לאונרדו פרקש

השקט הסתווי שחזר לשכונה לזמן קצר לאחר חודש תשרי, הופר באחת ביום רביעי בבוקר, עם בואם של אלפי שלוחי הרבי מלך המשיח מכל רחבי תבל, להשתתף בכינוס השלוחים העולמי.

יריית הפתיחה של הכנס הייתה במעמד המרגש של הכנסת חמשה ספרי התורה שתרם הנגיד לאונרדו פרקש. ספר אחד מתוך השבעה הוקדש לרבי מלך המשיח, והוכנס לבית חיינו - 770, ואילו ששת האחרים יושאלו לאחר החגיגה לששה שלוחים הפזורים ברחבי תבל.

לאחר תפילת מנחה התקיים סיום כתיבת ספר התורה ב–770, בהשתתפות חברי הבד”צ דהשכונה, שלוחים מכל רחבי תבל. ולאחר מכן פנו הנוכחים ל’אהלי תורה’, שם סיימו את שאר הספרים. לאחר תפילת ערבית במניינו של הרבי, החלו ריקודי שמחה אדירים עם ספרי התורה - שהגיעו בתהלוכה מ’אהלי תורה’. ההקפות נערכו ברוב שירה וזמרה בניצוחו של הזמר החסידי ר’ אברהם פריד ובמעמד אלפי השלוחים.

מרתון של סדנאות

למחרת בבוקר - יום חמישי - החל מרתון הסדנאות של כינוס השלוחים, עם יום הסדנאות הראשון. עם סיום תפילת שחרית במניין של הרבי מלך המשיח, גדשו מאות שלוחים את מבואות מלון אש”ל השוכן בסמיכות לבית חיינו, שם נאספו לארוחת בוקר ובמשך כל שעות היום השתתפו בעשרות סדנאות והרצאות, דיונים ושיעורים, המועברים בידי השלוחים עצמם כל אחד בתחום בו הוא מתמחה.

בעיצומו של יום הסדנאות התקיים מושב מיוחד בושא “שו”ת שליחות”, בהשתתפות המרא דאתרא הרב יוסף ישעי’ ברוין ולאחר מכן פאנל של שלושה מחשובי רבני חב”ד: הרב שמואל פסח בוגומילסקי מניו ג’רסי, הרב יוסף טייב מצרפת, והרב יוסף חיים רוזנבלט מהגליל התחתון.

בערבו של יום חמישי התקיים מושב מרכזי על שנת הקהל, שעסק בנושא “הקהל במחשבה, דיבור ומעשה” - במשא מאלף מאת הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, ראש ישיבות חסידי חב”ד צפת בארה”ק, ובהשתתפות המרצה הנודע הרב נדב כהן והרב דוד כפלין שליח בקוזומל מקסיקו. כל אחד בתורו הסביר דרכים ורעיונות מעשיים כיצד ביכולתנו להפוך את עצמינו וסביבתנו ל”יהודי של הקהל”.

גוט שבת, שלוחים

בימי הכינוס, אווירת כינוס השלוחים השפיעה גם על השעות הקטנות של הלילה בבית חיינו - 770 ובערבו של יום חמישי נערכו התוועדויות ליל שישי ספונטניות אל תוך הלילה כשרבים מהשלוחים והתמימים מנצלים את זמן הכינוס להתוועד בצוותא על השליחות היחידה: קבלת פני משיח צדקנו. ההתוועדויות שהחלו בשעת ערב מוקדמת נמשכו עד לפנות בוקר, כשבית חיינו כולו מתוועד.

לקראת כניסת השבת, התמלא 770 עד אפס מקום באלפי השלוחים. בלב כולם מוצפת התחושה כי אלפי השלוחים הנוהרים ל–‏770 הם העדות החזקה ביותר לאמונה כי הרבי מלך המשיח חי וקיים כאן ב–‏770, ותיכף ומיד הוא מתגלה וגואל אותנו. רגעים של התעלות הורגשו בשירת “יחי אדוננו”, כשבשירה בסיום “לכה דודי” אלפי השלוחים זעקו יחד מקרונות ניחרים ולב זועק: “יחי אדוננו . . מלך המשיח לעולם ועד!”.

התוועדות השבת הקבועה עם הרבי מלך המשיח שליט”א, היא פתיחתו הרשמית של “כינוס השלוחים העולמי”. אלפי השלוחים ניצבים הכן ועומדים מוכנים לכניסתו של הרבי תיכף ומיד ממש בהתגלות האמתית והשלימה. אלה הם הרגעים האישיים של כל שליח עם המשלח. הרגע בו הוא מרים את כוסית ה’לחיים’, מניף אותה אל מול מקומו הק’ ומבקש את ברכתו הקדושה להצלחה בעבודת השליחות היחידה: קבלת פני משיח. מבקש לראות כבר את ההתגלות המושלמת נאו ממש.

בהתוועדויות הרבות הנפתחות בכל פינה ב–‏770, סביב השלוחים מכל רחבי תבל, השופעים סיפורים, אפיזודות, אמרות ומעל הכל - חיות, שמחה והתקשרות למשלח ולשליחות היחידה. אין עוד מקום בעולם בו כמות כה קטנה של זמן מכילה כל–כך הרבה איכות של פארברייגענ’ס…

עם צאת השבת, עמלים התמימים בזריזות האפשרית, להכין את בית חיינו - 770 לקראת מעמד ה’באנקעט’ החגיגי והמפואר של “כינוס השלוחים העולמי” המתקיים כאן הלילה. בשעות אלו, הופך בית חיינו לאולם אירועים מפואר כשקירותיו ועמודיו מקושטים ומעוטרים בחן, כיאה למעמד הנכבד לכבוד שלוחי הרבי מלך המשיח, ברוב פאר והדר.

חוזרים למעמד ה’יחי’

770 לבש חג. הקירות שכוסו בווילונות כהים שיוו לאולם מראה יוקרתי, ובימת ההתוועדויות שהוגבהה ומאחוריה שלט ענק עם תמונה מרהיבה של הרבי — השרו אווירה שמשלבת יוקרה עם חן חסידי מיוחד. על הבמה עמדו חברי הקאפעליע, קבוצת זמרים חב”דיים מקצועיים בליוויו של האורגניסט החסידי ר’ יוסי כהן, ומשמאלם סטנדר עבור המנחה והנואמים החשובים. אלפי השלוחים נכנסים בזה אחר זה ל’בית חיינו’.

בשעה 21:30 לערך פותח המנחה הרב יוסף קרליבאך שליח הרבי מלך המשיח במדינת ניו ג’רזי בדבריו, ומברך את מאות השלוחים בברכת ברוכים הבאים. מיד בסיום דבריו מוקרן וידאו מראות קודש מהרבי מלך המשיח, בהם נראה הרבי מברך את השלוחים ליד חדרו הקדוש, ומעורר על פעולות ‘הקהל’, ולסיום הוקרן הוידאו המפורסם מראש חודש כסלו תשנ”ג, בו נראה הרבי מעודד בראשו, בידו הקדושה ובכל גופו את שירת השלוחים “יחי”.

לאחר אמירת פרקו של הרבי והכרזת ‘יחי אדוננו’ על ידי הרב בערל זלצמן, שליח בפייר–לאון, ניו ג’רסי, מזמין המנחה את הרב אהרן יעקב שווי, מרא דאתרא וחבר הבד”צ של שכונת קראון הייטס.

הרב שוויי מקדם את אלפי השלוחים בברכת ברוכים הבאים, ומודה לשלוחים בשם תושבי השכונה: “אחד השלוחים אמר לי היום, שהוא מגיע לכינוס השלוחים כדי להטעין את הנשמה שלו בחיות רוחנית. השבתי לו, שבאותה הזדמנות הוא גם ממלא את ה’בטרייה הרוחנית’ של תושבי השכונה, כאשר אנחנו רואים את השלוחים שמוסרים נפשם עבור ענייני הרבי — זה מחזק ומעורר גם אותנו”.

בהמשך דבריו מזכיר הרב שוויי את דברי הרבי, שבעבודת השליחות יש מעלה גדולה יותר מ”תורתן של בנים” שכן התורה והמצוות תלויים בבחירת האדם, ואילו בשליחותו של אליעזר הגיעה הישועה מלמעלה, בבחינת ‘ישלח מלאכו לפניך’. אלא שכדי לקבל את ההארה העליונה, צריכים למלא שני תנאים: א. לדעת שאנו ‘עבדי אבות’, וכל ההצלחה הפלאית שלנו נזקפת לזכותם של האבות, היינו המשלח. ב. צריכה להיות ‘שיחתן’, להתפלל להצלחה — הן בעבודת השליח, והן בהשפעה על המקורבים.

הרב שווי סיים את נאומו בתודה לבבית לנגיד החסידי הרה”ח ר’ שלום בער דריזין, שמוזיל מכספו ביד רחבה למען שלוחי הרבי, ומברך אותו וכלל השלוחים שנזכה לראות את פני מלכנו משיחנו, והוא יוליכנו קוממיות לארצנו.

ההוראה של הרבי לשלוחים בסידני

המנחה, הרב קרליבך, מזמין את חבר הבד”צ ומרא דאתרא, הרב יוסף ישעי’ ברוין, שמזכיר את  פתיחת כינוס השלוחים בשנת תשנ”ב, בהתוועדות של הרבי בה קבע הרבי כי השליחות היחידה היא הכנת העולם לקבלת פני משיח.

“באותה תקופה הייתי בסידני שבאוסטרליה, וכתבתי לרבי בשם כל השלוחים בקשת ברכה לפעילות. מענה הרבי היה: “עניתים בהתוועדות שק״מ [שבת קודש מברכים] כסלו ואזעה״צ [ואזכיר על הציון]”. המענה הזה עורר חיות מיוחדת בתוכן של שיחת הרבי באותה התוועדות מיוחדת - שכל השליחות צריכה להיות חדורה בנקודה של קבלת פני משיח.

“שנה אחר–כך, בשנת תשנ”ג, שוב זכינו שהרבי יפתח את כינוס השלוחים בהתוועדות של שבת. למרות שבאותן שנים לא היו שעות קבועות, הרי להתוועדות זו יצא הרבי בדיוק בשעה 1:30! למחרת, השתתף הרבי לראשונה בבאנקעט של השלוחים, שהתקיים ב–770 תחת הכותרת “לקבל פני משיח”.

“זכורני, איך שהרב פנחס פלדמן שליח הרבי בסידני-אוסטרלי’ נשא נאום ארוך ומרתק שכל כולו התמקד בענין השטורעם שצריכים לעשות בענין קבלת פני משיח צדקנו. מעניין, שבמשך כל השנים הורה הרבי לרב פדלמן להשאר בסידני בתקופת הכינוס, ורק בתשנ”ג הוא השתתף לראשונה בכינוס”.

בסיום דבריו התייחס הרב ברוין למצב בארץ הקודש, וציטט את הפסוק “בזעקך יצילוך קיבוציך”, תוך שהוא מדגיש שיש כמה פירושים במילה “זעקך” - לשון זעקה, לשון אסיפה ולשון הכרזה . “כאן בכינוס יש את שלושת המשמעויות: גם אסיפת השלוחים, גם הכרזת ‘יחי אדוננו’, וגם זעקת ‘עד מתי?’”.

 

הנגיד והשלוחים

אל דוכן הנואמים מוזמן הנגיד החסידי הרה”ח ר’ שלום בער דריזין, שתרם כחצי מיליון דולר למען הכינוס, ומתוכם 400 אלף דולר מחולקים כמענקים לשלוחים.

בנאום קצר ותכליתי מברך שנזכה לראות את הרבי בעיני בשר בכינוס השלוחים. ובינתיים צריכים לזכור תמיד את משפט המפתח של השליחות: עבד אברהם אנכי. לדעת שאין לנו מציאות עצמית, אלא רק זו בלבד, שאנו שלוחים של הרבי.

שליח במעוז סאטמר

ר’ ד”ר זאב זלנקו הוא רופא בעיירה מונרו, מעוז חסידי סאטמר, והעובדה שהוא חסיד חב”ד הפכה אותו הלכה למעשה לשליח הרבי בעיירה.

בנאום קצר הוא מספר על כמה אפיזודות מחיי השליחות, ומסכם שכאשר פועלים באהבת ישראל, כולם מקבלים את המסרים הברורים. “כולם יודעים את דעותיי בענייני משיח, ומקבלים את זה בכבוד ובהערכה. עובדה, שבהכנסת ספר תורה לבית הכנסת שלנו, השתתפו אלפי חסידי סאטמר”.

המנחה מזמין לבימה את כוכב הזמר היהודי, דודו פישר, שפותח בסיפור מופת של הרבי הריי”צ, שבזכותו נולדה אמו. הוא שר עם הקהל את “שיבנה בית המקדש”, ומספר על מופת אישי שהיה לו עצמו עם הרבי (ראה כתבה נפרדת). אחר–כך פוצח במחרוזת שירים חסידיים, ומסיים בשירת “יחי אדוננו”, כשכל הקהל קם על רגליו ושר בהתלהבות רבה.

רבי אינו טועה!

נואם אורח בעברית, הוא הרה”ח הרב יוסף טייב, שליח בווינסען וחבר בית הדין בצרפת, שפותח בסיפור אודות האדמו”ר האמצעי, שבתחילת נשיאותו ביקש מאחיו הרב חיים אברהם ומחתנו הצמח–צדק שכאשר יגיעו שאלות, שיענו עליהם ויתנו לו להגיה. משך תקופה ארוכה עבד ההסדר הזה, ולאדמו”ר האמצעי לא היו תיקונים על התשובות שהכינו. פעם היו צריכים לשלוח תשובה במהירות, ובדיוק אז התעכבה התשובה אצל האדמו”ר האמצעי. בסופו של דבר החליט האדמו”ר הצמח–צדק, שמכיוון שעד היום הכל היה בסדר, אפשר לשלוח את התשובה. זמן קצר לאחר שהתשובה נשלחה, הוציא האדמו”ר האמצעי את התשובה עם הערה חשובה, שנעלם מהם דברי תוספות מסויים, שמשנה את כל התמונה. למרבה המזל הצליחו להשיג את השליח עם התשובה, ולשנות בהתאם להערת האדמו”ר האמצעי. אולם כתוצאה מכך היה הצמח–צדק בשברון לב. קרא לו האדמו”ר האמצעי ואמר: מה לך נשבר? הרי אינך רבי, ועדיין יכול לטעות…

בהמשך לסיפורו הוא מרחיב בדבריו על כך שחב”ד היא ‘אמת לאמיתה’, שאינה משתנית בשום סיטואציה. “הרבי אמר שהגאולה כבר כאן, וזוהי המציאות האמיתית. העבודה שלנו היא רק לגלות את המציאות, ולכן רואים שמי שמתמסר לזה — מצליח”.

הרב קרליבך מזכיר שהתוועדות חסידים מסוגלת לפעול יותר ממלאך מיכאל, ומזכיר מספר שלוחים שזקוקים לרחמי שמים. כמו כן מעורר בנוגע למצב הבטחוני בארץ הקודש, ופוסק בשם השלוחים, שמכאן ואילך יהיה ביטחון ושלום בארץ ישראל, עד להתגלות המשיח.

את הבאנקעט חותם נאומו חוצב הלהבות של הרב גרשון אבצן, שליח וראש ישיבה בסינסנטי אוהיו. “אנחנו עומדים כבר בכינוס השלוחים של תשע”ו. אנחנו מנסים לזכור ולחיות את תשנ”ב, ותשנ”ג, אבל הלוח דוהר קדימה. ולכן אנחנו מגיעים לכאן פעם בשנה, לאותו מקום בו שמענו מהרבי על העבודה היחידה, לאותו מקום בו הכרזנו מול הרבי את ‘יחי אדוננו’, ומכאן אנחנו אומרים: רבי, אנחנו איתך, עד ההתגלות!” (ראה באריכות במאמר נפרד). לסיום מוזמן הרב יעקב בורנשטיין, שליח הרבי מלך המשיח בפוקיפסי ניו יורק, לברכת המזון.

להפוך את העולם - היום!

את ימי כינוס השלוחים העולמי אי אפשר לתאר במילים. רק מי שהיה בבית חיינו בימי הכינוס מבין את ההרגשה האדירה של “שלוחי אדוננו”.

עם בוקרו של יום שני שלאחר הכינוס נראו שוב המוניות הצהובות מחוץ ל–770. כעת השלוחים חוזרים למקומות שליחותם. הם שוב יעלו על טיסות ויגיעו לכל פינה נידחת בעולם, עד שכל באי עולם יידעו את בשורת הגאולה ואז נזכה ל”ויקבץ נדחי תבל” ולא ידח ממנו נידח.

הם הגיעו לכאן לארבעה–חמשה ימים בלבד, אבל אלו ימים שנראים כנצח. כל יום בבית חיינו של כינוס השלוחים הוא עולם ומלואו. כאן הם מילאו את כליהם בתזונה רוחנית עד להתגלות המיידית של הרבי תיכף ומיד ממש - אוטוטו עוד לפני חזרתם למקום שליחותם.

ימי כינוס השלוחים תמו, אבל לא נגמרו. הם ממשיכים לפעפע יום–יום שעה–שעה. אלו אלפי חסידים שאלו הם חייהם - חיים תחת סיסמא אחת ויחידה: לקבל פני משיח צדקנו.

צפיפות שכולה התעלות טולי פיקרש, עיתונאי ויועץ תקשורת

דווקא מי שהצליח ל’חשמל’ את האווירה בעיצומו של ה’באנקט’ המסורתי במוצאי שבת ב’770’ במסגרת כינוס השלוחים העולמי, בכלל לא היה חב”דניק. היה זה הזמר והחזן המוערך דודו פישר, שבהופעה סוחפת ומרגשת הצליח להרים את מאות הנוכחים ל’ריקוד’ של התעלות שקשה לתאר במילים.

אבל אולי בעצם זה כל הסיפור. אם תרצו המהות הח”בדית, האישיות הכובשת של כל אחד ואחד מכ-4000 שליחי הרבי בכל התפוצות. אתה לא צריך להיות חב”דניק מבטן ומלידה כדי להפוך לכזה. די שתשהה מספר רגעים לצידו של הרב דוד נחשון, היסטוריה מהלכת של תורת הרבי מעדות שמיעה, או של הרב משה אסמן הכריזמטי או של כל אחד ואחד מהשליחים המסורים כדי להפוך ל’שליח הרבי’…

במהלך עבודתי העיתונאית ליוויתי לאורך השנים לא מעט התוועדויות חסידיות, כנסים ו’מגה אירועים’ במונחים של העולם הדתי-חרדי. אבל שום דבר לא הכין אותי לכינוס השלוחים העולמי. יותר נכון, הידידים בחב”ד הכינו אותי ואת עמיתי חזקי עזרא מערוץ 7 והסבירו לנו על תפילת השבת ב’770’ או על ה”באנקט’ במוצאי שבת באותו מקום, אבל כמה שניסו, שום דבר לא הכין אותנו ל’דבר האמיתי’.

את מה שכולנו חשנו, היטיב לבטא דודו פישר: “פעם ראשונה אני נמצא כאן . נכנסתי בליל שבת ל ‘770’ , את פני קיבלו הצפיפות והדוחק… בוא נגיד שאם הייתי עומד בתור לבנק ואחד היה דוחף הייתי נותן לו סטירה חזקה…רבותיי היום כשקיבלתי דחיפות ומכות מכל עבר, הרגשתי על כל דחיפה כאילו קיבלתי ליטוף של הרבי, הריאות התפוצצו אבל הרגשתי כאילו אח מלטף אותי, החוויה שעברתי כאן היא מעל ומעבר, ההרגשה היא של ‘לא אמר אדם צר לי המקום לבוא ל- 770’…”.

אנחנו העיתונאים מצוידים ביום יום בכמות נכבדה של ‘ציניות’. רבותיי, במקרה הזה הציניות נשארה בשדה התעופה. איך אוכל להסביר לחבריי בגבעת שמואל או מרעננה באיזו שמחה אכלתי בשבת ביד את חתיכת השניצל (אחרי ששאלתי בתמימות אם יש מזלג וכל מי שהיה סביבי צחק…) או שכלל לא הרגשתי כיצד רוב ה’משקה’ שמזגו לי, נשפך לי על החליפה. וכמוני גם אנשי עסקים, תורמים ואורחים מכובדים, חנוטים בחליפות ועניבות. כולם כאילו התנתקו לשעה קלה מהבלי העולם הזה ונכנסו בבת אחת לעולם החסידות, לעולמם של הרבי ושלוחיו.

בין השיר לריקוד, בין ה’לחיים’ לאכילת הקוגל, אני מרותק לשיחה או ל’התוועדות’ בין החסידים ובעצם מבין שמאחורי 4325 השלוחים עומדים עוד מיליוני יהודים בכל רחבי תבל - קהילות קטנות בעיירות נידחות או קהילות גדולות, תרמילאים מדרום אמריקה או אנשי עסקים ממנהטן או תל אביב. תורת הרבי חיה, נושמת ובועטת.

למעשה, כינוס השלוחים העולמי שנוסד אי שם ב-1984 על פי הוראת הרבי הוא סוג של ‘מטען מצברים’, הבית של הרבי ה-770 הוא מטען ענק של בטריות, כל שליח מגיע ומטעין עצמו לשנה שלמה של פעילות, קידוש שם שמיים, קירוב יהודים והפצת יהדות וחסידות בכל אתר ואתר.

די לראות את הרב דוד נחשון, יו”ר ארגון ניידות חב”ד בארץ הקודש והרב משה אסמן, שליח הרבי ורבה של אוקראינה מקבלים את ה’טנק’ החדש (שעומד להגיע בקרוב לארץ ישראל), עומדים ומתרגשים עד דמעות כאילו קיבלו לידם תינוק חדש, אתה מבין את העוצמה, האמונה והמסירות שעומדת מאחורי השליחות.

אם בני משפחת קופצ’יק היקרים (האבא הרב בצלאל שליח בפונה הודו, הבן שניאור משמש כשליח בניו דלהי הודו ובן נוסף הרב יצחק משמש כשליח הרבי בבוליביה) מספרים כי המפגש המשפחתי האחרון שלהם התקיים לפני 8 שנים, אתה לא יכול שלא לכבד, להעריך ואפילו להעריץ את עבודתם.

אם נחזור רגע ל’דחיפות מאהבה’ שקיבלנו במהלך תפילות השבת ב-770, אפשר לסכם זאת בשלוש מילים ‘צפיפות שכולה התעלות’. להתראות בע”ה בכנס השלוחים העולמי בשנה הבאה.

קעמפ ‘ילדי השלוחים’

כמידי שנה בכינוס השלוחים, בלטה בנוכחותה המסגרת המצליחה שהוקמה במיוחד עבור השלוחים הצעירים שהגיעו לכינוס: קעמפ ‘ילדי השלוחים’. הקעמפ נוהל על ידי ועד כינוס השלוחים העולמי, בהשתתפות צוות אחראים — תמימים מנוסים.

הנהלת הקעמפ טרחה למלא את כל צרכיהם של החיילים, ונערכו עבורם תוכניות מרתקות, פעילויות, טיולים ו’מבצעים’. כמובן שהקעמפ נסוב סביב ההתקשרות למשלח — הרבי מלך המשיח שליט”א, והשליחות היחידה קבלת פני משיח. החיילים השתתפו בכל התפילות עם הרבי, ובסיומם נשמעה מהדהדת בעוצמה זעקת ה’יחי’ שלהם.

הקעמפ הסתיים ביום ראשון בערב בבאנקעט מרשים — בו נערך חידון מרתק בנושאי השליחות, ולסיום הבטיחו החיילים לרבי לצאת עם הכוחות מכינוס השלוחים ולהכין את העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו.

לאור ההשקעה הרבה השנה בניהול מופתי וברישום מוקדם ומאורגן, זינק מספר החיילים המשתתפים בו ביחס לשנים עברו, והוא מנה קרוב למאה חיילים.

התודה והברכה נתונים לתמימים מנחם מענדל חורושוכין ופרג’ חיים לייבוביץ’ שי’ על התמסרותם הרבה להצלחת הקעמפ.

הרב הראשי לישראל פוסק: הגיע זמן הגאולה

לפני עשרים וחמש שנים אמר הרבי מלך המשיח כי על הרבנים מוטל לפסוק שהגיע זמן הגאולה. במהלך כינוס השלוחים, הגיע ל–770 ראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, והתוועד בזאל הקטן.

במהלך ההתוועדות הזכיר הרב בערל לאזאר את דברי הרבי על כוח פסק הדין של הרבנים, והרב עמאר ביקש מכל הרבנים הנוכחים להצטרף אליו לפסק הדין, ופסק: כולנו מצטרפים ופוסקים לפי התביעה של הקהל שהקב”ה יגלה קץ משיחה ויגלה המשיח לעינינו ממש במהרה במהרה בשובה ונחת ונאמר אמן!