ישנם דברים שאולי יתבררו רק בעתיד, ואולי אינם שייכים לגילוי כלל, ייתכן שנבין ויית

ישנם דברים שאולי יתבררו רק בעתיד, ואולי אינם שייכים לגילוי כלל, ייתכן שנבין וייתכן שלא - אולם כל זה לא משנה את המציאות. בדיוק כשם שגאולת ג’ בתמוז וגאולת י”ב וי”ג בתמוז, היו כאלה גם כאשר לא ניתן היה לדעת לאן הן יובילו, כך גם כעת, גאולת ג’ בתמוז, הגאולה השלימה וימות המשיח בהם אנו נמצאים, הם מציאות, נשיא הדור קיים במציאות זו, וההבנה שלנו אינה משנה בכהוא זה.

הימים האלו, שבין ג’ בתמוז לי”ב וי”ג בו, הינם ללא ספק ימים אשר מבטאים ומסמלים את עניינו של הדור, של השליחות המיוחדת ושל המשלח. ג’ בתמוז - אותו מגדיר כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, כ”אתחלתא דגאולה” של גאולת י”ב וי”ג בתמוז מחד, ומצד שני קובע ומדגיש כי זהו יום הגאולה העיקרי שעלינו לציין, כמי שמקושרים אל הרבי עצמו.

למעשה כל היחס אל המאסר והגאולה, של ג’ וי”ב וי”ג תמוז, מאופיין בכך שישנו יותר ממישור אחד - הגלוי והמובן, יש את מה שהיה ידוע בשעת מעשה - ההווה והעבר, יש את מה שהתברר והתגלה אחר כך, יש את הביטוי החיצוני והמעשי, ויש את הכוונה הפנימית והאמתית, התכנית האלוקית, שחלקה מתגלה וחלק ממנה נשאר חתום וסתום.

בגלוי - ההצלה של הרבי עצמו, ממצב של סכנה, והאפשרות להמשיך בשליחותו בעולם הזה, מצויינת בעיקר בג’ בתמוז. יחד עם זאת - בגלוי, לא ניתן היה לדעת את המשמעות האמתית של הגאולה, עד י”ב וי”ג בתמוז. גם העונש - הגלות, יכול היה להתפרש ולהתפתח לכיוונים שונים ומנוגדים, ולכן דווקא בי”ב ובי”ג בתמוז התברר שזו הגאולה השלימה. גם מבחינה פנימית - הרי שכדי להמשיך את העבודה והשליחות, וכדי לעבור לשלב הבא, היציאה מגלות אחת, עד למעבר לחצי הכדור התחתון בסופו של תהליך, ממצב אחד של הפצת המעיינות לשלבים המכריעים והבלתי מוגבלים, כל אלו מתבטאים בי”ב–י”ג תמוז, ויחד עם זאת - ברור שללא ההצלה של ג’ בתמוז, ללא הנשיא עצמו, בלי המשלח ח”ו, לא תוכל להיות השליחות, לכן ימים אלו, והימים שביניהם הם המשך אחד, דרך אחת, ופעולה אחת.

גם ביחס שלנו, אל ההעלם וההסתר שהתחדש בג’ בתמוז שבדורנו, עלינו לאמץ בדיוק את הדרך ואת ההוראות שמראה לנו הרבי. עלינו לזכור כי כל מה שקורה הוא חלק מתכנית שלימה, ואת המקום שלנו, בתוך אותה תכנית - אנו יודעים, משום שהקב”ה גילה זאת על–ידי עבדיו הנביאים, על–ידי הרבי, שמודיע לנו כי הגענו אל היעד, וכעת העבודה היא לחיות בתוך הזמן הזה של ימות המשיח.

הרבי מגלה לנו במהלך השנים כיצד ואיך עלינו לפעול, מהי המטרה ומה השליחות. וגם אם מגיעים שלבים בהם איננו יכולים כרגע להבין כיצד הם מקדמים אותנו אל המטרה, כיצד ההעלם הוא הכנה לגילוי, כיצד המציאות שאנו יודעים, בטוחים ומאמינים שקיימת, לא רק ברוחניות אלא בגשמיות, בעולם הזה, אינה גלויה לעיני בשר.

יש דברים שאותם אנו חשים ומרגישים כעת, כמו את הקשר המוחשי עם הרבי, את היותו חי וקיים, מנהיג ומשפיע על כל אחד מאתנו כפרט, על כולנו כציבור, על עם ישראל ועל העולם כולו. יש דברים שמתבררים ומתלבנים במשך הזמן שחלף עד עתה, כמו מידת ההתקשרות והביטול של כל אחד מאתנו אליו, והאופן בו היא מתבטאת בכל מצב.

וישנם דברים שאולי יתבררו רק בעתיד, ואולי אינם שייכים לגילוי כלל, ייתכן שנבין וייתכן שלא - אולם כל זה לא משנה את המציאות. בדיוק כשם שגאולת ג’ בתמוז וגאולת י”ב וי”ג בתמוז, היו כאלה גם כאשר לא ניתן היה לדעת לאן הן יובילו, כך גם כעת, גאולת ג’ בתמוז, הגאולה השלימה וימות המשיח בהם אנו נמצאים, הם מציאות, נשיא הדור קיים במציאות זו, וההבנה שלנו אינה משנה בכהוא זה.

ההוראות ברורות ומפורשות, ובהן אין מקום לספק, המציאות גם היא ברורה, לכן מה שנותר הוא לחזור ולהדגיש זאת, לחזור ולהתקשר אל החיים האמתיים, אל נשיא הדור, לקיים את הוראותיו הק’ ובכך להיות מוכנים לכך שכל מה שקיים, ייראה גם בעיני בשר, מתוך ההכרזה המבטאת את הנצחיות שבדבריו ובחייו של הנשיא, של הרבי מלך המשיח:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד