חודשים אחדים לפני מלחמת ששת–הימים נשא הרבי מלך המשיח שיחה מופלאה, בה ביאר את עני

חודשים אחדים לפני מלחמת ששת–הימים נשא הרבי מלך המשיח שיחה מופלאה, בה ביאר את עניינה של מצרים וחורבנה! בסיום השיחה, הוסיף הרבי באופן מפתיע הסבר נפלא לעובדה שהמטרה והתכלית של כל העניינים, הם בשביל ישראל ובשביל שכולם יידעו שיש נביא בישראל! • במלאת חמישים שנה למלחמה

בעמדנו חמישים שנה לאחר מלחמת ששת הימים, כדאי להתעכב לא רק על הניסים והנפלאות שראינו אז אצל הרבי שליט”א מלך המשיח, אלא כיצד מלמד אותנו הרבי להסתכל על המצב. דבר שבעיניים פשוטות אולי נשמע הזוי. אולם לנו אין ספק כי אכן כך הם הדברים לאמיתתם.

בפשטות הייתה כאן מלחמה תקיפה של שונאי ישראל מכל הכיוונים נגד עם ישראל שבארץ הקודש. כאשר בפעם הראשונה עמדו בני ישראל לבדם נגד כמה מדינות ערב (לעומת “מבצע סיני”, בו היו אנגליה וצרפת רשמית לצדנו במלחמה. ואף שלחו מטוסים לעזרה, בגלל החשש שימנעו מהם את המעבר בתעלת סואץ). הערבים איימו כי הם עומדים ח”ו להטיל את שונאי ישראל (בלשון סגי נהור) לים. בארץ  ישראל קינן פחד וחשש גדול ממה שעלול ח”ו לקרות. והרבי מלך המשיח הי’ “המרגיע הלאומי”, שהכריז כי “אין לפחד ואין להפחיד. ובוודאי ובוודאי לא ינום ולא יישן שומר ישראל”. למרות אזהרות חוזרות ונשנות מממשל ארה”ב, הרבי לא נתן בשום אופן להורים שבניהם למדו בארץ ישראל להחזיר את בניהם לארצות הברית עד יעבור זעם. והבטיח ברורות, ודבריו צוטטו בכל כלי התקשורת בארץ ישראל ובעולם, כי ה’ שומר ומגן על עם ישראל ועל כל יהודי, עומד להיות ניצחון גדול, ובעוד מספר ימים יהיה הכותל המערבי בידינו. דברים אלו נסכו עידוד רב בעם ישראל. אולם כל זה הוא רק חלק קטן מהעניין. 

המשימה: להרגיע יהודים

בש”פ וארא תשכ”ז, כמה חודשים לפני מלחמת ששת–הימים, אמר הרבי שיחה מופלאה בקשר למאורע זה. ואותה שיחה מופלאה הגיה הרבי והוציא לאור ב”ליקוט” לש”פ וארא ה’תנש”א, ממש לפני תחילתה של מלחמת המפרץ (נדפסה בלקוטי–שיחות חלק לו עמוד 33-7).

בשיחה זו מבאר הרבי את הקשר הכללי שבין הפטרת וארא לפרשה. בכך שבהפטרה מסופר אודות הציווי ליחזקאל להינבא “על פרעה מלך מצרים .. ועל מצרים כולה” אודות החורבן שיביא הקב”ה עליהם, “וידעו כל יושבי מצרים כי אני ה’”. שזהו גם תוכן הפרשה, המספרת אודות המכות שהביא הקב”ה על המצרים, שעל–ידם “וידעו מצרים כי אני ה’”.

בסיום השיחה מוסיף הרבי הסבר נפלא לכך שההפטרה מסתיימת בפסוק “ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל, ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני ה’”. שלכאורה אין זה שייך לגוף המלחמה וחורבן מצרים. אלא שבזה מודגש, שהמטרה והתכלית של כל עניינים אלו הנעשים מאת ה’ היא בשביל ישראל. ולא רק בשביל כלל ישראל, אלא במיוחד כדי שכולם ידעו כי יש נביא בישראל. ולמרות שכבר ידעו זאת קודם, אך לא כולם ממש האמינו. היו עדיין כמה בודדים שלא הכירו בכך. ובשביל זה עשה הקב”ה את כל העניין, כדי שכולם, גם אותם מעטים שלא ידעו מזה עד אז, ידעו עתה כי יש נביא בישראל!

ובלשון קדשו: ובפסוק זה יש תוספת הדגשה בזה גופא:

בעת נבואתו על מצרים, ופשיטא בעת נבואתו על נבוכדנאצר, הי’ יחזקאל נביא ידוע במשך כמה שנים, ורוב בני–ישראל האמינו בו כנביא. ומכל–מקום מוסיף כאן בנבואה זו “ולך אתן פתחון פה בתוכם גו’”, שבני–ישראל יראו שנתקיימה נבואתו ויאמינו בדבריו. והקב”ה עושה מלחמת נבוכדנאצר ומצרים, שהיו אז ב’ ממלכות אדירות, והי’ מאורע גדול ביותר שהשתתפו בו אלפים ורבבות אנשי חיל כו’. וכל זה בשביל ש”לך אתן פתחון פה”, שיבוא מזה תועלת לישראל. ולא רק לכלל ישראל, אלא אף למתי מספר דבני–ישראל (שלא האמינו ביחזקאל).

ויש ללמוד מכאן הוראה בעבודת האדם בזמן הזה: נוסף על העיקר שבני–ישראל צריכים לידע שכל מה שנעשה בעולם, אפילו בין אומות העולם, הכל הוא בשביל ישראל. וכדאיתא בילקוט שהקב”ה אומר לבני–ישראל “בני אל תתייראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם”. ולכן אין לבני–ישראל לירא, אלא להתחזק בביטחונם בה’, ולהתאמץ יותר בשמירת התורה והמצוות בפועל ממש, כהכנה לגאולה העתידה לבוא בקרוב ממש .. ומשמיענו הנביא בהפטרה זו, שהקב”ה עשה מלחמות גדולות ואדירות בשביל התועלת שתצא אפילו למתי מספר דבני–ישראל שישמעו לדברי הנחמות של יחזקאל הנביא.

זאת אומרת, לא זו בלבד שהיה עלינו אז (וכמובן גם ובעיקר היום) לפרסם את כל זה מפני שצריך להיות אכפת לנו מיהודים אחרים הזקוקים לעידוד. ואף לא רק משום שאפילו מצד אנושיות גרידא מוטל על כל מי שרואה מישהו פוחד וחושש, ויודע שבידו להרגיעו ולעודדו בדברים אמיתיים ונכונים ונצחיים בכל מאת האחוזים, חייב הוא וזכאי לעשות זאת. אלא הרבה יותר מכך: כל מאורעות אלו אינם מתרחשים אלא בכדי לפרסם את נבואתו של הרבי מלך המשיח שליט”א, ולהביא את בני–ישראל להכרה שישנו “שופט הדור ויועץ הדור ונביא הדור”, ה”נבואה שישנה במלך המשיח עוד קודם הגאולה”, שהוא חי וקיים וקולו הברור והצלול נישא ומבטיח - באופן שרק הוא יכול להבטיח - “והוא משמיע להם לישראל ואומר: הגיע זמן גאולתכם!”

ולכן מוטל עלינו לנצל כל הזדמנות פז כזו לעודד ולחזק את עם ישראל, ולהביא אותם להכרה מוחלטת במנהיגותו ובנבואתו של נשיא הדור. וכמובן להדגיש, שאין מדובר כאן רק על “מנהיגות יהודית אחראית”. אלא במפורש זוהי הבטחה ונבואה של צדיק ונשיא הדור בשם ה’, המפרסם ומכריז ומודיע לכולם שאכן “ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר”. תוך הדגשה שלא יכול להיות בזה שום שינוי.

להיות ‘כלי’ לברכת ה’

ועם זאת, יש הטוענים: הרי בכל זאת היו בעבר מלחמות וצרות גם בארץ–ישראל?

אזי לכל לראש - שאלה זו צריך לשאול את הרבי שליט”א, שהרעיש באותה תקופה שוב ושוב כי ארץ–ישראל היא המקום הבטוח ביותר. אך גם אם לא נדע תשובה לשאלה זו, שמענו ברור את דברי הרבי המורה לפרסם - בהדגשה ובהבלטה, בכל מקום ובכל צורה אפשרית - כי עניין זה אינו ניתן לשינוי, משום שהוא מבוסס על השגחת ה’ המיוחדת בארץ–ישראל, שהיא תמידית ונצחית, ועל העובדה שמקום המקדש נמצא כאן. שעובדות אלו אינן ניתנות לשינוי.

ולכאורה יש לומר, על–פי המבואר כמה פעמים בשיחות הרבי מלך המשיח שליט”א. שאמנם בעבר הייתה שייכת מציאות שהעניינים האלוקיים והרוחניים נשארו ברוחניות ולא ירדו למטה להתקיים בפועל ממש, כאן למטה בעולם–הזה הגשמי. אולם בדורנו זה, “דור השביעי”, שעניינו, כמפורסם, “להוריד את השכינה למטה בארץ” - הרי עתה כל העניינים האלוקיים והרוחניים יורדים דווקא למטה ופועלים פעולתם בעולם–הזה הגשמי.

ולכן, גם אם בעבר הייתה לפעמים מציאות שההשגחה המיוחדת על ארץ–ישראל נתקיימה בעניינים רוחניים, וב”טוב הנעלם”, ולא ירדה למטה בטוב הנראה והנגלה - הרי בדורנו זה, ובפרט בשנים האחרונות, כאשר הרבי מעיד ומכריז ללא הרף שסיימו כבר גם “לצחצח את הכפתורים”, והכל כבר נמצא “למטה בארץ”. ולכן הכל צריך להתקיים כפשוטו ממש בגשמיות ולעיני כל בשר.

ברור ופשוט שאפשר גם לראות בעיניים ואף למשש בידיים את העובדה שבארץ–ישראל, “פלטין של מלך”, ישנה השגחה אלוקית מיוחדת. והקב”ה שומר ומגן על כל יהודי הנמצא בה במיוחד, כך שאין לו מה לחשוש ולפחד.

אלא שיחד עם זאת, עלינו לעשות, כמובן, על פי הוראת התורה, את מה שצריך לעשות בדרך הטבע. ובזה הוא עושה “כלי” גם בטבע לקבל את ברכות ה’ והשגחתו המופלאה. נוסף על העיקר, ה”כלי” ברוחניות, כדלקמן.

וכפי שהדגיש הרבי שוב ושוב באותה תקופה: הדבר אינו תלוי אפילו בהנהגתם של ישראל בתורה ומצוות. כי אחרי כל מה שעם ישראל עבר, ובפרט בדור האחרון, ברור ובטוח ש”לא תקום פעמיים צרה”, ולכל אחד ואחת מישראל יהיה אך ורק טוב, ובטוב הנראה והנגלה דווקא. וכפי שנאמר “פדה אלוקים את ישראל מכל צרותיו” ורק לאחר–מכן “והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו”.

וביחד עם זה, כדי שנהיה “כלים” ראויים, ובתוספת, לקבל את הברכה בכל הפרטים - צריך להוסיף ולהדר יותר ויותר בתורה ומצוות בכלל, בקיום הוראותיו של הרבי שליט”א במיוחד. ובפרט ההוראה הקשורה לזמן זה ולמצב זה: “טראכט גוט - וועט זיין גוט” (חשוב טוב - ויהיה טוב). ולחזק ולעודד יותר ויותר את רוחם של ישראל בהודעה הברורה שהקב”ה מגן ושומר על כל אחד ואחת.

•     •     •

אנו מקווים ובטוחים שכבר לא יהיה צורך בעידוד וחיזוק, כיוון שתיכף ומיד ממש יהיה כבר אחרי הגאולה האמיתית והשלמה וכולם יראו וירגישו את כל העניינים. אבל באותם רגעים שנותרו (אם ח”ו נותרו) - עלינו למלא את השליחות המיוחדת לזמן זה, ולהרעיש (ובפרט בארץ–הקודש) בדברי הרבי שליט”א הנ”ל ב”שטורעם” הכי גדול. להודיע ולהכריז בכל צורה אפשרית כי “יש נביא בישראל” והוא אומר שבעזרת השם נראה את הנפלאות הגדולות והגלויות, וכולם יכירו ויידעו שכל זה לא היה אלא כדי ש”ולך אתן פתחון פה בתוכם” - כדי שכולם יאמינו בנבואתו של מלך המשיח, ויקבלו את פניו בפועל ממש, ויביעו את ההתקשרות בין המלך ובין העם בשלמות הגילוי, בהכרזה המביאה את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!