מאת: אירה יהודה

נקודה מתוך “דבר מלכות” השבועי, עם מסר לחיים • והשבוע: איך להשפיע על חסיד שני, ומה הקשר להכרזת ה’יחי’?

 מאת: אירה יהודה

התפילה הסתיימה. בפינת בית הכנסת עומד בשקט אורח, בחור צנום שאינו מהמתפללים הקבועים. המומחים לתופעה ‘סימנו’ אותו מהרגע שנכנס. ההופעה הפשטנית לא מצליחה להסתיר את המבט היוקד בעיניים. הם עדיין לא מספיקים להסתובב לכיוונו לראות איך זה קורה, וזה כבר קורה. הוא מתכופף קמעה, מקמט את מצחו קלות ומפיו פורצת ההכרזה “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד”.

הכרזתי אחריו בחיות כל שלשת הפעמים. סוף–סוף יש כבוד להכרזת הקודש, הרהרתי לעצמי. אין כמו התמימים. זו הכרזה!

אחד מוותיקי הכפר, גביר גדול, גבאי בית הכנסת ועוד כמה תפקידים חשובים, יצא לדרכו אל עבר האורח הבלתי מוזמן. קלטתי כמה קריצות עין בדרך, מה שאמר לי שהולך להיות מעניין. שמתי פני לכיוון זירת האירוע. שלא אפספס. אודה ואבוש, הייתי כעיתונאי אבל לא יכולתי להפסיד את הדו–שיח המענין. היה בבחור משהו מרתק. משהו שאני רוצה שיהיה לי גם.

התמים פקח את עיניו. באמת לא כל יום שומעים כזאת הכרזה, ולא כל תפילה רואים כזה מכריז. אהההה התפרצות געגועים שוטפת אותי. אני נזכר בבית משיח 770, בקבוצה שלי, עת הייתי מכריז בכל כוחי כראוי לעומד לפני המלך. גם בתקופה שאחרי החתונה עוד הייתי מכריז בקול כמו בחור. והיום? צריך לעשות תשובה!

הגבאי הזקן נעצר בתחנת היעד, וסקר את המכריז מכף דגל עד קודקוד. הבחור הישיר מבט, חייך ושתק. פשוט חייך ושתק, והמשיך לחייך ולשתוק. נזכרתי בפעם הראשונה שאני נכנסתי לבית הכנסת הזה, ואת השיחה שזכיתי לקבל אז מהגבאי. אבל עכשיו היה נראה לי משהו שונה. הבחור הקרין משהו שהמיס לעומד מולו משהו עמוק בפנים. הזקן נהיה רציני כמו שאף פעם לא ראיתיו, היה נראה שהוא מרגיש בפגישת עסקים גורלית. ואז שאל “תגיד, למה אתה מכריז יחי”? “אני ממליך את הרבי שליט”א” ענה הבחור בחיוך מתוק. הזקן לא הרפה, “אבל מה אתה מכוון כל כך”?

•

קוראים יקרים, תיכף תגלו מה הבחור ענה. אך לפני זה, נסו בעצמכם להמשיך את הסיפור. מה אתם הייתם עונים. בלי דרשות וראיות ומקורות. קצר ולענין ובדיוק.

•

הוא אמר ממש כך: בהכרזת יחי היה אפשר לומר גם “יחי אדוני מורי ורבי מלך המשיח לעולם ועד”. כשאני מכריז יחי אני מכוון שאדוננו! מורנו! ורבינו! והבחור המשיך: אתה מבין, כשאני מכריז אני  מכוון על כולם, על כל המתפללים, על כל החסידים, ועל כל עם ישראל.

את המשך הסיפור אתם לא צריכים לנחש. הזקן לא התחיל לשאוג יחי, אבל הוא והיחי כבר חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.

“כפי שרואים במוחש שכדי להשפיע על יהודים בעניני יהדות צריכים לדבר אליהם (ועליהם) בדרכי נועם ובדרכי שלום, ובדברי אהבה וחיבה. ולכן מדגישים שכאשר יהודי נמצא בפני עצמו הרי הוא רק “מחצית”, ובכדי להיות “שקל הקודש” עליו להתאחד עם יהודי שני, ועד להתאחד עם כל אחד ואחד מבני ישראל.

וזהו קיום המצוה ד”ואהבת לרעך כמוך”, שפירוש “רעך” הוא לא רק יהודי שנמצא קרוב אליו אלא אפילו יהודי שנמצא בקצוי תבל. והסיבה לזה היא, כמו שכתב אדמו”ר הזקן בתניא, שכל אחד ואחד מבני ישראל הוא “חלק אלוקה ממעל ממש”, והרי “העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו” - ואם כן הרי כל בני ישראל הם מציאות אחת.

ואפילו במקרה שיש לשלול אצל חבירו ענין בלתי רצוי - הרי הצורה הכי יעילה לפעול זאת הוא על ידי שמשפיע עליו בדרכי נועם ובדרכי שלום.

חסידים אומרים שבשבוע זה השיחה המוגהת היא קצרה, אך ההוראה שלה ארוכה… חסידים! בואו נפנים באמת את ההוראה מהדבר מלכות של השבוע. נשאל את עצמנו “מה אתה מכוון כשאתה מכריז יחי”?

זה באמת חידוש גדול שגם למטבע יש צד שני. כלומר, גם לאנשי המטבע יש צד שני… אנשים שבמבט שטחי נראה שרק מטבע מעניין אותם - גם אצלם אפשר למצוא את הצד הנכון, אם רק נחפש.

אז שיהיה לנו בהצלחה במציאת החצי. והעיקר גאולה אמיתית ושלימה מיד ממש בהתגלות הרבי שליט”א מלך המשיח גואלנו גאולת עולמים נאו!