גילויים ומופתים בל”ג בעומר

“בל”ג בעומר האחרון הגעתי לציונו של רבי שמעון בר-יוחאי כדי לבקש ולהתפלל לזכות בשידוך הגון ושאזכה להקים משפחה לתפארת. בהיותי בדרך לציון הקדוש, כשעליתי להר, פגשתי לפתע קבוצה של צעירים חב”דנקים שעמדו בדוכן כתיבה לרבי באמצעות ה’אגרות קודש’. בבת אחת נזכרתי בזכות הברכה של מי הגעתי לעולם; הרי אני ילד של הרבי, יש לי אפוא זכות לבקש מהרבי”

גילויים ומופתים בל”ג בעומר

מסופר כי אצל אדמו”ר האמצעי היה ל”ג בעומר מיום-טוב המצויינים. היו רואים אז הרבה מופתים. רוב המופתים היו בנוגע לילדים, ובמשך השנה כולה ייחלו וציפו לל”ג בעומר. (“היום יום”, ל”ג בעומר)

ואכן, חסידים בדור האחרון ידעו כי יום זה, ל”ג בעומר, יום שמחתו של רשב”י, הוא יום גדול של נפלאות שבו ניתן לזכות לישועות של ממש בכל העניינים ובפרט בענייני זרע של קיימא. זוגות רבים נושעו ביום הזה לאחר שקיבלו את ברכתו של הרבי. הניסים ביום הזה התגלגלו מתחת השולחנות והספסלים, ורק היה צריך מי שיתכופף וירימם.

• • •

בכל שנה בהילולת ל”ג בעומר, מעמידים תלמידי ישיבת חב”ד בצפת דוכן ‘אגרות קודש’ וכל הרוצה לכתוב לרבי, מוזמן בכבוד רב, כשהוא מקבל הסברים על צורת הכתיבה ואופנה, ועל משמעות הכתיבה לרבי.

ואכן, דוכן ‘אגרות קודש’ מניב מופתים רבים. יהודים רבים מכל גווני הקשת רואים ברכה בכל מעשה ידיהם ונושעים בעניינים שונים. הסיפור שלפנינו הוא מרתק במיוחד, יש בו עבר והווה המשמשים בערבוביה.

אליהו אלמה, הוא בחור חרדי ספרדי שנולד בברכת הרבי מלך המשיח אחרי ציפייה ממושכת של הוריו לפני למעלה מעשרים שנה. אליהו הוא בן יחיד במשפחה של ארבע בנות. בדוכן של ‘אגרות קודש’ בשנה שעברה, ביקש שהרבי יברכו במציאת זיווג.

אחד האברכים החב”דיים שאייש את הדוכן, שמע ממנו את סיפור חייו, לקח ממנו את מספר הטלפון האישי שלו, יצר עימי קשר והציע לראיינו במדור של ‘בדידי הווה עובדא’ בבית משיח. הטלפון נרשם אך מפאת סיבות שונות, השיחה נדחתה עוד ועוד, כמעט חצי שנה. השבוע החלטנו ליצור איתו קשר ונדהמנו. “הרבי לא רק בירך אותי שאיוולד”, אומר לנו אליהו אלמה בשמחה, “אלא אתה מוזמן לחתונתי בעוד כשבוע. מיד לאחר שכתבתי לרבי ראיתי ברכה וישועה ומצאתי את זיווגי”.

המכתב של הרבי הגיע בבוקר יום הברית

את החלק הראשון של הסיפור ביקשנו לשמוע מאימו, הגב’ פלורה אלמה, והיא שמחה מאד לשתפנו בו.

“התגוררנו באותם ימים בשכונת רמת יצחק ברמת גן. כבר הגעתי לגיל ארבעים, כשאנחנו חובקים ארבע בנות שהסבו לנו הרבה נחת, אך כל הזמן ביקשתי והתפללתי לזכות גם בבן. מה לא עשיתי? ביקשתי ברכות, ביצעתי סגולות, הלכתי לצדיקים, אך השנים עברו וחלפו ביעף ואיתם החלום לזכות בבן. חלום זה הלך ונגוז. הייתי בטוחה שכבר לא אזכה לבן.

באותה תקופה התחלתי להשתתף בשיעורי תורה שמסרה אישה חסידת חב”ד בשכונתנו. השיעור היה מתקיים באחד מגני הילדים בשעת ערב, ונשים רבים נטלו בו חלק. אהבנו מאוד לשמוע את מגידת השיעור. היא ידעה איך להעביר את המסר באופן שנתחבר אליו. את דבריה שזרה בסיפורי מופת ייחודיים שהתחוללו מברכותיו של הרבי מליובאוויטש, וכולנו היינו מלאי התפעלות והתפעמות.

באותם ימים אף חוג חרדי לא פעל בשכונה, מלבד חסידי חב”ד, שהיו חלוצים. כולנו נהננו ממנה בעצה ובתושייה.

בתי הגדולה אף היא מאוד הושפעה מהרוח החב”דית, ומדי שבת קיימה מסיבות שבת לילדים בשכונה סמוכה – רמת עמידר. ילדים רבים תושבי השכונה היו מגיעים למסיבות הללו.

מדי פעם בפעם, הייתה מוסרת השיעור לוקחת את כל השמות של המשתתפות כדי לשלוח את זה למזכירות של הרבי בניו יורק ולבקש ברכה בעבורן. באחת הפעמים אזרתי אומץ, למרות שזה היה מופרך, כתבתי את שמי ושם אמי, והוספתי שני דברים: האחד לגבי הדירה שלנו שהייתה בקומה שלישית, די גבוהה בעבורי. כמו כן ביקשתי לזכות בעוד פרי בטן – בן זכר. למען האמת, לא היו לי תקוות או ציפיות; כבר השלמתי עם העובדה שמשפחת אלמה זכתה רק בארבע בנות ולא בבן.

הרבנית הסבירה שמיד כשכותבים לרבי, אפילו שעוד לא שולחים את המכתב, כבר מגיעה הברכה, אבל אני לא הבנתי עד כמה עצמתית היא ברכתו של הרבי, ומיד לאחר שיצאתי מהשיעור, שכחתי מכל העניין.

מה שגרם לי לטלטלה שכמותה לא חוויתי מעודי, היא העובדה שלאחר כמה ימים הבנתי שאני בהיריון. הייתי המומה. אין מילה שיכולה לתאר את התחושות שליוו אותי; בין שמחה עצומה לתדהמה רבה. תשע שנים אני מחכה לפרי בטן, ובזמן שהפסקתי לחכות, זה הגיע… ואז היכתה בי הידיעה שזה בעצם קשור לברכה שביקשתי מהרבי רק כמה ימים קודם לכן.

באחת הבדיקות שעשיתי, התפתחה שיחה ביני לבין הרופאה, ואמרתי לה שאני בטוחה כי יש לי בן, שכן אני מצוידת בברכת הרבי; ובכלל, כל ההיריון הזה הגיע מהברכה שלו.

בחלוף תשעה חודשי היריון מרגשים ומטלטלים, הוא נולד בבית הרפואה ‘תל-השומר’. אין מילים לתאר את גודל השמחה שאפפה אותנו ואת קרובי משפחתנו ומכרנו שהשתתפו בכל לב בשמחתנו.

אולם בכך לא תמו ההפתעות. בבוקרו של יום הברית, ניגשתי אל תיבת הדואר ושם אני מגלה להפתעתי הרבה, מכתב שהגיע מניו-יורק, אני פותחת את המכתב בהשתאות. מי זה ששולח לי מכתב מניו יורק, והנה אני רואה שזה מכתב מהרבי מליובאוויטש. הרבי כותב שם שבקשתי התקבלה לברכה והצלחה ויזכיר אותנו על הציון. כאמור: כמעט עשרה חודשים לאחר בקשת הברכה.

ונקרא שמו בישראל: אליהו.

בשמחת הברית שהתקיימה באותו היום, לא יכולתי לעצור בעד התרגשותי, וביקשתי לשתף את כולם בנס הגדול שהתחולל בברכתו של הרבי. סיפרתי לכולם שאליהו הקטן, הוא תוצאה של הברכה של הרבי, והוספתי לספר על המכתב מהרבי שהגיע בדיוק הבוקר. לא היה איש שלא היה מופתע ונרגש”.

‘הבן של הרבי’ מבקש את ברכתו לשידוך

את החלק השני של הסיפור אנחנו מבקשים לשמוע מאליהו עצמו, הבן, שבימים אלו נמצא בהכנות קדחתניות אחרונות לקראת חתונתו:

“מהרגע בו נכנסתי לפרק ‘האיש מקדש’ ועד היום, חלפו למעלה משלוש שנים, פרק זמן לא קצר. מציאת השידוך לא באה לי בקלות. הצעות עלו וירדו ולא מצאתי את החצי השני שלי. היו רגעים לא מעטים של אכזבה, תקוות גדולות שהתנפצו. רק מי שעבר את זה יודע על מה אני מדבר. היו רגעים שהייתי מיואש ושבור לגמרי.

“בל”ג בעומר האחרון הגעתי לציונו של רבי שמעון בר-יוחאי כדי לבקש ולהתפלל לזכות בשידוך הגון ושאזכה להקים משפחה לתפארת. בהיותי דרך לציון הקדוש, כשעליתי להר, פגשתי לפתע קבוצה של צעירים חב”דנקים שעמדו בדוכן כתיבה לרבי באמצעות ה’אגרות קודש’. בבת אחת נזכרתי בזכות הברכה של מי הגעתי לעולם; הרי אני ילד של הרבי, יש לי אפוא זכות לבקש מהרבי שכמו שהוא בירך שאני אגיע לעולם, כך יברך אותי שאמצא את בת זוגתי.

“ניגשתי לדוכן ומישהו ניגש אלי וסיפרתי לו שאני מרגיש בן של הרבי וסיפרתי את הסיפור. הלה התלהב מסיפורי האישי, והסביר לי איך כותבים. התיישבתי בצד וכתבתי כל מה שעברתי בשלוש השנים האחרונות. כתבתי שנולדתי בברכת הרבי וביקשתי שיעורר עלי רחמים שאמצא את זיווגי. לא קיבלתי תשובה ברורה לגבי בקשתי זו, אבל התשובה הכי ברורה הייתה זמן קצר לאחר מכן, כשהחלו להגיע הצעות הגיוניות יותר. כבר בחודש אלול התקיימה חגיגת השידוכין שלי לשמחת כולם. ברור לי באמונה שלמה שהשידוך הגיע בזכות ברכת הרבי”. 

•      •      •

את סיפורו חותם אליהו במסר ברור וחד. “אני מאחל לכל אחד לחוש את התחושה שאני מרגיש היום. זו הרגשה נפלאה לדעת שנולדת בברכת הרבי מליובאוויטש וברכה זו מלווה אותך בכל רגע.

“הוריי מתגוררים כיום בעיר גנים בפתח תקווה, והם שומרים על קשר עם חב”ד. אימי מוסיפה להשתתף בשיעור תורה שמעבירה חסידת חב”ד המתגוררת בשכונה. הרבי וחסידות חב”ד זה משהו שמדברים עליו בהערכה ובהערצה גדולה, והלוואי וכבר נזכה לביאת המשיח ולגאולה.