כ”ק אדמו”ר הזקן:

צדיק עליון וצדיק תחתון

כ”ק אדמו”ר הזקן: יוסף הוא בחינת צדיק עליון שממשיך ומקשר את עולם האצילות עם עולם הבריאה מלמעלה למטה. לעומת זאת — בנימין, הוא צדיק תחתון שמקשר את עולם הבריאה בעולם האצילות מלמטה למעלה.

(תורה אור, ספר שמות, פרשת תרומה, פ, ד)

 תיקון הקנאה בשורשה

כ”ק אדמו”ר האמצעי: כיון שאחי יוסף היו מרכבה לאלוקות, הרי שגם קנאתם ביוסף הייתה לשם שמים, שנתקנאו בו שזוכה לגילוי עצם האור בהיותו נשמה דאצילות, בעוד שהם רק נשמות דבריאה ואינם זוכים לכך. אך מקנאה אלוקית זו נשתלשלה בגשמיות שנאה גשמית הנובעת מנחש הקדמוני. זוהי הסיבה לכך שיוסף גרם להם למסור את נפשם לשחרור בנימין. שכן על ידי כך שהביאם למסירות נפש, הסיר מהם את הקטרוג. וגם כיום כשיהודים מתחזקים בהתעוררות כח המסירות נפש באמונה פשוטה ובקיום תורה ומצוות מתוך כך, מתבטלים כל קטרוגי הנחש הקדמוני.

(תורת חיים, בראשית ח”ב, פרשת ויגש, רלו, ב)

 יוסף ובן — ימין

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: יוסף הצדיק הוא בחינת המשכה והשפעה מלמעלה למטה, שכן יוסף הוא מלשון תוספת אור, ואילו בנימין הצדיק הוא העלאה מלמטה למעלה. כלומר, שהתעלות כל הנבראים להיכלל תחת כנפי השכינה, היא על ידי נשמת בנימין, בן — ימין, בנו של אברהם איש החסד — ימין מקרבת. לפיכך יוסף ובנימין שניהם נקראים צדיקים, משום ש”צדיק” הוא בחינת התקשרות משפיע למקבל. ויוסף מקשר מלמעלה למטה ואילו בנימין מקשר את המקבל למשפיע, מלמטה למעלה.

(מאמרי הצמח צדק, ספר תרט”ו, עמ’ קד)

 אחים ורעים לקב”ה

כ”ק אדמו”ר מוהר”ש: הפסוק “מי יתנך כאח לי” נדרש בחז”ל: “כיוסף לבנימין”. הביאור בזה: על ידי קיום המצוות מה שנפעל בישראל על ידי ההתעוררות מבנימין דווקא, שהוא בחינת צדיק תחתון שלא חטא מעולם, נפעל שתהיה תוספת אורות, שתוספת זו בחינת יוסף היא. והנה שני צדיקים אלו יוסף ובנימין נקראים “אחים ורעים” לקב”ה, שהרי ה’ עצמו נקרא צדיק, כמו שכתוב: “צדיק ה’ בכל דרכיו”.

(תורת שמואל, תרל”א ח”א, מאמר ד”ה מי יתנך, עמ’ קיח)

טעם שרצה יוסף שיהיה בנימין אצלו

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב נ”ע: יוסף — צדיק עליון רצה שבנימין — צדיק תחתון יהיה אצלו, כדי שיפעל העלאה מלמטה למעלה ואזי יוכל יוסף להמשיך את ההמשכה מלמעלה למטה.

(המשך תער”ב חלק שני, ש”פ ויגש העת”ר, עמ’ תתב)

 מעלותיו של בנימין

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: על הפסוק “מי יתנך כאח לי” דרשו חז”ל שזהו “כיוסף לבנימין”. ואכן מעלותיו של בנימין על אחיו הם: א. הוא לא חטא במכירת יוסף כך שהוא במדריגת צדיק ולא במדריגת בעל תשובה כאחיו. ב. הוא אחיו של יוסף לא רק מאב אלא גם מאם. והנה “אם” היא בחינת בינה. ופירוש הדבר הוא שהצדיקים מבינים בשכלם ממש את הלמעלה מהטבע בפשיטות, וזוהי מעלת בנימין.

(ספר המאמרים תרפ”ד עמ’ קעז)

 טעם להטמנת גביע יוסף אצל בנימין

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: על ידי שהטמין יוסף את גביע הכסף באמתחת בנימין, הכניס בו את ענין האהבה, שהרי כסף הוא כמבואר בתניא, מלשון נכסוף נכספת לבית אביך שעניינו הוא האהבה. ומה שהוטמן הגביע ולא ניתן בגילוי הוא, משום שמורה הוא על אהבה מסותרת שישנה אצל כל אחד, שכן בנשמות הבינונים למטה, אהבת ה’ אינה בגילוי.

(ספר המאמרים בראשית, מאמר ד”ה ויגש, תשכ”ט, עמ’ קצב)

לא להסתפק ב’מיטב הארץ’ ולשאוף לגאולה השלימה

וענין זה הודיע יעקב לפרעה - שלא יטעה לחשוב שיעקב ובניו יסתפקו בכך שיושיבום “בארץ מצרים במיטב הארץ” ויתנו להם “את חלב הארץ”, כיון שהעיקר אצלם הוא ענין הגאולה, ובמילא, גם ישיבתם במצרים משך זמן אינה אלא לצורך שלימות הגאולה, כיון שעל–ידי הבירור דמצרים (על ידי זה ש”ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה”) תהי’ הגאולה (“אעלך גם עלה”) באופן נעלה יותר, בתכלית השלימות, ואז יהי’ “ויחי יעקב” לא רק קמ”ז שנה, ולא רק ק”פ שנה, אלא חיים נצחיים.            (משיחות ש”פ מקץ ה’תשנ”ב)