עשר מדריגות כ”ק אדמו”ר הזקן: נאמר אתם נצבים היום, ונאמר “זה היום תחילת מעשיך זכר

עשר מדריגות

כ”ק אדמו”ר הזקן: נאמר אתם נצבים היום, ונאמר “זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון”. דהיינו שכל מקום שנאמר בו “היום” זהו ראש השנה. שכל ניצוצי הנשמות נצבים ומתעלים במקורם הראשון ביום זה. ופירט הכתוב עשר מדרגות מראשיכם שבטיכם ועד  שואב מימיך. שכן כפי שישנם עשר כוחות הנפש המורכבים ממוחין ומידות, כך כל ישראל הם קומה אחת שלמה.

(לקוטי תורה, תחילת פרשת נצבים)

בקומה זקופה

כ”ק אדמו”ר האמצעי: בראש השנה ה’ מקים מעפר דל, ומגביה את כללות נשמות ישראל. וזהו שנאמר: “אתם נצבים היום”. שנצבים ועומדים בבחינת קומה זקופה כלפי מעלה. כתוצאה מכך שמאיר בבני ישראל משרשם הראשון שבבחינת פנימיות ועצמיות אור אין סוף ברוך הוא שבפנימיות הכתר. וכדברי הפסוק בהמשך: “לפני ה’ אלוקיכם” — ממש!

(מאמרי אדמו”ר האמצעי חלק יג עמ’ תשמה)

זוקף כפופים

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: מה תוכנו של “אתם נצבים”? אלא שכאן מדובר על “היום” שזהו ראש השנה. והנה נאמר:” ה’ זוקף כפופים”. שעניין הכפיפה הוא כמשל האדם המרכין ראשו למטה. ובנמשל: מה שהאדם משפיל את חכמתו בינתו ודעתו שבנפשו, להימשך אחר עניינים גשמיים ותאוות עולם הזה. אך רגליו עומדות במקומן שזוהי האמונה בה’. אולם בראש השנה מתעלים נשמות ישראל מכפיפתם לדבקה בו יתברך. וזהו עניין התשובה ועניין “זוקף כפופים” ועל זה נאמר “אתם נצבים”.

(אור התורה על הפסוק אתם נצבים)

כל אחד הוא ראש

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: גם בחינת ראש יש בה בחינת רגל וגם בחינת רגל יש בחינה שעל ידי זה נחשבת היא לראש. וזהו עניין “אתם נצבים היום כולכם”, שלכן נקראים “כולכם”. שכן בכולם יש מכל המעלות וזקוקים לכולם להשלמת העבודה.

(תורת שמואל תרל”ח, מאמר ד”ה ישמח משה, עמ’ רסב)

נפעלים מלמעלה

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: נצבים — הוא לשון “נפעל”. טעם הדבר: לפי  שכדי שישראל יהיו בדרגת נצבים — שזהו גילוי עצמות הנשמה, זקוקים הם להיות נפעלים מלמעלה, שכן לגילוי עצם הנשמה אין לאדם כוח מעצמו אלא נותנים לו זאת מלמעלה. וכדי לזכות בזה בראש השנה, נעשה הדבר בזכות העבודה בכל השנה בכוחות הגלוים ובפרט על ידי התשובה בחדש אלול ובימי הסליחות.

(סה”מ תער”ב  ח”א, מאמר ד”ה אתם נצבים היום, עמ’ קכו)

נצב שבכל יהודי

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ:   הכוונה בדין והמשפט שבראש השנה היא, כדי שתומשך מלמעלה מדריגה גבוהה יותר, שיהיה הקב”ה עומד מכסא דין ומתיישב על כסא רחמים. שנמשכת בחינת הרחמים ה”עצמיים” של עצמיות אור אין סוף. כפי שמתבטא הדבר בפסוק הרומז על ראש השנה: “אתם נצבים היום כולכם ראשיכם” וגו’.שמונה כאן התורה את כל פרטי המדריגות שבנשמה. שכן ביום זה — ראש השנה, אתם נצבים עומדים וקיימים בדין, כלומר, זוכים בדין. וטעם הדבר הוא: בשל מדריגת “נצב” שיש בכל יהודי, שהרי ה”עצם” שבכל אחד ואחד מישראל הוא טוב.

(ספר המאמרים תרפ”ח, מאמר ד”ה שיר המעלות ממעמקים, עמ’ טו)

אתם נצבים — בראש השנה

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: פרשה זו קוראים תמיד לפני ראש השנה. ומרומז הדבר במילה “היום”, זהו ראש השנה, כמו שכתב רבינו הזקן שקיבל מרבו המגיד ורבו מרבו הבעל שם טוב: ש”היום” מורה על ראש השנה שהוא יום הדין, וכמו שכתוב “ויהי היום” ותרגם — והוה יומא דינא רבא. שראש השנה הוא יום הדין והמשפט. וזוהי הברכה “אתם נצבים היום כולכם”: שאתם כולכם מראשיכם שבטיכם עד חוטב עציך ושואב מימיך נצבים קיימים ועומדים והיינו זוכים בדין.

(מאמר ד”ה אתם נצבים, ש”פ נצו”י, תשט”ז)

 פתגם השבוע בענייני גאולה

בסוף זמן הגלות שנשארו רק כמה רגעים שקודם ליום ההוא שיתקע בשופר גדול — ויתירה מזה שבנוגע לכמה ענינים התחיל כבר הענין דיתקע בשופר גדול, כמובן ממאמר הנ”ל דכ”ק מו”ח אדמו”ר. ובפרט שמעת כתיבת המאמר עד עכשיו כבר עברו כמה וכמה שנים, ועל אחת כמה וכמה בזמן האחרון שראו במוחש שכמה וכמה שהיו תחלה במצב של אובדים ונדחים רח”ל התעוררו בתשובה ע”י התקיעה בשופר גדול [להעיר, שמאמר זה נאמר לאחרי ההתעוררות שלאחרי מלחמחת ששת הימים (המו”ל)] — צריכה להיות העבודה בביטול…            (קונטרס ר”ה תשנ”ב –ד”ה והיה ביום ההוא תשכ”ח)