כ”ק אדמו”ר הזקן:
כ”ק אדמו”ר הזקן: הכתוב פותח: “ויהיו חיי שרה” וגו’ ומסיים: “שני חיי שרה”. וצריך ביאור: מדוע מוזכר כאן פעמיים “שני חיי שרה”? אלא ששרה, היא מלשון השתררות מה שמורה על ספירת המלכות. ושרה אימנו, כיוון שהייתה מרכבה לספירת המלכות דאצילות, נקראת בשם זה, המורה על שררה. על כן נאמר בפסוק “ויהיו חיי שרה”, להורות
שרה מלשון שררה
כ”ק אדמו”ר הזקן: הכתוב פותח: “ויהיו חיי שרה” וגו’ ומסיים: “שני חיי שרה”. וצריך ביאור: מדוע מוזכר כאן פעמיים “שני חיי שרה”? אלא ששרה, היא מלשון השתררות מה שמורה על ספירת המלכות. ושרה אימנו, כיוון שהייתה מרכבה לספירת המלכות דאצילות, נקראת בשם זה, המורה על שררה. על כן נאמר בפסוק “ויהיו חיי שרה”, להורות, כנרמז בכל אחד ממספרי השנים על פי משמעותם בקבלה, שהם הכוחות וההשפעות המזינים את ספירת המלכות, הנקראת שרה. ומוסיף הפסוק: שאלה הכוחות הם גם יורדים על ידי שרה — “מלכות” להשפיע בעולמות בריאה יצירה עשיה.
(מאמרי אדמו”ר הזקן, תקס”ו ח”א, עמ’ עה)
מאה, עשרים, ושבע
כ”ק אדמו”ר האמצעי: “ויהיו שני חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים”: סוד הדבר הוא: “מאה שנה” — הוא “כתר”, שכולל את כל עשר הספירות כמו שהם בשלימות היותר משובחת, שכל ספירה כלולה מעשר הספירות — מאה. “עשרים שנה” — הן ספירות חכמה ובינה, שכל אחד מהם כלול מעשר. “ושבע שנים” — הם שבעת המידות שבאצילות.
(תורת חיים, פרשת חיי שרה, קכו, ב. ואילך)
ויהיו — בגימטריא הבל
כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: הדיבור שלמעלה הוא עניין ספירת המלכות, מלכות — פה. והנה כדי שהאדם ידבר צריך להיות תחילה הבל הלב שהוא הגורם לדיבור. הדבר נראה במוחש, בכך שכשהאדם בעצבות, לא ידבר. אך כשהוא בשמחה, ישנו הבל הלב ואז ידבר. כך בעליונים: ספירת התפארת היא הנמשל להבל הלב, וספירת המלכות היא הנמשל לדיבור. זהו שנאמר “ויהיו חיי שרה”. ויהיו — בגימטריא “הבל” (37). לאמור: מהם החיים — האור והחיות של שרה — שהיא ספירת המלכות? — בחינת “הבל”, תפארת שבאצילות.
(אור התורה, במדבר כרך ב, פרשת שלח, עמ’ תריא)
שרה — שר ה’
כ”ק אדמו”ר מהר”ש: הבל הלב הוא מקור הדיבור. וזהו מה שכתוב “ויהיו חיי שרה”: שרה — מלשון שררה, שר ה’, בחינת מלכות, עולם הדיבור. ויהיו — הוא בגימטריא הבל, כלומר: ויהיו — שהוא בחינת הבל, הוא חיי שרה, דהיינו, הוא כל החיות של הדיבור שלמעלה.
(תורת שמואל תרכ”ט, עמ’ שמט)
החיים נעשו שלה
כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: טעם הכפל של המילים “שני חיי שרה”, יבואר על פי המובא בזוהר בפרשתנו, שהטעם לכך שבשרה דווקא נאמרו מספר שנות חייה שלא כבשאר האמהות, הוא: שנאמר בה כאשר ירדה ועלתה ממצרים “ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו”, ובגלל זה זכתה לחיים עליונים. ומסיים בזוהר: ועל זה, שלה היו חיים. זהו טעם הכפל: פעם אחת להורות שזכתה בחיים עליונים. פעם נוספת להורות שהחיים נעשו שלה.
(סה”מ עטר”ת עמ’ פז ואילך)
וצדקתי להיגלות — בחיי הנשמה
כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: נאמר “וצדקתי להיגלות”: אלו הן ההשפעות מלמעלה, לפקוח עיני שכלו והרגש ליבו, לשמוח ביוקר של מעשה המצוות, ועבודת השם יתברך. על כך אומר הנביא, “להיגלות” — שבא בדרך גילוי מלמעלה.
(ספר המאמרים ה’תש”ג, מאמר ד”ה כי קרובה ישועתי לבוא, שבת פרשת חיי שרה)
נקבה תסובב גבר
כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: מבואר בחסידות, ששרה היא הראשונה בארבע האמהות. שכן עיקר בירור הניצוצות נעשה דווקא על ידי האמהות. טעם הדבר: כיוון שהאבות — הטעימן הקב”ה בעולם הזה מעין עולם הבא, ולעתיד לבוא יהיה המצב ש”נקבה תסובב גבר”, לכן עיקר הבירור נעשה על ידי האמהות, ושרה הינה הראשונה שבהן.
(ספר המאמרים בראשית, ח”א, מאמר ד”ה ויהיו חיי שרה ה’תשי”ב, עמ’ רמז ואילך)
כיצד זה מוליך לקבלת משיח צדקנו
כל הפרטים בעבודת השליחות של הפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה, צריכים להיות חדורים בנקודה זו — כיצד זה מוליך לקבלת משיח צדקנו.
… מאחר שכבר סיימו את עבודת השליחות - בא כל שליח אל המשלח האמיתי, הקב”ה, ומודיע: עשיתי את שליחותי, ועכשיו הגיע הזמן שאתה, כביכול, תעשה את שליחותך [שגם הקב”ה הוא שליח (“מגיד דבריו ליעקב גו’”), וביחד עם עשר הספירות — הרי עצמותו ומהותו בעצמו, כביכול, הוא משיח צדקנו]: “שלח נא ביד תשלח” - שלח לנו את משיח צדקנו בפועל ממש!
(משיחות ש”פ חיי שרה תשנ”ב)