היהודי ה’פשוט’ והדור הנמוך ביותר, הם אלו שבהם מתגלה האור הנעלה ביותר. עניינו של

היהודי ה’פשוט’ והדור הנמוך ביותר, הם אלו שבהם מתגלה האור הנעלה ביותר. עניינו של רשב”י מתגלה דווקא בתהלוכות הילדים, עם השלטים, המוצגים ובעיקר התמימות הילדותית והאמונה הברורה

ל”ג בעומר מבטא בצורה מיוחדת את מכלול הנושאים והעניינים הנמצאים בתורת החסידות בכלל, אצל רבותינו נשיאינו בפרט, ובנשיאותו של הרבי מלך המשיח שליט”א בפרטי פרטיות.

רבי שמעון בר יוחאי, הלא הוא ראש וראשון למגלי פנימיות התורה, ואין כמובן מקום להתייחס במסגרת זו לרום והפלאת מעלתו. מפיו אנו חיים וממימיו אנו שותים עד עצם היום הזה, עד הגאולה ועד בכלל. וכמובן, האימרה התלמודית אותה שב ומדגיש הרבי מה”מ בהזדמנויות רבות: “כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק”.

כדאי הוא רבי שמעון – כדאית היא פנימיות התורה, במיוחד באופן שבו התגלתה ע”י תורת החסידות; כדאי הוא רשב”י שבדורנו, הרבי מה”מ, אשר אין כמוהו בגילוי פנימיות התורה – כדאים כל אלו, כדי שנסמוך עליהם בשעת הדחק, בשעה כזו בה הגלות וקשייה כה דוחקים. עליהם אנו סומכים והם יובילונו אל הגאולה.

כמו בכל דבר שבקדושה, הרי זה הרבי מה”מ אשר מחזיר ומחדש את מנהגי ישראל מהדורות שלפנינו, ויחד עם זאת נוסך בהם תוכן מיוחד ומתאים לדורנו. כך הפך המנהג העתיק לצאת עם ילדי ישראל אל השדות, לשחק בחץ וקשת וכו’, למפעל הענק של תהלוכות ל”ג בעומר. תהלוכות בהן מהווים הילדים את חיל החלוץ בהפצת היהדות ומעיינותיה ברחובה של עיר.

הרבי מה”מ לוקח את העניינים הנעלים והגבוהים ביותר, את הרזין דרזין של פנימיות התורה, ומוריד אותם אל העם כולו, בדור כה נחות כשלנו. משל האבן היקרה אשר בכתר המלך, ובזבוז האוצרות הגנוזים והכמוסים ביותר, מקבלים את מלא משמעותם כאשר אנו רואים מה הם הכחות שמשקיע בנו הרבי מה”מ.

בהאי חיבורא דילך – בספר הזהר, כך נאמר לרשב”י – נצא מן הגלות ברחמים. גם על אמרה זו חוזר הרבי מה”מ שוב ושוב, והופך אותה לדרך חיים עבור כל אחד מאתנו. אין יהודי שאינו ראוי היום להיות חלק מן הגילוי המופלא של פנימיות התורה. אין דרגא גבוהה מידי בשביל אף אחד, יהיה מצבו הנוכחי אשר יהיה, כולנו נצא ביחד מהגלות, כולנו ניטול חלק בגילוי הנפלא.

וזו בעצם ההוראה שהרבי מה”מ דורש מאתנו ללמוד, להפנים, לחיות וליישם בל”ג בעומר ובכל השנה. עלינו לדעת כי אין שום דרגא שהיא גבוהה מידי בשבילנו. אין עניין של קדושה שאינו שייך אלינו, או שנעלה מידי עבורנו. גם כאשר אנו מכירים את עצמנו, ועלולים לחשוב כי מי אנחנו ומה כחנו, הרי שהרבי נותן לנו את הכחות הנעלים ביותר.

וכמובן – הדרגות הנעלות אינן נחלתנו או נחלתם של יחידי סגולה בלבד. אין יהודי שאליו לא שייכים כל הגילויים. תפקידנו הוא לדאוג לכך כי כל יהודי יקבל את כל מה שניתן לנו, על ידי רשב”י, רבותינו נשיאינו והרבי מה”מ בפרט.

אם יש מישהו שמנסה לחלק ולהסביר כי יש תורה וחסידות ‘עיוניים’ וגבוהים, אשר שייכים לחלק מסוים של העם, לחלק מסוים של החסידים, ויש את העניינים ה’פשוטים’ כגון ‘מבצעים’, מופתים וכיו”ב, אשר שייכים לפשוטי העם, אומר לנו הרבי מה”מ, ומדגיש זאת במיוחד יום ל”ג בעומר כי ההפך הוא הנכון.

היהודי ה’פשוט’ והדור הנמוך ביותר, הם אלו שבהם מתגלה האור הנעלה ביותר. עניינו של רשב”י מתגלה דווקא בתהלוכות הילדים, עם השלטים, המוצגים ובעיקר התמימות הילדותית והאמונה הברורה. דווקא בתקופתנו, כאשר למראה עיניים החושך מכסה את הארץ, ואין אתנו יודע עד מה, דווקא כאן מאיר אורו הבהיר של רשב”י, עליו אנו סומכים בשעת הדחק, ומתחזקים באמונה ובידיעה על התגשמות בשורת הגאולה האמיתית והשלימה מתוך ההכרזה יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!