בערל צוקר

ר’ בערל צוקר, אחד מבעלי התפילה המובילים בחב”ד, מספר ל’בית-משיח’,
רגע לפני הימים הנוראים, כיצד הגיע לעולם המופלא של התפילה • האברך החב”די שכובש את עולם החזנות בשיחה מיוחדת לקראת הימים הנוראים

אפשר לומר שר’ בערל צוקר חייב את הקריירה המוזיקלית שלו ל”חזן של הרבי”, הרב משה טלישבסקי ע”ה.

היה זה לפני כחמש עשרה שנה. צוקר, בחור צעיר בן 18, הגיע ללמוד בישיבת ‘חובבי תורה’ שבשכונת המלך קראון-הייטס הניו-יורקית, וביקש לפתח את התחום שאותו אהב ועליו חלם: עולם השירה והחזנות. לשם כך היה מוכן להשקיע שנות מאמץ והשקעה בלימודים, אך חשש כי ההנהלה תערים עליו קשיים.

למרבה המזל, התקדים של הרב טלישבסקי סייע בעדו. “פרסמתם בעבר, ב’בית משיח’, ראיון עם ר’ משה והוא סיפר שם שהנהלת הישיבה לא הסכימה לבקשתו ללמוד פיתוח קול, אך הרבי הריי”צ ביקש כי יעניקו לו את האישור הנדרש וזה כמובן ניתן. חמישים שנה אחר-כך, נראה שזו הסיבה שנתנו גם לי”, אומר צוקר.

רגע לפני הימים הנוראים, בהם החזנים פותחים את פיהם בשירה ובזמרה כדי להלל ולקלס לפני אדון כל ולבקש ממנו בתחנונים על השנה הבאה עלינו לטובה, ישבנו עם צוקר לשיחה, שכן הוא נחשב לאחד מטובי החזנים החב”דיים. במקביל, תוכלו לראות אותו כמעט מידי ערב מופיע בחתונות חב”דיות, ולא רק, במשך השנה הוא  משמש כזמר חתונות מצליח.

בערל, איש שיחה לבבי ועם חיות ושמחה חסידיים, אף העניק טיפים מיוחדים למי שמתכוון לגשת לפני העמוד בראש-השנה ויום-הכיפורים, אך עוד נגיע אליהם.

סטאז’ בכפר חב”ד

הקריירה המוזיקלית שלו החלה למעשה כבר בינקותו. “נולדתי בדטרויט שבמישיגן, ארצות-הברית, למשפחת שלוחים. אבי, הרב צבי, היה ניגש לעמוד בבית-הכנסת בו התפללנו והיה למעשה החזן הלא רשמי. בכלל”, הוא מסביר, “אנחנו צאצאים של משפחת רייצעס החב”דית, וכתוצאה מכך יש לנו גם חוש מוזיקלי. יש כמה בעלי תפילה במשפחת רייצעס הענפה, כידוע”.

בשלב מסוים, אי-שם בשנות הנונ”ים, הם עלו ארצה ואביו שימש כחזן בבית-הכנסת ‘המרכזי’ בכפר חב”ד. “אנחנו, הבנים, שימשנו כחברי המקהלה שלו. הרבה מתושבי הכפר עוד זוכרים זאת. אלו היו ימים מיוחדים שבהם עשיתי סטאז’ לעתיד”, הוא נזכר בערגה. כיום רק הוא ושניים מאחיו עוסקים בתחום, והיתר אמנם לא מזניחים את התחום, אך עושים זאת כחובבנים. במקביל, ר’ בערל שימש גם כחבר במקהלת ‘צבאות-ה’ של תלמוד תורה ‘תורת אמת’ בירושלים וצבר שם ניסיון רב. “בימים ההם זו הייתה מקהלה רצינית שהופיעה רבות בין היתר בסיומי רמב”ם ושאר אירועים גדולים, וזכיתי להיות מהסולנים במקהלה הזו”.

אבל הקריירה האמיתית, שירת סולו מול הקהל ובמשך זמן ארוך, החלה בגיל 14, כשלמד בישיבה בכפר חב”ד. “הייתי מופיע עם התזמורת של האחים מרנץ כמעט מידי לילה, בתום סדרי הלימודים בישיבה. לעיתים גם נתנו לי אישור להופיע על חשבון ה’סדר’ בערב”, הוא מגלה. בגיל 16 עבר לישיבת “תומכי תמימים” בקרית-גת ומאז ירדו הופעותיו, “בגלל המרחק שבין קרית-גת לכפר חב”ד. הנסיעה גזלה פרק זמן ניכר והנהלת הישיבה לא אפשרה לי נסיעות רבות לצורך הופעות”.

בגיל 18 חזר לארצות-הברית, ואז ביקש להתקבל, בשעות הערב, ללימודים ב’ישיבה-יוניברסיטי’ הידועה. הנהלת הישיבה המרכזית אישרה לו לצאת מידי ערב ללימודי פיתוח הקול, וזה מה שהוא עשה. גם הוא לא חלם שהלימודים הללו יימשכו שמונה שנים תמימות.

“ב’ישיבה יוניברסיטי’ יש מחלקה של בית-ספר למוזיקה יהודית. למדתי שם חזנות, מוזיקה והוראת פיתוח קול. במקביל התחלתי לשמש כחזן בימים הנוראים ובשבתות. מאז, בכל חודש תשרי, אני עובר לפני העמוד”. כיום, הוא החזן בבית חב”ד בבוסטון בניהולו של השליח הרב שפלטר. “יש שם קהילה גדולה המונה מאות מתפללים כן-ירבו”.

בימות השנה הוא מחלק את הזמן בין לימוד פיתוח קול ובין עבודתו כזמר וחזן.

ללמוד פירושו להשקיע 

אתם בטח תוהים מה יש ללמוד במשך זמן רב כל-כך, אבל מסתבר שעולם החזנות והשירה מורכב ודורש שעות לימוד והתמחות לא פשוטות. במיוחד לאור העובדה שצוקר לא רק למד פיתוח קול אלא גם רכש שם מקצוע והוא מלמד את התורה הזו בעצמו.

מה צריך ללמוד? 

“יש המון פרטים, כמו לדוגמה למידה של כלל הנוסחאות. יש בזה פרטים רבים כיצד לבצע את הנוסח של תפילות ראש השנה, לומדים אפילו מה הרקע וההיסטוריה שלהן, פירוש הנוסח ועוד. מניסיון, כאשר אנשים יודעים את פירוש המילות וכן את השורשים של קטעי התפילה, התפילה תהיה בצורה שונה, כמו תפילת ‘ונתנה תוקף’ שחוברה בדם. בנוסף, צריכים ללמוד תווים ואת שורשי המוזיקה, לנגן בפסנתר כדי לחדד את החוש המוזיקלי וכמובן גם פיתוח קול. זה עניין מאוד מורכב ומורחב שדורש המון השקעה”.

כמי שבקיא בהיסטוריה של כל תפילה וניגון, הוא מספר על כמה מהן. למי שלא חי את עולמם של בעלי-תפילה, מדובר בחידושים של ממש. “הנוסח של קהילות אשכנז עבר מדור לדור במשך מאות שנים ואף יותר ומכונה ‘נוסח סקרבבא’. זו מילה בלטינית שפירושה: מקודש. היינו, נוסח מקודש. חלק חשוב מנוסח זה יצר המהרי”ל ויש קטעים שהגיעו אף קודם לכן. חשוב מאוד להקפיד על הנוסחאות ויש מקומות שאסור לשנות כלל את המנגינה, כמו ‘כל נדרי’, ‘והכהנים’, ‘המלך’, קדיש של מוסף בראש השנה ויום כיפור, קדיש של תפילת ‘נעילה’, ‘מי ינוח ומי ינוע’, ‘עלינו לשבח’ בחזרת הש”ץ ועוד. אגב, גם במשך השנה יש תפילות שלא משנים את המנגינה שלהן כמו הקדיש של תפילת טל וגשם, ‘ברשות מורי ורבותי’ של שמחת תורה ועוד”.

לדבריו, “אם חזן ‘מלביש’ ניגון חב”די על כל אחד מן הקטעים הללו, הוא מקלקל במקום לתקן. עם זאת, כמובן שבכל שאר המקומות רצוי לשיר את קטעי התפילה במנגינות חב”דיות, כמובן בהתאם לתוכנן – עצוב, שמח, עליז וכדומה”.

המנגינות, מסביר החזן-זמר החב”די, הותאמו במיוחד למילות התפילה: “בראש השנה יש ‘מלכויות’, ‘זכרונות’ ו’שופרות’. ‘מלכויות’ נעשות בסגנון אחד, ‘זכרונות’ בסגנון מינורי יותר המתאים למלכות ו’שופרות’ במז’ור – המתאים במיוחד למילים.

צוקר מסביר כי “לא ידוע לי על התייחסויות מהרבי לנוסחאות התפילה, אבל בתפילות של ראש השנה ויום כיפור כפי שהם מנוגנים בבתי הכנסת של אנ”ש, יש הרבה ניגונים חב”דיים, כמו בתפילת ‘גאוותו גדלו’ ו’כי דורשיך ה” שבראש השנה. אני באופן אישי ממליץ לכל חזן לשמוע ולשנן היטב את ה’ניגון של רבותינו נשיאנו לראש השנה’ – אחד מעשרת הניגונים של האדמו”ר הזקן נ”ע, כי ברגע שמנגנים וחיים עם זה את התפילה, היא תישא אופי אחר לגמרי. חשוב שידעו כי מדובר בניגון שהרביים היו מנגנים לעצמם רבות בימים הנוראים וזו ‘תנועה’ כללית שניתן ל’הלביש’ אותה על כל מקום”.

‘טיפים’ לבעלי תפילה

כמי שלמד ומלמד פיתוח קול, ביקשנו ממנו מעט טיפים לקוראי ‘בית-משיח’, והוא ניאות בשמחה: “יש כל-כך הרבה טיפים, ממש ‘רבים הם ואי אפשר לפורטם’ על רגל אחת”, הסביר בחיוך, “אבל אסביר לחזנים על מה כדאי לשמור קודם ראש השנה; אני הייתי מחלק את זה לאכילה, שתייה ולינה, כאשר לכל הנושאים הללו יש חשיבות.

“נתחיל באכילה: יש דברים שלחזנים לא כדאי לאכול במשך כל ימות השנה, ועל-אחת-כמה-וכמה קודם ראש השנה. כתוב בשולחן-ערוך שלא אוכלים אגוזים בראש השנה כי הם מרבים כיחה וניעה. בנוסף, יש מאכלים ומשקאות נוספים שלא כדאי לצרוך כמו לדוגמה קפה, קולה, תה וכל מה שמכיל קפאין. כך גם לגבי אלכוהול, על אף שאנו מרבים באמירת ‘לחיים’. כל הדברים הללו מייבשים את מיתרי הקול וכתוצאה מכך הללו אינם מתפקדים כראוי”.

בנוסף, “מי שסובל מצרבת, שלא יאכל דברים המגבירים אותה כמו מיץ תפוזים, עגבניות, דברים מתובלים, אלכוהול וקפה. החומצה שהם מייצרים עולה למעלה ופוגעת במיתרים. כמו כן, יש להימנע ממאכלי חלב כי הם מגבירים את הליחה אצל אנשים רבים”.

ויש עוד ”איסור”, שנוגע ליום-כיפור. “לפני היום הקדוש, לא כדאי בכלל לאכול הרבה, ראשית – זה לא יעזור הרבה; שנית – הדבר רק מגביר את העומס בבטן והחזן לא יכול לנשום. ובכלל, מי שסובל מצרבת ואוכל אכילה גסה, המצב רק יהפוך לגרוע יותר. במקום לדחוס כמה שיותר מזון, כדאי להשקיע בתוספי תזונה”.

ולעניין הטיפים בנושא השתייה, שהם, בחלקם, כהמשך לטיפים לגבי המאכלים: “חזן או זמר חייב לשתות יותר מכל אדם כי על המיתרים להיות לחים כל העת. אם אדם ממוצע צריך לשתות 12 כוסות ביום, אז חזן או זמר צריך הרבה יותר, עדיף כמובן מים. נקודה חשובה אחרת: “אל תתחילו לשתות יום לפני יום כיפור אלא שבוע מראש, כי לוקח לגוף זמן להתרגל לשינויים ולשמירה על מיתרי הקול לחים ולהעביר את היממה בלי מים בצורה קלה יותר, כך שגם אם יישתו גאלון של מים בערב הצום – זה לא יעזור”.

ולגבי שינה: “כל אחד שרוצה להתחזן, צריך לישון הרבה, לפחות שמונה שעות רצופות. זה כמו סטרואידים לקול וככל שישנים יותר כך הקול משובח יותר. ואם מדברים על העניין של השינה, כדאי לקום כשלוש שעות קודם תחילת התפילה, כי לוקח לקול כמה שעות להתאושש מהשינה ולחזור לעצמו. לא כדאי לשיר ולהתחזן מיד עם הקימה”.

באמתחתו של החזן הצעיר והמוכשר יש גם טיפים רוחניים: “יש הוראה מהרבי שחזן חב”די המתפלל בבית כנסת של חוג אחר, צריך להתפלל בהתאם למנהג המקום. הרבי אף הורה כי במקרה כזה, על החזן להשתדל ולהימנע מלהתעטף בטלית גדול בליל ראש השנה, ואם אין לו ברירה, שיזהר לא להניח אותה על הראש, כי בקבלה מובא שיש בזה משום סכנה. בנוגע לחזרה על המילים – אצלנו ידוע שבמקום שאין הפסק לא חוזרים עליהן כמובן, אבל יש מקומות שעל פי הלכה מותר, ואפשר להקל בזה אם יודעים שעל-ידי כך הקהל יתעורר ולא עבור ‘משחקים’ עם הקול – ובכל זאת, דעתו של אדמו”ר הרש”ב לא הייתה נוחה מכך”.

מהותו של חזן חב”די

“חשוב לי להזכיר לבעלי תפילה, כי צריכים כל הזמן להציב מול העיניים את הכלל ‘דע לפני מי אתה עומד’. התפילה צריכה להיות אמיתית, זכה – ולא נועדה כדי לנצלה ולהראות באמצעותה את הקול היפה וכו’. מותר אמנם להרשים את הבעלי-בתים שמגיעים לבתי חב”ד כדי ‘למשוך’ אותם בצורה כזו שתגרום להם לרצות ולחזור שוב לבית-הכנסת, אולם חייבים לדעת כל העת כי בסופו של דבר לא מדובר בקונצרט, אלא ב’דע לפני מי אתה עומד’ באופן הרציני והמשמעותי ביותר. גם אם אני מסלסל, זה מתוך כוונה לקיים את ‘כבד את ה’ מגרונך’ ולא כדי להראות את כוחי בחזנות”.

הוא אישית, אם מדברים על חזנות, מתחבר בעיקר לקטעים של החזן יוסל’ה רוזנבלט “שהיה חזן חסידי. הרבי הריי”צ נ”ע וכן הרבי התבטאו עליו כי ‘שומעים את פירוש המילות בתפילה שלו’.

למרות שהוא מתעסק גם עם שירה, ואפילו במידה רבה יותר מאשר בחזנות, ר’ בערל  צוקר אוהב יותר את תפקידו כבעל-תפילה.

“חזנות זה דבר עמוק יותר, ומי שבאמת מבין מוזיקה, אוהב גם את החזנות כי זה דבר אצילי, בעוד ששירה היא יותר להמון העם. אני באופן אישי למדתי כיצד להפריד בין שני הדברים, לשלב בשירה קצת חזנות כדי לעשותה יותר מעניינת ורב-גונית. מדי פעם בחתונות אני משלב קטע חזנות, על פי בקשת החתן או בני המשפחה, כדי להעשיר את השמחה”.

אפרופו חתונות, “אני מאוד שמח לראות בכל פעם מחדש את ה’טרנד’ החזק של צעירים המבקשים שאנגן רק ניגוני חב”ד בחתונותיהם, או על כל פנים שמרבית השירים יהיו ברוח זו. זה עושה את החתונה חסידית יותר, ובפרט כאשר מדובר באירוע החשוב ביותר שבו מתפללים ל’בניין עדי עד’.

ומה המשאלה שלו? ובכן “כאשר תהיה ההתגלות תיכף ומיד ממש, אני מקווה שיגלו לי מן השמים שאני לוי ואזכה לשיר בבית המקדש”.