כיצד ניתן לצפות מאתנו, להתעורר מחדש, לפעול בחיות, להרגיש שזו חובה ואי אפשר אחרת,

מי שמתעניין בחדשות, המכונות אקטואליות, בארץ הקודש ובעולם, מן הסתם מוצא אירועים בעלי עניין וחשיבות שהתרחשו לאחרונה, אך באופן כללי הכותרת המרכזית לקוחה ככל הנאה מספר קהלת - אין כל חדש תחת השמש, ומה שהיה הוא שיהיה. חקירות של ראש ממשלה ובכירים אחרים, מלכויות מתגרות זו בזו, בעיקר במסרים ובדיבורים, וכך בכל התחומים.

היינו מגדירים זאת כמצב שבו “עולם כמנהגו נוהג”, אלא שבביטוי זה משתמש הרמב”ם, כדי לתאר את ימות המשיח, בהם לא ישתנה דבר ממנהגו של עולם, סך הכל “יהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו”ם.. יחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו.. ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות”, כנראה שזהו מנהגו האמתי של העולם, ולכן מה שאנו רואים בעיני בשר כרגע, מצב קצת שונה, זו מציאות זמנית, חיצונית ווירטואלית, עד להתגלות המציאות האמתית, מנהגו של עולם על ידי מנהיגו של העולם כולו.

המשימה ליצור עניין, חידוש וגיוון כדי למשוך את תשומת הלב של כל אחד מאתנו, היא משימה לא פשוטה כלל. מיטב המשאבים, האנושיים, הטכנולוגיים והכלכליים, מושקעים בכך - לגרום לנו, לפרט ולכלל, להתבונן, להתעורר, ולעשות משהו, בין אם מדובר בקנייה של מוצר או שירות, בקריאת ידיעה, או בפעולה פוליטית. כולם עושים הכל, כדי שלא נישאר פסיביים, שלא ניתן לשגרה להפריע לאינטרס אותו הם מבקשים לקדם.

ואם כך בעולם ש”בחוץ”, זה שעדיין אינו נוהג כמנהגו, הרי שבמציאות האמתית, ענייני תורה, מצוות וקדושה, על אחת כמה וכמה. וכאן, האמצעים הנוצצים, מסיחי הדעת והקשב, אינם משרתים את המטרה. המשימה שלנו, היא להישאר מרוכזים בעיקר, להביט בלוח השנה ולראות שהשבת הקרובה היא שבת מברכים חודש אלול, להתעורר ולהתחדש, בכל אותם עניינים שנראה שאינם משתנים - חשבון צדק, המלך בשדה, תשובה ומעשים טובים, כך כבר אלפי שנים, ומה חדש?

וכך בתחום השליחות והעבודה היחידה, בשורת הגאולה, בה זכינו לחידושים מופלאים מכ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, גם כאן חלפו לא מעט שנים, כיצד ניתן לצפות מאתנו, להתעורר מחדש, לפעול בחיות, להרגיש שזו חובה ואי אפשר אחרת, למרות שהזמן חלף, למרות שאנו עסוקים בעניינים חשובים, דחופים ואחרים?

הפתגם אומר “צריך לראות כדי להאמין”, ויש בו מן האמת. כאשר אנו רואים משהו, כאשר הוא מוחשי, הרי שייחס שלנו אליו הוא שונה לגמרי. סיפור ששמענו, עניין שלמדנו, יכול להתיישן, אך מה שרואים כרגע, קרובה כרגע, דורש התייחסות עכשווית.

אם אלול, הוא לא רק שם של אחד מחודשי השנה, הוא מהות מיוחדת, גילוי עכשווי, כזה שלא היה מעולם, אז היחס הוא בהתאם. זו המציאות האמתית והעכשווית.

כאשר רואים את הגאולה, בתור המציאות היחידה האפשרית, הטבעית והרצויה, הרי אנו עוסקים בהווה, לא בעבר. קוראים את פרשת ראה, ורואים: “להכריז ולפרסם לכל אחד ואחד מישראל “ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה”, ועד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמתית והשלימה”.

להכריז ולפרסם - לחוש את הברכה, ברכת הגאולה האמתית והשלימה, להכריז ולפרסם בכל מקום ובכל דרך, כי הברכה האמיתית, היא ברכת הגאולה, איש לא נותר אדיש כמציעים ברכה שמתקיימת במאה אחוז. נפעל את הצימאון והתשוקה לגאולה ונזכה לראות את התממשותה לעיני כל של הפרסום וההכרזה:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!