ניגון לאדמו”ר ה”צמח צדק” שכולו כמיהה לאלקות

ניגון לאדמו”ר ה”צמח צדק” שכולו כמיהה לאלקות * הרה”ת לב לייבמן, מכון ‘נגינה לאור החסידות

ראש לניגוני התוועדות

הניגון “אך לאלקים”, ניגון מספר ק’ (100) בספר הניגונים, פותח את שער “ניגוני התוועדויות”.

במפתח לניגון זה, כותב ר’ שמואל זלמנוב, כי “הניגון הזה מצא חן מיוחד לפני כ”ק אדמו”ר [הריי”צ] שליט”א, ושרים אותו על פי רוב בתחלת כל התוועדות בימים טובים וביומי דפגרא”. ואם כן, היה זה ניגון רגיל בהתוועדויות של אדמו”ר הריי”צ, בתור ניגון פתיחה להתוועדות. כנראה שמסיבה זו הוכנס הניגון כניגון ראשון מתוך כמה עשרות ניגוני התוועדויות.

אצל הרבי אנחנו מוצאים שניגנו את הניגון “אך לאלקים” ביו”ד שבט תשי”ג בתחילת ההתוועדות, וכמו כן בחג השבועות של אותה שנה בתחילת ההתוועדות, בתור ניגון על פסוק תהלים בהקשר להילולא של דוד המלך. מסתבר ששרו את הניגון הזה עוד פעמים רבות אצל הרבי (שלא תועדו וצויינו בהנחות של השיחות), אך בכל אופן תיעוד זה מראה על המשך המסורת של אדמו”ר הריי”צ לפתוח בניגון זה את ההתוועדות, וגם - שהניגון מתאים לתאריכים כה חשובים. בניגוני התוועדויות 5# יש הקלטה בה שומעים גם את הרבי בעצמו שר את הניגון יחד עם הקהל, בנעימות מיוחדת.

ניגון הגשר

על אופיו של הניגון, נרשם שם: “תנועות הניגון הזה משמשות כעין גשר, המעביר את האדם מגשמיותו וחילונותו לאוירה מעולה וסביבה של קדושה, מבבא לבבא מתגבר הרגש, שמפשיר [את] הכפור והגלידה ומחמם [את] הנשמה בגעגועים של מעלה”.

ניגון הגשר, שבו עוברים מן הצד של חולין לצד של הקודש, וכנראה מפני כן הוא מתאים לפתוח בו התוועדות, והניגון יכניס את המסובים מן ה’בחוץ’ אל ה’בפנים’.

מקורו של הניגון

ניגון “אך לאלקים” הופיע כבר בתקליט הראשון של ניח”ח, כאשר על עטיפתו נרשם שזהו “אחד מניגוני חב”ד העתיקים”.

בראש השנה תשכ”ד (באותה שנה הפסוק “אך לאלקים” היה בתוך הקאפיטל של הרבי), בתוך סדר ניגוני האדמו”רים הנהוג בראש השנה, הרבי הורה לנגן את הניגון “אך לאלקים” בתור ניגון של אדמו”ר הצמח צדק! (תורת מנחם התוועדויות כרך ל”ח ע’ 13).

הצהרת “אך” וצעקת “אך”

הנגינה על המילים “אך לאלקים” מתחילה בצליל גבוה, ארוך ומודגש. הגובה הזה מבטא את הדביקות של האדם למעלה, את האחיזה החזקה שלו שהוא לא מוכן להרפות משם.

בהמשך, המילה “אך” השניה (בפסוק “אך הוא צורי וישועתי”), נעוצה לא סתם בצליל גבוה בתוך מסגרת סולם הצלילים, כי אם בצליל עליון ביותר. (לשם השוואה, ה’אך’ הראשון הוא בצליל חמישי מעל צליל הבסיס של הסולם, ואילו ה’אך’ השני הוא בצליל שמיני). ה’אך’ הזה השני מצטלצל כצעקה, וצריך להבין מה תוכן צעקה זו דווקא על המילה ‘אך’.

המילה ‘אך’ - באה לשלול: רק לאלקים, רק הוא. השלילה הזו ש”אין עוד מלבדו” ורק הוא המחסה שלי והעוזר לי, דווקא השלילה באה בתנועה מיוחדת של צעקה, וכפי שמבואר בחסידות ששלילה מגיעה גבוה יותר ועמוק יותר מאשר החיוב.

היות והרבי ייחס את הניגון הזה לאדמו”ר הצמח צדק, ברצוני להעיר שתנועה כזו של ה’אך’ השני, ניגון שתחילתו נעוץ בגבהים, מאפיין כמה מניגוני אדמו”ר הצמח צדק: ניגון “אשרי איש שלא ישכחך” (ניגון קע”ט); על דרך זה גם בניגון “הודיעני השם קיצי” (ניגון י”ג); וכן ניגון “שובו שובו” של אדמו”ר מהר”ש (ניגון ט”ז) שייתכן וגם הוא הועבר מהצמח צדק.

ויהי רצון שעל ידי הניגון “אך לאלקים”, שהתוכן שלו הוא שאנחנו מקווים מחכים ומצפים רק לקב”ה, נזכה תיכף ומיד לגאולה שלמה.

•

ביצוע יפה של הניגון ע”י אברהם פריד מתוך האלבום “האפ קאזאק”: