“ אגרות קודש ” שנכתבו במקור בשפה האנגלית ונדפסו בספר “Letters from the Rebbe”, מ

“אגרות קודש” שנכתבו במקור בשפה האנגלית ונדפסו בספר “Letters from the Rebbe”, מובאות כאן בפרסום ראשון בתרגום חופשי ללשון הקודש • תודתנו נתונה למערכת “אוצר ספרי ליובאוויטש”, שמסרה לידינו את התרגומים, שיצאו לאור בספר מיוחד בקרוב

ספקות באמונה

אצל כל אחד, בשלב כלשהו בחיים מתעוררים ספקות באמונה בצורה זו או אחרת, וזה טבעי ומקובל בהחלט. זהו חלק מהחיים. השאלה היא איך מתמודדים עם זה, והתשובה היא פשוטה: “נעשה ונשמע”. פירוש, שלא נותנים לספקות לנהל את החיים. החיים ממשיכים בזרם הרגיל ובאופן טבעי, והספקות נפתרים ונעלמים עם הזמן.

בעזרת ה’, כ”ו תמוז ה’תשל”ג

ברוקלין, ניו יורק

מר וגברת …

שלום וברכה:

שמחתי לקבל את מכתבכם מי”ח תמוז, שבא בעקבות שיחתנו כשביקרתם כאן. יהי רצון מה’ שכשם שהמכתב הזה הכיל בשורות טובות, כך תוכלו להמשיך לבשר בשורות טובות באותה נימה ובמידה רבה יותר.

הזכרתם שיש לכם כמה שאלות וספקות, וכו’. כמובן שאף אחד אינו צריך להרגיש בושה כלשהי כשמבקש הבהרה ובוודאי שאין לשמור ספקות כלשהן לעצמנו, אלא צריך למצוא תשובות.

מכל מקום, ישנו תנאי אחד בלבד: לא משנה מהם השאלות או הספקות, אסור להם להשפיע על האמונה הפשוטה בה’, בתורתו ובמצוותיו, גם אם התשובות חומקות מאתנו באופן זמני. התנאי הזה מקורו ביום שבו התורה ניתנה בהר סיני ומיוסד על הכלל של “נעשה” לפני “ונשמע”, שהוא גם נוגע לכל הדורות ובכל הזמנים. אולם, אחרי ה”נעשה” בא ה”נשמע”, שכן ה’, מקור הטוב, רוצה שאנו נלך בדרך האמת על בסיס של אמונה, ואז להמשיך עם ידיעה והבנה, שכן אז המכלול של האדם כולו נעשה מעורב בעבודת ה’ במלואו.

מכל מקום, חובה לזכור תמיד את מוגבלותו של השכל האנושי בכללות, ובמיוחד בקשר לכל מה שקשור באלוקות, שהינו במהותו מעבר לתפיסה האנושית.

בתור משל, אפילו בתחום המדע האנושי, ילד קטן אינו יכול להבין מתימתיקה מתקדמת או נוסחה מדעית שהגה פרופסור גדול, למרות שהאחרון היה ילד קטן בזמן כלשהו, והראשון יוכל באחד הימים להתעלות אפילו מעבר לחכמתו של הפרופסור. הדבר שונה לחלוטין בקשר שבין השכל האנושי לבין השכל האלוקי, כאשר השוני איננו יחסי אלא מהותי; בין נברא לבורא. משום כך התורה והמצוות, שהם חכמתו ורצונו של ה’, יכולים להיות נתפסים לכל היותר באופן מוגבל ומצומצם בלבד. עד כמה שיש ביכולתו של האדם, הוא מוזמן לברר ולחקור, אולם, כפי שנאמר לעיל, מבלי לשכוח את התנאי הבסיסי.

האמור לעיל שייך במיוחד לשלושת השבועות הללו, שהוא זמן האבלות על חורבן בית המקדש וגלותנו, כפי שאנו אומרים בתפילה: “מפני חטאינו גלינו מארצנו”, וכו’.

לפיכך, כל אחד מאתנו חייב לעשות ככל יכולתו לתקן ולבטל את הגורם, על ידי שילמד יותר תורה ויקיים יותר מצוות, והפצתם בכל הסביבה, וזה יחיש את ביטול התוצאה, והתגשמות הנבואה האלוקית שהימים הללו יתהפכו לימים של ששון ושמחה, בגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו.

מצורף עותק של מכתב כללי שאני בטוח שיעניין את שניכם. שכן, כפי שהוזכר במהלך שיחתנו, גם לגב’ … יש חלק ותפקיד חשוב בהפצת מעיינות התורה והמצוות בקרב חברותיה ובחוגים הקרובים לה. בנוסף לעיקר, זוהי גם הדרך להרחיב את הצינורות לקבלת ברכת ה’ בכל המצטרך, בגשמיות וברוחניות. יהי רצון שתהיה לשניכם הצלחה בזאת, ותתענגו על כך בבריאות טובה ובטוב לבב.

בברכה,

(חתימת יד קודשו)

חוסר ביטחון עצמי

כל אחד נתקל בשלב כלשהו בחייו במצב שבו הוא חש חוסר ביטחון עצמי, וזה טבעי לחלוטין. הדרך להתמודד עם זה היא על ידי ההבנה שבעצם חוסר הביטחון שלנו בעצמנו נובע מחוסר ביטחון בה’ שהוא מנהיג אותנו בחיינו, בכל פרט ופרט. לפיכך, על ידי שאנו מחזקים את הביטחון שלנו בה’, זה מביא לביטחון עצמי.

בעזרת ה’

כ”ה אלול ה’תשל”ה

ברוקלין, ניו יורק

שלום וברכה:

קיבלתי את מכתבך בהקשר לשנה החדשה הממשמשת ובאה, יחד עם העתק של מכתב קודם. כפי שביקשת, אזכיר אותך ואת משפחתך, יחד עם אלו המוזכרים במכתבך, בתפילה, להגשמת משאלות לבבכם לטובה.

בהתייחס למה שכתבת אודות ספקות והקושי לקבל החלטות, ואודות הרגשת חוסר ביטחון בכללות – אני בטוח שאין צורך לפרט לך באריכות שרגשות כאלה מתעוררים כאשר אדם חושב שהוא לבד; ויכול לסמוך רק על עצמו ועל שיקול הדעת שלו, ומשום כך חש ספקות וחוסר ביטחון בקשר לכל צעד שעליו לעשות. ואף שהוא גם בוטח בה’, הביטחון הזה איכשהו שטחי מבלי שיהיה חדור בתוכו, ובדרכו בחיים בכל פרט; ורק בימים מיוחדים, כגון הימים הנוראים, הוא מרגיש קרוב יותר לה’.

אך כשאמונתו של האדם בקב”ה עמוקה, וכשהוא מתבונן בחסדו של הקב”ה ובהשגחתו העליונה שמגיעה לכל אדם ואדם, ולכל פרט ופרט, ובכל דקה ודקה, לבטח יפתח רגש עמוק של ביטחון ואמונה.

הרעיון של ‘השגחה פרטית’ יובן טוב יותר בהסבר המילה “השגחה”, שכן השגחה משמעותה עירנות קפדנית. מאיזו סיבה שלא תהיה, המילה ‘השגחה’ משמשת בהקשר עם חוקי הכשרות, שם צריך להשגיח על כל פרט בזהירות. אולם לתרגם את המילה ‘השגחה פרטית’, בתור ‘פיקוח’, אינו מניח את הדעת, שכן פיקוח פירושו ראייה מלמעלה, בעוד השגחה במובן של השגחה אלוקית משמעותה לדעת את הדברים כל כולם.

האמונה בהשגחה פרטית כזאת הינה יסוד באמונתנו ובדרך חיינו, עד כדי כך שלפני כל שנה חדשה, ובמהלך תחילת השנה, אנו אומרים פעמיים ביום פרק כ”ז בתהילים “ה’ אורי ויישעי, ממי אירא? ה’ מעוז חיי, ממי אפחד” התוצאה מכך היא שגם אם דברים מתרחשים לא כמצופה בהתאם לשיקולים אנושיים, וגם אם נראה שגם לפי התורה זה היה צריך להיות אחרת, גם אז יהודי שם את מבטחו בה’, כפי שפרק התהילים האמור מסיים: “קווה אל ה’; חזק ויאמץ לבך וקווה אל ה’”.

במילים אחרות, לפעמים האדם מוכרח להיות חזק ולאמץ את לבו כדי להגיע לביטחון מלא בה’, אולם ישנה ההבטחה שנצליח להגיע לזה.

כל האמור מגיע בקלות רבה יותר על ידי חיזוק הדבקות בתורה ובמצוות בחיי היומיום. וגם אם זה יכול להיות מספק בכל זמן שהוא, תמיד יש מקום לשיפור בכל העניינים של טוב וקדושה, תורה ומצוות, שהינם אינסופיים, בהיותם נובעים מהאינסוף. למעשה, אני שמח לציין שלמרות הספקות שיש לך, אתה מקדיש זמן ומאמץ להיות לעזר בתחומך, ויהי רצון מאת ה’ שיהיה זה בהצלחה, במיוחד שזה בוודאי לא מתנגש עם קביעת שיעורי לימוד תורה בכל יום. בהקשר זה טוב לזכור את דבריו של אדמור הזקן, מייסד חסידות חב”ד, שקביעת עיתים אמיתית ללימוד תורה משמעותה לא רק בזמן, אלא גם בנפש.

יהי רצון שתבשר בשורות טובות בכל האמור.

מאחל לך ולכל משפחתך כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה.

בברכה,

(חתימת יד קודשו)