משולחנות הפארבריינגענ’ס מספר הרה”ח מנחם מענדל שי’ טעוול: “שמעתי מר’ בערל שי’ פוט

 

מספר הרה”ח מנחם מענדל שי’ טעוול: “שמעתי מר’ בערל שי’ פוטערפאס (בנו של המשפיע ר’ מענדל ע”ה) וכך הוא מספר: “באחת השנים, יצאתי ערב אחד עם הרה”ת ר’ ראובן דונין ע”מ לדבר בפני קבוצת אנשים, דברי חסידות. אותם אנשים היו למעשה רחוקים מקיום מצוות. השליח שהביא אותנו הזהיר אותנו להזדרז, ושנגיע לפני הזמן, כך שנסדר את הכיסאות באופן שצורת הישיבה שלהם תהיה נפרדת; גברים לחוד ונשים לחוד.

“לפועל - מספר ר’ בערל, התעכבנו. ושהגענו למקום הם כבר חיכו לנו והיו ישובים על הכיסאות בצורה מעורבת. ר’ ראובן נעמד לדבר (תוך כדי שהוא מסתכל עליהם במבט מיוחד והוא אומר להם כך: תשמעו, אני בעבר הלא–רחוק, הייתי קיבוצניק עובד. לאחרי שהתקרבתי ליהדות התחתנתי. ולאחרי כמה שנים, נולדו לי כמה ילדים. אני מאוד אוהב את אשתי, ובטח שאת ילדיי. וכאן ר’ ראובן החל לתאר להם בשפה ציורית את מעלותיהם ואהבתו אליהם וכו’. לאחרי שהסביר להם עד כמה אהבתו אליהם גדולה, אמר: “ועם כל זה, עזבתי אותם לתקופה והגעתי הנה, לרבי מליובאוויטש, שאותו אני אוהב אהבת–נפש, בגלל שהוא הציל לי את החיים וכו’.

לאחרי שגמר ר’ ראובן לתאר את אהבתו הגדולה לרבי, אמר: ועם כל זה. ויתרתי על האפשרות והזכות להיות במחיצתו והגעתי לכאן. כי ביקשו ממני לדבר בפניכם. אתם יודעים למה? - “כי אני אוהב אתכם!”. אחרי מספר שניות שהאנשים ישובים בפיות פעורים ועינים מרותקות, המשיך ר’ ראובן ואמר: “אם לא איכפת לכם, יותר נעים לי לדבר שאתם ישובים בהפרדה, כלומר - נשים לחוד וגברים לחוד” סיים ר’ ראובן לבקש כמתנצל. “תוך שניות הם קמו והסתדרו כפי שביקש. “בטח, בשמחה” הם אמרו. “כזו אהבת ישראל ו”אופן המתקבל” עדיין לא ראיתי” סיים ר’ בערל את הסיפור.

במהלך כל השבוע, שורר בחוץ קור עז. בשחרית לא אמרו תחנון לרגל ברית. לאחרי התפילה והריקודים התקיימה התוועדות בר מצוה במזרח 770.

היום בתחילת סדר נגלה, התווסף חידוש מיוחד ב”ספריה לתועלת העיון” של הבחורים. האחראי התקין מחשב–טאבלט חדש ובו אוצר בלום של מאות אלפי ספרים, נדירים ונצרכים לתועלת הלימוד. כל התמימים כאן מודים לאחראי היקר הת’ לוי שי’ הושיאר על כך.

מיד לאחר תפילת מנחה והריקודים התקיים השיעור היומי בדבר מלכות. שיעור זה משודר לכל רחבי תבל. מוסר השיעור היום הוא הת’ שלום דובער שי’ אסולין המעביר את חלקה הראשון של השיחה בשפה ברורה. אחרי הסדרים, מתקיימת התוועדות “צאתכם לשלום” לידידנו הת’ מנחם מענדל שי’ אפל שנוסע לשליחות מחר בבאר שבע, ארה”ק.

בקריאת התורה, ל’ראשון’ ו’שני’ עלו ב’ חתני בר–מצווה. לאחר ‘שלישי’ נערכו “מי שברך’ס”. לאחר התפילה התקיימו התוועדויות בר מצוה, אחד מהם במזרח, והשני מאחורי בימת התפילות של הרבי.

בצהריים הגיעו קבוצה גדולה (ממש ענקית כשבעים חבר’ה בערך) מארגנטינה, כמובן שהתמימים הניחו להם תפילין, ואחד התמימים שדובר את שפתם ניגש והסביר להם על הזכות שנפלה בחלקם ואפי’ רק “לבקר” במקום קדוש שכזה (“יותר מדויק: לא מקום קדוש אלא “המקום” בה”א הידיעה”). בסיום הסיור זכו רבים מהם לכתוב לרבי שליט”א ולקבל את ברכתו הק’.

לאחרי הסדרים התיישבנו ל”סדר ליקוטי שיחות” ענק. אם בכל יום לומדים אז כשמגיע “ה–סדר” לומדים בחיות מיוחדת. מאות חברותות נפתחו בכל רחבי הזאל הגדול. הספריה של ה”ליקוטי שיחות” לחומש הנוכחי ריקה (חשבתי, “לעמוד ולהתפעל מכך אין זמן. אם תשאר להתפעל לא ישאר לך ספר”. ניסיתי לקחת חלק ב’ שם ב’הוספות’ ישנם שיחות בקשר עם יו”ד שבט, גם את זה כמעט והפסדתי. התכונה כאן לקראת יו”ד שבט היא רבה). המארגנים דואגים לשפע גשמי רב לכזה סדר, כך שאין שום תירוץ ואפי’ למי שנפשו הבהמית מתחשק כעת לאכול - ניגש ללמוד ב”סדר” המיוחד (ב”סדר” הזה ניכרת הכמות העצומה של הבחורים הלומדים בישיבה כאן אצל הרבי שליט”א). מובן מאליו, שב”סדר” גודל שכזה, ישנו דגש מיוחד על “אחדות” כשכל בחור שלומד עם חברותא שאינה מישיבתו הקודמת שלמד בה מקבל כרטיס הגרלה מיוחד.

בשעה 10:45 נפתחה ההתוועדות הקבועה בפינה הצפונית–מזרחית. ההתוועדות נפתחת כרגיל בלימוד הקונטרס הנפלא “יחי המלך” המאגד בתוכו קטעים נבחרים משיחותיו של כ”ק אד”ש בעניני גאולה ומשיח, כשמיד לאחר מכן מתוועדים על צו–השעה: “קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש”.

כמידי יום שלישי התקיים הראלי בעזרת–נשים לחיילי צבאות ה’, עם אמירת פסוקים, וסיפורי חסידים.

לאחר מנחה התקיים השיעור היומי ב”דבר מלכות” השבועי, אחד התורמים של השפע הגשמי בשיעור הינו ר’ אפרים שי’ שמואלי שתרם זאת לע”נ אביו.

בשעה 9:30 לאחרי סדר חסידות ערב נערך שיעור בענייני גאולה ומשיח לדוברי אנגלית מתחת לעזרת נשים איסטערן פארקווי.

אמש תלו בזאל מודעות המבשרות על “סדר השכם” מיוחד כהכנה ליו”ד שבט, ואכן היום כבר בשעה שבע בבוקר מילאו בחורים את הזאל. בימת ההתוועדויות ושאר מקומות הלימוד היו מלאים עד אפס מקום, בתמימים השוקדים על לימוד החסידות, כל זה בעקבות סדר השכם המיוחד, שאירגנו התמימים דוד שי’ אקוקה ויענקי שי’ בלום.

בהפסקת צהריים הגיע אחד התמימים עם ידיים עמוסות בכל טוב: ארוחת צהריים מלאה לרפואה שלימה לבת של אחת המקורבים. “סעודת הודיה על הנס שיבוא”. לאחר שאירגנו שולחן ונטלו ידים (מתכון בדוק להתוועדות), התיישב הבחור שהביא את האוכל לכתוב לרבי שליט”א ולבקש את ברכתו הק’. במכתב שקיבל הבחור באמצעות ה”אגרות קודש”, משיב הרבי, בדיוק, לבעייתו של המקורב. בין היתר הרבי מורה לו “לתת צדקה למוסד שתחת “אהלי יוסף יצחק”, ששמו הק’ של הרבי הנשיא מתנוסס עליו, ותרומה לכזה מוסד הרי היא כהתקשרות לצינור שמעביר את השפע, “ובוודאי” שתבוא לו הישועה” חותם הרבי את המכתב. כמובן שאחרי כזאת תשובה אותו בחור התקשר אליו והודיע לו בביטחון גמור ש”הכל יסתדר” ו”מצאתי תרופה” וכו’.

בערב, לאחרי הסדרים מתקיים השיעור הקבוע לאברכים עם הרה”ח המשפיע ר’ יקותיאל שי’ פלדמן. השיעור הוא במאמר ד”ה באתי לגני תשח”י, כהכנה לקראת יו”ד שבט הבעל”ט.

בשעה עשר בערך מתקיימת התוועדות ענקית במזרח 770, לרגל חגיגות בר מצווה לשני תמימים שהגיעו הנה עם ההורים. הת’ נחמיה שי’ נחשון בנו של הרה”ת ר’ שלום דובער שי’ נחשון, והת’ מנחם מענדל שי’ בליניצקי בנו של הרה”ת ר’ שנ”ז שי’ בליניצקי שליח בחדרה, ארה”ק. ההתוועדות נמשכת עמוק לתוך הלילה, בהשתתפות התמימים ואנ”ש שיחי’.

היום באמצע סדר חסידות בוקר החל לרדת שלג כבד ב’שכונה’. עד הלילה הוא נערם לגובה של כמעט שלושים סנטימטר. תפילת שחרית הבוקר החלה בשעה 10:01. לפני התיבה עבר ר’ ראובן שי’ עלבערג, לרגל יארצייט של אביו. בתפילה זו אמרו תחנון. לראשון ושני עלו נערי בר מצוה, לאחר ‘שלישי’ נערכו שמונה “מי שבירך’ס”. בסיום התפילה א’ מהחיילי צבאות ה’ הכריז יחי.

לאחרי התפילה והריקודים התקיימו כמה התוועדויות בר מצוה, אחד במזרח, והשני מאחרי המקום הק’ של כ”ק אד”ש בתפילות.

לאחרי מנחה התקיים שיעור דבר מלכות במזרח 770 לקבלת פני משיח צדקנו. השיעור נמסר ע”י הת’ שלום שי’ טל.

כעשרים דקות לפני תחילת סדר חסידות ערב (בשעה 7:40) התקיים כרגיל השיעור בענייני גאולה ומשיח לתלמידי ה’קבוצה’ עם פארבייסען בשפע.

לאחרי הסדרים והשמעת ה”שיחה יומית” נערך במערב 770, השיעור השבועי בענייני גאולה ומשיח לעיון. השיעור נמסר בטוב טעם ע”י הרה”ח מנחם מענדל שי’ טעוול. נושא השיעור הוא: אחדות ישראל לקראת הגאולה.

השיעור נסוב בעיקר על השיחה לפרשתנו בספר השיחות תנש”א. שיחה זו כחלק ממערך של כמה שיחות בשבתות לפניה ולאחריה, היוו למעשה דברי שלום ואמת אודות מעלתן של ישראל. אחת הנקודות מהשיחה היא: כתוב בפסוק “ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה”. מדוע מדייקת התורה לתארם בשם “הבאים” ולא ש”ירדו” מצריימה, הלא כבר לפני כמה שבועות, בפרשת ויגש סיפרה לנו התורה שירדו הם למצרים? והרבי מסביר זאת במתיקות נפלאה: יהודי אינו שייך לגלות. כל רגע מחדש הוא מגיע לגלות. ולכן אי אפשר לומר שהוא כבר כך וכך זמן בגלות. זוהי איפוא משמעות המילים “הבאים מצרימה”. הם אכן רק כעת הגיעו…

בין הדברים מספר הרב טעוול שיחי’ כמה סיפורים (ראה מסגרת).

לאחר מכן, בפינה הצפונית מזרחית מתקיימת התוועדות וחגיגת בר מצווה לת’ מנחם מענדל שי’ למברג בנו של הרה”ח אורי שי’ למברג, משפיע בישבת תות”ל אור יהודה, ארה”ק. ההתוועדות נמשכת עמוק לתוך הלילה.

אחרי שחרית, התקיימה חגיגת הנחת תפילין לת’ מנחם מענדל שיחי’ הכהן כהן בנו של הרה”ח לוי הכהן שיחי’ כהן מתל ציון, ארה”ק - שהגיע לחגוג את יומו הגדול במחיצתו של כ”ק אד”ש.

חרף הקור העז, יצאנו למבצעים.

לקראת השעה שלוש התחלנו לקפל את הדוכן תפילין (שני יהודים הניחו תפילין, וחילקנו הרבה נרות שבת ועלונים), לפתע ניגשים אלינו שני ישראלים ואומרים: “אולי אתם יודעים איפה אפשר לעשות שבת, נתקענו, סגרו את שדה–התעופה בגלל השלג וחברת התעופה שבה היינו אמורים לטוס (אל–על) ביטלה את טיסתנו, אנחנו במנהטן. אחרי כמה טלפונים לכמה שלוחים באזור (אני חייב לציין שהם ענו לנו בצורה יפה, משל היה זה יום שלישי בערב), מצאנו להם מקום לעשות את השבת, קרוב למקום אכסנייתם במנהטן. “אין על חב”ד” הודו לנו. “אין על הרבי” תיקנתי אותם, ומיד הוספתי, “קחו תמונה שלו לכל מקום ופשוט תבקשו ממנו עזרה מתי שצריך”, הענקתי להם תמונה והסבר קצר על הזכות לחיות בדור הגאולה עם המנהיג האמיתי שיגאל את עם ישראל, היום”. הם הודו לנו בהתרגשות, ורצו לעבר הרכבת. רק בשביל זה היה שווה להתעכב. רצנו לרכבת, החלפנו כמה תחנות (באחת הרכבות, הסדרן הכריז כמה פעמים לא לעמוד על–יד הדלת ולאפשר לה להיסגר, ופתאום קלטתי בחור מאהלי תורה שעומד בדלת, ומחכה לחבר שיורד בדיוק מרכבת מקבילה, שיספיק את הרכבת שלפני השבת המתקרבת. הגענו לשכונה ב”צפירה”).

לפני קבלת–שבת שרו יחי במנגינת “דידן נצח”. התאריך כאן נרגש היטב. לפני התיבה עבר ר’ אהרן שי’ לושאק.

ב”לכה דודי” החל הקהל לשיר והוא גואלנו, אך לקראת הסוף, הוחלפה המנגינה למנגינת “יחי”, שהושרה בהתלהבות אל מול פני הקודש למשך כמה דקות.

התפילה הסתיימה בהכרזות הגבאי ר’ זלמן שי’ ליפסקער אודות ה”שלום–זכר’ס”. לאחרי התפילה, התיישבנו לסדר חסידות ארוך (משעה חמש וחצי בערך עד שמונה). כמובן, שזה הזמן לטעום משיחות כ”ק אד”ש על הפרשה, ובראשם שיחת הדבר מלכות הנפלאה, לה זכינו בשנת תשנ”ב. לקראת סוף הסדר (שבע וחצי) מתקיים במערב הזאל סדר ניגונים וחזרת דא”ח.

לאחרונה, בעיקר בשבוע זה שהיה קר במיוחד, הוכן ב–770 תה לטובת האורחים והבחורים. בעל היוזמה המאוד נחוצה הוא הת’ חזקי ליברוב שי’. תה שממש מציל נפשות. כמו”כ בשעה זו יש את המתקן תה הנ”ל.

בשעה 8:00 בבוקר התקיים השיעור דבר מלכות, עם פארבייסען בשפע, לקבלת פני משיח צדקנו.

לשחרית ניגש ר’ זלמן שי’ סנדהויז. ב”האדרת והאמונה” ניגנו במנגינה הידועה. בקריה”ת עלה חתן אחד בלבד.

לאחרי המפטיר קרא הגבאי ר’ זלמן שי’ ליפסקער ה”יום יום”.

ל”מוסף” עבר ר’ מנחם מענדל שי’ רייצעס לפני התיבה. בסיום התפילה ר’ נחום קפלינסקי שי’ קרא קטע בגאומ”ש וכן הכריז אודות התוועדות כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א בשעה 1:30. התפילה נגמרה בשעה 12:06. יש שעה פלוס עד להתוועדות, זה הזמן ללמוד את השיעורים ולחטוף סעודה קצרה, זה סדר היום בשבתות חורף ב”מקום המקדש גופיה דלעתיד”. פשוט כי אחרי הפארבריינגען אין זמן.

בשעה אחת בערך מתחילים לסדר את הזאל להתוועדות עם כ”ק אד”ש.

בשעה אחת עשרים חמש מתחילים לשיר “דידן נצח”, ועומדים מוכנים לכניסת כ”ק אד”ש להתוועדות. כשהשקט משתלט, מחכים כולנו לשמוע את קולו הק’ לראות את מלכנו, כפשוטו. יש כאלו בעלי בתים שמתחילים ללמוד את ה”הנחה” מש”פ שמות תשנ”ב. הבחורים מחכים ומתעקשים. לא מוותרים. פשוט, כי לא שייך אחרת. “שבת - זה הפארבריינגען”. של מי, הא? לא שייך אחרת! נקודה.

חרף הקור המצמרר (16 מינוס עם רוחות ודי למבין), בשעה ארבע בדיוק, יוצאים הבחורים לעבר השכונות הסמוכות והרחוקות, ל”הקהלת קהילות”. בחוץ השלג עדיין מכסה את מרבית המדרכות, אבל הם יוצאים. למה? אין תשובה. בעצם התשובה היא ככה. כי הם חיילים. הכל ל”קבלת פני משיח צדקנו” בפועל נאו ממש.

תפילת מנחה החלה בשעה 4:05. בקריה”ת, לראשון שני ושלישי עלו נערי בר מצוה. כמידי שבת, התקיימה לאחרי מנחה סדר ניגונים וחזרת דא”ח במרכז–770.

לפני מעריב שר חלק מהקהל יחי בניגון ומלאה הארץ, אך בסוף זה הוחלף לניגון הרגיל (של חיילי אדונינו).

לאחר התפילה הוקרן וידאו מראות–קודש מהשנים הקודמות ב–770 עם כ”ק אד”ש.

בתחילת הסדר, ניצפו החוזרים מ’התהלוכה’ לבתי הכנסת. צבע המכנסיים והנעליים, הבהיר מהר לכל הסובבים על הליכתם ללא פשרות. כתמי השלג עיטרו בלבן את בגדיהם.

במהלך סדר נגלה, מתקיים שיעור ה”קנים” בזאל הקטן בעניין “צורת מזיק ב’אונס’ דשואל”. מוסר השיעור הוא הת’ אליהו מרדכי שי’ סילם, שמפלפל בענין בכישרון רב ובהסברה נפלאה.

לאחרי “מלווה מלכה” מתקיים “שיעור אחדות” לתלמידי הקבוצה ב”געצל שול”.

בהמשך הלילה מתקיים סיום הרמב”ם ב–770 בקשר עם הילולת הרמב”ם כ”ף טבת.

•••

אבא, זהו סיכומו של שבוע ב–770. בית רבינו, בית משיח, ובמילא: בית חיינו. ולכן טבעי מאוד שהוא “תל שכל פיות פונים בו”. ההכנות ליו”ד שבט כאן בשיאן, שיירות טנקים, נתינת שעות לימוד נוספות ע”י הבחורים כמתנה לכ”ק אד”ש, לרגל שנת החיי”ם לנשיאות, מבצע מיוחד שמארגנים כאן הבחורים, נציגי את”ה העולמי, לקראת היום הבהיר, ועוד. בדבר–מלכות שמות מבאר כ”ק אד”ש את חידושם העצום של חכמים ש”כל ימי חייך - להביא לימות המשיח”. לאחרי כל ההסברים הנקודה היא אחת - הרבי נותן ומזכה אותנו לחוש כבר בימות המשיח. כל שנותר הוא להסכים. להתחיל לחיות בתוך “ימי חייך” האישיים את “ימות המשיח”.

זכינו, ש”ושמך הקדוש עלינו קראת”. הרבי שליט”א מעניק לכל אחד שמתקשר אליו את התואר חסיד ליובאוויטש. שם נעלה. תואר נכבד. “ליובאוויטשערס’ זה ה”שמות” שלנו. אך בעיקר: שם של אחד בתפקיד.

כשמגיעים לרבי שליט”א, ל–770, לאותו “תל” שכל פיות פונים בו, אז חשים שנמצאים אכן ב”ארצות החיים”, וכל שאר המקומות כאין וכאפס יחשבו. לפתע תופסים את הזכות העצומה שזיכנו מלכנו - “הביאני המלך חדריו”, הכרה שמעמידה אותנו בקרן אורה, אורה של הגאולה, אורו של משיח. בתור חסידיו וחייליו, להתגלותו נעשה הכל. ברמה הבסיסית ביותר. ניקח אחריות אישית. לא ננוח ולא נשקוט עדי ההתגלותו המלאה של כ”ק אד”ש. כך שתיכף ומיד ממש נזכה כולנו לחזות במלך ביופיו, עת כל העולם היהודי והטפל לו, משתחווים ומודים לבורא עולם ומנהיגו, או אז נוכל לקיים מה שנאמר “נדרי לה’ אשלם נגדה נא לכל עמו בחצרות בית ה’ בתוככי ירושלים הללוי’”, ואת אירועי יו”ד שבט שנת החיי”ם נחגוג כולנו ב–770 המחובר לבית המקדש דלעתיד, כשהשירה והשמחה מתבטאת בהכרזת ההודיה:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

דוידי

ארצות החיים - 770 - בית משיח.