‘מפתח עניינים’ ו’מסורה מצרפת’
במשך שנים רבות עסק הרבי בכתיבת ‘מפתחות’ לספרי החסידות, בעיקר לספרי היסוד של חסידות חב”ד • הרב ד”ר דוד לייאנס, חסיד חב”ד וחוקר בעל שם בתחום המסורה המצרפת, החליט למפות את המפתח של הרבי, וחשף נתונים מרתקים שעשויים לשפוך אור על שיטתו של הרבי בעריכת מפתחות • בראיון מיוחד ל’בית משיח’ הוא מספר על התקרבותו
במשך שנים רבות עסק הרבי בכתיבת ‘מפתחות’ לספרי החסידות, בעיקר לספרי היסוד של חסידות חב”ד • הרב ד”ר דוד לייאנס, חסיד חב”ד וחוקר בעל שם בתחום המסורה המצרפת, החליט למפות את המפתח של הרבי, וחשף נתונים מרתקים שעשויים לשפוך אור על שיטתו של הרבי בעריכת מפתחות • בראיון מיוחד ל’בית משיח’ הוא מספר על התקרבותו לחב”ד דרך תורת רבינו הזקן, היחידות אצל הרבי בתור מומחה ללשון העברית ולמסורת תנ”ך, והפרוייקט עליו הוא עמל יותר מעשור
כל מי שלומד ספרי חסידות לעומק, מעיין מפעם לפעם ב’מפתחות’ לספר, כדי לאתר במהירות מופעים נוספים של הנושא אותו הוא לומד, או נושאים אחרים. באחת משיחותיו הדגיש הרבי את מעלת ה’מפתחות’ שחוסכות זמן יקר ומאפשרות להגיע למקורות נוספים ולקבל תמונה רחבה ועמוקה יותר בנושא הנלמד. ‘המפתחות’ משמשים כלי עזר חשוב גם עבור כאלה שאינם חסידי חב”ד, ומבקשים לחקור את תורת החסידות. באמצעות המפתחות הם יכולים להגיע לכל נושא שברצונם לחקור. בכך, מהווים ה’מפתחות’ את ה’פתח’ למעיינות תורת החסידות.
רבים לא יודעים, אבל כל הרעיון של עריכת ‘מפתחות’ לספרי החסידות החל רק לפני כשבעים שנה, ביוזמתו האישית של הרבי, כאשר החל בעריכת מפתחות למאמרי רבותינו נשיאינו ואף לאחר קבלת הנשיאות המשיך להקדיש זמן יקר לעריכת המפתחות.
‘מפתח עניינים’ ו’מסורה מצרפת’
כיום, כאשר תוכנות מחשב ייעודיות מסוגלות לסמן ולהציג אלפי מופעים של כל מילה במהירות מירבית - אנשים מתקשים להבין את העבודה העצומה מאחורי עריכת המפתחות בשנים ההן, ללא תקליטור וכדומה. האמת היא, שגם בעידן התקליטורים והמאגרים הממוחשבים - יש הבדל גדול בין עריכת קונקורדנציה למפתח עניינים.
קונקורדנציה היא רשימה אלפביתית של כל המילים שבשימוש ביצירה מסוימת, בצירוף מראה מקום של כל מילה. למרות שיצירת קונקורדנציה עדיין עשויה לדרוש עבודה ידנית רבה, משום שבביצועה יש לרכז יחדיו את כל המילים הנובעות משורש אחד, ובמקביל להפריד בין שתי מילים בעלות משמעות שונה, הנכתבות שתיהן באותה צורה או נובעות שתיהן מאותו שורש - עם זאת, כאשר טקסט כלשהו נמצא בזיכרון המחשב, יכול אדם בעל מיומנות לשונית לבצע עליו חיפושים ולקבל דרכו מעין קונקורדנציה.
מפתח עניינים, לעומת זאת, אינו אמור להציג כל מופע של הערך, אלא רק מופעים עיקריים העוסקים באריכות בערך המסויים, או מרחיבים את הידע אודותיו. משום כך, כדי לערוך מפתח עניינים ראוי לשמו, יש צורך ללמוד לעומק את הספר אותו רוצים למפתח, כדי להחליט איזה מופיעים של הערך ראויים להיכנס למפתח העניינים.
רבים ממשתמשי המפתחות אינם מודעים להבדלים הללו. אולם עבור הרב ד”ר דוד לייאנס, החוקר את המסורה המצרפת התנ”כית, מדובר בהבדלים של ‘שמים וארץ’.
המָסוֹרָה היא רשימת הערות על נוסח התנ”ך, שמטרתה הייתה ליצור נוסח אחיד בכל קהילות ישראל ולמנוע שינויים או טעויות בעתיד. בתקופה שבה הפצת הכתובים הייתה רק על ידי העתקת כתבי יד בידי “סופרים” היה חשש גדול לטעויות אנוש. בעלי המסורה התגברו על תופעה זו באמצעות ספירת מילים, צירופי מילים ותופעות שונות. לדוגמה: את המילה ‘אותם’ ניתן לכתוב ‘אותם’ בכתיב מלא או ‘אתם’ בכתיב חסר. הערת המסורה מציינת שיש בתורה ל”ט ‘אותם’ מלאים. כך רוב ההערות של המסורה סופרות את מספר הופעות המילים. הערות אלו הן כעין קונקורדנציה, שאין בה מלאכת מחשבת אלא רק מלאכת ספירת המופעים של כל מילה.
מחקריו של הרב לייאנס בעשרות השנים האחרונות מתמקדים בטיפוס מוגדר מתוך כלל הערות המסורה, שלא נדון עד כה ביסודיות - “המסורה המצרפת”. בספרו “המסורה המצרפת - דרכיה וסוגיה”, הוא מגלה כי במקביל למסורה הקלאסית, גיבשו בעלי המסורה רשימות של תיבות יחידאיות או של צירופים יחידאיים. רשימות אלו לא הביאו את כלל המופעים של המילים או הצירופים, אלא רק היקף מוגבל של מילים/ביטויים. חוקרים משערים, כי במסגרת זו נאספו ונרשמו בדרך כלל אותם הפריטים שנחשבו בעיני בעלי המסורה לעיקריים, ואף בהתאם לעקרונות שונים.
לאחר שהרב לייאנס התקרב לחסידות חב”ד, והחל ללמוד בעיון את ספרי החסידות של רבותינו נשיאינו, הוא נעזר רבות ב’מפתחות’ שערך הרבי לספרי החסידות, וכחוקר מסורה החליט לבחון האם המפתחות נערכו בשיטת המסורה הקלאסית, המזכירה את כל (או רוב) המופעים של הערך, או בשיטת המסורה המצרפת, המסמנת רק את הקטעים העיקריים /חלק מהם, בהם מוסבר הערך הנידון.
הוא השקיע אלפי שעות במשך למעלה מעשור שנים, והצליח לאתר ולסמן אלפי מופעים אליהם ציין הרבי במפתח העניינים, ובכך יצר כעין ‘מפה’ עם נתונים מרתקים שעשויים לשפוך אור על שיטתו של הרבי בעריכת מפתחות, ולגלות את מהלך החשיבה של הרבי לגבי מרכזיות נושאי המפתח במאמרי החסידות ובעיקר בתורתו של האדמו”ר הזקן זצוק”ל.
ההתקרבות לרבי - דרך אדמו”ר הזקן
העיסוק בתורת אדמו”ר הזקן מחזיר את הרב לייאנס כמעט יובל שנים אחורה, אל השנים בהן החל להתקרב לאורה הגדול של תורת החסידות. בשונה מתהליך ההתקרבות של רבים וטובים, שהחל בקשר עם הרבי ונמשך בלימוד תורת החסידות - אצלו החל התהליך בלימוד התניא ומאמרי אדמו”ר הזקן, ורק לאחר כמה שנים זכה להגיע אל הרבי ולדבוק בתורתו.
הרב לייאנס נולד בבית שומר תורה ומצוות בלונדון רבתי. אביו, בוגר ישיבת ‘חיי עולם’ בלונדון, עסק לפרנסתו בראיית חשבון, אבל החדיר בילדיו את אהבת התורה, תוך חביבות מיוחדת לקריאה מדוקדקת בתורה. לאחר שסיים את התיכון היהודי בלונדון, ושנת לימודים אחת בישיבת “כרם ביבנה” בארץ ישראל, שלחוהו הוריו לאוניברסיטה בלונדון, שם בחר להשתלם בשפות השמיות, עברית וארמית. בעקבות הצטיינותו בלימודים, המליצו לו מוריו לנסוע לאוניברסיטה העברית בירושלים, שם יוכל להעשיר את הידע בתחום ברמה הגבוהה ביותר.
במבט לאחור, המעבר לאוניברסיטה העברית היה תחילת הקשר שלו לחסידות חב”ד. בשיחה עם ‘בית משיח’ הוא מספר על רצף של השגחות פרטיות שהובילה אותו עד הרבי:
“לאחר שהתקבלתי לאוניברסיטה העברית בירושלים, בדקתי את אפשרויות המגורים, והחלטתי לבחור ב’בית הסטודנט’, שבשכונת קריית שמואל היוקרתית, בו לנו סטודנטים דתיים בלבד. שם קשרתי קשרי ידידות עם סטודנט דתי, תושב ירושלים, שבדרך כלשהי הגיע לתורת חב”ד ולאור היכרותו עמי החליט שזה מתאים גם לי.
הוא שיכנע אותי, שאין זה מספיק רק לשמור את שורת הדין השולחן ערוך, אלא צריכים להוסיף הידורים [בתפילין וכיוצ”ב] ואף ראוי להוסיף מימד בלימוד התורה - והכוונה לתורת הנסתר אשר נמסרה עבורנו דרך חסידות חב”ד.
“יום אחד שוחחנו על שיטות שונות ביהדות, והוא אמר לי: אם תרצה, יש לך אפשרות נדירה להצטרף לשיעור מיוחד בתורת חסידות חב”ד. הוא סיפר, שבאולם ההרצאות שב’בית הסטודנט’ מתקיים שיעור שבועי בחסידות מפיו של הרב עדין אבן–ישראל (שטיינזלץ). כך חברנו יחד והפכנו להיות משתתפים קבועים בשיעור, בו למדו לעיון את מאמרי אדמו”ר הזקן משנת תקס”ח.
לאחר שראה כי אני מתעניין בתורת החסידות, אמר לי כממתיק סוד: דע לך שברחוב חרל”פ יש יהודי צנוע ולא ידוע. לך תדפוק על הדלת שלו, והוא ילמד אותך את ספר התניא, בכל בוקר. אני משער שאותו ידיד ירושלמי דיבר איתו קודם לכן. בכל אופן, הוא נתן לי את הכתובת המדוייקת, ואותו חסיד חב”ד, שאחר–כך נודע כמקובל הרב יצחק גינזבורג, אכן פתח את הדלת וקיבל אותי לשיעור תניא מידי בוקר.
לאחר שידידי הירושלמי ראה שנכנסתי לענייני חסידות חב”ד, החליט שהגיעה העת לשלוח אותי לשבת בכפר חב”ד. אותה שבת זכורה לי כיממה רצופה הנאה רוחנית, בה הכרתי לראשונה מקרוב את ההווי החב”די.
היחידות אצל הרבי
בכל אותן שנים הקדשתי שעות ארוכות ללימוד התניא ומאמרי אדמו”ר הזקן, אולם טרם זכיתי להכיר את אורו הגדול של הרבי ותורתו. ‘לכל זמן ועת’, וגם לשלב זה הגעתי בהשגחה פרטית מרתקת:
בשנת תשל”ב התחלתי לעבוד במפעל המקרא של האוניברסיטה העברית, שבראשו עמד הבלשן וחוקר המקרא פרופ’ משה גושן–גוטשטיין. בקיץ של אותה שנה התקיים בלוס–אנג’לס כינוס גדול של חוקרי התנ”ך, ופרופ’ גושן הוזמן להשתתף בכינוס יחד עם כמה מחברי הצוות. מארגני הכנס סידרו טיסת צ’רטר מלונדון ללוס–אנג’לס, ומכיוון שבחודשי הקיץ נסעתי להוריי בלונדון, הציע לי פרופ’ גושן שאצטרף אליו לכנס, במטרה לקדם אותי בלימודים.
הסכמתי בשמחה, ועמלתי על הכנת הרצאה יפה בנושא. כאשר הגענו ללוס–אנג’לס שיכנו אותי במלון, ומאחר ולא הכרתי את רמת הכשרות במקום, העדפתי להתארח בבית חב”ד. ממרחק השנים אינני זוכר אצל איזה שליח התאכסנתי, אבל אירחו אותי בכבוד גדול.
לפני טיסתי סיפרתי לרב גינזבורג על מסלול הנסיעה, והוא הציע שבחזור מהכינוס אעצור בניו–יורק, והוא ישתדל לסדר עבורי יחידות אצל הרבי, בתור איש מדע המתמחה בחקר השפה העברית ובמסורה. הוא טען שהמפגש עם הרבי, ביחידות וכן בהתוועדויות, ישדרג את הקשר שלי עם חסידות חב”ד לרמה אחרת לגמרי.
בחברת התעופה סירבו להמיר את כרטיס הצ’רטר לכרטיס דרך ניו–יורק, והחלטתי לשלם מכספי כדי לזכות לראות את הרבי. בבואי לניו–יורק התארחתי אצל מכר וותיק מימי לימודיי בישיבת כרם ביבנה.
הגעתי ל–770 בסליחות של ערב ראש השנה תשל”ג. קשה לתאר את תחושתי כאשר ראיתי לראשונה את הרבי. הרגשתי שזהו תחילתו של מפנה אמיתי בחיי, התקשרות חדשה עם השלכות לכל החיים.
במזכירות של הרבי אישרו לי שסודרה עבורי ‘יחידות’ בימים שבין יום כיפור לסוכות. לא ידעתי אז להעריך את חשיבותה של יחידות בכלל, ובוודאי שלא את המעלה המיוחדת של היחידות הראשונה. ידעתי רק שמדובר בדבר נדיר, שהרי היו צריכים לקשרים מיוחדים כדי לסדר זאת עבורי במהירות.
בשעה שמונה בערב הגעתי ל–770, שם קיבלתי הדרכה קצרה לגבי היחידות. לאחר שכתבתי את כל שאלותיי בקצרה על דף, התיישבתי לומר תהלים והמתנתי לתורי.
קרוב לשעה ארבע לפנות בוקר נקראתי אל הקודש פנימה. זכיתי לשהות שש דקות ביחידות - פרק זמן שנחשב ארוך יחסית לבחורים בגילי - ובמהלכן התייחס הרבי לשאלותיי. אחת מהן הייתה בתחום המחקרי:
במרכז החקר שלי בתקופה ההיא, הן בלימודים והן בעבודתי במפעל המקרא, בחנתי את ההבדלים שבין ספרי התורה האשכנזים לספרי התורה התימנים: מלבד שמונה מופעים ששונים בכתיב מלא או חסר, שני ההבדלים הבולטים ביותר, הם המילים פצוע דכא, שבספרי התורה התימניים כתובים באלף (וכן פסק רבינו הזקן) ולא פצוע דכה בהא. הבדל נוסף הגורם גם לקריאה שונה, מצוי בפסוק “ויהי כל ימי נח”: בספרי התורה התימנים וכן בחלק מכתבי היד העתיקים (כגון כת”י לנינגרד, ששון ועוד) מופיעה המילה “ויהיו” במקום המילה “ויהי”.
יודגש: למרות תשעת ההבדלים האלו, עדין מדובר בכמות אפסית, ואין בכוחה לבטל את התופעה הנדירה של אחידות נוסח המקרא בכל קהילות ישראל, למרות כל הצרות שעברו על עם ישראל בגלות. לתופעה זו אין אח ורע בכל תולדות הספרות.
בכל זאת, מכיוון שמדובר בתורה שניתנה למשה מסיני, שאלתי את הרבי: כיצד קרה דבר כזה? הרי לא יתכן לומר שאחד מספרי התורה הללו אינו נכון?!
הרבי ציטט את מאמר חז”ל ש”זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו”, ואמר שעל דרך זה אפשר לומר על שינויים אלו, ששניהם נאמרו בבת אחת מפי ה’ למשה רבינו, ובספר תורה אחד נכתב כך, ובשני נכתב כך, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים”.
דוקטורט בעידוד הרבי
לאחר שחזר מהרבי, הכיר לו המשפיע שלו את זוגתו, שאף היא הגיעה מלונדון ולאחר שהתקרבה לחסידות חב”ד עברה ללמוד בבית רבקה. חתונתם נערכה בחצר בית הכנסת “צמח צדק” בעיר העתיקה בירושלים.
במכתבים אחדים, עודדו הרבי לעסוק גם הלאה במקצוע התמחותו, עד לקבלת התואר השלישי שהחל בהכנתו עוד לפני ההתקרבות לחב”ד. העניין התעכב כמה שנים, ובסופו של דבר הוענק הדוקטורט בשנת תשמ”ג, מאוניברסיטת לונדון והאוניברסיטה העברית.
לאחר חתונתם התגוררו תקופה קצרה בכפר חב”ד, ובמשך כמה שנים אף ניסו להשתלב בקהילה החדשה שנבנתה בצפת. אולם לאחר כמה שנים עברו לאשדוד, שם הם גרים עד עצם היום הזה. במהלך השנים התחבר למשפיעים הרב יצחק ערד והרב זלמן גופין, ולמד איתם עשרות מאמרי חסידות. בהדרכת משפיעיו התקרב לתורתו של הרבי, והקים בית חסידי לשם ולתפארת.
באשדוד מנצל הרב לייאנס את ידיעותיו בחסידות חב”ד כדי להפיץ לימודי תניא ואף להשפיע על חסידים מחוגים שונים להצטרף לשיעורי חסידות.
נדבך ראשון ויסודי בחקר המפתחות של הרבי
כפי שהוזכר בתחילת הכתבה, בשנים האחרונות משקיע הרב לייאנס שעות רבות בחקר ספרי המפתחות של הרבי, ובעיקר המפתחות לספרי היסוד של חסידות חב”ד - התניא, לקוטי תורה ותורה אור.
“על בסיס עבודתי בחקר המסורה המצרפת, התחלתי לנתח את המפתחות שהרבי ערך. כאשר מסתכלים סתם כך ב’מפתחות’ אי–אפשר לשים לב לשום דבר יוצא דופן. אבל כאשר בודקים לאיזה מופעים שהרבי ציין במפתח, ולאיזה מופעים הרבי לא ציין - מתחילים להבין שיש כאן משהו שצריך לחקור.
לדוגמא: כאשר בודקים בתקליטור כמה פעמים מופיע המושג “השתלשלות” בלקוטי–תורה, מקבלים יותר ממאה ועשרים מופעים. במפתח של הרבי מובאים רק ששה מופעים, וכולם במאמרי שיר השירים. זה אומר דרשני!
הדוגמא הזאת היא מקרה חריג ביותר. אבל יש ערכים רבים שמופיעים כארבעים פעמים, והרבי בוחר לציין רק חמשה עשר מקומות בממוצע. יש מאמרים שהרבי ציין אליהם, ויש מאמרים שהרבי התעלם מהם כמעט. מדוע?!
- יודגש: אינני מתיימר לחוות דעה מדוע הרבי בחר לציין את המופעים המסויימים ההם. אבל אני כן רוצה לאפשר למי שמבקש לחקור את הדברים לעומק, ולנסות להבין מה מייחד את המופעים ההם שהרבי בחר לציין, לעומת מופעים אחרים שהרבי לא ציין אליהם - שתהיה לו מפה ברורה של המפתחות של הרבי.
בספר המפתחות לספרי ומאמרי חסידות חב”ד, שיצא לאור בשנת תשכ”ו, בו רוכזו המפתחות שערך הרבי עם השנים (לצד מפתחות נוספים) - מובאת הערה ממכתב הרבי, ש”המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים, במצב רווחה והרחבה, ובמצב של מצור ומצוק וכו’, ולכן אין בהן שיטה אחידה”, אבל למרות הסתייגות זו - אין ספק שהרבי שמר על עקביות מסויימת, ואפשר בהחלט ללמוד מכך.
ברוך ה’, בימים אלה מתקדמת המלאכה של 17 שנה האחרונות לקראת הוצאה לאור של אוצר שימושי - מאגר “מילוני” להמחשת מושגים של דא”ח בתורת רבינו הזקן.
בשלב מסויים של העיסוק בספרי המפתחות של הרבי, שמתי לב שהרבי החל בכך בטרם נשיאותו, וחשבתי על כך שבמהלך שנות נשיאותו עורר הרבי מחברים שונים לערוך ‘מפתחות’ לספריהם - אך לפני שפנה לעורר אחרים, עסק בכך הרבי בעצמו, בבחינת “מה שהוא עושה, אומר לישראל לעשות”.
•
את הראיון עמו מסיים הרב לייאנס באיחול לבבי, שמחקרו יהווה רובד נוסף בהפצת מעיינות החסידות, רובד מחקרי שטרם נגעו בו, והעיסוק בו יזרז את שלימות הפצת המעיינות עד להתגלותו של הרבי משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה.