כ”ק אדמו”ר הזקן:

בואו חשבון

כ”ק אדמו”ר הזקן: נאמר “בואו חשבון תיבנה ותיכונן עיר סיחון”: בואו חשבון - זהו חשבון הנפש בקריאת שמע שעל המטה שבה מתמרמר האדם על היותו משוקע בענייני הנפש הבהמית, ובמבוקשה יחשוב כל היום. וממרירות זו מכל מחשבותיו דיבוריו ומעשיו אשר לא לה’ המה, יתעורר בתשובה, ומכך בתפילת שחרית תיבנה ותיכונן התפילה.

כי הנה ‘סיחון’ מלשון שיחה, אשר זוהי תפילה. וגם מלשון הסחה והעתקה ממקום למקום. אשר מתוך התעוררות זו יעתיק האדם את עצמו בהזזה אמיתית לצד הקדושה. להסיח את עצמו מלהיות מונח בענייני הנפש הבהמית אלא להיות מונח כולו בעבודת ה’ בתכלית הקדושה.

(לקוטי תורה, פרשת חקת)

 

ארץ רפאים

כ”ק אדמו”ר האמצעי: ארצו של סיחון נקראת ארץ רפאים. היא איננה נכללת בשלושת העמים קיני קניזי וקדמוני שלא ניתנו לישראל לפני הגאולה.

(פירוש המילות פב, א)

 

כי אש יצאה מחשבון

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: נאמר “כי אש יצאה מחשבון”, כלומר שההתבוננות בחשבון הנפש בקריאת שמע שעל המיטה, מביאה לאש קודש אשר שורפת ומכלה באתכפיא ואתהפכא, את כל התאוות והמחשבות שאינן מצד הקדושה.

ברם, אין די בכך, אלא כהמשכו של הכתוב: “להבה מקריית סיחון”. כי הינה סיחון זו שיחה נאה של תפילה לה’, והיינו שלהבה זו היא אש של אתערותא דלעילא הבאה לעורר אתערותא דלתתא. באש של אהבת ה’.

(אור התורה במדבר כרך ג, עמ’ תתפט 5)

 

ירידת הנשמה לגוף

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: על כן יאמרו המושלים בואו חשבון ודרשו חז”ל בואו נחשב חשבונו של עולם.

דהיינו לשם מה הוריד אותם כנשמות בגופים עם יצר הרע וכו’, אין זאת אלא כדי שיעשה האדם שליחותו בעולם הזה להשכין שכינה למטה על ידי תורה עבודה וגמילות חסדים!

ועל ידי עבודה זו תבנה ותיכונן עיר סיחון, מלשון “שיחה זו תפילה” וכמו שכתוב “ויצא יצחק לשוח בשדה”. או אז לעתיד לבוא - “תכונן” תהיה ליסוד מוסד בגלוי האלוקי שיאיר בגאולה בתכלית הגאולה.

(תורת שמואל תרל”ג ח”ב עמ’ שסד)

שלש ראשונות

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: סיחון עמון ומואב הן שלושת הראשונות, “בחינת  חכמה ובינה דקליפה”

(המשך תער”ב, חלק שני, עמ’ תלג)

 

להבה מקרית סיחון

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: רואים אנו שישנו קיר המפסיק בין חשבון הנפש להחלטת השכל וקיר המפסיק בין החלטת השכל לביצוע בפועל ממש. וזהו העניין שב”אש יצאה מחשבון” הנפש, היכן עומד הוא בביצוע שליחותו בעולם הזה, והזמן נחסר והולך, ואש זו שורפת ומכלה את הקיר של “קרית סיחון”, המונע את ההתעוררות שבתפילה ועוד יותר: את קיום ההחלטות הטובות בפועל ממש בחיי היום יום.

(ספר השיחות תרצ”א עמ’ 254)

 

עזרה בגשמיות קודמת

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: נאמר “אלה הדברים אשר ציוה ה’ לאמור”, ואלו דברי תוכחה שבתחילת פרשת דברים. ואימתי נאמרו? ממשיך בכתוב: “אחרי הכותו את סיחון” וגו’.

נמצא שתחילה דאג משה לעשות לישראל טובה בגשמיות - היכה את סיחון, ורק אחר כך אמר להם מוסר.

כך נהג גם הרבי הריי”צ בדאגתו לגשמיות של כל יהודי. רק אז מרגיש היהודי ש”אין אדם מעיז פניו כנגד בעל חובו” והוא פנוי לשמוע הערות בעניין מצבו הרוחני. ומסר זה הוא לכל יהודי וזהו סוד ההצלחה.

(תורת מנחם כרך י”א חלק שני  עמ’ 37)

פתגם השבוע בענייני גאולה ומשיח

בפרשת חוקת . . מדובר אודות המעמד ומצב דבני-ישראל בסוף שנת הארבעים, ש”כולם שלמים ועומדים להכנס לארץ”, כולל גם הכיבוש והכניסה לארץ עמון ומואב שטיהרו בסיחון, מעין ודוגמא והכנה לשלימות הכיבוש והכניסה לארץ בגאולה האמיתית והשלימה.

…לאחרי מלאות ארבעים שנה להסתלקות בעל הגאולה שבהם הולך וניתוסף בהפצת התורה והמעיינות חוצה בעילוי אחר עילוי, ועד לאופן ש”נתן הוי’ לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע”, השלימות דג’ מוחין חב”ד, הרי בודאי ובודאי ש”כולם שלמים ועומדים להכנס לארץ”, לארץ ישראל בשלימותה, ארץ עשר אומות.

(ש”פ חוקת תש”נ)