מעיר הבירה של ארץ ישראל

מעיר הבירה של ארץ ישראל, תהפוך ירושלים לעתיד לבוא לעיר הבירה של העולם כולו. שטחה המוניציפלי יתרחב עשרות מונים, וסביבה יוקמו שלוש חומות של זהב, כסף ואבן-מאירה, עם שערים עשויים אבני-חן נדירות וענקיות >> לאיזה גובה תתרומם ירושלים? מהיכן ינבעו מקורות המים שלה? ומה יהיה שמה החדש של ירושלים העתידנית? >> מרתק

עיר הבירה של העולם

בימים אלה, בהם השיח הציבורי עסוק בשאלת העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, כחלק ממהלך המכיר בירושלים כבירת ארץ ישראל - מרתק לקרוא את דבריו של רבי יוחנן במדרש שיר השירים, שעתידה ירושלים להיות עיר הבירה של העולם כולו: “אמר רבי יוחנן, עתידה ירושלים להיעשות מטרפולין לכל המדינות ולהמשיך כנהר אליה לכבודה, כמו דאת אמר “אשדוד בנותיה וחצריה, עזה בנותיה וחצריה עד לשע”“.

במקביל להכרה בירושלים כבירת העולם, תתחיל נהירה המונית של כל הגויים אל ירושלים, וכפי שרבן שמעון בן גמליאל אומר באבות דרבי נתן (פרק לה): “עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל הגוים וכל הממלכות שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה’, ולהל הוא אומר יקוו המים, מה קיווי האמור להלן לכנס כל מימי בראשית למקום אחד, אף קיווי האמור כאן לקבץ כל הגויים והממלכות לתוכה, שנאמר ונקוו אליה כל הגויים”.

הציפייה היהודית להיות “אור לגויים” תתממש אף היא בירושלים העתידה, וכפי שאומר רבי הושעיה בילקוט שמעוני (תצט): “עתידה ירושלים לעשות פנס לגוים והם מהלכים לאורה, מה טעם, ‘והלכו גויים לאורך’. וכן הוא אומר ‘נכון יהיה הר בית ה’ בראש הרים . . ונהרו אליו כל הגויים’, וזה אמר הכתוב ‘באורך נראה אור’”. או אז יתקיימו נבואותו של ישעי’ הנביא “והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה’ בראש ההרים ונשא מגבעות, והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה’, אל בית אלקי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים”, או בנוסח דומה בנבואתו של מיכה הנביא “והיה באחרית הימים, יהיה הר בית ה’ נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות, ונהרו עליו עמים, והלכו גויים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה’ ואל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים”.

שמשות ושערים מאבני חן נדירות

לעתיד לבוא יתגלה בירושלים עושר עצום, והיא תהיה בנויה מאבנים טובות ומרגליות. בגמרא (ב”ב, עה) מובא שהייתה מחלוקת, האם שמשותיה של ירושלים העתידה יהיו עשויות מ’שוהם’ או ‘ישפה’ (שני אבני חן נדירות), והקב”ה הכריע שיהיה גם זה וגם זה.

שערי העיר יהיו עשויות אבנים טובות בגובה ורוחב 30 אמות (כחמש קומות!), ובהם יחקוק הקב”ה שער ברוחב עשר אמות וגובה עשרים אמה. מסופר בגמרא, שכאשר רבי יוחנן לימד את הדברים בבית המדרש, לגלגל עליו אחד התלמידים ואמר שבימינו אין בנמצא אבני חן כאלה בגודל של ביצת יונה, וכיצד ייתכן שיהיו אבני חן ענקיים כל כך? לימים הפליג אותו תלמיד בים, וראה את מלאכי השרת מנסרים את אבני החן האמורים. כאשר שאל את המלאכים על ייעודן של אבני הענק, אמרו לו שעתיד הקב”ה להעמידן בשערי ירושלים. כאשר חזר התלמיד לרבי יוחנן, אמר לו בהתפעלות “דרוש רבי, לך נאה לדרוש, כאשר אמרת כן ראיתי” - הגיב רבי יוחנן בחריפות ואמר: “ריקא, אלמלא לא ראית - לא האמנת?! מלגלג על דברי חכמים אתה!” נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות.

ומי שאוהב לגוון באבנים טובות, בטח ישמח לשמוע את דברי המדרש (פסיקתא דרב כהנא, קלז) ש”עתיד הקב”ה לייסד את ירושלים בעשרה מיני אבנים טובות: אודם, פטדה, ברקת”. המדרש גם מספק תשובה ניצחת לגויים או סתם כופרים שלא יאמינו, ואומר ש”אם ישאלך גוי או מין לאמר: אפשר דבר זה שיהיה? אמור לו: כי כבר היה בימי שלמה, שנאמר: ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים”.

אפשר לקחת יהלום?

האבנים הטובות שבירושלים יגיעו עד למרחק 12 מיל, ומעושרה הרב של ירושלים יתעשרו גם ישראל, וייקחו מהאבנים הטובות והמרגליות שבה לעצמם, וכפי שאמר רבי בנימין לוי בילקוט שמעוני (ישעיה תעח): “עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות, וכל ישראל באים ונוטלים חפציהם מהם”.

בזמן הגלות, חיכוכים רבים מתפתחים בעקבות וויכוחים על כסף. בימות המשיח, זה פשוט יהיה מיותר… וכפי שמובא במדרש פסיקתא רבתי (א, ג): “בעולם הזה, אדם חייב לחברו הולכים אצל דיין, פעמים שהוא עושה שלום ביניהם ופעמים שאינו עושה שלום ביניהם, אבל בימות המשיח אדם חייב לחברו, והוא אומר לו בוא ונלך ונדון לפני מלך המשיח. כיון שמגיעים לגבול ירושלים, מוצאין אותו שהוא מלא אבנים טובות ומרגליות, ונוטל אבן טובה אחת ונותנה לו, ואומר לו: כלום אני חייב לך יותר מדמים של זו? והוא אומר לו: המלך יסלח לך, הדא הוא דכתיב: השם גבולך שלום”

ירושלים של זהב, ושל כסף, ושל אש…

מלבד האבנים הטובות והיקרות שבירושלים, אף יקיפו אותה בחומות זהב וכסף, כפי שמפורט בפסיקתא: “ירושלים תהיה בנויה מכל אבנים טובות ויקרות, ושלוש חומות יקיפוה: אחת של כסף, ואחת של זהב, ואחת של אבן יקרה מאירה בכל מיני צבעונים, וכל חומה וחומה רחבה שש אמות, וחוץ לשלוש חומות אש סביבו”.

המוני האנשים שיגיעו לירושלים, מכל רחבי תבל, בוודאי יתפעלו למראה החומות המדהימות, בהן יהיו לפי המדרש “אלף וארבע מאות ושמונים ושמונה מגדלות של אבן יקרה יסובבוה, ובין כל מגדל ומגדל עשרים ומאה שערים נפתחים בה, ומאה ושלושה עשר אמה אורך השער והוא אבן יקרה אחת. ומאתיים ותשעים ושלושה פתחים מרובעים ישים ברחובותיהם. ואלפיים ושלוש בריכות יהיו בתוכה. ואלף ושמונים וארבע גנות יהיו בכל רהיטי ורהיטי. ואלף בארות ממים חיים ישים בכל פינותיה”.

על חומותיה של ירושלים ייפרס עורו של הלוויתן, שאורו מאיר עד סוף העולם. כך אומר רבי יוחנן במסכת בבא–בתרא (עה, א): “עתיד הקב”ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן… והשאר הקב”ה פורסו הקב”ה על חומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך”.

ואם לא די בחומת יהלומים - מובא בפסיקתא רבתי (לח), שירושלים תוקף בחומה של אש, וה’ יצווה על המלאכים לשומרה: “אמר הקב”ה, אני וכל פמליא שלי נעשים לה חומה לירושלים לעתיד לבא ואני מצוה לה מלאכים לשמרה, שנאמר על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים”

ואם תשאלו כיצד אנחנו נוכל לעבור את חומת האש? אומר המדרש, ש”לעתיד לבא צדיקים מהלכים באש כאדם שהוא מהלך בחמה ביום הצינה והיא עריבה אליו”.

מעיין מי מרפא

הנוהגים לנסוע למעיינות מרפא, כמו גם הסובלים ממחלות חשוכות מרפא, בוודאי ישמחו לשמוע על הנחל חדש שייצא מבית קודשי הקדשים, עם סגולות מרפא מיוחדות, לריפוי כל המחלות. וכדברי המדרש רבה (שמות טו, כא) “מוציא מים חיים מירושלים ומרפא בהם כל שיש לו מחלה שנאמר כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבא שם נחלים יהיו גו’”.

שיבת אוצרות ציון

במהלך השנים נשדדו אוצרותיה וארמונותיה של ירושלים על ידי כוחות הכיבוש השונים. אלה ישובו לירושלים העתידה, כפי שאמר רבי יוחנן (ר”ה כג): “כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים - עתיד הקב”ה להחזירן לה, שנאמר “אתן במדבר ארז שיטה”, ואין מדבר אלא ירושלים שנאמר “ציון מדבר הייתה וגו’”. ובמהרש”א שם פירש ששיטה הוא עץ השייך לבנייה.

העיר הגדולה בעולם

עד לפני מאה שנה, העיר ירושלים הייתה מוגבלת לתחומי העיר העתיקה, בגודל של 850 דונם בלבד. רוב השכונות הירושלמיות המוכרות לנו היום, נבנו במאה השנים האחרונות מחוץ לחומות, ושטחה של העיר כיום הוא 125,420 דונם!

אבל כל זה מתגמד לעומת שטחה העתידי של העיר, שלפי השיטות הממעיטות ביותר, תתפשט על פני ארץ ישראל כולה. כך מופיע בפסיקתא רבתי בשם רבי לוי: ” עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כולו”. ואילו במדרש שיר השירים (פ”ז) אומר רבי יוחנן: “עתידה ירושלים שתהא מגעת עד שערי דמשק”.

במסכת בבא–בתרא (עה, ב), מפרשים חז”ל את הפסוק “פרזות תשב ירושלים”, שלירושלים לא יהיה גבול ומידה כלל: “אמר רבי חנינא בר פפא, בקש הקב”ה לתת את ירושלים במדה, שנאמר ‘אומר אנה אתה הולך ויאמר אלי למוד את ירושלים לראות כמה רחבה וכמה ארכה’, אמרו מלאכי השרת לפני הקב”ה: רבונו של עולם, הרבה כרכים בראת בעולמך של אומות העולם ולא נתת מדת ארכן ומדת רחבן; ירושלים ששמך בתוכה ומקדשך בתוכה וצדיקים בתוכה - אתה נותן בה מידה?! מיד ‘ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז פרזות תשב ירושלים, מרוב אדם ובהמה בתוכה’. ומפרש שם רש”י: פרזות תשב ירושלים - מה פרזות ההלו אין להם שיעור בבניין ישובן אלא כמה שרוצים בונים, אף ירושלים כן.

ירושלים שלמעלה

ירושלים תגדל לא רק לרוחב, אלא גם בגובהה יחול שינוי קיצוני. נאמר, כי לעתיד לבוא עתיד הקב”ה לרומם ולהגביה את ירושלים מעל הארץ, שלוש פרסאות למעלה (10 קילומטר!), ולא יהיה צער לעלות, כי ענני שמיים יעלו את הבאים בשעריה.

וכך אומר רבה (ב”ב, עה): “עתיד הקב”ה להגביה את ירושלים ג’ פרסאות למעלה, שנאמר וראמה וישבה תחתיה, מאי תחתיה, כתחתיה . . ושמא תאמר יש צער לעלות, ת”ל מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם”.

ויש הסוברים כי ירושלים תעמיד על שלשה הרים גבוהים. כך למשל אומר רבי אבון (מדרש הגדול שמות כז כא): “עתיד הקב”ה להעמיד את ירושלים על שלשה הרים גבוהים שניר ותבור”.

אם כבר מדברים על ענני שמייא, הרי בכל שבת וראש חודש, יביאו ענני שמיא את היהודים מכל רחבי העולם להתפלל בתוכה, כפי שנאמר בילקוט שמעוני (ישעיה תקג): כתיב והיה מדי חודש בחדשו והיאך אפשר שיבא כל בשר בירושלים בכל שבת ובכל חדש? אמר רבי לוי: עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כלו, והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים והם מתפללין שם בבקר. והוא שהנביא מקלסן מי אלה כעב תעופינה. והרי שחל ראש חדש להיות בשבת ואומר הכתוב והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו והיאך? אמר רבי פנחס הכהן ברבי חמא בשם רבי ראובן: באים שני פעמים - אחד של שבת ואחד של ראש חודש והעבים טוענין אותם בהשכמה ומביאים אותם לירושלים והם מתפללים שם בבקר והם טוענים אותם לבתיהם - ‘מי אלה כעב תעופינה’, הרי של בוקר, ‘וכיונים אל ארובותיהם’, הרי של מנחה”.

בשבת ובראש חודש תתרחש תופעה מדהימה נוספת בירושלים: שערי ירושלים שטבעו בארץ ישובו ויתחדשו בה, ובשבת יפתחו מאליהם וכן בראש החודש. וזה לשון הילקוט שמעוני (יחזקאל שפג): “שערי ירושלים שטבעו בארץ, עתידים לעלות ולהתחדש כל אחד ואחד במקומו… וביום השבת הם נפתחים מאליהם, ויודעים כל העם שבא יום השבת, וכן בראש חודש יהיו ישראל עומדים ורואים את הדלתות נפתחות מאליהן, ויודעים שבאותה שעה עלתה הלבנה ומקדשים את החודש בעליונים”.

שם חדש: כסא ה’

ונסיים סקירה זו בעובדה המפתיעה, ששמה של ירושלים ישתנה לעתיד לבוא, והיא תקרא “כסא ה’”. הדברים מופיעים במדרש רבה (וירא מט): “ר’ פנחס בשם רבי שמואל אמר, אפילו שם חדש שהקב”ה עתיד לקרוא לירושלם, שנאמר “בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה’”.