יום ראשון, כ”א כסלו אורחים רבים הגיעו היום ל–770 לחגוג את “חנוכה” במחיצת כ”ק אד”

אורחים רבים הגיעו היום ל–770 לחגוג את “חנוכה” במחיצת כ”ק אד”ש. בשחרית היה יחסית קהל רב. דבר שהתבטא בשירת “יחי” לפני התפילה במניין כ”ק אד”ש, בה השתתפו קבוצת מקורבים שנחתה לפני שעה קלה, שממש רקדו ופיזזו בעוז.

בריקוד “יחי” שלאחר התפילה - שרו גם “שלוחי אדוננו” בעקבות נסיעתם של כמה מהתמימים לשליחות בהודו.

מיד לאחר התפילה התקיימו חגיגות בר–מצווה לתמימים שבאו לחגוג את יומם הגדול במחיצת כ”ק אד”ש. בשולחן שעל–יד ארון הקודש מתיישבים אנ”ש והתמימים לחגיגתו של הת’ משה–מאיר קומער בנו של הרה”ח חיים קומער מצפת. הרב קומער מפתיע את התמימים ואנ”ש כשהוא מוציא מכיסו מעטפה ישנה, ובה “מכתב מהרבי” שזכה לקבל ליום הבר מצווה שלו לפני כשלושים שנה. הוא נעמד תוך כדי שמקריא בקול את המכתב.

כמו כן מתקיימת חגיגתו של הת’ שניאור קאליפא, בנו של הרה”ת ר’ ירמי’ קאליפא מבאר שבע, עיר האבות.

“תל שכל פיות פונים בו”. מדהים לראות זאת בכל רגע מחדש. בהפסקת צהריים, לאחר “סדר נגלה”, הגיעה לבקר ב–770 קבוצה גדולה של מטיילים עם מדריך הטיולים שלהם (ש”לא מפספס שום קבוצה, ומביא אותה לביקור בשבע מאות שבעים” כלשונו).

כמובן שמיד הניחו להם תפילין והסבירו להם על מהות המקום, דבר שהוביל לכתיבה לרבי שליט”א וקבלת החלטות טובות לזירוז הגאולה, תוך כדי שמקבלים את מלכותו של מלך המשיח. מיותר לציין, שלחלקם היתה זו הפעם הראשונה להנחת תפילין וכתיבה לרבי שליט”א.

לאחרי מנחה, התקיים השיעור הקבוע בדבר מלכות השבועי. את השיעור העביר הת’ שלום דובער אסולין.

ההכנות למבצעים של “חנוכה” בעיצומן (כהוראת כ”ק אד”ש בשטורעם הכי גדול וכו’), אם בכל ריכוזי אנ”ש, על אחת כמה וכמה, ב”מקום שממנו יוצאת אורה לכל העולם כולו”. במשך היום נתלו ב–770 מודעות רבות ומגוונות אודות מכירת חנוכיות, עלונים, ושאר מוצרי “מבצעים” לחנוכה ב”מבצעים סנטר”.

במהלך הערב התקיימו מספר חופות, מחוץ ל–770.

לאחר הסדרים התקיים סיום הרמב”ם בהנחיית ר’ מנחם גערליצקי.

ההכנות למבצע חנוכה ממש מורגשים כאן. מספר שלוחים משכונות סמוכות הגיעו הנה ומסכמים עם בחורים וכו’, מתארגנים שיירות של טנקים.

אחרי הסדרים נפתח שוב ה”מבצעים סנטר” במרתף 770, לתועלת כל המבקשים לקנות מוצרים למבצעים.

ההתוועדות הקבועה בפינה מזרחית צפונית מתחילה השבוע בשעה רבע לאחת–עשרה בלילה, בתחילה לומדים את קטעי שיחות אד”ש מהקונטרס השבועי “יחי המלך”, כשלאחר מכן מתוועדים התמימים על הנקודה העיקרית “קבלת פני משיח”.

במהלך הלילה התקיימו התוועדויות ב–770, ביניהם התוועדות מיוחדת עם ר’ יעקב שי’ לנדא מצפת, השוהה בימים אלו ב–770. הרב לנדא מתוועד אודות החג המתקרב ובא ונקודתו העיקרית הניצחון על היוונים שזממו “להשכיחם תורתך”. “הנקודה הפשוטה - לעבוד את הקב”ה, להיות חסיד ליובאוויטש - לזה התנגדו היוונים. הוא החל לצייר את מלחמת היוונים: “מה אתם חושבים? המתייוונים ‘בדקות’, היו יכולים להיות אדוקים, שמסוגלים להדפיס פוסטרים ענקיים של קול קורא’ס אודות החיוב של קיום מצוות כ”דרך אנשים מלומדה”, אבל היו מוסיפים עוד משפט: “טיפש מי שמנסה יותר מידי”. כמובן שאת המשפט האחרון הם היו מסרבלים בערך כך: “דייך מה שאסרה עליך תורה” וכיו”ב. הם לא היו מוכנים להכיר ב”עבודה” במשמעות של עבד ואדון. יש בורא? בטח שיש. הוא גם טוב, והוא העניק לנו חכמה נפלאה. צריך להתאמץ - להבין. לא יותר מזה. לקיים מצוות מעל טעם והיגיון? לא בא בחשבון.

“תנועה כזו יכולה להתגנב לליבנו גם היום ה”י” - אומר הרב לנדא. הוא מספר בקשר לכך כמה סיפורים. אחד מהם: “באחת הפעמים שהגיע הרבי הריי”צ לאחת מסניפי ישיבות תומכי–תמימים, דילג החזן על ה”תחנון” בתפילה. לשאלת הרבי “מה פשר הדבר”, ענה החזן: “כשהרבי מגיע אצלנו זה חג ואין מקום לתחנון”. הגיב הרבי: “כשהרבי מגיע לא חוטאים!” או “כשהרבי מגיע, לא צריכים לחטוא!”. כלומר, במקום לעשות הנחות, תעבוד ותתייגע. “זה ליובאוויטש” אומר הרב לנדא - ו”מול זה היוונים לוחמים. ועל זה אנחנו מודים. “בימים ההם בזמן הזה”. הרביים מורים לנו דרך בעבודה. תודה רבי. על הזכות האמיתית לעבוד”. ההתוועדות המרוממת נגמרה בשעות של הבוקר המוקדמות. 

שיעור בשורת הגאולה התקיים כרגיל בשעה 9:20.

לאחרי התפילה והריקודים החלו לבנות את הבימה המיוחדת של ה”חנוכייה” הגדולה של 770, מאחורי בימת כ”ק אד”ש. על העבודה בבנייתה פיקח כמידי שנה, חבר “ועד המסדר” ר’ שמעון שי’ ניובארט.

בשעה 1:45 לערך הביאו את החנוכייה הגדולה ל–770, לאחר מכן תלו, כמידי שנה, את שלט ה”יחי” מאחורי החנוכייה.

במנחה היה קהל עצום ב–770. אנ”ש והתמימים, נשים וטף, וכן “עמך” שהגיעו משאר השכונות למעמד הדלקת נר ראשון בליובאוויטש.

את המנורה הדליק ר’ שלמה ליב שי’ אברמוביץ’. התפלה הסתיימה בשעה 3:44, והש”ץ הנ”ל הכריז על מעריב לשעה 5:15.

זמן קצר אחרי התפילה התרוקן 770 לגמרי, פשוט כי כל התמימים ללא יוצא מן הכלל נוסעים (מי בטנקים, מי ברכבים, מי בסאבוויי ומי ברגל…) להביא את אור הגאולה ואור החנוכה לכל יהודי ניו–יורק.

בחמש ורבע הייתי בקווינס, בהדלקה אצל אחד היהודים, כששמתי לב לשעה (מעריב אצל כ”ק אד”ש), אמרתי לאותו יהודי. הדקות האלו מאוד מיוחדות. עכשיו זהו המניין של כ”ק אד”ש. התעוררנו ורקדנו לכבוד בואה הבטוח של הגאולה.

 (כמידי שנה, כמה מהתמימים ש”נשמתם וחיותם” הוא כ”ק אד”ש, אלו הם ה”חיים” תמיד את 770, עד כדי שמשתדלים לקיים כל מצוה אפשרית דוקא ב–770, הדליקו גם את נרות החנוכה דוקא ב”מקום המקדש גופי’ דלעתיד” (מתחת לעזרת–נשים, ליד הדלת הצפונית–מזרחית)).

בשעה עשר וחצי בלילה, החלו לסדר את הזאל לקראת ה”ראלי” המיועד להיות מחר.

שחרית בשעה הרגילה, כשהנרות מאתמול עדיין דולקים (כפי הנהוג בשנים האחרונות שמדליקים בנרות שעוה גדולים הנשארים למשך כל המעת–לעת, וכידוע מנהג כ”ק אד”ש בכניסתו לתפילה להביט על הנרות). בהלל שרו כוס ישועות אשא, הללו, ברוך הבא וכן קלי אתה.

קריה”ת קראו בספר תורה של משיח. מיד לאחר התפילה המשיכו לסדר את בית הכנסת וכל הפינישים האחרונים. קצת לפני השעה אחת–עשרה כיבו את האורות, הזאל התרוקן מיושביו בתוך מספר דקות.

מהסיבה הנ”ל במהלך היום לא היה אפשרות להיכנס לביהכ”נ הגדול, ולכן עמדו אנ”ש והתמימים בעזרת נשים בצד קינגסטון.

בשעה שתיים ועשרה התכונן כל הקהל לכניסת כ”ק אד”ש. התפילה החלה בשתיים ורבע. עמדתי שורה שניה בחלון של עזרת נשים קינגסטון. (לא נתנו להיכנס, רק למורים ותלמידי הת”ת שבשכונה).

במהלך התפילה שרו הילדים ב”אשרי” ו”עלינו” כנהוג. בסיום התפילה הכריזו חיילי צבאות ה’ יחי כשכולנו מחרים אחריהם מה”עזרת נשים” הנ”ל. בשעה 2:30 לערך החל ה”ראלי” בהשתתפות מאות ילדים שמילאו את כל הזאל הגדול, ישובים בסדר מופתי. הראלי הונחה כרגיל ע”י ר’ שמעון שי’ העכט (ה”ראלי” היה בהשתתפות מכל העולם שהשתתפו על המסכים בעיקר באמירת הפסוקים). במהלך הכינוס אמרו הילדים את שנים עשר הפסוקים, וכן הייתה הופעה מיוחדת שמספרת את סיפור נס החג בצורה מרתקת. בסיום הכינוס הדליק ר’ יוסף יצחק שי’ טלישווסקי את המנורה, וניגנו ה”נרות הללו”.

שוב ה”סדר” חוזר על עצמו. מחוץ ל–770 שמח. הטנקים, התמימים שרצים למבצעים והקהל שיצא זה עתה מהראלי. ליובאוויטש בשיא תפארתה (אגב, זמן זה ב–770 הוא אחד הזמנים הכי ריקים).

כשחזרנו מהמבצעים, בשעה 11:00 לערך, התקיימה התוועדות על “בימת ההתוועדויות” לרגל יום הולדת של חברנו לספסל הלימודים בשנת הקבוצה, הת’ אריאל קדוש.

בקריה”ת קראו היום בס”ת של משיח.

במנחה השתתפו ילדים מת”ת “אור מנחם”, אהלי מנחם ועוד. את המנורה הדליק ר’ מנחם מענדל שי’ רייצעס. התפלה הסתיימה בשעה 3:46.

לאחר התפילה מתקיימת חגיגת בר–מצווה לת’ ינון דנסון בנו של ר’ זוהר דנסון מאור יהודה.

במהלך הלילה התקיימו מספר התוועדויות ב–770 כמידי ליל שישי. כמובן, שהבחורים מ”הקבוצה” מתיישבים להתוועד כהוראת כ”ק אד”ש להתוועד בכל יום מימי החג. הסיפורים מהמבצעים רבים ואי אפשר למנותם.

אחד החברים מספר: “הצטרפתי ל”טנק” שיצא למבצעים במנהטן, קיבלנו כתובת של בניין עם הוראה “שם יש יהודים”. דפקנו בדלתות, אחד היהודים שפתח לנו אמר שהוא הדליק כבר. “הנה תראו - אמר תוך כדי שמחווה בידו אל המנורה שבחלון. “היא הייתה מפלסטיק עם נורות חשמל” מספר לנו הטנקיסט - “כמובן שמיד הערתי לו שלפי ההלכה צריך להדליק נרות באש וכו’, והענקתי לו חנוכיה. לאחר מכן סיפרתי לו שאנו חסידי חב”ד נשלחנו ע”י הרבי שליט”א וכו’. לפתע היהודי קוטע אותו: “מה אמרת? הרבי מליובאוויטש? תגיד מהתחלה!” ואז היהודי הנ”ל מתחיל לספר. “לפני עשרים ושמונה שנים [תש”נ] עליתי מברית–המועצות והתיישבתי כאן בנו יורק, התחלתי לשמוע שיעורי יהדות וגיליתי שאני לא מהול, בהשגחה פרטית, שאין כאן המקום לספר עליה, הגעתי לקראון הייטס, שם ערכו לי ברית, ובבית הכנסת של הרבי ערכו לי בר מצווה, כשכמה ימים לאחר מכן זכיתי לגשת אליו ולקבל ממנו דולר. בעצם קיבלתי שתי דולרים. הוא העניק לי על שתי ה”שמחות”. יש לרבי עיניים חכמות, שממש מבינות אותך. לא אמרתי לא כלום והוא הבין אותי כל כך”.

מסיבה שאינה מובנת, אותו יהודי לא המשיך לשמור קשר עם חב”ד אז. ועכשיו הוא התעורר. אין ספק שכ”ק אד”ש שולח אותנו לכל יהודי הזקוק לעזרה”. סיים הבחור את הסיפור.

לאחר התפילה יצאנו למבצעים (הרבה אברכים שהגיעו לכ”ק אד”ש הצטרפו, מי ל”מסלול שלו”, ומי סתם למסלול “חדש”) לפרסם לכל אנשי הדור הנבואה העיקרית שהנה זה משיח בא.

בדרך כלל, תפילת מנחה של יום שישי (ערב שבת) התפילה הריקה ביותר במשך השבוע (כולם במבצעים). בחנוכה זה שונה. רבים מאנ”ש תושבי השכונה באים עם ילדיהם למעמד המיוחד של הדלקת הנרות ב”בית המקדש”. גם כעת, בתפילת מנחה שהחלה בשעה 3:25, הי’ הזאל מלא בקהל רב. את המנורה הדליק ר’ אהרן שי’ לושאק.

קבלת שבת ממש מוקדם (חמישה לחמש). לפני התיבה עבר ר’ שניאור זלמן שי’ שאנאוויטש. ב”לכה דודי” ניגנו במנגינת והוא גואלנו, וב”לא תבושי” התחלפה המנגינה כמידי שבוע ל”יחי” (“חיילי אדונינו”), שנמשכה בשירת “יחי” אדירה למשך דקות ארוכות. ב”רוב עם הדרת מלך”, גודלו של הקהל בעקבות האורחים הרבים, מגביר את התחושה שאט אט מתגלה כ”ק אד”ש וגואלנו גאולת עולמים.

התפילה הסתיימה בהכרזות הגבאי ר’ זלמן שי’ ליפסקר אודות ה”שלום–זכר’ס”, וכן על אמירת תהילים מחר בבוקר בשעה שמונה וחצי. מיד לאחר מכן מתקיים “סדר חסידות”. כשלקראת סיומו (בשעה שבע וחצי) מתקיים כרגיל “סדר ניגונים” וחזרת דא”ח.

 

מקץ. “אהה”. בישיבה–קטנה היה לנו מין “הרגש” כזה, שהבעל–קורא היה מתחיל את המילים “ויהי מקץ” היינו מפסיקים אותו בקריאת “אהה”, בהתאם לדברי כ”ק אד”ש בדבר–מלכות מקץ תנש”א, כשיהודי שומע את המילים מקץ, מתעורר הוא “אהה” זה מזכיר לו את קץ הימים…

ב–770 לא צועקים כל שניה את ה”אהה”, זה למעלה מזה. כל שניה וכל רגע, אירוע או כל דבר שזז, צועק: הנה זה בא.

אמירת התהילים הסתיימה בשעה 10:03.

שחרית. לפני התיבה עבר ר’ שמעון שי’ הערץ. ב”האדרת והאמונה” ניגנו בניגון הידוע. ב”ממקומך” ניגנו “לכתחילה אריבער”, וכן ניגנו ב”שים שלום”. בהלל ניגנו את הניגון של הקאפיטל של כ”ק אד”ש כוס ישועות אשא, הללו, אודך במנגינת יעלה תחנונינו, ברוך הבא וכן קלי אתה. הוציאו הספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו, ושל כ”ק אד”ש.

לתפילת מוסף עלה ר’ מנחם מענדל שי’ רייצעס (הוא גם עלה ל”ברכת החודש”) שמשלב בחיות האופינית לו ניגונים רבים בתפילה. התפילה הסתיימה קרוב לשעה אחת. מיד לאחריה התחילו לסדר את הזאל להתוועדות–קודש של כ”ק אד”ש.

מנחה בשעה 3:55, לפני התיבה עבר אחד התמימים (כיון שלא ניגש ש”ץ אחר). הוציאו הספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו.

כמידי שבת, התקיים לאחרי מנחה סדר ניגונים וחזרת דא”ח במרכז 770.

770 מלא על גדותיו, כאשר גם אלו שלא הספיקו עד עתה להשתתף במעמד המיוחד של הדלקת הנרות. מעריב. ר’ לוי יצחק אברמוביץ’ שי’ הדליק את המנורה. בסיום התפילה הכריזו החיילי צבאות ה’ יחי.

לאחרי התפילה הוקרן מראות קודש מכ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א בשנים הקודמות.

בשעה 7:30 לערך יצאה ה”שיירה”. - שיירה גדולה של מאות טנקים וכלי רכב פרטיים יצאה מרחוב פרזידנט וחלפה מול 770. המשטרה חסמה את כל קינגסטון ואיסטערן פארקווי כדי שהטנקים יוכלו לעבור בטור עוקב. כל הרכבים קושטו בשלטי “ברוך הבא מלך המשיח” וכיו”ב כשחנכיות לגגותיהן, ונסעו בשיירה עד למרכז מנהטן (במקום בו מתקיימת ההדלקה המרכזית במנורה הגדולה), ומשם התפזרו לכל רחבי העיר. הרבה מילדי השכונה השתתפו בשיירה זו (אחד מהם אמר לי שהוא מחכה לטנקים כל השנה, זה הזדמנות מיוחדת בשביל לעשות “מבצעים” כמו כל הגדולים… הילדים ב”שכונה”).

***

אבא, זהו סיכומו של שבוע ב–770. ארצות החיים. פשוטו כמשמעו. אחת הדוגמאות הבולטות לכך ש–770 זהו מקומו של ה”חי בעצם” היא הדוגמא הבאה: ההתוועדות של הרב לנדא הנ”ל הסתיימה בשעה חמש בבוקר. אמרתי קרישמ”ע, והנה אני מבחין במין “חבורה” של בעלי–בתים, שיושבים ולומדים חסידות בחברותות. חברותא אחת על–יד ארון הקודש, ועוד אחת על בימת ההתוועדויות. עוד כמה חברותות מתחת לעזרת נשים איסטרען–פארקווי, חשבתי שאני הוזה מרוב עייפות. אך לא. השעה חמש בבוקר (!) והם ניצבו שם כמו חיילים. רעננים. בין הלומדים שם זיהיתי את קדנר (מהדפוס), ניאזוב, גוחפי, ועוד.

בתקווה לראות אותך כמה שיותר מהר אצל כ”ק אד”ש, ובעצם בגאולה האמיתית והשלימה, או אז נפגש כולנו עם המשלח ונכריז לפניו: “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!”

דוידי

ארצות החיים - 770 - בית משיח