פתגם רבותינו נשיאנו לפיו יש להקשיב למה שנרות החנוכה מספרים, מקבל משמעות נוספת, ש
פתגם רבותינו נשיאנו לפיו יש להקשיב למה שנרות החנוכה מספרים, מקבל משמעות נוספת, שכן לא תמיד יש פנאי להתעכב ליד הנרות בגשמיות, שהרי הזמן קצר והמלאכה מרובה. אולם אנו יכולים וצריכים להקשיב להם, למה שהם מספרים לנו השנה, היום, תוך כדי שאנו פועלים בשליחות הרבי, שכן זהו הסיפור האמיתי של הנרות, להאיר בשליחות
פתגם רבותינו נשיאנו לפיו יש להקשיב למה שנרות החנוכה מספרים, מקבל משמעות נוספת, שכן לא תמיד יש פנאי להתעכב ליד הנרות בגשמיות, שהרי הזמן קצר והמלאכה מרובה. אולם אנו יכולים וצריכים להקשיב להם, למה שהם מספרים לנו השנה, היום, תוך כדי שאנו פועלים בשליחות הרבי, שכן זהו הסיפור האמיתי של הנרות, להאיר בשליחותו של נשיא הדור, של מלך המשיח.
מחג הגאולה וראש השנה לחסידות, אנו ממשיכים ומגיעים לימי החנוכה. כבר לא מדובר בתאריך “חסידי” שהתגלה בדורות האחרונים, כל עם ישראל מציין אותו, מאז שקבעו את ימים אלו להודות ולהלל, ויחד עם זאת, אצל כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, גם חנוכה מקבל משמעות מיוחדת, מתאימה לשליחות ולתפקיד של דורנו.
עניינו ומהותו של החג - פרסומי ניסא והארת החושך, הפכו על ידי הרבי, את ימי החנוכה, לימים שבהם צריך להספיק ולנצל כל הזדמנות - הדלקת חנוכיות מרכזיות, מבצע חנוכה והארת העולם כולו באור הגאולה, הגאולה שהייתה ובעיקר הגאולה הנוכחית.
פתגם רבותינו נשיאנו לפיו יש להקשיב למה שנרות החנוכה מספרים, מקבל משמעות נוספת, שכן לא תמיד יש פנאי להתעכב ליד הנרות בגשמיות, שהרי הזמן קצר והמלאכה מרובה. אולם אנו יכולים וצריכים להקשיב להם, למה שהם מספרים לנו השנה, היום, תוך כדי שאנו פועלים בשליחות הרבי, שכן זהו הסיפור האמיתי של הנרות, להאיר בשליחותו של נשיא הדור, של מלך המשיח.
נרות החנוכה מלמדים אותנו כיצד גם במצב שנראה קשה ואף אבוד, בגשמיות ובעיקר ברוחניות, כאשר עם ישראל לא רק היה תחת שלטון יווני, אלא תחת השפעה מתיוונת, צריך להכריז בגאון “מי לה’ אלי”, לשמור את התורה ומצוותיה, ולדעת כי שום דבר אינו יכול לעמוד בפני רצון ה’.
כאשר מנסה מלך יוון להלחם ברצון ה’, אזי נלחמים בו, ויודעים כי הקב”ה ידאג לנצחון. כאשר מגיע הזמן להדליק את המנורה מדליקים אותה, בלי לשאול שאלות ולחשב חשבונות, ואז היא דולקת לשמונה ימים.
על פי טעם ודעת ייתכן שלא היה מקום ל’הנהגות משונות’ כאלו. היה עדיף אולי לשמור את התורה ומצוותיה במחתרת, להתרכז בהצלה האישית ברוחניות ובגשמיות, ולחכות לימים טובים יותר. ואילו הדלקת המנורה - מה פתאום להתעקש על שמן טהור? ומהו חוסר האחריות שבהדלקת המנורה שמונה ימים לפני שיהיה שמן חדש? אם השמן מספיק ליום אחד היה צריך לחכות שבוע ימים ואז להדליק.
אך כשמקיימים את רצון ה’, כאשר שומעים בקול מתתיהו אין מקום לשאלות. כאשר מתתיהו שבדורנו מודיע לנו כי השליחות היחידה היא ההכנה לקבלת פני משיח צדקנו, הרי יודעים שרק בכך יש לעסוק. גם אם על פי החשבון ניתן לחשוב שיש מטרות חשובות יותר, שאולי ההתרכזות בנושא אחד, לא כל כך פופולרי, עלול לא להתאים לנו, יודעים כי דבריו של מתתיהו של דורנו, היא הדרך היחידה שבאה בחשבון.
בשבוע שבו לומדים ב”דבר מלכות” אודות הניסים שפועלים על הגויים, ועל החשיבות שבפעולה על כל אומות העולם, אנו רואים את הנס הגלוי, ואנו מתחזקים בקיום כל הוראותיו של הרבי מה”מ, עד להוראה העיקרית - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש.
אנו שומעים ולומדים מנרות חנוכה את תפקידנו להאיר את חושך העולם, חושך הגלות, ובכחו של מתתיהו - של הרבי מה”מ, לעמוד כנגד כל המניעות והעכובים, מחוץ ובמיוחד מבית, כנגד כל החשבונות והביאורים שמקורם כביכול בשכל, ולדעת כי החכמה האמיתית היא הדבקות המוחלטת ברבי מה”מ, בדרכו ובהוראותיו. החכמה והאור האמיתיים הם ההתקשרות לרבי מה”מ, והצפייה להתגלותו בגאולה האמיתית והשלימה - יחי אדונו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.