לקראת חג השבועות מדגישים כי המטרה היא “קבלת התורה”, דהיינו החלק שמוטל עלינו, כך

לקראת חג השבועות מדגישים כי המטרה היא “קבלת התורה”, דהיינו החלק שמוטל עלינו, כך גם בשליחות ובעבודה של דורנו, המטרה היא “קבלת פני משיח צדקנו”, בכך שכל מה שאנו עושים, חדור בכך, בשמחה ובפנימיות.

השבוע אנו מתכוננים לחג השבועות, זמן מתן תורתנו, ומתכוננים ל’קבלת התורה בשמחה ובפנימיות’, נוסח הברכה שבירך אדמו”ר הריי”צ, והפך לברכה וביטוי מפורסם ע”י כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א. כל עניין בתורה ובעבודת ה’, מקבל טעם ומשמעות מיוחדת על פי פנימיות התורה, תורת החסידות, וכאשר מדובר על עצם נתינת התורה, הרי שהדבר נכון במיוחד, וכמובן, את מה ששייך במיוחד לנו, לדורנו, מגלה לנו הרבי מה”מ.

כבר בנוסח הברכה, אנו רואים כי העיקר היא “קבלת התורה”, ולא רק “מתן תורה”. נתינת התורה ע”י הקב”ה היא המתנה הנעלית והמרוממת ביותר, אך יש לה מטרה, מה שחשוב לכל אחד מאתנו, היא הפעולה שנעשית מצדו, כך הנתינה פועלת את הפעולה שלה, כך התורה פועלת על האדם ועל העולם כולו.

כך בתורה שנתנה בדור השביעי, וכך גם במשימה ובתפקיד שלנו, בדור השביעי, על ידי משה רבנו שבדור. אנו מתכוננים לא רק ל”ביאת המשיח”, אלא “לקבל פני משיח צדקנו”. גם כאן, זהו נוסח שבו מתאר אדמו”ר הריי”צ את מה שצריך לעשות כעת, “עמדו הכן כולכם לקבלת פני משיח צדקנו”, כתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו, פעולה שהושלמה על ידי הרבי, ועד להוראה החד משמעית כי “העבודה והשליחות עכשיו היא: להיות מוכנים בפועל לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש” וכי “הדבר היחיד שנשאר עכשיו בעבודת השליחות הוא לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש”.

ביאת המשיח כשלעצמה, היא עניין שחייבים להאמין בו, לצפות לביאתו, לתבוע את הגאולה ללא הרף. מדובר באחד מעיקרי האמונה, ולכן האמונה והצפייה שייכת בכל דור ובכל זמן, כך ראינו במהלך כל הדורות, במיוחד אצל גדולי ישראל. היו גם כאלו שעסקו בהבאת הגאולה עצמה בפועל, בפעולות שונות בגשמיות ובעיקר ברוחניות. המשימה המיוחדת שלנו היא להתכונן ולהכין לקבלת פני משיח צדקנו, זוהי הפעולה שלנו.

קבלת פני משיח, על ידי כל אחד מאתנו, על ידי כולנו יחד, ועל ידי העולם כולו, דורשת עשיה, פעולה. היא דורשת שכל מה שעושים, בכל נושא ובכל תחום, יהיה חלק מאותה עבודה, לא עניין צדדי ונוסף, ששמור לזמנים מיוחדים או פעולות ספציפיות, אלא העבודה היחידה, מהות השליחות, שבה חדורים כל הכוחות שלנו, מתוך כוחו של המשלח.

קבלת התורה צריכה להיות בשמחה ובפנימיות, היא חודרת בכל כחות האדם, בכל פרט מהשליחות והתפקיד שלו בעולם. אין פעולה, זמן, מקום או עניין שאינם חלק מהתורה ח”ו, מפעולת התורה, מקבלת התורה. השמחה בתורה, מביאה וגם מסמלת את קבלתה בפנימיות, את היותה המציאות האמתית של מקבל התורה.

קבלת פני משיח צדקנו, חייבת להיות גם היא בשמחה ובפנימיות, כפי שמורה לנו הרבי בשמחה - כאשר גם את הבקשה והתביעה לגאולה, ואפילו את הזעקה על הגלות, צריכים לעשות בשמחה, מתוך ניגון ושירה. ובפנימיות - ללמוד ובכך לחיות את ענייני משיח וגאולה, כך כל כחות הנפש שלנו, מחשבה דיבור ומעשה, וכל הפעלות בעולם, יהיו חדורים במשיח, יהיו מוכנים לקבלת פניו.

והמעשה הוא העיקר, בכל עניין ובכל פרט. ה’מבצע’ ששייך לחג השבועות, ההוראה המיוחדת של הרבי, היא לדאוג שכל ילד מישראל, בכל גיל ובכל רמה ומצב, יגיע לשמוע את קריאת עשרת הדברות, את מעמד קבלת התורה. כל ילד, וממילא כל יהודי, שהרי בנינו הם הערבים, כך דואגים שאף יהודי לא יישאר בחוץ. זוהי ההוראה וזוהי המשימה. לימוד כל ענייני התורה בנגלה ובחסידות, מאמרי חסידות ושיחות של הרבי, כשבכולם התכלית - להביא כמה שיותר ילדים.

ענייני השליחות הנפלאים שבהם מזכה אותנו הרבי. לימוד תורתו, הפצתה והפצת המעיינות בכלל, הפצת יהדות, מבצעים, תקנות, הוראות, וכל מה שמזכה אותנו הרבי מה”מ. הוא נותן, ובעין יפה זוהי ה”נתינה”, מה שמוטל עלינו זו הקבלה, המעשה בפועל. לא להסתפק בביאורים הנפלאים, אלא לדאוג שכל יהודי, בכל מצב, כל פרט וכל עניין בעולם, יהיה מוכן, יהיה חלק מקבלת פני משיח בשמחה ובפנימיות, בפנימיות שמגיעה ומתבטאת בשמחה ובשירה:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!