מי אמר שבאמת יינתן ‘אור ירוק’ לתחיית מתים?

הגאולה. יוסי רוזנשטייןמי אמר שבאמת יינתן ‘אור ירוק’ לתחיית מתים?

כך נמסר בעל–פה מפי משה רבינו. אמנם אין פסוק מפורש שמבטיח תחייה, אולם כן יש סדרה ארוכה של הוכחות עקיפות על כך. הנה כמה מהן:

קיימת מצווה להפריש תרומה מכל יבול צומח הראוי למאכל אדם ולהעניקו לכהן. וכך נאמר בתורה: “ונתתם ממנו את תרומת השם לאהרן הכהן”. מצווה זו, כמו כל המצוות הכרוכות ביבול האדמה, חלה רק בארץ ישראל. ולכן מתפלאת הגמרא: “והלוא (אהרן) לא נכנס לארץ ישראל (כך שמעולם לא היה עיתוי) שנותנין לו תרומה” - ומדוע אפוא כותבת התורה כי יתנו תרומות לאהרן? - “אלא, מלמד (הפסוק) שעתיד לחיות וישראל נותנין לו תרומה”.

נאמר בתורה: “והקימותי את בריתי אִתם (עם אברהם, יצחק ויעקב), לתת להם את ארץ כנען”. והלוא לפועל - לא האבות קבלו את הארץ אלא רק בניהם, וכיצד התקיימה הברית? מסיקה הגמרא: “מכאן לתחיית המתים מן התורה”, שאז אכן יקבלו האבות עצמם את הארץ.

מסופר בגמרא כי שאלו ‘מינים’ (כינוי לכופרים) את רבן גמליאל: מניין שהקדוש–ברוך–הוא מחיה מתים? השיב להם רבן גמליאל: התורה מתארת כי לאחר שמתו כל בני דור המדבר, אמר משה רבינו לדור הבנים: “ואתם הדבקים בהשם אלוקיכם, חיים כולכם היום”. לשם מה אמר זאת - הלוא ברור כי כל מי שנמצא כעת לפניו, חי? - אלא כאן רמז להם, כי “אפילו ביום שכל (אומות) העולם כולם מתים - אתם חיים”.

התחזיות המוקדמות

“מסתמן שקול השופר ששמענו בכל רחבי הארץ, היה אות הסיום לטלטלה העולמית שפקדה את תולדות האנושות מאז התהוותה”, במילים אלו פותח העיתונאי והפרשן מנחם ברנע את טורו הפופולארי המתפרסם בעמוד הראשון של העיתון “ידיעות אחרונות”.

“אחרי תקופה סוערת ודרמטית בכלכלה ובפוליטיקה הגלובלית, הגיעה לה התקווה המיוחלת. עלייתו הבלתי ייאמן של משיח בן דוד לראשות הממשלה. עובדה זו מוכיחה יותר מכל שאמת ועובדות הן מושגים יחסיים בלבד, וכי סדרי עולם יכולים להשתנות בן–רגע כרצונו של מי שאמר והיה”.

“כעת האתגר שלנו הוא לערוך היכרות מחודשת עם העולם כפי שטרם הכרנו אותו. יהיו שיאמרו כי המונח ‘חלום שהתגשם’ נשחק מרוב שימוש, אבל היסטוריונים בעתיד בהחלט צפויים לציין את ההתרחשות לה אנו עדים - בדיוק כך”.

גם מי שהורגל לחלוק על מנחם ברנע, יתקשה הפעם שלא להסכים עם אמירותיו שמביע הפעם את פרשנותו באופטימיות זהירה.

קדם למהפך הדרמטי: מציאות גלותית מעיקה רצופת אתגרים שהביאה עמה קשיים, ניסיונות ולא מעט טרגדיות, אשר רק העצימו את הדחף וההשתוקקות לגאולה, ומאידך הכהו עיני רבים מלהבחין כי זה ממש עומד להתרחש - חרף, ואולי בגלל, כל התסמינים והתחזיות המוקדמות.

בהתחלה זה נשמע יותר כמו תרחיש בדיוני או פנטזיה פרועה, אבל אחרי הרגעים הבלתי נתפסים אליהם היינו עדים, גם שאריות הציניות נמוגו.

הופעתו עוצרת הנשימה של המלך המשיח, הרבי מליובאוויטש שליט”א, בבית מדרשו בניו יורק עם חיוכו הכובש ועידודיו הנמרצים לקהל החסידים,

עלייתם ארצה יחד עם הבניין המרשים בעל החזות האדומה המוכר בשם “770” שנחת בירושלים והתמקם בצמוד לבית המקדש השלישי המשולב בברזל מפואר ועשיר,

בואם של מיליוני יהודים נידחים מכל קצוות תבל יחד עם השבטים האבודים , והרשימה עוד נמשכת ונשזרת מאלפי דיווחים שממשיכים להציף את הרשת החברתית ואת כלי התקשורת בכל רחבי העולם.

רבים מהאירועים היו צפויים לכל מי שהיה דרוך אליהם, בהם חסידי חב”ד רבים. אך אין ספק שהניצחון הבלתי ייאמן על הגלות מבטיח עוד הפתעות שיצוצו וידהימו שוב את העולם.

בינתיים ננסה להבין כיצד עלינו להיערך לקראת מה שמסתמן כשלב גדול ומופלא בגאולת ישראל, אותו חלק עמום ומסתורי שעם ישראל חיכה לו שנים רבות, ודיבר אודותיו תמיד בערגה, בציפייה יחד עם חרדה קלה, לא–מוסברת, מפני שאלת השאלות “מה יהיה בתחיית המתים?”.

דווקא מאמר המערכת של “משיח טיימס” ו”ניו יורק טיימס” - שהתחברו ביניהם - ידעו לנמק היטב את הסיבה לדריכות המורגשת לקראת תחייתם המחודשת של המתים, ועל כך בהמשך.

המשפחות מודאגות

נכון לעכשיו: בית המקדש כבר עומד על כנו. מלך המשיח מלמד תורה חדשה , ריקודים ברחובות העיר, ועוד עשרות אירועים היסטוריים המדווחים כל העת במדורי החדשות ובשידורים חיים ארוכים, אך מסתבר שנכונו לנו עוד רגעים גדולים אף יותר.

הסימן הראשון לחזרתם של אנשים מעולם הבא, נראה ממש בעת בוא המשיח. אחרי שזכינו לפגוש פנים מול פנים דמויות אהובות של צדיקים שעד לא מזמן הכרנו רק דרך הכתובים כמו משה רבינו ואהרן הכהן, המשפט “עוד לא ראינו מישהו שחזר משם” נשמע מופרך לחלוטין. אמנם בעבר אנשים היו מתים כל יום ולא זכינו לראות אותם חוזרים מעולם הבא, אבל עכשיו זה כבר לא נשמע מוזר.

במיוחד אחרי שחווינו בעצמנו את רגעי הופעת הגאולה מבלי שהומתנו ועברנו תהליך של תחייה. יודע דבר מסר כי במבט ראשון גם אנו היינו מצווים לעבור המתה כמו שנאמר “ואל עפר תשוב”, אך דווקא גואלם של ישראל, הרבי, הוציא הנחיה כי עלינו לעבור אל חיי הנצח שלאחר התחייה - מבלי לעבור תהליך של המתה.

הנחייתו הגורפת של הרבי התבססה על כתבי קבלה וחסידות, המעניקים חלופה רוחנית למיתה הפיזית: התבטלות והמתה מוחלטת של תחושת הישות העצמית. המתה מסוג זה היא זאת שרוממה את גופנו לדרגת הזיכוך הנדרשת להכלת גילויי האלוקות העצומים בגאולה וכך נחסכה מאיתנו המיתה הפיזית.

חשוב לציין שדווקא הגורמים שהתקשו להבין מהיכן שאבו את כוחם חסידי חב”ד ברגעי הגלות האחרונים בביטחונם כי הרבי חי וקיים גם לפני נפילת מסך ההעלם, הרי אחרי שחצו בעצמם את מעבר הגבול מהגלות לתקופת הגאולה ונותרו בחיים ללא פגע, הוקל עליהם להבין את הנחייתו זו של הרבי שנאמרה גם על עצמו בהחלטיות שאין לערור עליה.

בעת כתיבת שורות אלו כבר נצפים המוני אנשים בבית הנתיבות הסמוך להר הזיתים כשהם ממתינים דרוכים, קשובים למערכות הכריזה ודבוקים למסכי המידע כדי לדעת מתי עתידים בני משפחותיהם להופיע. אלפי אלמנות וילדים רכים מציפים את דלפקי המודיעין ומבקשים לדעת איך / מתי יזכו לפגוש שוב את יקיריהם שאבדו בגלות המרה.

סדר תחייתם של המתים משתנה בהתאם למספר פרמטרים, ביניהם: אישיותם ופועלם בעולם, מיקום קבורתם בארץ ישראל או בחוץ לארץ ואף כפוף לרשימה שמית בסדר אלפביתי. מה שאומר שיהודי שלמד תורה, קיים מצוות ונהג בענווה, נקבר בארץ ישראל ושמו הפרטי מתחיל באות אל”ף, צפוי להופיע מהראשונים - בעת שייחל תהליך תחיית המתים בפרק המתקדם יותר של הגאולה .

מעניין לציין שדווקא דמותם של אבות האומה, אברהם, יצחק ויעקב נעדר מטקסי הגאולה. מודיעיני בכיר יודע לספר כי האבות הטמונים במערת המכפלה בחברון ביקשו להימנע מקימה מוקדמת וכי יופיעו רק אחר תחייתם של כל עם ישראל, בכדי להתעורר בשמחה והנאה מהמחזה המרענן שכל צאצאיהם קמו מקבריהם ולראות את הארץ מוצפת בהמוני צדיקים וחסידים.

דף המסרים נחשף

אז רגע לפני פרוץ גל התחיה החדש במורדות הר הזיתים - המקום הבלעדי בו יתגשם חזון התחייה, “בית משיח” חושף את המסמך שחובר על–ידי אנשי “השלטון המקומי” האחראים על הסדר בבית הנתיבות של הקמים לתחיה, שנועד להרגיע במעט את התסיסה הציבורית בהר הבית והלחץ על מרכזי המודיעין הקורסים מרוב עומס.

תחת הכותרת “כל מה שרציתם לדעת על הליך התחייה”, מתייחסים אנשי “השלטון המקומי” לשורה של נושאים בוערים הנשאלים שוב ושוב. הנה שלהם לפניכם:

מי יזכה לקום בתחייה?

היהודים כולם יקומו לתחייה. כיוון שאין יהודי שלא קיים בימי חייו מצווה כלשהי, אפילו אם קיים זאת מתוך חוסר מודעות כי מדובר במצוות. הקדושה שאפפה את גופו בשעה שקיים מצוות, מצפה לו לתקופת התחייה, עת יוכל ליהנות מהתגלותה בו. לכן אמרו חז”ל כי “כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא”. כל היהודים, מכל הדורות, יקומו בתחיית–המתים!

מה לגבי תינוקות ועוברים?

הו, שאלה טובה. בהחלט גם הם יקומו. העובדה שדי במצווה בודדת כדי לזכות בתחייה, מסבירה את פסק ההלכה כי אפילו תינוק שמת בטרם נימול - מלים אותו לאחר מיתה. בהלכה אף נאמר כי “אם שכחו וקברו אותו - פותחין קברו כדי למולו”!, וזאת “לזכר שירחמוהו מן השמים ויחיה בתחיית–המתים”. יתירה מזאת, אפילו עובר בראשית יצירתו, שמסיבה כלשהי נמנעה התפתחותו ונפל - גם הוא יזכה להיות בעידן התחייה.

לאיזה גוף יחזרו נשמות שירדו במספר גלגולים?

הנשמה תחזור אל כל גלגוליה האנושיים. כל הגרסאות האנושיות של הנשמה תקומנה בתחיית המתים!  למעט נשמה שבגלגול מסוים השלימה כמעט את כל משימותיה וחזרה בגלגול נוסף רק בשביל שאריות זעירות שטרם מולאו - תקום אך ורק בגלגול העיקרי שלה.

כיצד, אם כן, מסוגלת נשמה אחת להתפצל בכמה בני–אדם בעת ובעונה אחת?

מבנה ההוויה הרוחני של הנשמה הוא כזה, שכל חלק ממנו מסוגל להפוך להוויה עצמאית מושלמת . ממש כמו שתאי גזע מתחלקים מייצרים תאי גזע חדשים.

הייתכן שהנשמה תחזור לגוף שבינתיים נרקב בקבר?

אכן, קיימות שתי אופציות:

תהליך הירקמות של התחברות העצמות, השתרגותם של הגידים, הופעת בשר והירקמות העור.

תהליך בדומה להיווצרות עובר בבטן האם. תחילה יקרם עור סביב הטיפה הזרעית ואחר–כך יתהווה שם בשר ואחר כך יתקשרו האיברים בגידים ועצמות.

מה תהיה נקודת הבסיס הראשונית שממנה יתפתח הגוף?

גם כאן קיימות שתי אופציות :

עצם קטנה. מדובר בעצם בגודל אגוז לוז ולכן גם נקראת עצם הלוז. הממוקמת בסוף עמוד השדרה, ולפי דעה אחרת - תחת המוח, במקום קשר התפילין של ראש.

רקב הגוף בכמות של מלוא התרווד. מדובר למעשה באותה עצם המגיעה בצורת מחית המעורבת עם טל התחייה.

באיזה גיל יקומו?

כל אחד יקום בגיל שהוא נפטר. ייתכן מאוד שהאבא שנפטר בגיל 30 יהיה צעיר מהבן שכבר יהיה בן 60. על מפגש זה נאמר “אז ימלא שחוק פינו”.

האם יגיחו מן הקברים ערומים או לבושים?

יקומו לבושים.

עם אלו בגדים יקומו?

קיימות 2 אופציות:

התכריכים איתם ירדו לקבר.

בביגוד שהיו רגילים ללבוש בחייהם.

ומה יהיה עם חולים, האם הם יקומו בריאים?

לגבי הבריאות, כשם שאדם הולך כך הוא בא. הולך עיוור ובא עיוור, חרש ובא חרש, אילם ובא אילם… ואחר–כך הקדוש ברוך הוא מרפא אותם .

אישה שהתאלמנה והתחתנה שוב, אשת מי היא תהיה?

אישה שהתאלמנה ונישאה בשנית, בתחיית המתים תחזור לבעלה הראשון, שכן שניהם בעצם חצאים של אותה נשמה.

אלו שהתנגדו לחסידות, מה יהיה עליהם?

התורה הבטיחה ש”לא ידח ממנו נדח”. גם אלו שהתנגדו ללימוד החסידות, יקומו לתחיה ויבקשו ממלך המשיח שילמדם פנימיות התורה כדי שיוכלו גם הם לקבל חלקם.

סוף דבר

עד שנחזור לדווח, מעניין לצטט את המשפט בו חותם ברנע את טורו: “ואחרונים חביבים, בל נשכח את החב”דניקים העקשנים שלא מנעו מאיתנו להכיר את הטוב הזה. אני בטוח שהרבי האהוב על כולנו, המלך המשיח, שכל כך גאה בחסידיו יעניק להם את ‘אות הנשיא למתנדב’. אך אם יורשה לי לומר בשמי ובשם רבים וטובים: תודה!”.

מאחורי הקלעים

הכתבה ערוכה ומבוססת על פי עשרות רבות של מקורות מחז”ל, גדולי ישראל מכל הדורות, תורתם של רבותינו נשיאנו ומאגרותיו ושיחותיו של כ”ק אד”ש מלך המשיח.

כאן המקום להודות לרה”ח הרב אריה קדם שי’ על עריכת החוברת הנפלאה “התחיה הגדולה” בהוצאת מרכז חב”ד העולמי לקבלת פני משיח שהקלה עלינו את הכנת הכתבה.

אנו מגישים רשימת מקורות עבור קהל הקוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם:

יחזקאל לז. תהילים נא, יז. תרגום לשיר–השירים ח, ה. פירוש מהר”י קרא ליחזקאל לז, ה. פירוש מלבי”ם ליחזקאל לז, ד, מדרש תנחומא, אמור, פרשה ב. מדרש רבה בראשית פרשה יד, ה. בראשית, פרשה כח, ג. בראשית, פרשה צה, א. בראשית פרשה צו, ה. פרקי דרבי אליעזר, פרק לד. זוהר, פרשת תולדות. זוהר, חלק א, קכח, ב. קיד, א. קמ, א. חלק ב כח, ב. זוהר, פרשת ראה. שער הגלגולים הקדמה ד. חסד לאברהם, מעיין רביעי, נהר נב. סידור יעב”ץ, זמירות למוצאי–שבת. מעבר יבוק שפת אמת, מאמר ב פרק ו. אבקת רוכל, ספר שני חלק ד. ספר ‘אוהב ישראל’, ליקוטים, פרשת ברכה. משניות סנהדרין, תחילת פרק יא. תלמוד ירושלמי, כלאים, פרק ט הלכה ג. תלמוד בבלי, סנהדרין צ, ב. קי, ב. יומא ה, ב. כתובות קיא, א, ב בבא–מציעא פד, ב. פירוש רש”י למדרש רבה בראשית, פרשה כח, ג. פירוש המשניות לרמב”ם, סנהדרין, הקדמה לפרק עשירי חידושי רבי עקיבא איגר לשולחן ערוך, יורה דעה, סימן רסג. שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רסג סעיף ה. אליה רבה, אורח חיים סימן ש אות ג. בית יוסף, אורח חיים סימן ש, בשם ‘שיבולי הלקט’. שאלות ותשובות הרדב”ז, חלק אורח–חיים, תשובה קצז. ליקוטי שיחות כרך ו עמוד 84. כרך ג עמוד 801 הערה 10. כרך לו עמוד 75 ואילך. אגרות קודש אד”ש, כרך א עמוד סו ואילך. עמוד עד. עמוד קמג כרך ב עמוד עב. תורת מנחם תשמ”ז, חלק שני עמוד 488. תשמ”ח, חלק שני עמוד 273. תשנ”ב, חלק שני עמוד 148.