כתבו לכם על קרן השור כ”ק אדמו”ר הזקן: מה שאמרו היוונים - “כתבו לכם על קרן השור,

כתבו לכם על קרן השור

כ”ק אדמו”ר הזקן: מה שאמרו היוונים - “כתבו לכם על קרן השור, אין לנו חלק באלוקי ישראל”, מטרתם הפנימית הייתה זו: כל הגויים נפשם הבהמית שורשה היא מפני שור שבמרכבה העליונה, והם מקבלים השפעה מבחינת הפסולת והשמרים, בחינת קרניים וטלפיים, שאין עולים ונכללים בקדושת פני שור שבמרכבה. שכן כח זה ישנו רק בנפש האלוקית של כל יהודי. והנה, נתקנאו היוונים בישראל, ורצו שגם ישראל יכתבו על קרן השור, דהיינו שיקבלו כגויים רק מבחינת קרניים וטלפיים ולא יתכללו בקדושת אדם העליון, כנרמז במילים “אין לנו חלק” וכו’. ואף שישראל היו חלשים ומעטים בזמן ההוא, מסרו נפשם על קידוש ה’, ובכח מסירות הנפש, היה להם את הכח להמשיך את אור התורה מחדש!

(תורה אור, פ’ וישב, ל, א)

מדוע אומרים להדליק “נר” ולא “נרות”?

כ”ק אדמו”ר האמצעי: צריך ביאור מדוע מברכים “להדליק נר חנוכה”, ולא להדליק נרות חנוכה? אלא שעיקר הנס הוא ביום הראשון ובכך שהדליקו ממנו שמונה ימים. כי הנה ידוע ששבעת נרות חנוכה הם כנגד, שבע המידות הכלולות בספירת החכמה, והחכמה נקראת אור שבעת הימים, שכוללת אותם יחד. ונמצא שהעובדה שהדליקו מפך שמן זה, היא כדי להאיר את אור החכמה דקדושה, מחדש. זהו עיקר הנס, והוא כולל שבעה ימים, שכללותם יחד, הם שמונת ימי חנוכה. דהיינו שהאור הינו ממקור החכמה, שזהו להדליק נר - אחד - הנר של אור ספירת החכמה דאצילות, וממילא ידלקו שמונה ימים.

(שערי אורה, שער החנוכה, יח, א)

שמונה נרות - שמונה נימין

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: אמרו חז”ל, שתהיה מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל. ויש לבאר מה הטעם לכך שנר חנוכה צריך להיות בשמאל? אך העניין הוא, שהרי מדליקים שמונה נרות, שכן זו הארה מבחינת כינור של משיח - של שמונה נימין. וזהו הטעם שמנורת החנוכה היא בשמאל, שכן לעתיד לבוא, צד השמאל - צד הגבורה, יהיה מזוכך לגמרי, בגאולה. משום כך - נר חנוכה בשמאל.

(אור התורה במדבר, כרך ב עמ’ תשלא)

לתקן את קו השמאל

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: מה שאמרו חז”ל: “נר חנוכה משמאל”, הוא משום שעניין אורם של נרות החנוכה הוא לתקן גם את בחינת קו השמאל. כשם שעבודת הלוויים היא לתקן את קו השמאל.

(תורת שמואל תרל”א ח”א, עמ’ קיב)

מדוע אינו נקרא חג הנרות?

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: על פי המבואר בגמרא, מאי חנוכה - שמצאו הפך ונעשה נס והדליקו בו שמונה ימים, - לא מובן: הרי לפי ביאור זה היה צריך החג להקרא חג הנרות ולא חג החנוכה?

ביאור העניין: כשהתגברו מלכות בית חשמונאי היה זה בכוח גילוי כוח המסירות נפש שבהם. וגילוי זה התגלה למטה, בעבודתם ובהצלחתם, והיינו שהאיר האור שלמעלה מסדר ההשתלשלות, בספירת המלכות כפי שהיא יורדת לפעול למטה. זהו חנוכה מלשון חנו–כה. ש”כה” מורה על ספירת המלכות, ובה, האיר מעצמות אור אין סוף, מה שפעל בהם מנוחה - “חנו”.

(המשך תער”ב חלק ראשון, ש”פ מקץ, שבת חנוכה, תער”ג, עמ’ רלג)

להקשיב לנרות…

כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ: אמר אבי הרה”ק בשם סבי כ”ק אדמו”ר מהר”ש אשר אמר זאת בעת הדלקת נרות חנוכה: “צריך להאזין ולהקשיב למה שנרות החנוכה מספרים”…

(ספר השיחות תש”ו, עמ’ 22)

מוסיף והולך - מלמטה למעלה

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: יש לבאר החילוק שבין סוכות לחנוכה, שסדר הקרבת פרי החג (בסוכות) הוא באופן ד”פוחת והולך”, ואילו סדר הדלקת נרות חנוכה היא באופן ד”מוסיף והולך” - כי, העבודה דחנוכה (להאיר את החושך, “על פתח ביתו מבחוץ”) היא מלמטה למעלה, ולכן סדר העבודה הוא מן הקל אל הכבד, “מוסיף והולך”. מה שאין כן בסוכות, שאז נמשכת הנתינת כח מלמעלה (בתור הקדמה לעבודה מלמטה למעלה להאיר את החושך), הרי זה באופן שכבר מלכתחילה נותנים מלמעלה את הכוחות הנעלים ביותר, שאין למעלה מהם. ולכן, בהמשך אין צורך בכוחות נעלים יותר, אלא מספיק פחות, ומשום כך “פוחת והולך”.

(תורת מנחם, כרך ד, חלק ראשון, עמ’ לו)