היום בחב”ד ישנם שני שיטות, ח”ו לא מחלוקת אלא ויכוח אידיאולוגי. יש המצדדים להגביר

היום בחב”ד ישנם שני שיטות, ח”ו לא מחלוקת אלא ויכוח אידיאולוגי. יש המצדדים להגביר את תורתן של בנים, ויש המצדדים להתחזק בשיחתן של עבדי אבות • ישנם זמנים ותקופות שעיקר העבודה היא בבחינת בן, תורתן של בנים, אבל בשעה בה אנו נמצאים היום, עיקר העבודה היא בבחינת שיחתן של עבדי אבות. דוקא על ידי קבלת עול, דוקא על ידי אמונה פשוטה • לרגל ה’שלושים’ אנו מגישים לראשונה נאום רווי בפנינים של אמונה מאת הגה”ח הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע”ה, רבו של כפר חב”ד

אבל במקרה הזה, בסיפור הדברים של אליעזר עבד אברהם, התורה הקדישה פרשה שלמה המשתרעת על חמש שש פרשיות בתוך הפרשה, ומגולל באריכות מה שנאמר לו, מה שהוא חשב לעצמו ומה שהוא אמר בארם נהריים. על כך קובעים חז”ל את המאמר “יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים”.

מה פירוש הדברים “יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים”? התורה הקדישה את הכבוד והחשיבות לשיחתן של עבדי אבות, יותר מדברים שנצרכים לתורתן של בנים.

תורתן של בנים, מול עבדי אבות

היום בחב”ד ישנן שתי שיטות. לא מחלוקת ח”ו אלא ויכוח אידיאולוגי. יש המצדדים להגביר את תורתן של בנים, ויש המצדדים להתחזק בשיחתן של עבדי אבות.

מה משמעות “תורתן של בנים”? הקשר בין הבן לאבא הוא קשר עצמי, קשר נפשי. ובהתאם למה שכתוב בתניא שהבן נמשך ממוח האב, הרי הדרך לגלות את הקשר העצמי שבין האב לבן - היא באמצעות לימוד התורה, ענינים עמוקים של שכל. ובאמצעות השכל מגיעים אחר–כך גם לידי מידות.

לעומת זאת יש את הצד השני של “עבדי אבות”. הרבי מסביר באריכות בליקוטי שיחות בכמה וכמה מקומות, מיוסד על תורת החסידות, את שני סוגי העבודה שישנם אצל יהודי, יש עבודה בבחינת עבד, ויש עבודה בבחינת בן, יש מעלה בזה שאין בזה ויש מעלה בזה שאין בזה.

הנקודה והחילוק שביניהם: עבודה של עבד — היא עבודה של קבלת עול, עבודה של בן — היא עבודה של שכל ורגש, של קשר נפשי.

כאשר עולה הדיון מה חסידי חב”ד צריכים לעשות אחרי ג’ תמוז? יש הטוענים שעלינו להתמקד בתורתן של בנים — להתחזק ולחזור אחורה לחסידי אדמו”ר הזקן, למאמרים של אדמו”ר האמצעי וכן הלאה. בתורה של חב”ד! חכמה בינה ודעת.

ויש כאלו הצועקים — העבודה שלנו היום לצעוק “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד” — זו רק שיחה, שיחתן של עבדי אבות, וכששואלים אותם למה? מה הקשר? תסביר את הדברים? הוא עונה: אני עבד, אני בבחינת קבלת עול, אין לי שום דעה של עצמי, כך שמעתי וכך ראיתי וכך אני נוהג.

וזה מה שמלמדים אותנו חז”ל: יפה שיחתן - בבחינת שיחה - של עבדי אבות מתורתן של בנים.

ישנם זמנים ותקופות שעיקר העבודה היא בבחינת בן, תורתן של בנים.

אבל בשעה בה אנו נמצאים היום, ברגעים האלו שכל אחד ואחד צועק “עד מתי”, העולם מתהפך — כמו שהרבי אומר “העולם מזדעזע”, כולם שואלים מה העצה ומהי הדרך?

- עיקר העבודה היא בבחינת שיחתן של עבדי אבות. דוקא על ידי קבלת עול, דוקא על ידי אמונה פשוטה.

דרך זו של אמונה וקבלת עול מבוארת עוד יותר בפרשיות התורה שנקראות תמיד בסמיכות ל’יומי דפגרא’ של חב”ד: פרשיות ויצא–וישלח–וישב — בסמיכות לי”ט כסלו, בלק או חוקת — בסמיכות לי”ב תמוז. גם אנו התכנסנו הערב להתוועדות קבלת פנים לאורחים ששהו בחצרות קדשנו במשך חודש תשרי, לרגל יום הולדתו של הרבי הרש”ב, כ’ מר–חשון, שתמיד חל בסמוך לפרשת חיי שרה.

כשהאש יורדת בצד השני

לא מצאתי זאת בשיחות של הרבי, אבל אנחנו רואים שמי שהגדיל והשריש את הענין הזה של משיח בגלוי בפועל ממש - הוא דווקא הרבי הרש”ב, שהתחיל את הג’ דורות של משיח, והכריז ואמר ש”כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו”, אלו חיילי בית דוד.

ויתירה מזו, הוא אמר כי ידוע שעלולה להיות תקופה שהאש שהיתה בימי אליהו הנביא תהיה בצד השני, אבל אנו נמשיך ונצעק “ה’ הוא האלוקים, ה’ הוא האלוקים”.

זאת אומרת שתהיה תקופה כזאת שינסו לעקר ולנגח את האמונה הפשוטה של חסידים. שירצו ח”ו לנענע ולנגוע בקשר האמונה שיש בין חסיד לרבי. ואולי אף ינסו להוכיח באותות ובמופתים. האש אולי תהיה בצד השני, צעק הרבי הרש”ב — אך מי ששומע אלי, ומי שישמע לי — יצעק בזמן ההוא “ה’ הוא האלוקים, ה’ הוא האלוקים”, אני קשור אך ורק לרבי! ובמה אני קשור? באמונה!

בשנת תשנ”ב זכיתי להיות אצל הרבי, הרבי דיבר אז בקשר לקידוש לבנה, ואחר כך תוך כדי השיחה, כשהדברים לא היו קשורים כל כך, הוא עצם את עיניו הקדושות וצעק “ה’ הוא האלוקים, ה’ הוא האלוקים”, הרבה פעמים אני חושב לעצמי ונזכר (היה זה כמה חודשים לפני כ”ז אד”ר תשנ”ב), כשהרבי הסתכל למרחוק לתקופה ולחושך שאנו נמצאים בו — ובעוד רגע נעבור אותו — וצעק “ה’ הוא האלוקים ה’ הוא האלוקים”.

אנו מתבוננים במילים של הרבי הרש”ב, שעלול להיות שיוכיחו לנו באותות ובמופתים, אבל תדעו לכם שכל מיני שכליים, וכל מיני אותות ומופתים — לא יזיזו לנו ולא יפגעו לנו באמונה, בהתקשרות שלנו ברבי.

אם נלך עם שכל — חס ושלום מי יודע לאן נגיע!

בהפטרה של פרשת חיי שרה, כתוב המקור של הכרזת “יחי המלך לעולם”. הסיפור עם דוד המלך, שלעת זקנותו באו אנשים מבני המלוכה — מזרע דוד המלך — ורצו לקחת את המלכות משלמה. הם חגגו, עשו משתה גדול, התוועדויות… הם הבינו כי כשדוד המלך זקן בא בימים ושוכב על ערש דוי, זה הרגע לקפוץ על העגלה ולעשות מה שרוצים חלילה.

אך אישה פשוטה (לא יודע אם פשוטה…) ניגשה אל דוד המלך והזכירה לו את הבטחתו להמליך את שלמה, ושאלה אותו: האם כל מה שהבטחת זה אמת? האם אתה מסוגל לבצע את זה?

נשבע לה דוד שיקיים את שבועתו מכבר, “כי שלמה בנך ימלוך אחרי, והוא יישב על כסאי”. כששמעה זאת בת–שבע, הודתה לו והכריזה: “יחי אדוני המלך דוד לעולם!”.

איזו מן הכרזה זו “יחי אדוני המלך דוד לעולם” כשהיא רואה את דוד ברגעיו האחרונים? מדוע היא אומרת לו “יחי אדוני המלך לעולם”?

זו הייתה אמונה פשוטה של אישה! בלי שינויים במלכות בית דוד. לא יועילו לא שרי צבא, לא שרים ולא נכבדים ואפילו מזרע דוד עצמו — הם לא ישנו שום דבר, כל הבטחה שניתנה תתקיים במילואה. וזו הייתה אמונה פשוטה של בת–שבע, ומשום האמונה הפשוטה הזו היא זכתה לראות את המשך מלכות בית דוד.

אנו צריכים ללמוד את דברי הימים ההם, ומצווים ליישם את אותה אמונה פשוטה וביטחון אלינו. אל עצמנו, אל המשפחה והילדים, אל התלמידים.

אין לנו היום עצה אחרת! אין לנו אפשרות אחרת לעבור את הרגעים הקשים האלו, את החושך הנורא הזה — אלא רק עם “שיחתן של עבדי אבות”, בכוח האמונה.

אם נלך עם שכל — חס ושלום מי יודע לאן נגיע!

לעומת זאת, האמונה הפשוטה בדברים של הרבי, מחזקת ומעודדת עוד ועוד. חלילה לומר שכאילו יוצא מזה איזשהו נזק. יתירה מזו, רואים במציאות שהאמונה הזו מביאה להתחזקות עוד יותר, לנסוע עוד יותר ל–770, נראה מה שהיה השנה (תשנ”ח) ב–770 ומה שהיה לפני שנתיים? באו עוד יותר בחורים, עוד יותר אנ”ש, עוד יותר מתחזקים בהתקשרות באמונה הפשוטה, בהתקשרות ברבי מלך המשיח.

יהי רצון שכולנו ביחד, נחזק ונעודד אחד את השני באמונה פשוטה ובלי חכמות! בלי פשרות ובלי פירושים! רק המילים של הרבי, וכל פירוש, “כל יתר כנטול דמי” באמונה הפשוטה הזו, ובדברים האלו של הרבי כמות שהם.

כשם ש”שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד” נשאר כפי שהוא מאז מתן תורה, כך גם המילים של הרבי כמות שהם — זהו עשרת הדברות שלנו. עם עשרת הדברות האלו, נצא ומיד לקבל את פני מלך המשיח בקריאה של “יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד”.