אלו שני תהליכים במצה היו בליובאוויטש מלווים בניגון? איתורו וזיהויו של ניגון לשאי

אלו שני תהליכים במצה היו בליובאוויטש מלווים בניגון? איתורו וזיהויו של ניגון לשאיבת מים שלנו, וכיצד אנחנו יכולים לנצל אותו היום בהכנות שלנו לפסח * מוגש בימים אלה, כאשר אפיית המצות נמצאת בעיצומה

בדרך לשאיבת ‘מים שלנו’. ציור: זלמן קליינמן

מצה שמורה: ניגונים משעת קצירה!

ב’לקוטי דיבורים’ מופיע תיאור חי ומפורט של תהליך ההכנה של המצות בליובאוויטש, ובו מידע על ניגונים שהיו מתלווים בשעת מעשה. נביא כאן את עיקרי הדברים הנוגעים לנושא שלנו.

היה חסיד בשם ר’ זלמן שצערבינער, מחשובי האברכים אצל אדמו”ר ה”צמח צדק” ומגדולי המקושרים אצל אדמו”ר המהר”ש, בקי בש”ס בבלי בעל ידיעה בירושלמי וארבע טורים בקי בזהר כתבי האריז”ל וספרי חסידות הנדפסים. אדמו”ר הריי”צ הכירו בהיותו כבר כבן 70, ומתאר שעל פניו היו סימני גדלות המוחין, טוב לב וישוב נפשי.

בשדותיו של ר’ זלמן הייתה נקצרת החיטה למצה שמורה עבור אדמו”ר מהר”ש ועבור בנו אדמו”ר הרש”ב, בהשתתפותם של האדמו”רים עצמם. בילדותו התלווה אדמו”ר הריי”צ למעמד הקצירה שהתקיים כשעתיים נסיעה מליובאוויטש, ומתאר בלקוטי דבורים (בשיחת חג הפסח תרצ”ד) את גודל השמחה ששרתה על כולם בשעה זו: “חלק מן האנשים היו קוצרים, וחלק היו מנגנים. הזימרה היתה משתפכת בנעימות ומהדהדת למרחקים”.

לאחר מלאכת הקצירה והדישה, היה ר’ זלמן לובש בגדי שבת ועובר בעצמו לפני התיבה לתפילת מנחה בניגון של שמחת תורה. את “עלינו לשבח” היה ר’ זלמן אומר במנגינה עליזה מיוחדת, ול”עושה שלום” של הקדישים היה ממתין שיגלגלוהו כמנהג הידוע, ואז היה יוצא בריקוד עם כל הציבור. בשעת הריקוד היה ר’ זלמן משורר את הפסוקים שאחר ‘עלינו’ בטון גבוה ובנעימה נמשכת בהתאם לניגון, וכשהיה מגיע לסיום הפסוק “אך צדיקים . . את פניך” היה מבצע קפיצה ומתגלגל שלוש פעמים הלוך ושוב.

נראה שמעבר לשמחה הרבה, התיאור ש”חלק מן האנשים קוצרים וחלק מנגנים” מבטא שהקצירה לא הייתה מלאכה גשמית בלבד, אלא עבודה רוחנית עם כוונה רוחנית. וכמו שהשתתפות הלויים בשירה וזמרה על הקרבן נזכרת (במאמר באתי לגני) בתור ראייה על כך שהקרבן היה עבודה רוחנית בנפש.

מים שלנו: ושאבתם מים בששון

בהמשך מתאר אדמו”ר הריי”צ את שאיבת מים שלנו על ידי בחורי ישיבת “תומכי תמימים”, עליהם הוטל ייצור המצות, מחג הפסח תרנ”ז ואילך: “סדר מיוחד ועבודה מיוחדת היו בשאיבת מים שלנו בערב שלפני אפיית מצת מצווה . . בעבודה זו עסקו קשישי תלמידי הישיבה שקיבלו אזהרות והוראות מיוחדות בכל דבר”.

הרב מרדכי פרלוב מתאר, שאדמו”ר הרש”ב היה יוצא בעצמו לשאיבת מים שלנו, וממילא גם המשפיעים והמשגיחים של הישיבה היו מתלווים. היו שואבים מים שלנו מתוך הנהר, לא רחוק מחצר הרבי, אולם הדרך לנהר הייתה תמיד מלאה רפש וטיט עד בלי די, וגם בנהר עדיין היה לעיתים קרח, מה שהיה מאתגר את תהליך השאיבה.

בספר “ליובאוויטש וחייליה” מסופר, שעד ה”מים שלנו” היו הולכים בשירה וזמרה. וכן היה נהוג, שאחר הבאת המים הנ”ל היו יוצאים בריקוד גדול בחצר.

ניגון שמחה של מצווה

מה היה אותו ניגון שניגנו אז?

כמה מזקני החסידים שזכרו את ליובאוויטש, העידו על ניגון שמחה מסויים המופיע בספר הניגונים בתוך קבוצת “ניגוני שמחה” אלמוניים, שזהו הניגון שניגנו בליובאוויטש בזמן שאיבת מים שלנו (על פי סדרת “היכל הנגינה”, מפי הרב מענדל שי’ ליפסקר מארה”ב). מדובר בניגון קנ”ח מספר הניגונים, שמופיע גם בתקליט ניח”ח #3.

הניגון הלזה מתאפיין בתכונה של “הקפצה”. המקצבים של הניגון מקפיצים את הצלילים של הניגון, ושניהם יחד מקפיצים את האדם המנגן. הניגון מביא את האדם לקלילות רגליים ולמהירות התנועה, תכונות שנדרשות במיוחד בייצור המצה, ומבטאות את הנכונות של האדם כלפי המצווה.

בקטע השיא של הניגון, בא לידי ביטוי האושר של האדם על שזכה לקיים את מצוות השם, נרגש ה”אשרינו מה טוב חלקינו”. כל זה - הקפיצות, הזריזות וה”אשרינו” - תואם מאד גם לאווירה ששרתה בשעת קצירת החיטים למצות, המתוארת שם באריכות.

יצויין כי אצל הרבי, בעת שאיבת מים שלנו היו מנגנים את ניגון “אלי אתה” של אדמו”ר הזקן, ניגון הקשור לחג הפסח.

לשפשף ספסלים בניגון…

על פי רוב איננו משתתפים כיום בקצירת החיטים של המצות ובשאיבת מים שלנו, על כל פנים לא באופן שזה דורש מאיתנו מאמץ ומלאכה של ממש. יחד עם זאת, בכל בתי ישראל נרגשת הכנה רבתי לפסח, יותר מאשר לשאר החגים. משתדלים להשתתף ב’חבורה’ של אפיית מצות, ומעבר לכך, בניקיונות הבית, בבדיקת חמץ, בהכנות לליל הסדר ובמבצע מצה. ללא ספק, כל אחד חווה לקראת פסח את ה”זיעה של מצווה” בצורה זו או אחרת, בעבודה של שעות נוספות.

אפשר, או אולי חובה, לקחת דוגמה וללמוד מאותו החסיד הקשיש ר’ זלמן, וממנהג התלמידים בליובאוויטש: כל העבודה הפיזית סביב חג הפסח צריכה להיעשות מתוך ניגון של שמחה וריקוד!

אם אנחנו רוצים להתחבר לאווירת הכנות לפסח בליובאוויטש עם אותם הצלילים שנוגנו אז, תוכלו לשמוע את ניגון שאיבת ה”מים שלנו” שניגנו בליובאוויטש, על ידי אברהם פריד, בתקליט יענקל יענקל, בסרקית הקוד הבא (הניגון השני במחרוזת שני ניגוני שמחה):

מקורות: לקוטי דיבורים (פסח תרצ”ד) לה”ק ח”א ע’ 163 ואילך. אוצר מנהגי חב”ד (ניסן - סיון) ע’ עב.