בית משיח · עברית
הפרשה החסידית · #1091 · 2017-11-02

כ”ק אדמו”ר הזקן:

כ”ק אדמו”ר הזקן: הדופק שביד שורשו הוא מבחינת חיצוניות שבמוח, וכמו שכתוב “וה’ פקד את שרה”, שזוהי בחינת המשכת חסדי ה’ בגשמיות, אהבתי אתכם אמר ה’. וזהו שנאמר “קול דודי דופק”, אותיות פקד, שכן הדפיקה באה לאחר שנמשכת הארה מהמוח ללב, ואזי נפתח הלב.

קול דודי דופק

כ”ק אדמו”ר הזקן: הדופק שביד שורשו הוא מבחינת חיצוניות שבמוח, וכמו שכתוב “וה’ פקד את שרה”, שזוהי בחינת המשכת חסדי ה’ בגשמיות, אהבתי אתכם אמר ה’. וזהו שנאמר “קול דודי דופק”, אותיות פקד, שכן הדפיקה באה לאחר שנמשכת הארה מהמוח ללב, ואזי נפתח הלב.

(מאמרי אדמו”ר הזקן, הנחות הר”פ עמ’ צ)

 

פקידת עקרות שבנפש

כ”ק אדמו”ר האמצעי: וה’ פקד את שרה, הוא ענין פקידת עקרות, שכן בכל נפש מישראל, ישנה בחינת נשמה אשר טבעה להתפעל מאלוקות. אך בגלות הוא הסתר אלוקות, ונקרא בשם עקרה, שאינו מתפעל לא במוח ולא בלב. והפקידה עניינה הוא, שעל ידי קיום מצוות מעשיות, זוכה האדם שיעוררוהו משמים שתהיה לו התפעלות המוח והלב.

(מאמרי אדמו”ר האמצעי במדבר עמ’ קא)

 

אור ושפע חדש

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: מה שאומרים ביעלה ויבוא, “ויפקד… ופקדוננו” פירושו: לשון פקידה זו היא הולדה, כמו פקידת עקרות, כמו שכתוב “וה’ פקד את שרה” - שהפקידה הזו באה מלמעלה מעלה להיות בן לשרה, שהוא דבר חדש. כמו כן ההארה האלוקית בראש חודש, היא אור ושפע חדש, בו נפקדים ישראל.

(אור התורה בראשית, עמ’ י)

“הוא ובית דינו”

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: וה’ פקד את שרה, הוקדם כאן ו’ לשם ה’, ועל כך אמרו חז”ל במדרש: כל מקום שנאמר בו “וה’” - עם ו’, פירושו: “הוא ובית דינו”. דהיינו שמשם הוי’ נמשך לשם “א- דני”. אולם כדי שיהיה בחינת ויעש ה’ בלי ו’, דהיינו גילוי שם הוי’ שלמעלה מהתלבשות בכלים, הוא על ידי בחינת “עשיה” דווקא, שהיא היא המביאה המשכות מלמעלה - מעלה.

(תורת שמואל ספר תרל”א חלק א’, עמ’ מח)

 

מזלם של ישראל

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: אמרו חז”ל שפקידה באישה “וה’ פקד”, היא שייכת גם בפקידת הארץ, ירידת גשמים. והקשר ביניהם, הוא על פי מאמר חז”ל: בני חיי ומזוני … במזלא תליא מילתא” (במזל תלוי הדבר). כידוע ש”אין” - מזל לישראל, שהאין שלמעלה מסדר ההשתלשלות, הוא מזלם של ישראל, שממנו נמשכות גם כל הברכות לישראל בבני חיי ומזוני.

(ספר המאמרים תרמ”ד, עמ’ קנה ואילך)

 

יצחק אבינו

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: יצחק אבינו, הייתה עבודתו בחפירת בארות, עבודה הנובעת מהגבורה שבנפש, שעניינה העלאת המטה. זאת משום ששרשו של יצחק הוא מגבורה דאצילות.

(מאמר זאת תורת הבית תרפ”ט)

 

בכל מאדך

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: בני חיי ומזוני במזלא תליא מילתא, ועם זאת, הדבר מתעורר למעלה בבחינת “מזלא”, כאשר עבודת האדם לקונו מעוררת את זה. וסוג העבודה המעורר זאת, הוא עבודת ה’ באופן של “בכל מאודך”, שנובעת מעצם הנפש, עבודה זו פועלת אחדות בכוחות הנפש, ממשיכה מ”אחדות הפשוטה”, ופועלת את המשכת הברכה בבני חיי ומזוני רוויחי.

(ספר המאמרים בראשית א, מאמר ד”ה וה’ פקד את שרה, עמ’ רל.)