לאחר חמש התקפות לב רצופות שסיכנו את האם , פנו ילדיה לרבי וביקשו ברכה . התשובה לא

לאחר חמש התקפות לב רצופות שסיכנו את האם, פנו ילדיה לרבי וביקשו ברכה. התשובה לא איחרה להגיע: משנה מקום משנה מזל לטובה ולברכה. הילדים שהבינו כי הגיע הזמן לעבור דירה, לא ידעו מהיכן להשיג את המימון. גם לכך דאג הרבי, ושלח לאוהל הצבאי בנקאי בעל השפעה… * סיפור שמיימי מופלא שנסגר כעבור עשרים שנה * בדידי הווה עובדא

מאז התגייס לחטיבת גולני התקדם אשר טויטו בסולם הדרגות גם בצבא וגם בשירות בתי הסוהר. התפקידים הפיקודיים שלו אפיינו אותו כאדם רציני וקשוח. כל זה נמוג ונעלם בשעה שהוא נזכר בסיפור הנס השמימי שחווה עם אמו כשהיה בגיל תשע עשרה. מדובר במופת מפעים שהתחולל בברכתו של הרבי מלך המשיח. למרות שחלפו מאז עשרים ואחת שנה, הוא זוכר כל פרט כאילו זה קרה אך היום. היו אלו רגעים מכוננים שעיצבו את חייו כמאמין. “עשרים שנה נוספות אמי חיה מאז אותה ברכה מופלאה שהתממשה”.

אשר, בן חמישי במשפחה דתית בת שבעה אחים, נולד וגדל בבאר שבע ומתגורר בה כיום עם רעייתו ועם ארבעת ילדיו. למרות שאינו חובש כיפה, בלבו בוערת אש של אמונה. הוא מקורב למקובל הרב יורם אברג’יל מנתיבות, שידוע כאוהד גדול של תורת החסידות והרבי. זה העניק לאשר באחד המפגשים שלהם כרך של ‘אגרות קודש’ ומתווה את דרכו. “הסיפור שהחל בתש”נ נסגר באורח מדהים לאחרונה עם לידתו של בני, בן זכר לאחר שלוש בנות”, בקולו של אשר ניכרת התרגשות רבה כשהוא מגולל את סיפורו. 

*

“גדלנו בבית בלי אבא. אבי נפטר בפתאומית כשהיה בגיל שלושים ושמונה, ואמי התמסרה לגדלנו. כשאבא נפטר, הבת הבכורה הייתה בת ארבע עשרה, ואני בן שש בלבד; יותר מדי לא זכרתי ממנו. אמי החליטה בהחלטה מודעת שלא להינשא לאחר, אלא להשקיע את כל כוחה ומרצה לגדלנו ולחנכנו. כסף לא היה יותר מדי, ומה שהיה, פרנס את המשפחה כולה. 

בשלהי שנת תש”נ, במהלך צהרי יום שבת, כשהייתי בגיל תשע עשרה, חייל שמגויס זה כשנה, הייתי בחופשה בבית ואמי החלה פתאום לחוש שלא בטוב.

היא התלוננה על לחצים עזים בחזה, והזיעה מאוד. שכנענו אותה להתפנות לבית הרפואה ‘סורוקה’ בהקדם, אך היא סירבה בעקשנות. היא הסכימה רק לאחר צאת השבת וההבדלה, לא קודם לכן. התפללנו אפוא שמצבה לא יחמיר בינתיים, סך הכול היא לא הייתה יותר מדי מבוגרת, כבת חמישים בלבד. כיוון שלא הייתה לנו מודעות כה גדולה לנושא מחלות לב, נעתרנו לעקשנותה. לאחר שיצאה השבת והבדלנו על היין, הזמנו מיד אמבולנס שפינה אותה לחדר המיון בבית הרפואה ‘סורוקה’. מיד כשהגיעו בדיקות המעבדה הראשונות הרופאים היו בלחץ.

תוך דקות הריצו אותה לחדר טיפול נמרץ, שם איבדה את הכרתה. הרופאים עדכנו אותנו שעברה ביום האחרון חמשה אירועים לבביים קשים ביותר, ורק בנס עדיין היא בחיים. 

שלושה שבועות שכבה בבית הרפואה מורדמת ומונשמת. בתחילה הרופאים היו נחרצים בדעה שהיא לא תחלים לעולם, לאחר שההתקפים אלו פגעו בגופה באופן בלתי הפיך. כיוון שאנחנו משפחה מסורתית, התחלנו להתפלל ולפנות לרבנים ומקובלים שיעתירו תפילה בעבורה. המשפחה התגוררה בשכונה ד’ בבאר שבע, שם הייתה לנו היכרות עם חסיד חב”ד בשם יורם עומסי. כששמע על מצבה של אמי, הציע לכתוב מכתב לרבי מליובאוויטש. שמו של הרבי כמחולל ניסים ופלאות כבר היה ידוע לכל יהודי ונעתרנו מיד להצעתו ושלחנו מכתב. 

התשובה מהרבי הגיעה רק לאחר שלושה שבועות, כשאמי כבר החלימה ושוחררה לביתנו. היא הייתה חלשה ונזקקה למנוחה ולהתאוששות, אך בריאה ושלימה ב”ה. בתשובה שנאמרה על ידי אחד ממזכיריו, השיב הרבי: “משנה מקום משנה מזל לטובה ולברכה”. הבנו שדעתו של הרבי היא, שעלינו לעזוב את הדירה בה אנו מתגוררים לדירה אחרת, אך מאיפה נשיג כסף לשם כך? איזה בנק יאות לתת לאימי משכנתא?

המחשבות הללו התרוצצו במחשבות של כל בני המשפחה; ידענו שאם צדיק כמו הרבי מליובאוויטש מורה דבר כזה, אז מוכרחים לעבור דירה. גדלנו על אמונת צדיקים גדולה. הייתי מאוד קשור לאימא שלי, וידעתי שאם הרבי עונה כך, אז זהו משהו שישפר את בריאותה באופן וודאי. אבל איך נעשה את זה? 

בבוקר שלמחרת התייצבתי בבסיס. היה לי קשר טוב עם המפקד וסיפרתי לו על הוראתו של הרבי מליובאוויטש, ושאלתי לחוות דעתו ואם הוא חושב שיש סיכוי שנצליח. הוא היה רגיש מספיק, והעלה הצעה שאולי אשתחרר מדי ערב ואצא לעבוד, אבל מהר מאוד עשינו חשבון שמדובר בסכום פעוט. 

סמוך אלינו עמד עוד חייל שהיה איש מילואים, הוא הקשיב לכל השיחה, וכשהסתיימה, ניגש אלי ואמר: “תראה, אני אמנם מאמין בבורא עולם, אבל אינני מאמין גדול בצדיקים, אבל יש לי תחושה שהרבי מליובאוויטש הציע הצעה שעומדת להתקיים. הוא הוסיף שהאכפתיות שלי בתור בן נכנסה ללבו, וכי הוא בטוח שהכול יסתדר, אמר בסתמיות. לא ירדתי לסוף דעתו, חשבתי שהוא מתלוצץ או סתם ביקש לעודד בכמה מילים טובות – אבל המציאות הייתה הפוכה.

“כשהגעתי למחרת בבוקר לבסיס, נכונה לי הפתעה. המפקד קיבל את פני בלבביות, ואמר לי ‘תראה אשר, מחר אתה לא מגיע לבסיס. תלך לסניף בנק לאומי למשכנתאות ‘מרכז הנגב’, לך שם לבחור בשם יגאל, תדבר אתו והכול יהיה בסדר’. המפקד לא הסכים לספר לי מה עומד מאחורי הדברים. 

אחר הצהרים חזרתי הביתה וסיפרתי לאמי את דברי המפקד, והיא תמכה בעניין, ‘אם הרבי ביקש שנעבור למקום אחר – נעשה זאת’. 

יחד הלכנו לסניף הבנק, וכמה נדהמתי להבין שאותו איש מילואים שהקשיב לשיחה, משמש בחייו האזרחיים כמנהל סניף בנק. הוא הורה לפקיד לתת הלוואה עם ערבות אישית שלו. 

לא אשכח איך הפקיד הוציא כמה קורסונים וכיבד אותנו בהם, ולאורך כל השיחה היה מאוד לבבי ונעים שיחה. סיפרנו לו על ברכת הרבי והוא הביע את התפעלותו. ביחד עשינו את כל החישובים, והתחלנו בתהליך של קבלת משכנתא. 

בתוך מספר ימים הוצע ביתנו למכירה והוא נרכש די במהירות – דבר שהיה מופלא לכשעצמו. ההלוואה כמובן אושרה ועברנו לדירה אחרת, גדולה ומרווחת יותר.

במשך חמש שנים עבדתי בערבים, ורק בשמים יודעים איך הצלחתי לשלם את כל ההלוואה שהייתה גבוהה יחסית. ראיתי בחוש איך הרבי מנהל את הכול; לא רק ביקש שנעבור דירה, אלא גם דאג שזה יקרה בפועל. 

הפרט הכי חשוב הוא שאמי ע”ה חיה מאז עוד עשרים שנה. יומיים לפני יום הכיפורים השנה היא החזירה את נשמתה לבוראה כשהיא צלולה בדעתה. היא שכבה בבית הרפואה ‘סורוקה’ לאחר ששברה את האגן והייתה צריכה לעבור לשיקום. באותו יום אחי היה אצלה והיא הודיעה לו שהיא כבר לא עוברת למרכז השיקומי. הוא לא הבין למה כוונו דבריה. לאחר מכן בירכה אותו בברכת-אֵם ובהמשך נפטרה במיטתה. הרופאים סברו שהייתה קריסת מערכות. 

*

אבל בזה לא תם הסיפור.

את סגירת המעגל המפתיע סיפק הגאון המקובל הרב יורם אברג’ל. “לפני תקופה מסוימת פנה אלי חבר שסיפר כי אצל אמו גילו הרופאים את המחלה הידועה, ומכיוון שהוא יודע שאני קשור עם הרב אברג’ל ומתייעץ עמו רבות, ביקש ממני להתלוות אליו בפגישתו עם הרב. הגענו לחצר בנתיבות ביום בו נערכה ההילולה של הבן איש חי. השמחה הייתה רבה ובמעמד נטלו חלק יהודים רבים שהגיעו מכל רחבי הארץ. עבורי לא ביקשתי דבר; חשבתי לעצמי שאלחץ את ידיו של הרב ואסתפק בזה. סייעתי לחברי לפלס דרך אל הרב.

באותו זמן אחד מהגבאים התרים את הציבור לאותיות בספר תורה. בכל פעם שמישהו תרם, הזכירו את שמו והוא זכה לברכת הרב. אני משום מה לא השתתפתי במכירה. פתאום נטל הרב את המיקרופון והכריז שיש אדם אחד שלא תרם, ועד שהוא לא יתרום, המכירה לא תסתיים. הרב חזר על המשפט הזה עד שהרגשתי שהוא כנראה מתכוון אלי. הכרזתי על תרומתי. באותו הרגע עצר הרב את המכירה והודיע שמי שתרם כעת, יהיה לו בן זכר. הייתי המום! רעייתי הייתה באותה עת בחודש השביעי להריונה. 

לאחר-מכן, ניגשתי לעמדת המכירה, שם חילקו תמונות של הרב לתורמים. ניגשתי לגבאי, וביקשתי תמונה. הרב שעמד בסמיכות שמע את בקשתי ואמר שלא יביאו לי תמונה, “הוא צריך לקבל כרך של ‘אגרות קודש’ מהרבי מליובאוויטש”. עד מהרה הושג כרך כזה והרב כתב לי בכתב ידו כמה מילות ברכה בעמוד הראשון של הספר: “יפעת תחי’ תזכה ללידה קלה, לבן צדיק מאוד”. 

‘למה דווקא אני מקבל ספר של הרבי מליובאוויטש ולא תמונה’? הרהרתי ביני לבין עצמי, והרב כמו קרא את מחשבותיי הורה לי: ‘פתח את הספר ותקרא’. פתחתי את הספר באקראי והיה מכתב על חשיבות גידול הזקן. הייתי נבוך, אני בלי זקן… הבנתי את הרמז, וביקשתי מהרב לוותר על הרעיון, כי זה משהו שגדול עלי.

“הרב חייך ואמר לי ‘לא למכתב הזה אני מתכוון’. אני זוכר שהתאריך במכתב היה א’ אלול תשכ”ג. ‘תביט על המילים שכתובות למעלה’, ביקש. הסתכלתי וכמעט קפאתי על מקומי, היה כתוב שם: “ואסיים בתוכן התחלת מכתבו בהנוגע לרכישת דירה, שייתן השי”ת שהחלטתו בזה מה שתהיה תביא ברכת משנה מקום משנה מזל לטובה ולברכה ובנוסח המסורתי בטוב הנראה והנגלה גם בעיני בשר”. 

בדיוק באותה שבוע הייתי אמור להיכנס לבית חדש, לאחר שמכרתי את דירתי הקודמת… 

כחודשיים ימים לאחר מכן, נולד לנו בן זכר – לאחר שלוש בנות… הזמנתי כמובן את הרב אברג’ל שישמש כסנדק בברית המילה. 

*    *    *

מה שהפליא אותי בכל הסיפור – חותם אשר טויטו את סיפורו – שהרב אברג’ל החזיר אותי כעשרים שנה אחורה. נזכרתי שפעם כבר הייתה לי תשובה כזו מהרבי מליובאוויטש, “משנה מקום משנה מזל”, לגבי מקום מגוריה של אמא. היה בכך פלא, שכן בעוד כל התורמים קיבלו תמונה של הרב, לי הוא הקדיש באופן אישי ספר של הרבי מליובאוויטש, ולא רק זאת, אלא הוא עצמו פתח לי את הספר והראה לי את אותה תשובה שקיבלתי עשרים שנה קודם לכן…

אינני מבין הרבה בעולם הנסתר, אבל חשתי בכך סגירת מעגל מופלאה כאילו הרב טורח להזכיר לי את ברכת הרבי.