מאת : הרב ישראל הרשקוביץ, שליח הרבי מלך המשיח לאופקים, ורב קהילת חב”ד בעיר איש ח

מאת: הרב ישראל הרשקוביץ, שליח הרבי מלך המשיח לאופקים, ורב קהילת חב”ד בעיר

איש חסיד היה ושמו הרה”ח הרב אליהו יאכיל סימפסאן ע”ה (נפטר בשנת תשל”ז), שזכה להיות בין גדולי ה’חוזרים’ של הרבי הרש”ב והרבי הריי”צ, ואף היה מקושר בלב ונפש לרבי מה”מ, עד שהרבי כינהו פעם “נאמן בית” (כאשר הכוונה נאמן בית הרב). ובנוסח המצבה שלו שהוגה ע”י הרבי, הוסיף הרבי “מגדולי חוזרי דא”ח בליובאוויטש”.

על מידת הרצינות שעלינו לייחס לכל קטע מדברי הרבי, ניתן ללמוד מהסיפור הבא שמסופר אודותיו בספר “חסיד נאמן”:

סיפר המשפיע הרב שלמה זרחי שיחי’: באחת מהתוועדויות פורים (בשנות הכ”פים המאוחרות), ביאר הרבי באריכות מהי הסגולה נגד קליפת עמלק. הביאור של הרבי היה עבורי ביאור חדש, כי בחסידות כתוב ביאור אחר וחיפשתי מה מקור דברי הרבי ששמענו בהתוועדות. ניגשתי לרב סימפסאן, שהיה ידוע כבקיא ומבין גדול בחסידות, ושאלתי אותו האם כתוב בחסידות את הביאור שהרבי אמר בהתוועדות. הוא ענה  לי בחיוב, וכאשר שאלתי אותו היכן? ענה לי לתדהמתי: “הרבי אמר זאת כעת בהתוועדות, אז זה נהיה.. ‘כתוב בחסידות’”!!

בשנת תשנ”ב סיימנו את מ”ב המסעות

ובכן: “כתוב בחסידות”, בדבר מלכות בשיחה הקשורה לימים אלו (שיחת פ’ בשלח–י”א–י”ג שבט),

- בהמשך לביאור בשיחות התקופה ההיא על מעלת המספר י”א, ושעיקר תחילת הנשיאות של הרבי מה”מ היתה בי”א שבחודש הי”א בשנת ה(תש)י”א —

שזה שהקב”ה לא הכניס את עם ישראל לארץ במהלך י”א יום, אלא במ”ב מסעות שארכו 40 שנה - יש לפרש למעליותא: שהגילוי של י”א (גילוי נעלה של בחינת ‘אנכי’ על דרך ‘אנת הוא חד ולא בחושבן’) היה צריך להיכנס בפנימיותם של בני–ישראל  על ידי העבודה במשך ארבעים שנה במדבר וכו’.

בהמשך מבאר הרבי, שכעת  בשנה זו (בשנת תשנ”ב) הושלמו מ”ב המסעות משנת תש”י ויש גם את הגילוי של י”א (כאשר בשיחה מובן ברור שהכוונה ע”י קבלת הנשיאות ביום י”א שבט)!

ומוסיף הרבי, ואומר, שכעת באים לשיר חדש דלעתיד לבוא …והשלימות העיקרית בזה נעשית בעשירי והאחד עשר בחודש אחד עשר בשנה זו — שנת הארבעים ושתים (תש”י–תשנ”ב)… שכבר נשלמו כל העליות דמ”ב . . ותיכף ומיד ממש נעשית הכניסה לארץ טובה ורחבה בגאולה”.

במילים פשוטות: “כתוב בחסידות”, שבשנת תשנ”ב השלמנו כבר את מ”ב המסעות שעלינו לעבור לפני הכניסה לארץ בגאולה השלימה, וגילוי בחינה הי”א כבר חודר בנו בפנימיות, ותיכף ומיד נכנסים לארץ בגאולה.

מינוי מלך, הכרת עמלק ובנין בית הבחירה

כחלק מבזבוז האוצרות שזכינו לו בשנים נ”א נ”ב מגלה לנו הרבי מה”מ בשיחה זו (בהערה 137) גילוי נוסף - ובהקדים: בשנות הלמ”דים והמ”מים, כשלמדתי בתומכי תמימים, אמרו (אמנם בלחישה…) שהסיבה לכך שבספר ‘היום יום’ בתאריך ב’ ניסן מציין הרבי  שמאמר החסידות הראשון שאמר הרבי הרש”ב ברבים - הוא המאמר ‘כתר יתנו לך’,

- כי הרבי מרמז כאן למה שמביא הרמב”ם  להלכה בהלכות מלכים ש”ג’ מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ למנות להם מלך .. להכרית זרעו של עמלק . . ולבנות בית הבחירה”.

ומכיוון שבגאולה העתידה צריך להיות אותו סדר, לכן מרמז לנו הרבי (בהיום יום ב’ ניסן הנ”ל) שסדר זה התחיל מהרבי הרש”ב (שהתחיל בפועל את מלחמת בית דוד):

שהמאמר הראשון שאמר הרבי הרש”ב הוא “כתר ..יתנו לך” — שזה הרי מינוי מלך! ובהמשך לזה מתכוון הרבי שנתבונן בכך שהמאמר הראשון שאמר הרבי הריי”ץ הוא “ראשית גויים עמלק”, דהיינו להכרית זרעו של עמלק; והרבי יודע שחסידים הם ‘פקחים’ (כמובא בכמה שיחות בשם אדמו”ר הזקן) ונבין לבד שהענין שהמאמר הראשון של הרבי מה”מ הוא “באתי לגני” הוא ענין של תחילת בנין בית הבחירה - באתי לגני.

עד כאן מה שאמרו (בלחישה..) בזמן לומדי בישיבה. אך כעת זכינו ובשיחה זו הרבי מגלה לנו (וממילא זה ‘כתוב בחסידות’!) בהערה 137, ששלשת השלבים הנ”ל - מינוי מלך ולהכרית זרעו של עמלק ובנין בית הבחירה — מתבטאים בנשיא דור השביעי עצמו! וכלשון ההערה “י’ י”א שבט . . שינוי בהנשיא (מינוי מלך!) י”ג שבט פרשת בשלח שסיומה וחותמה  במלחמת עמלק — הכרתת זרעו של עמלק . . וט”ו בשבט - הכניסה לארץ ישראל (לאכול מפרי’) ובנין בית הבחירה”.

ולאלו החוששים ומסבירים שבכל דברי הרבי אודות נשיא דורנו - התכוון לרבי הריי”צ, כדאי להעתיק את הסיפר שהתפרסם לאחרונה (בחוברת ‘עוד אבינו חי’) מפי הר”ר משה שיחי’ הערסאן:

בחודש תשרי תשמ”ט נכנסו לגן עדן התחתון המזכיר הרב חיים יהודה קרינסקי, מר דוד טשייס, האדריכל ואני, להראות לרבי את תכנית הבניה של הרחבת 770. כשהרבי הביט בתכנית וראה איך שמתכוננים להגביה את בית הכנסת לגובה של הרחוב, הגיב: “ניין, דער שול דארף זיין אונטרערן וואו דער שווער האט גדאווענט” [לא. בית הכנסת צריך להיות למטה, היכן שחותני התפלל]. רחי”ק הצביע לעבר הזאל הקטן ב–770, ושאל: “דער רבי מיינט צו זאגן דעם קליינעם זאל” [האם הרבי מתכוון לזאל הקטן (בהבנין של  770)]. ואמר הרבי בקול חזק: ניין! איך מיין אונטען וואו מ’האט היינט געליינט קריה”ת, וואו דער שווער האט געדאווענט! [לא! אני מתכוון למטה, היכן שקראו היום קריאת התורה]! וד”ל.

יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד!