יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
אי אפשר להבין ולקבל את עובדת הסתלקותם של שלוחי כ”ק אדמו”ר מה”מ בדמי ימיהם ובאמצע מילוי שליחותם, תפקידנו הוא להמשיך בשליחות ולסיים אותה, להתכונן בעצמו ולהכין את כל היהודים במקומו לקבלת פני משיח צדקנו
אי אפשר להבין ולקבל את עובדת הסתלקותם של שלוחי כ”ק אדמו”ר מה”מ בדמי ימיהם ובאמצע מילוי שליחותם, תפקידנו הוא להמשיך בשליחות ולסיים אותה, להתכונן בעצמו ולהכין את כל היהודים במקומו לקבלת פני משיח צדקנו
בשבוע האחרון, השבוע שבו התחיל חודש אדר שני, אשר בו במיוחד נצטווינו להרבות בשמחה, כאשר מתקרבים לימי הפורים, נמצאים בחודש שעליו נאמר “מסמך גאולה לגאולה”, החודש אשר נהפך מאבל ליום טוב, היינו רוצים לעסוק אך ורק בעניינים משמחים, בטוב הנראה והנגלה.
אלא שלצערנו, עסקנו בפטירתם הפתאומית של שלשה משלוחי כ”ק אדמו”ר מה”מ שליט”א, הלא הם הרה”ח ר’ לייב שיינר ע”ה השליח בבוסטון, הרה”ח ר’ דניאל מוסקוביץ ע”ה, השליח בעיר שיקאגו, והרה”ח ר’ ישראל ברוך ע”ה בוטמן, השליח בנהריה בארה”ק. כל זאת נוסף על הידיעות על מצב בריאותם של שלוחים ואנ”ש נוספים, ונוסף לאסונות הפוקדים את משפחת החסידים ר”ל.
כל אחד מישראל הוא עולם מלא, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר אודות שלוחי המלך, אשר פועלים בשליחותו ברחבי העולם כולו, פועלים על העיר והמדינה בה נמצאים, משיבים רבים מעוון ומקרבים אותם לתורה ומצוות, למאור שבתורה הלא היא תורת החסידות, ולמאור, למשלח - אל הרבי מה”מ.
הרמב”ם כותב, כי “מצות עשה מן התורה, לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה.. ודבר זה, דרך מדרכי התשובה הוא: שבזמן שתבוא צרה ויזעקו לה ויריעו, יידעו הכול שבגלל מעשיהם.. אבל אם לא יזעקו, ולא יריעו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרוא נקרית הרי זו דרך אכזריות”.
בראש ובראשונה עלינו לזעוק, לזעוק “עד מתי”, לא לקבל שום הסבר ושום ביאור, ובוודאי שלא לנסות למצוא כאלו. איננו יכולים להעלות על הדעת שום הסבר או ביאור, כיצד מופסקת בצורה כזו שליחות בעולם הזה, כיצד נותרים אלמנות ויתומים, הן מבני המשפחות, והן מהמקורבים הרבים, אנו זועקים ותובעים רק פתרון אחד - בלע המוות לנצח, בגאולה האמיתית והשלימה.
וכאשר עלינו להתעורר בתשובה - הרי שאין הכוונה שכל אחד ימצא מה שעל השני לעשות אחרת, את מה שהאחר יכול לתקן. מצוות עשה זו מכוונת לכל אחד, יחיד או קבוצה מאתנו, למצוא את מה שהוא עצמו יכול להוסיף, על מנת לפעול את הישועה, את הגאולה.
כאשר מדברים על שלוחי כ”ק אדמו”ר מה”מ, הרי שעל כל אחד מאתנו להוסיף בשליחות, שליחות אותה הגדיר הרבי, בשיחת כינוס השלוחים תשנ”ב: “לכל לראש - צריך לצאת בהכרזה ובהודעה לכל השלוחים, שעבודת השליחות עכשיו ושל כל יהודי מתבטאת בזה - שיקבלו את פני משיח צדקנו. כלומר: כל הפרטים בעבודת השליחות של הפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה, צריכים להיות חדורים בנקודה זו - כיצד זה מוליך לקבלת משיח צדקנו.
והכוונה בפשטות היא - שמכינוס השלוחים צריכות לבוא ולהביא החלטות טובות כיצד כל שליח צריך להתכונן בעצמו ולהכין את כל היהודים במקומו ובעירו וכו’ לקבלת פני משיח צדקנו, על–ידי שהוא מסביר את ענינו של משיח, כמבואר בתורה שבכתב ושבעל–פה, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד - על–ידי לימוד עניני משיח וגאולה, ובפרט באופן של חכמה בינה ודעת. והיות שזוהי העבודה בזמן הזה, הרי מובן שזה שייך לכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל כלל.
קשה להאמין כי כיום, עשרים ושתיים שנים מאז השיחה המפורסמת, יש מי מאתנו שאינו נוהג על פי האמור בה, אך מאידך - כל עוד לא זכינו לראות את התגשמות נבואת הגאולה לעיני בשר, הרי שכל אחד מאתנו, וכולנו ביחד, חייבים למצוא במה להתחזק, איך להוסיף ואיך לפעול, על מנת שזו תהיה התזכורת האחרונה לסוף ימי הגלות, והפעולה הראשונה בתוך הימים של התגלות מלך המשיח, שאת מלכותו אנו מקבלים כבר כעת:
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!