ג ם בחג השבועות, דואג מלך המשיח לכך שהעולם יהיה מוכן לגאולה, לקבלת התורה בשלימות

גם בחג השבועות, דואג מלך המשיח לכך שהעולם יהיה מוכן לגאולה, לקבלת התורה בשלימות - ע”י ההוראה לדאוג לכך שכל יהודי, ובמיוחד כל ילד יהודי יגיע לבית הכנסת לשמיעת קריאת עשרת הדברות.

בחג השבועות, כידוע גם לילדים הקטנים ביותר, קיבלנו מתנה, קיבלנו ואנו מקבלים מחדש את התורה. ולפני שהתורה נתנה לעם ישראל, יודעים כולם לספר את דברי המדרש (וגם השיר המפורסם..) כי הקב”ה הציע את התורה לאומות העולם, אך אלו לא רצו לקבל אותה משום שהחלקים שהוצגו בפניהם לא התאימו לצורת החיים של אותן אומות. המדרש מפורסם, אך כמו כל חלק בתורה, הוא מקבל משמעות מיוחדת בפנימיות התורה, ובתורתו של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א.

השאלה הפשוטה והמתבקשת היא, לשם מה היה צורך במסע בין האומות, כאשר היה ברור ומובן מאיליו כי התורה שייכת לעם ישראל, וכי אין שום סיכוי שהאומות יקבלו אותה. הביאור הפשוט הוא כדי למנוע מהן טענה לאפליה, שכיום הייתה עומדת כנראה בבסיס לעתירה שבג”ץ היה מקבל בשמחה.. הביאורים הפנימיים יותר, מרחיבים ומסבירים כי יש כאן כוונה לבטא, להדגיש ולפעול את מעלת עם ישראל, בכך שהבחירה שלנו בתורה, כמו גם הקשר עם הקב”ה הוא קשר עצמי, למעלה מטעם ודעת.

בתורתו של הרבי, אנו מוצאים כמו תמיד את ההתייחסות הפשוטה ביותר מחד, והפנימית והעמוקה במיוחד. כך שהשאלה הנשאלת היא כפולה - מצד אחד, איך ניתן בכלל להעלות על הדעת לתת את התורה לאומות העולם, בשעה שהתורה עצמה, כמו גם עם ישראל הם נעלים וגבוהים לאין ערוך מהעולם כולו. ומאידך - אם באמת ברור שהאומות לא יוכלו לקבל את התורה, הרי שחייבת להיות גם משמעות חיובית, מעבר לשלילת טענה, להליכה אליהם.

וכאן אנו נוכחים בהגדרה ל”תורתו של משיח”, לתורתו של מי שפועל על העולם כולו. המטרה שבפניה לאומות העולם, היא בכדי ליצור אצלם קשר כלשהו לתורה, כהכנה לזמן ולמצב בו גם הם יושפעו על ידה. החל מפעולתו של מלך המשיח בעולם, שאז “אהפוך אל עמים.. לעבדו שכם אחד” ו”יחזרו כולם לדת האמת”. ועוד קודם לכך, הכנה לכך, שבני ישראל יקיימו את מה ש”צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח, והם יקיימו אותם, מפני שצוה בהן הקב”ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו”. כדי שנוכל לפעול על בני נח, כפי שמצווה אותנו משה שבדורנו, צריך שיהיה להם קשר כלשהו לתורה.

לא חרגנו ממנהגנו להתייחס ל’אקטואליה’ בדבר המערכת, שכן מעבר לעובדה שדברי התורה ובפרט אלו שנמסרים לנו ע”י הנביא והנשיא שבדורנו, הם נצחיים ושייכים תמיד. במקרה זה, מדובר פשוט בהצגת החדשות העדכניות ביותר של השבועות ואף הימים האחרונים.

כל המאורעות המתרחשים בעולם, כפי שהזכרנו לא פעם לאחרונה, מאופן ההנהגה כנגד כחות הרשע שבסיסם באיראן - פרס, ועד לפעולה של הפיכת הרשע כפי שקורה בחצי האי הקוריאני, כל אלו הם חלק מאותו עניין בדיוק. ואם רוצים לראות את התגשמות כל הדברים ממש, הרי שהגיעה חנוכת השגרירות האמריקאית בירושלים, והראתה לנו זאת בצורה מיוחדת.

אל מול עינינו המשתאות, או העיניים שכבר התרגלו לניסים, אנו נוכחים לראות כי לא די בכך שארה”ב תכיר בירושלים כבירת העם היהודי ותעביר אליה את הנציגות שלה בארץ הקודש. אנו שומעים ורואים את הנאומים אודות היותה של ירושלים המרכז הרוחני של העולם כולו, אודות תפקידו המיוחד של עם ישראל כאור לעולם, וגם אודות הצפיה למשיח (גם אם כרגע יש כאלו שצריכים לחכות שיגיע ורק אז ידעו, כדברי הרמב”ם, מיהו המשיח ומהי דת האמת). אנו נוכחים שכדי לתת לדברים משנה תוקף, להדגיש את העובדה שהם קורים בדיוק כפי “שהודיענו על ידי משה רבינו”, מוזמנים שליחו ונציגיו של משה שבדור, של הרבי מה”מ, להביא את דבריו כפי שהם, לעולם כולו.

נודה בכנות, כי אנו שומעים שוב ושוב את דברי הרבי מה”מ על החובה לעסוק בהפצת שבע מצוות בני נח, על כך שהדבר אינו מופרך אלא מוכרח ומתקבל, אך לא תמיד רואים את ההתלהבות וההשקעה המתאימים מצדנו. ישנם כמה ‘משוגעים לדבר’ ואחרים שמצטרפים בצורה כזו או אחרת, באה המציאות ומוכיחה כי פעולתו של מלך המשיח היא כזו, שגורמת לגויים עצמם לבקש וליזום את הפעולות שלנו, לגלות את הקשר שלהם לתורה, לנשיא הדור, למלך המשיח ולגאולה של העולם כולו.

העולם כבר מוכן, זו כבר מזמן לא רק סיסמא יפה, או משפט שצריך להאמין בו באמונה פשוטה מתוך קבלת עול. זוהי מציאות המתהווה מול עינינו, ולשם כך אפילו לא צריך ולא חסר שיפקחו את העיניים, מתבקש רק שלא נעצום אותן. נחווה ונפעל בדיוק כפי שהרבי מורה לנו, על עצמנו ועל העולם כולו, שכבר מזמן מוכן למימוש התכלית והגשמת השליחות של כולנו, לקבל את פניו של מלך המשיח, לקבל את מלכותו ואת ה”תורה חדשה” תורתו של משיח בשמחה ובפנימיות, מתוך אמונה פנימית ושמחה

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.