הרב יצחק מאיר שי ’, ממייסדי הרבנות הצבאית , בספר זכרונותיו : ר ’ זושא החב ” דניק

הרב יצחק מאיר שי’, ממייסדי הרבנות  הצבאית, בספר זכרונותיו: ר’ זושא החב”דניק ‘נדל ק’ לשמע הרעיון והקים את ”חוליית  התפילין” • “נזדמנתי פעם לבסיס וראיתי תור ארוך שהשתרך להניח תפילין. שאלתי את ר’ זושא כמה חיילים הניחו תפילין היום? בשמחה הוא השיב כמה מאות חיילים” • אין זה תיאור ממלחמת ששת הימים כאשר אז החל מבצע תפילין, אלא תיאורו של רב צבאי מימי מבצע סיני-מלחמת סיני בשנת תשי”ז – עשר שנים קודם ההכרזה הרשמית על מבצע תפילין

ר’ זושא במבצעים אי-שם קרוב לגבול

מבצע תפילין החל אמנם לקראת מלחמת ששת הימים בשנת תשכ”ז, אך היו חסידי חב”ד שעוד קודם לכן עסקו בהנחלת תפילין עם יהודים או עם עוברים ושבים במסגרת פעילות להפצת החסידות. לא היה זה במסגרת ‘מבצע’ אלא כיוזמה פרטית מבורכת. 

לא מכבר מצאתי בספרו של הרב יצחק מאיר שי’, מי שכיהן כרב צבאי במשך שנים רבות, תיאור מעניין על מבצע תפילין שהחל כבר בשנת תשי”ז במהלך מבצע סיני. 

הרב יצחק מאיר שי’, מחשובי חסידי גור, ממייסדי הרבנות הצבאית, רב צבאי במשך שנים רבות ומ”מ הרב הצבאי הראשי, כיהן במשך מספר שנים כמנכ”ל חינוך העצמאי, ובמשך שנתיים כיהן כראש עיריית בני ברק.  

אחד המניעים לפתיחת “מבצע סיני” בשלהי מר-חשוון תשי”ז, היה בשל התקפות כואבות של מחבלי הפידאיון, ובהם גם הטבח המפורסם בבית הספר החקלאי בכפר חב”ד שהתרחש בראש חודש אייר תשט”ז, כחצי שנה לפני כן. עם פרוץ המלחמה כבשה ישראל במפתיע את חצי האי סיני. 

והנה הזכרונות מפי הרב הצבאי הרב יצחק מאיר, מתוך ספרו “לא בחיל ולא בכח”.

צוות מיוחד להנחת תפילין

במסגרת שירותי כראש ענף הכשרות ברבנות הצבאית, ביקרתי כמה פעמים בבסיסי האספקה במטרה לבדוק את הפעלת המתקן להכשרת הבשר לפני שיגורו ליחידות. לצורך הפעלת המתקן, גייסתי בחורים ואברכים יראי שמים שעליהם הוטל להכשיר את הבשר, לאורזו בחבילות ולשלוחו ליחידות כשהבשר מוכן לבישול. 

באחד מביקוריי במקום, שוחחתי עם אנשי מילואים שגייסתי. היו שם מחסידי גור, מצעירי אגודת ישראל ואנשי חב”ד מכפר חב”ד, ביניהם ר’ לוי יצחק וידסלבסקי, ר’ לייבל רוזנבלום, ר’ לייבל צישינסקי, ר’ משה אירנשטיין [לימים, ראש עיריית בני ברק], ר’ יעקב ניימן, ר’ יעקב ויכלדר ור’ זושא וילימובסקי “הפרטיזן”, שנשלחו להכשיר את הבשר. העליתי רעיון שנארגן חוליה מיוחדת שתניח תפילין עם מאות החיילים המגיעים לבסיסי האספקה מדי יום לקבל אספקה ליחידותיהם. ר’ זושא החב”דניק ‘נדלק’ לשמע הרעיון והציע את עצמו לבצע את המשימה. 

החלטנו לערוך ניסיון במשך מספר ימים ונראה איך התייחסו החיילים להצעתנו להניח תפילין ולקרוא קריאת שמע. הבאנו תפילין וסידורים והוריתי לארגן את חוליית מניחי התפילין, כשבראשה העמדתי את ר’ זושא, כי הוא ידע איך לדבר עם החיילים ולהשפיע עליהם שיניחו תפילין. 

ניצלנו את ההתעוררות הגדולה שקמה לרגל מבצע סיני והניסים הגלויים שהחיילים ראו עין בעין, ולכן ציפינו שתהיה היענות גדולה מצד החיילים. 

ר’ זושא נרתם בהתלהבות למבצע. כבר למחרת בבוקר ניגש לכל חייל שהגיע לבסיס לקבל אספקה עבור יחידתו, והציע לו בצורה עדינה: ‘אולי מוכן אתה להניח תפילין ולקרוא קריאת שמע? הרי עלינו להודות לקדוש ברוך הוא על הניסים הגדולים שעשה לנו’.

רוב החיילים נענו מיד לבקשתו. היו כאלה שידעו איך מניחים תפילין אבל היו חיילים שלא ידעו איך מניחים תפילין. אנשי החוליה הניחו איתם תפילין ולימדו אותם לברך “אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין”. היו חיילים שהתבטאו כשדמעות בעיניהם: “זו פעם ראשונה בחיינו שזכינו להניח תפילין, אבל מה אנחנו אשמים שלא עשו לנו ‘בר מצוה’ ולא לימדו אותנו להניח תפילין”. רבים מהם הבטיחו כי כל יום שיבואו לבסיס, יסכימו להניח תפילין ולקרוא קריאת שמע. אנשי החוליה גם הסבירו לחיילים מה היא מצוות תפילין ומה פירושה. ר’ זושא נאם לפניהם ואמר שהתפילין הם הנשק הסודי של עם ישראל ובזכות מצוות תפילין זכינו לנצח את אויבינו.

נזדמנתי פעם לבסיס וראיתי תור ארוך שהשתרך להניח תפילין. שאלתי את ר’ זושא כמה חיילים הניחו תפילין היום? בשמחה הוא השיב כמה מאות חיילים. והוסיף כי לא אחת שומע הוא מפי החיילים האומרים כאילו לעצמם: מה אני אשם שלא הנחתי תפילין, לא לימדו אותי שצריך להניח תפילין. לא קנו לי תפילין ולא עשו לי בר מצווה ולכן אינני יודע איך מניחים תפילין. אבל מכאן ולהבא אבקש שהרבנות הצבאית תעניק לי תפילין ובעז”ה אניח תפילין כל יום. 

אכן לילדי ישראל יש נשמות טהורות והם בבחינת ‘תינוק שנשבה בין יהודים’, ואין מי שיבוא אליהם וידריכם. 

זכיתי לארגן בבסיסי האספקה שתי חוליות: האחת שדואגת לשולחן הטהור והכשר של צה”ל, וחוליה שניה שדואגת לרוחניות, קיום מצוות הנחת תפילין ותפילה. אין לתאר את האושר שהציף אותי שעה שנעמדתי ליד החיילים שהניחו תפילין ור’ זושא והחוליה מנצחים על המלאכה. ר’ זושא מכריז: “כעת נקרא כולנו ביחד בקול רם: ‘שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד’ במחנה הדהד ברמה הקול קול יעקב המקבל עול מלכות שמים…

כן ארגנו אנשי הרבנות משמרות אומרי תהילים בחיל האוויר במיוחד בשעה שהמטוסים יצאו להפציץ את יעדי האויב ולנהל קרבות אויר עם מטוסי האויב.

ר’ זושא וילימובסקי מתאמן בירי במלחמת השחרור

חסידי חב”ד נרתמים לשחיטה כשרה בצה”ל

בהמשך לזכרונות אלו, מוסיף הרב מאיר ומספר על השחיטה והשוחטים במסגרת האוכל הכשר שהוגש בצה”ל, בהם גם חסידי חב”ד מפורסמים:

עם כיבוש שארם אַ שייך מפרץ שלמה, החלטנו לארגן במקום חוליה של הרבנות הצבאית, כולל קצין דת וסמל דת. הוטל עליהם להקים בית כנסת במקום ולארגן שחיטה מסודרת בכדי שנוכל לספק ליחידות החונות בסביבה זו בשר מוכשר.

אחרי כיבוש המקום נשארו המון כבשים בשטח וחששנו שאם לא נארגן שחיטה מסודרת, יועלמו הכבשים לכל מיני ‘קומזיצים’ [של חיילים רעבים…] מבלי שידאגו לשחוט אותם בהתאם לדיני ישראל. 

לקצין דת מרחב שלמה נבחר סגן יוסף וויס, איש צעירי אגודת ישראל. בתור שוחטים ומנקרים נשלחו: ר’ זאב וילנסקי, ר’ לייב זלמנוב [שי’, מחסידי חב”ד  בבני ברק], ר’ הרשלר מכפר סבא, ר’ משה ירוסלבסקי [ע”ה, מחסידי חב”ד בבני ברק], ר’ מנדל רסקין [ע”ה, מכפר חב”ד], ר’ אברהם קו, ר’ משה [צבי] נאה [ע”ה, רב קהילת חב”ד בפתח תקוה], ר’ שלמה בלוך ובחור ישיבה שהתנדב לנסוע למפרץ שלמה בתור שוחט שלא על מנת לקבל פרס”.

אם באותם ימים היה מי שפעל במבצע תפילין בהתלהבות ובמסירות כה רבה, הרי על אחת כמה וכמה כאשר אנו מצווים ועומדים מפי הרבי, יש עלינו לאזור אומץ ולהתמסר למבצע תפילין בכל החיות והמרץ.