אליהו סגל

זהו מסע לא קצר ולא פשוט; מסע שנמשך כבר ארבע שנים, ועדיין ישנה עבודה רבה, משימות ואתגרים כספיים לא מבוטלים עד שהבניין יוכל להיות מרכז תורני פעיל עבור כל תושבי נעורים והסביבה * יום גיוס משאבים עבור בית חב”ד בשכונת ‘נעורים’ בראשון לציון

בשבוע הקרוב יתקיים יום גיוס תרומות עבור בית חב”ד בשכונת ‘נעורים’ בראשון לציון. שכונת ‘נעורים’ היא שכונה חדשה, אלמונית יחסית, שעלתה לכותרות בשנה האחרונה לא בשל נסיבות משמחות; זאת בעקבות פטירתה בדמי ימיה של השליחה מרת חני סגל.

ארבע–עשרה שנים חלפו מאז הגיעו הרב אליהו סגל ורעייתו חני ע”ה, לשכונת ‘נעורים’ שבראשון לציון (ולצדה שכונת ‘גני אסתר’). היה זה תקופה מסוימת לאחר נשואיהם, כאשר על הפרק עלו כמה הצעות לשליחות, אך לא זכו לתשובה. כשכתבו על הצעת השליחות בראשון לציון, זכו לקבל תשובה ברורה מהרבי באגרות קודש. בני הזוג סגל הבינו כי ‘זהו זה’. זה המקום.

באותם ימים רק החל אכלוס השכונה שהייתה חדשה לגמרי.

יוצאים לדרך

הזוג הצעיר הניח בצד את כל תכניותיהם ורצונותיהם האישיים, והם קיבלו על עצמם את השליחות של הרבי בשכונה, לצד שכונת ‘גני אסתר’ ואזור התעשייה הישן. בסך הכול כר נרחב לפעילות בקהלים מגוונים של משפחות צעירות מצד אחד, ואנשי עסקים ובעלי מלאכה שונים מצד שני.

היה זה קיץ תשס”ד כאשר בני הזוג סגל ארזו את הפקלאות ואת הקטנטנים שנולדו להם בצפת, ועברו לראשון לציון.

הפעילות הרצינית הגדולה שלהם הייתה בארגון מניין לתפילה בחגי תשרי תשס”ה.

באותם ימים השכונה החדשה הייתה בחיתוליה, ואפילו בית כנסת ראוי לשמו לא היה בה. מניין התפילה היחיד שהתקיים בזכות יוזמתם של השלוחים, נערך בכיתת לימוד של אחת המכללות. זו הייתה התחלה טובה ברגל ימין.

אחרי החגים הציבו בני הזוג סגל לעצמם יעד ליצור היכרות עם אנשים רבים ככל האפשר באזור מגוריהם.

כן, ככה מתחילים

הם החלו את הפעילות מאפס, בלי רעש ובלי צלצולים. בשקט בשקט הקימו אימפריה לתפארת מתוך מסירות נפש. הרב אליהו סגל החל לפתח הכרויות עם תושבי השכונות אליהן נשלח. מדי יום היה יוצא לסייר בין המשרדים, המפעלים והמוסכים שבאזור התעשייה הישן, עובר מאחד לאחד, מניח תפילין עם אלו שביקשו, ויוצר חיבורים וקשרים ראשוניים. בד בבד בני הזוג החלו להתערות עם שכניהם החדשים בשכונה, אלו שכבר נכנסו לגור בה ואלו שמדי יום פרקו את תכולת בתיהם אל הדירות החדשות.

בית גדול, לבנים אדומות, חלונות בתבנית מוכרת, הבליטה המפורסמת בקומה השניה, ובמרכז - הפתח שכולם כמהים להיכנס בו - זהו בניין 770 הייחודי שהועתק לשכונת ‘נעורים’ בראשון לציון.

הפיגומים המכסים את הבניין מכל עבר מעידים כי הבניין עדיין בתהליך בניה, אך הוא כבר ניצב עומד זקוף וגאה בלב השכונה החדשה, כמו ממתין ליום בו יושלם ושעריו ייפתחו בפני תושבי השכונה כולם.

כמו כל שלוחיו של הרבי מה”מ, בני הזוג סגל הבינו שכדי להצליח ולהשפיע, עליהם להוביל מהלכים ולא להמתין מן הצד שדברים יתרחשו. כשאליהו היה הולך ברחוב, היו תושבים עוצרים אותו ואומרים לו שהגיע הזמן להקים בית כנסת בשכונה ההולכת ומתפתחת. הרב סגל היה עונה להם - “זה בדיוק מה שאני עושה, ואני מזמין אותך להצטרף אליי”. הצורך במקום תפילה ראוי - דבר בסיסי בכל שכונה בישראל - הלך והתעצם.

ראש העירייה דאז הודיע לו כי יתמוך בבקשתו לקבלת מגרש בתנאי שישיג דרישה מצד שבעים אחוזים מתושבי השכונה. הדרך להשגת החתימות הייתה בעצם הגשר שדרכו נטוותה ההיכרות בין שלוחי הרבי לבין תושבי השכונה.

ערב ערב, במשך חצי שנה, יצאו הרב אליהו ורעייתו חני לביקורי בית במהלכם ביקשו מהתושבים לחתום על הבקשה להקים בשכונה בית כנסת גדול ויפה.

זה היה פרויקט מורכב מבחינות רבות, בראש ובראשונה - האתגר לצאת מדי ערב, בלי הנחות, כאשר הם מותירים בבית ילדים קטנים עם בייביסיטר. אליהו וחני נקשו על דלתות התושבים בזו אחר זו, בלי שהיה להם מושג מי הדיירים ומה הזיקה שלהם למסורת. למרות זאת, הם לא ויתרו והמשיכו מתוך אמונה עמוקה בחשיבות העניין.

לא בכל הבתים הבינו את חשיבות העניין. היו בתים שבהם נתקלו בחומת סירוב, ולעתים אפילו צינית או נוקשה. רבים מהתושבים כן שמחו לחתום על הבקשה בחפץ לב. את ההזדמנויות הללו ניצלו חני ואליהו לקיים עם התושבים שיחות על יהדות. רבים הוזמנו לשיעורי תורה, לפעילויות שונות כמו גם לסעודות שבת בביתם של הסגלים.

לצד זאת, כמו בכל דבר של קדושה, קמו גם מתנגדים, אמנם מעטים אך קולניים, שלא אהבו את הרעיון. כשהבינו כי לא יוכלו להלחם נגד הקמת בית כנסת - עניין בסיסי בכל שכונה יהודית בארץ ישראל - החליטו להלחם על מיקומו שלא יהיה במקום מרכזי. הרב אליהו וחני סגל לא ויתרו. הם השתמשו בחלום שלהם להקים בית גדול ומרשים בדוגמת 770, ו”בניין כה מיוחד לא מקימים ברחוב צדדי או בחצר אחורית של השכונה, אלא במקום מרכזי”.

כאן בונים!

זמן קצר לאחר קבלת השטח, התלבטו השלוחים מהו הכיוון הכללי המתאים לבניה. בעוד ש’מסגרת’ הבניין הייתה ברורה מראש - בניין בדמות 770 המיתולוגי בשכונת הרבי - הרי שעדיין לא היה ברור האם ללכת על בניין צנוע שיספיק לצרכים העכשוויים, או משהו בקנה מידה רחב יותר.

כמו בכל התלבטות חשובה, גם הפעם הרב אליהו ורעייתו חני הציגו את האפשרויות השונות במכתב אל הרבי, והכניסו את המכתב לתוך אחד מספרי ‘אגרות הקודש’ המכיל שלל אגרותיו של הרבי. באופן אקראי הספר נפתח במכתב ששיגר הרבי להרה”ח ר’ זלמן סרברנסקי, בו הוא דן עמו לגבי הקמת מוסדות חב”ד במלבורן שבאוסטרליה. הרבי מציין במכתבו את קורת רוחו מכך שהרב סרברנסקי בנה את המוסדות באוסטרליה באופן של רחבות. כמו תמיד, הרבי מסיים את מכתבו בברכות לרוב, בהן גם ברכת הצלחה.

זה היה הרגע המכונן שבו חני ואליהו החליטו ‘ללכת בגדול’ - לבנות בית גדול, מפואר ומהודר. הם ידעו כי ברכותיו של הרבי מלוות אותם מכאן ואילך. מנוע האמונה הזה דחף אותם לשרטט תכניות לבניין בן שבע קומות ולגבש רשימה ארוכה של מטרות עתידיות שהבניין אמור להוות.

“חני ע”ה רצתה מקווה שיהיה ‘הכי הכי’, כמו שאומרים” מספר יבלחט”א הרב אליהו סגל. “היא נכנסה לעניין המקווה בכל לבה לאחר שכמה פעמים כתבה דו”חות עשיה לרבי, ובכל פעם קיבלה תשובות בנוגע למקווה.

“כשחני ישבה עם האדריכלית, היא אמרה לה בפרוטרוט מה היא רוצה שיהיה בבניין. היא תיארה לה בחיוניות את המקווה איך היא רוצה שייבנה - ‘עם מדרגות זכוכית, עם מפל מים ליד הכניסה ואורות דקורטיביים בצד ההוא’, וכן הלאה. האדריכלית שפשפה עיניים בתימהון. ‘חני’, שאלה אותה, ‘את בטוחה שיש לכם כסף לכל התכניות שלכם’? וחני ענתה: ‘כסף זה חשוב, והכסף עוד יגיע, כעת נתחיל לתכנן ולבצע, וה’ ישלח את הכסף בזמן הנכון’”.

בחג הגאולה י”ב בתמוז, לפני ארבע שנים, התקיים טקס מעמד הנחת אבן הפינה. בשלב זה התכניות כבר הצביעו על כך שבמקום ייבנה בניין שעלות הקמתו היא מיליוני שקלים.

השלב הבא היה עם התחלת עבודות החפירה, בפרט נוכח החוזה שנחתם עם העירייה לסיום עבודות הבניה עד תאריך נקוב.

כיוון הדרך שהרבי התווה אותם במכתבו - לקפוץ למים העמוקים - הוכיח את עצמו כבר בהתחלה באופן פלאי וניסי. המעשה הבא הוא דוגמה נאותה לכך:

באותם ימים סייר הרב אליהו כהרגלו במשרדים ובמפעלים שבאזור התעשייה הישן. ללא תכנון מוקדם, ביקר גם במשרדים של חברה קבלנית חשובה, שם הציע למנהל להניח תפילין. עם סיום הפגישה הקצרה, פנה בעל החברה בפנים רציניות: “כבוד הרב, אני צריך ברכה גדולה. מחר תיפול החלטה על מכרז גדול שאני מתמודד בו, והזכייה במכרז הזה תקדם מאוד את החברה שלנו”.

הרב סגל לא תכנן את התשובה. גם כיום הוא מרגיש כאילו משמים שמו בפיו את התשובה: “בדיוק עכשיו אנחנו לקראת בניית בית כנסת ומרכז יהדות גדול בשכונה. אם תקבל על עצמך להתחיל את הפרויקט באמצעות חפירת השטח וגידורו, שנינו נתפלל לקדוש ברוך הוא שתזכה במכרז”. הלה התלהב נוכח ההצעה והתחייב. למחרת בישר לרב סגל על זכייתו הנכספת. הוא עמד בהבטחתו וביצע את הגידור של האתר ואת החפירות על חשבונו. מדובר בעבודה בעל ערך כספי גבוה!…

כך ראו חני ואליהו את מימוש ברכת הרבי כבר בתחילת הדרך.

מסע ארוך, לא קל אך אפשרי

מדובר במסע לא קצר, לא קל ולא פשוט. זהו מסע שנמשך כבר כארבע שנים, ועדיין ישנה עבודה רבה, משימות ואתגרים כספיים לא מבוטלים עד שהבניין יוכל להיות מרכז תורני פעיל עבור כל תושבי נעורים והסביבה.

בינתיים מתקדם בקצב איטי אך עקבי, תודות לתרומות קטנות אך רבות שמגיעות מתושבי השכונה שרואים זכות כבירה בשותפות האישית שלהם בבניית מרכז תורני.

שישה מיליון ושבע מאות אלף שקלים כבר הושקעו בבניין!

הבניין העתידי הוא גדול ומרשים בכל קנה מידה. הוא יכיל שבע קומות שיתפרסו על פני יותר מאלפיים מטרים רבועים. בקומת המרתף ייבנה מקווה טהרה מפואר, מה שיגשים את חלומה של חני שבמשך השנים הקדישה שעות רבות מאד סביב מצוות טהרת המשפחה ובהדרכת כלות. בנית המקווה המפואר, יהווה השלמה נאה לפועלה של חני במשך השנים. הבניין יכיל גם מרכז חסד לחלוקת סלי מזון, למכירת ביגוד בזול ולהשאלת ציוד לשמחות ולאירועים.

בנוסף לכך, יכיל הבניין שני בתי כנסת, אשכנזי וספרדי, כאשר מעליהם יהיו כיתות לימוד. קומת הגג תהיה מנוצלת לגן אירועים עבור תושבי השכונה.

דומה כי הדובדבן שבקצפת הוא החדר שעתיד להיות בסמוך לכניסה הראשית - החדר שיהווה העתק מושלם לחדרו הקדוש של הרבי בבניין המקורי.

•

כאמור, בשבוע הקרוב יתקיים יום גיוס תרומות עבור המשך הקמת מרכז חב”ד בשכונת ‘נעורים’ בראשון לציון, לצד המשך הפעילות הקבועה והשגרתית בקרב תושבי השכונה. האסון הנורא בתחילת השנה, לא הרפה את ידיו של השליח הרב אליהו סגל, שממשיך בעשיה הברוכה שלו למען תושבי השכונה. ככה זה, שליחות, לא עוזבים!