השקר של העולם. מי קבע שערכים ואמונות “מודרניות”, תפיסות שנושאות את שם החופש והשוויון, את ה”זכויות” ואת הקדמה, הן אמת, שחייבים לנהוג לפיה, או לכל הפחות לנסות להסתדר אתה, מי קבע שהרצון למצוא חן, להראות “נורמלי” בעיני קבוצות מסוימות אמור להכתיב לנו, איך להתנהג, להתלבש, ואפילו מה לפרסם, מה להדגיש וממה להימנע?

זוהי השטות, וזהו השקר של העולם. ברגע שמנסים לבדוק את כל אותן הנחות, מגלים כי אין באמת שום נימוק אמיתי לכך, אלא רק העובדה שכך מקובל לחשוב, לדבר, להתנהג. מהרגע שהבנו שזהו שקר, אפשר להשתמש באותם מרכיבים, כדי להגיע לאמת.

אפשר וצריך לדעת, שמה שחייבים לעשות, מה שאי אפשר בשום אופן בלעדיו, זהו דבר ה’. במאמר מדובר על אי סטיה מההלכה, גם אם השכל יאמר שאפשר ח”ו גם אחרת. על כך שעלינו להתבטל ולבטל את עצמנו למה שמעלינו, אל המציאות האמתית, גם בלי שנבין בדיוק מדוע וכיצד.

תפקידנו הוא למלא את השליחות של דורנו. לדעת שמה שאי אפשר בלעדיו, זו הגאולה, התגלות מלך המשיח. אי אפשר - גם אם השכל מפתה אותנו שאפשר להסתדר (ח”ו) ולהמשיך, אפילו בהצלחה, כפי שהיה עד עכשיו. הרבי קובע, כי בדורנו, אין אפשרות כזו, אי אפשר להסתפק במה שהי’, חייבים להיות חדורים ולפעול בשליחות אחת ויחידה, ובלעדי

ה’ אין טעם ואין משמעות לשום דבר אחר - אנו חייבים משיח וגאולה. אנו יכולים וחייבים להבין, לראות ולהרגיש זאת, אך בעיקר, לדעת שככה זה, וזהו, אי אפשר אחרת. 

איננו יכולים ואיננו רשאים להתרפק על עבודת הדורות הקודמים, יש לנו תפקיד למלא, להכין את עצמנו ואת העולם לגאולה, ולהגשים את המשאלה של כולנו, את המשאלה אותה מגדיר הרבי מה”מ בסיום וחותם מאמר קבלת הנשיאות: “ונזכה זעהן זיך מיט’ן רבי’ן דא למטה אין א גוף ולמטה מעשרה טפחים והוא יגאלנו” ובתרגום המדויק ביותר הן ללשון הקודש ובעיקר לתקופה שלנו, התקופה שאחרי שהושלמה כבר כל עבודת הבירורים:

 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!