שפולרקע - מטה הג.פ.או. של לנינגרד המשמש גם כבית הסוהר המרכזי של העיר. אל הבית הז

שפולרקע - מטה הג.פ.או. של לנינגרד המשמש גם כבית הסוהר המרכזי של העיר. אל הבית הזה הובא אדמו”ר הריי”צ. בשנים הבאות הובאו אל בין כתליו גם חסידים רבים שהואשמו בעוון הפצת היהדות. אלו נחקרו, עונו ואף נרצחו בתוך המבנה הנורא הזה.

תיאורים מגיהנום שפולרקע, על כל מבואותיו חדריו והמסדרונות הארוכים הבלתי–נגמרים שיש בו, מצויים לרוב בתיעוד מאסר אדמו”ר הריי”צ. הכניסה למקום אינה מותרת לכל אדם. מסתבר שגם הקלגסים שבאו לאסור את הרבי, לא הייתה להם כניסה חופשית למקום, כפי שמספר הרבי עצמו על מה שאירע בכניסה לבניין האימתני:

”..ושפּאָלערקע זו סגורה ומסוגרת, נחמנסאהן ולולב נתנו צו אל המשמר כי ישמרו היטב את “האזרחים הנכבדים” היושבים במרכבה, כלומר אותי ואת חברי, ובעצמם מיהרו אל שומר השער, אבל פלא גדול, שומר השער אינו נותן להם רשות הכניסה. שומר זה אינו חפץ לענות את הפקידים, והשומר אשר מבפנים השער פתח חור קטן ושואל מה. מה שהוא שואל אינני שומע אבל רואה הנני כי נחמנסאהן ולולב מצטערים ומתרגשים, משיחים ביניהם, לולב קרב אל המשמר שלנו ונחמנסאָן מתפרץ לכ­נוס בשער, אבל השומר הפנימי מסגיר [סוגר] את החור, ונחמנסאן חפוי ראש עומד על מקומו ידו אחת על מנעול השער, וידו השנית אוחזת במטפחת להעביר את טפות הזיעה אשר כיסו פניו הנלהבים”.

בתום משא ומתן מתיש בין נחמנסון ולולב והשומרים של שפאלרקע, ניתנה רשות הכניסה בשערי הגיהנום.

“נחמנסאָהן הולך לפני, שני שומרים מזוינים — חדשים, כי אלו שהיו תחלה נשארו בחוץ — מימין ומשמאל, ולולב מאחורי. עברנו חצר גדולה ובית בעל שש קומות, מכל ארבעת צדדי החצר, ובכל צד כשתים שלש ביאות, ואין איש בחצר — מלבד השמירה העומדת בסמוך לשער — ונחמנסאָהן ממהר בהילוכו, ומוכרח לחכות עלי שהנני הולך במתינות יתירה על המדה…”

באותם ימים היה מבנה אחד למטה המשטרה החשאית ששימש גם כבית הסוהר של לנינגרד. לידו שכן בית המשפט. אולם מספר שנים לאחר המאסר נשרף מבנה בית המשפט, ולאחר זמן המבנה שוקם ומאז שוכן בו מטה המשטרה החשאית. המבנה הישן עדיין משמש כבית הסוהר המרכזי של העיר.

באותם ימים קראו לזה מטה הג.פ.או. וכיום המבנה משמש כמטה המשטרה החשאית הנקראת פ.ס.ב.. גם כיום מובאים לשם מתנגדי המשטר הנוכחי - אלא שהמשטר הנוכחי בראשות הנשיא פוטין, מצדיע לשלוחי הרבי ולפעולותיהם בהפצת יהדות בקנה מידה עצום.

במבט שאני נושא מהרחוב, אני מבחין כי שני הבניינים האמורים, בולטים בגובהם מאשר שאר מבני המגורים הנמצאים בו. המבנה הימני אפור כולו, חלקו מתנשא לתשע קומות והחלק השני בן שבע קומות. המבנה אכן נראה מפלצתי. לידו עומד הבניין השכן, שפאלרקע 24, המשמש כבית הסוהר. בחזית הבניין משולבת צבעי בורדו ואפור. מי שיעז להביט היטב לחלונות המרתפים, חציים מתחת לאדמה, יבחין כי חלקם אטומים לחלוטין. קל להפעיל את הדמיון כדי לזכור את המרתפים הידועים לשמצה של המשטרה החשאית ברוסיה, אשר פעלה במבנה זה בשנים הקשות ביותר.

מבחוץ שלווה שקטה שאינה מסגירה את מה שקורה בתוככי הבניינים הללו. בכל זאת סביב הבניינים יש תכונה בטחונית; חיילים חמושים מאבטחים את המקום. בצידי המדרכה יש כיפות בטון קטנות ומחסומים שונים, כנראה כדי למנוע התפרצות של מכוניות עויינות.