חודש מנחם אב, ושוב אנחנו עם יומנו המיוחד של הרב סעדיה מעטוף הסוקר את אירועי החוד

חודש מנחם אב, ושוב אנחנו עם יומנו המיוחד של הרב סעדיה מעטוף הסוקר את אירועי החודש בחצרות קדשנו. * בין השאר הוא מספר על חלוקת פתע של “כוס של ברכה” לילדים בלבד באמצע חודש מנחם אב, וכן על חלוקת מטבעות צדקה לילדי ה”ג’ואיש סנטר” * תיאור מרתק של תשעה באב וכן את יום ההילולא של אבי הרבי ביום כ’ מנחם אב • חודש מנחם אב תשל”ג במחיצת הרבי – זכרונות מרתקים המתפרסמים לראשונה מתוך יומנו האישי של ר’ סעדיה מעטוף • חלק רביעי

 הרבי מזרז את השיפוצים ב–770

יום חמישי ד’ מנחם אב. תפילת ערבית היתה מאוחר מן הרגיל והתחלנו להתפלל בשעה עשרה לעשר. העיכוב נגרם בגין ‘יחידות’ של הרב בנימין גורודצקי בא כוחו של הרבי. גם לאחר תפילת ערבית, הרבי אמר שוב למזכיר הרב גרונר, שיכניס את הרב גורודצקי לחדרו.

יום שישי ה’ מנחם אב. היום הרבי נסע לאוהל וחזר מאוחר, לכן לא נסע הביתה כמנהגו בכל ערב שבת, והודיע למזכיר הרב בנימין קליין שיודיע בבית כי לא יבוא.

מחכים ומצפים להתוועדות בשבת, שכן כל הסימנים מראים שכן תהיה התוועדות, ואנו מתוחים לדעת מה יהיה מחר.

ליל שבת חזון, ו’ מנחם אב. בליל שבת, כאשר הרבי נכנס לתפילה, הביט על התקרה, לראות את השיפוצים [שהחלו ביום שלישי ב’ מנחם אב] הנערכים בימים אלו. אומרים שהרבי הוציא פתק לגבאי בית הכנסת, שאם עד ראש השנה השיפוץ לא יהיה מוכן, זה יגרום לפחות גילויים; אינני זוכר בדיוק הלשון בה התבטא הרבי, אבל כך הבינו [ובפרק הבא, יסופר כיצד נערכו השיפוצים לאור ההוראה בפתק המיוחד].

 

“כוס של ברכה” ב…שבת חזון

שבת חזון, ו’ מנחם אב. בקריאת התורה הוציאו - לפי הוראת הרבי - את ספר תורה של משיח. הרבי קיבל עליה ‘מפטיר’.

היום היתה ההתוועדות שציפינו לה. רבים מהמשתתפים הקבועים בהתוועדות לא נכחו, כי הם נמצאים בשליחות או בקעמפים, ולכן עמדתי הפעם במקום טוב יותר מהרגיל - בפירמידות ושם ראיתי כמובן יותר טוב וגם לא היתה שם צפיפות. כך ראיתי לפני המאמר כיצד קושר הרבי מטפחת על יד ימין.

בשיחה הראשונה אמר הרבי שכל הילדים הנמצאים כאן יבואו לקבל יין של ברכה. עניין זה נחשב מקרה נדיר ביותר שלא היה כמותו עד כה, שהרבי בעצמו יחלק לכל הילדים והילדות [בחודשי הקיץ של תשל”ג, הרבי יצא בקריאת “מפי עוללים… להשבית אויב ומתנקם” וכאשר ביום הקדוש של תשל”ד פרצה מלחמת יום הכיפורים, כולם הבינו כי הפעולות המיוחדות עם הילדים היו מגננה רוחנית מפני המלחמה. והנה ביומן זה מתברר כי היו שתי חלוקות מיוחדות לילדים]. בגלל שלא היו הרבה ילדים (כי רובם בחופשה בהרים או בקמפים), לא היה תור ארוך, אבל היו הרבה ילדים קטנים, אפילו פחות משנתיים. היו כאלה שהרבי אפילו לימד אותם לברך והרבי ענה ‘אמן’ על כל ברכה של כל ילד וילדה, וחייך לכולם. היתה שם ילדה שתוך כדי שתיית היין, נשפך לה קצת היין והרבי לקח מפיות מהנמצאים לפניו, ונתן לה שתנגב. וכך היה בין שיחה לשיחה - הילדים ניגשו עם הוריהם, יש מהם שבכו ופחדו. היה ילד קטן שניגש לרבי עם כוס והרבי דיבר איתו כמה מילים, באידיש כמובן, ואחר כך מזג לו יין ובירך איתו את הברכה.

במהלך ההתוועדות ניגשו אל הרבי כשמונים עד תשעים ילדים וילדות.

במהלך ההתוועדות אמר הרבי, שיודיעו בארץ ישראל שיאספו את כל הילדים, מכל הגילאים, ליד הכותל וללמד כל ילד את מה ששייך ללמוד איתו לפי גילו. גם הפעם דיבר הרבי בתקיפות רבה נגד שרי המפד”ל וגילה כי נודע לו ממקור נאמן ביותר, שהנהלת המפד”ל יחד עם הצעירים [של המפד”ל] החליטה להיכנס לקואליציה [בראשות השמאל] בלי שום תנאים, ושיתנו הכל בעד הכסאות.

אחרי ההתוועדות יצא הרבי לתפילת מנחה ושוב קיבל עליה - שלישי. אחרי תפילת מנחה התחיל לשיר ‘הוא אלוקינו’ וכרגיל ליווינו את הרבי עד לביתו.

בהבדלה, כיון שאסור לשתות יין, ר’ איצ’ה חורגין הבדיל על בירך וכשבירך… שהכל נהיה בדברו. הרבי הסתכל על הכוס ולא אמר כלום.

אחרי תפילת ערבית פגשנו בחור ישראלי שמשום מה לא ניכר עליו שהוא ישראלי, הוא סיפר לנו שהוא בא במסגרת משלחת חילוף סטודנטים. בין הדברים גילה לתימהונו, שהרבי קצת קרוב משפחה שלו (קרוב משפחתו התחתן עם בת אחיו של הרבי [גב’ דליה רוטמן בת ר’ ישראל אריה לייב]), והוא מאוד התלהב מזה, והיה מלא התרשמות מההתוועדות, על אף שלא הבין מילה באידיש.

 

אירועי תשעה באב בחצרות קדשנו

ליל תשעה באב. תפילת ערבית התפלל הרבי בזאל הגדול. לפני תפילת ערבית הרבי הביט למעלה ולא הבינו מה הכוונה, עד שהרב מאיר הארליג ניגש והרבי אמר לו שיכבו את האור, והרבי לא התחיל עד אחרי שכיבו את האורות.

הרבי ישב על ארגז מיוחד, וכנהוג הורידו את הפרוכת של ארון הקודש, וגם את המפה מהסטנדר של הרבי (כי פעם קרה והסתפקו לגבי המפה, ופרשו אותה למחצה וכשהרבי בא, הוריד את המפה והכניס אותה פנימה לתוך העמוד). הרב חודקוב עמד חזן, כי יש לו יארצייט, ואחרי קדיש שלפני ‘עלינו’ התיישב הרבי על הארגז ואת ‘איכה’ אמר הבעל קורא של שבת [הרב מרדכי שוסטרמן]. לאחר ‘איכה’, קינות ועלינו, הכריזו על מבצע תפילין ושיסעו לדבר בבתי כנסת בעד תיקון חוק מיהו יהודי. הרבי אמר למכריז שיוסיף - שידברו גם בענין ‘ציון במשפט זו תורה ושביה בצדקה’ - לתת צדקה.

יום תשעה באב. בשחרית עיין באיזה קונטרס, כמדומה ‘מאמר איכה’. הרבי הורה להוציא את ספר תורה של משיח, וקיבל שלישי וגם במנחה קיבל ‘מפטיר’. אחרי תפילת מנחה, הודיעו את הזמן מתי נוסעים לדבר בבתי כנסת ועל אודות מבצע תפילין. הרבי הפסיק את המכריז, ושאל איפה הקופות צדקה [אולי כדי לקחת למבצעים].

יצא לתפילת ערבית בשעה שמונה וחצי, ואחרי תפילת ערבית נכנס רגע לחדרו הק’ ומשם יצא לקידוש לבנה. הרבי התקדם לכיוון השדרה ומשם חיפש את הלבנה. אחר כך חצה את הכביש [בחזרה] לכיוון 770 והביט בלבנה, ועמד כשפניו לכיוון מזרח, ואמר קידוש לבנה.

יום רביעי י’ מנחם אב. היום התחילו להוציא את המחיצות של בית הכנסת מהצד השני מרחוב קינגסטון, והורידו את המדרגות של המשרד של ועד להפצת השיחות [הכל במסגרת השיפוצים שנועדו להרחיב את הזאל הגדול למטה]. בינתיים לא פרצו את הקיר של בית הכנסת.

יום שישי י”ב מנחם אב. ביום שישי, המזכיר הרב בנימין קליין רכש רכב חדש. הוא הקפיד שלא לנסוע עם זה לבד עד שהרבי יסע גם הוא ברכב.

יום רביעי י”ז מנחם אב. בהמשך לעבודה בועד להפצת שיחות, בגלל שצריכים להרחיב את בית הכנסת למטה וכן לעשות שינויים בחדרים של ועד להפצת שיחות, היתה לנו עבודה לפנות חבילות ועוד. עבדנו אני, חיים צדוק ועזרא [תלמידי ה’קבוצה’].

חלוקת פתע של מטבעות לקייטנים

יום חמישי ח”י מנחם אב. בתפילת מנחה היה משהו מאוד מעניין. באו כשלוש מאות ילדים וילדות הלומדים באהלי תורה וגם מליובאוויטשער ישיבה ב’אושען פארקווי’, והושיבו אותם למטה בזאל הגדול, והעמידו את הבימה של קריאת התורה בצד מזרח, ואת העמוד של הרבי והכסא שמו על הבימה, כך שהרבי יתפלל על הבימה. הילדים היו עם כרזות של ‘ציון במשפט תפדה’, ‘סייג לחכמה’ וכל מיני כרוזים מעין אלו. כאשר הרבי נכנס, כולם עמדו והתחילו להתפלל במנגינה מיוחדת.

קודם חזרת הש”ץ הסתכל הרבי על השלטים שהיו תלויים על החלון. שלט אחד כתוב שם “מלחמת אדמו”ר שליט”א אמת וחותמו של הקב”ה אמת, וטהר ליבנו לעבדך באמת” על שלט זה הרבי הביט במיוחד.

אחרי קדיש אחרון רמז לחודקוב לגשת אליו. הרב חודקוב ניגש והרבי אמר לו מספר מילים. הרב חודקוב ירד מהבימה, והרבי שוב קרא לו ודיבר עמו בשנית. הכל ערך רגעים בודדים. הרב חודקוב ניגש לאחראי על הקייטנה ומסר לו את דברי הרבי. הלה הודיע לילדים באנגלית כי הרבי יחלק לכל ילד מטבע של 25 סנט, וכי הוא ממנה כל ילד לשליח מצווה כדי לתת את המטבע לצדקה. זו היתה הפתעה, שכן עד כה לא היה מקרה שהרבי יחלק מטבעות לילדים בכינוס מעין זה.

הרבי ירד מהבימה ונעמד ליד העמוד של החזן, וכל ילד ניגש לרבי והרבי חילק מטבעות וחייך לילדים. היו ילדים שהושיטו יד שמאל והרבי רמז לקבל ביד ימין. התור עבר עם קצת דחיפות ולבסוף עברו כל הילדים. אחר כך ניגשו הילדות, שלא היו הרבה במיוחד. בתום החלוקה לילדים, הורה שישירו ‘ופרצת’, והרבי אמר לרב גרונר, שהמדריכים יגשו לקבל מטבע, וכך היה. המדריכים שהיו במקום קיבלו מטבע. קראו גם למדריכים שכבר יצאו החוצה והרבי חייך אליהם.

אז הגיע תור המדריכות ולפני החלוקה שלהן. הרב דוד רסקין אמר לכל הבחורים העומדים ליד ארון הקודש, לעבור לצד השני. לאחר דחיפות עברו כולם למקום חלופי. המדריכות ניגשו, ולראשונות מהן אמר הרבי מספר מילים. כנראה שהרבי אמר להן שהוא עושה אותן שליחות לתת מטבע זה לצדקה.

החלוקה הסתיימה והרבי רצה לצאת, אך פתאום באו עוד מדריכים ומדריכות והרבי המשיך לתת לכולם. בינתיים העמידו את הילדים על הפירמידות והתחילו לשיר ‘ופרצת’. בתחילת החלוקה הניח הרבי בצד העמוד שתי מטבעות של סנט ומטבע של דיים (עשר סנט), וכאשר סיים החלוקה והחל ללכת, הרב גרונר הביא לרבי את המטבעות. אחד המדריכים במקום כנראה חשש לגשת, וכאשר הרבי עבר לידו בדרכו החוצה, הושיט לו הרבי מטבע.

הרבי יצא ועודד את השירה עם תנועות ידו, והיה מאוד שמח.

 

“תענוג מיוחד לשמוע את קולו של הרבי בתפילתו”

ליל שבת כ’ מנחם אב. [לרגל יום ההילולא של הרב לוי יצחק שניאורסאהן זצ”ל, אביו של הרבי, הרבי עומד חזן בכל התפילות]. כאשר ניגש לעמוד לתפילת ערבית, סודר במקום סדר מיוחד, שכן באו הרבה אורחים, ורוב התמימים שנסעו לשליחות, אף הם חזרו ומצפים שיהיו ‘גילויים’ מחר בהתוועדות. מבעוד יום תפסנו מקומות עמידה, אך הדחיפות היו נוראות. למזלי הטוב עמדתי על בימה קטנה שסידרו במיוחד ומשם ראיתי הכל באין מפריע.

הדחיפות בבית הכנסת היו כל כך נוראות, כך שחשבנו כיצד הרבי יצליח לעבור בדרכו לבימה. באמת היו מוכרחים לדחוף קצת את הבימה לאחור, וכאשר הרבי בא, מיד כולם התכווצו על מקומם, והרבי עבר בין הבתרים עד שעמד לפני העמוד. איזה תענוג מיוחד לשמוע את קולו של הרבי; הרבי מקפיד מאוד בביטוי ההברות. את הקדיש יתום אמר הרבי, ורק אחר כך אמרו כל שאר ה’חיובים’.

שבת כ’ מנחם אב. קמנו מוקדם מהרגיל והזדרזנו להגיע ל–770, אך היו שהקדימו גם אותנו ותפסו מקומות. חזרנו שוב למקומנו מאתמול וב”ה ראינו הכל כמעט ללא דחיפות. את ה’מזונות’ שטועמים לפני התפילה, הוציאו כמחצית השעה מוקדם כדי שיוכלו לסיים ולתפוס מקומות.

כאשר הרבי יצא, כולם כבר עמדו במקומותיהם עם כל הדחיפות הנוראות. בשעת הוצאת הספר תורה, הרבי עבר עם ספר התורה בין הבתרים ממש, והניח את הספר על הבימה, וחזר לעמוד ליד העמוד של החזן, שם עמד כל קריאת התורה. לפני קריאת המפטיר ניגש ועלה לבימה ואמר קדיש, ורק אז קראו לו ל’מפטיר’.

ההתוועדות החלה בשעה 1.30 בערך. הרבי דיבר על הכולל, דברים חריפים מאוד [ייתכן והביע אי–שביעות רצון מסדרי הלימוד בכולל האברכים - ש.ז.ב.]. מעט הזכיר את ענין ‘מיהו יהודי’. על הכולל הרבי הוסיף כי ייקחו עשרים בחורים מצויינים, בקיאים וחריפים בנגלה ובחסידות שיישבו ללמוד ויקבלו שלוש פעמים ממה שמקבלים כעת.

אחרי ההתוועדות התחיל לנגן את הניגון הידוע של אביו הרב לוי יצחק שניאורסאהן. אחרי תפילת מנחה הרבי ניגן את הניגון “נייעט נייעט” וכרגיל ליוינו את הרבי עד המקום הקבוע שמותר לנו ללכת עד אליו.

 

התמימים מבריחים ‘שחורים’ שצעקו לעבר הרבי

שבת פרשת ראה, כ”ז מנחם אב. בשבת התוועד הרבי ודיבר על החינוך וגם בענין ‘מיהו יהודי’. בסוף ההתוועדות שר ‘ופרצת’, ונענע בתחילה בשתי ידיו ואחר כך עם יד אחת. הרבי קרא ל”רוסים” [חמשה תמימים יוצאי רוסיה שעמדו לשוב לארץ הקודש לאחר תקופת שהות ב’בית חיינו’ - ש.ז.ב] ונתן לכל אחד ‘לחיים’, ולאחרון שבהם (שלמה גלפרין) נתן שני בקבוקי משקה, ואמר להם שיתוועדו ויהיה טוב אם כולם יחד יתוועדו באותו מקום.

לאחר ההתוועדות התקיימה תפילת מנחה והרבי יצא לביתו. אנחנו כרגיל מלווים את הרבי מאחור עד הפניה לרחוב פרזידנט, שם אנו עוצרים ומביטים ברבי עד שנכנס לביתו. והנה הפעם ישבו על מעקה בצד המדרכה, שני שחורים, וכשהרבי עבר לידם, צעקו לעברו “ג’ו” (יהודי). מיד התקדמנו לעברם והם ברחו. ר’ לייבל ביסטריצקי ליווה את הרבי עד מול פתח ביתו, ובחזרתו דיבר עם כמה שחורים שעמדו שם לתקן את מכוניתם, וכנראה דיבר איתם על זה.

יום ראשון כ”ח מנחם אב. אחרי תפילת מנחה, הבחורים הרוסים [הנזכרים לעיל], עמדו בגן עדן התחתון לפרידה, והרבי אמר להם להתוועד בכל מקום בארץ ישראל, היכן שיש שם חסידים עולים מרוסיה - כפר חב”ד, לוד, נחלת הר חב”ד.

הערב קיבל הרבה אנשים ליחידות, ולכן תפילת ערבית היתה ב–1.30. בין הנכנסים היו גם יוסף מאיר כהן, יהונתן בורגן, ציון חימי, יהושע שארף. והיה עוד אחד בשם ברגמן, מראשי ה’מזרחי’ בארצות הברית. הוא דיבר בארץ ישראל בעד תיקון חוק ‘מיהו יהודי’ והרב גורן התקיף אותו, ועוד אנשים. הרבי דיבר עליו בהתוועדויות האחרונות. הוא שהה ב’יחידות’ כחצי שעה ויותר.