ההנהגה

בחודש ניסן ויציאת מצרים, היו בהם עצמם כל שלשת סוגי הנסים: עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים – לעם היהודי כולו, מתוכם היו נסים ליחיד, כגון במכת חושך, כאשר יהודי יחיד נכנס לבית המצרי שהי’ חשוך ואילו אצלו – אצל היהודי – הי’ אור וראה את הכל, נוסף לכך הרי נאמר “והרביתי את אותותי ואת מופתי בארץ מצרים”, עד ל”שמעו עמים ירגזון”, עמי העולם כולו * מכתב כללי שנשלח לרגל חג הפסח תשל”ח. המכתב בשלימותו עם מ”מ נדפס בהגדה של פסח ב’הוספות’

ב”ה, יום ג’, י”א ניסן, ה’תשל”ח

ברוקלין, נ.י.

אל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה’ עליהם יחיו

שלום וברכה!

בעמדינו בחודש ניסן, ימים ספורים לפני חג הפסח, ובהמשך למדובר על המשמעות הכללית של חודש זה, חודש ניסן, בכך שהוא מציין ומבטא את ההנהגה הנסית האלקית (כפי שהדבר גם רמוז בשמו של החודש: “ניסן” – מלשון “נס”), וההוראה שישנה מכך לגבי ה”הנהגה הנסית” היום-יומית של כל יהודי: לצאת, בכל הקשור לתורה ומצוות, ממסגרת של הגבלות, דבר המהווה גם תוכנו הפנימי של “יציאת מצרים”, יציאה מ”מיצרים” וגבולות –

נתעכב בזה על פרטים מסויימים בענין האמור, שהרי גם הפרטים – ככל הפרטים שבתורה (“תורה” – מלשון הוראה) – מהווים הוראות והדרכות בחיי יום-יום.

•     •     •

בנסים עצמם ישנם סוגים שונים:

ישנם נסים ה”מתלבשים” בלבושי הטבע –

כדוגמת נס פורים, שבמבט שטחי עשוי מישהו להשלות עצמו, כאילו ביטול גזירת המן הרשע הושג רק על-ידי השתדלותה של אסתר המלכה, ולפני כן – הצלת אחשורוש ע”י מרדכי, המלכת אסתר למלכה, וכו’, כמסופר במגילת אסתר, שכל אחד ממאורעות אלה לכשעצמו נראה כ”התרחשות טבעית” מוצלחת, וכולם יחד הכשירו את הקרקע למפלתו של המן עד ל”מהפכה” המוחלטת של פורים (“ונהפוך הוא”). ברם, למותר להדגיש שכל המאורעות הללו על כל פרטיהם מהווים המשכים של חטיבה אחת, החל מן המאורעות המסופרים בתחילת המגילה, וכל אחד מהם, כפי שהתברר מאוחר יותר, היווה, בהשגחה פרטית של הקב”ה ובאופן של נסים נסתרים (המתלבשים בטבע), דרגה בהכנת והגשמת ה”ונהפוך הוא”, חלק מנס פורים.

סוג שני של נסים הוא – נסים גלויים, שהם באופן בולט למעלה מן הטבע, כדוגמת נסי פסח ויציאת מצרים, כמסופר בתורה. כפי שחכמינו מדגישים שבדרך הטבע לא הי’ מסוגל כלל אפילו עבד אחד ויחיד לברוח ממצרים, ואילו בפסח יצא ממצרים ביד רמה עם שלם של שש מאות אלף אנשים מבוגרים לבד מנשים וטף. ועוד לפני כן, כהכנה לכך – “עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים”.

עוד חלוקה ישנה בסוגי הנסים: נס שאירע ליחיד (ומשפחתו), נס דרבים – עד לעם ישראל כולו, ונס שאירע והשפיע על העולם שמסביב.

בחודש ניסן ויציאת מצרים, המהווים דוגמא לנסים בכלל, היו בהם עצמם כל שלשת סוגי הנסים האמורים: עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים – לעם היהודי כולו, מתוכם היו נסים ליחיד, כגון במכת חושך, כאשר יהודי יחיד נכנס לבית המצרי שהי’ חשוך ואילו אצלו – אצל היהודי – הי’ אור וראה את הכל, נוסף לכך הרי נאמר “והרביתי את אותותי ואת מופתי בארץ מצרים”, עד ל”שמעו עמים ירגזון”, עמי העולם כולו.

• • •

ההוראה והלקח מכל האמור לכל אחד ואחת: דובר על “הנהגה נסית” (נעלית מהגבלות) של יהודי בחיי יום-יום. נוסף על משמעות הדבר לו עצמו (ולמשפחתו) – הרי, בהיותו חלק מן העם היהודי, שהוא “קומה אחת שלימה”, יש לדבר השפעה ישירה על עם ישראל כולו. יתר על כן – כפי שחכמינו ז”ל מסבירים את המלים הראשונות שבתורה, “בראשית ברא אלקים”, שבשביל שני דברים הנקראים “ראשית” – ישראל והתורה – ברא ה’ “את השמים ואת הארץ”, את העולם וכל אשר בו. יש, איפוא, להתנהגותו של יהודי השפעה על השמים ועל הארץ ועל כל אשר בם.

וכשהנהגתו של יהודי היא “הנהגה נסית” – הרי הוא מעורר את  ההנהגה הנסית האלקית, הן לעצמו והן לכלל ישראל, והן לעולם כולו, ו”ממשיך” (מביא למטה) את הברכות האלקיות, אף הן בלי הגבלה.

בפירוט יתר: עבודת היהודי (על-ידי תורה, תפלה ומצוות) את הקב”ה, בלי הגבלות, “הנהגה נסית”, צריכה להיות הן במצוות שהן בין אדם למקום, הן במצוות שהן (גם) בין אדם לחברו, החל במצות “ואהבת לרעך כמוך”, והן במצוות הקשורות בלא-יהודי ובישוב העולם בכלל,

כולל גם ציווי השם לעשות ככל האפשרי למען קיום שבע מצוות בני נח, בכל הסתעפויותיהן, שהן המצוות האלקיות המהוות יסוד לכל חברה אנושית.

ועל-ידי כל האמור מסייע היהודי להעלות ולרומם את העולם מהגבלותיו החומריות והגשמיות, בהתאם לרצון הבורא.      ויהי רצון, שכל אחד ואחת יבצעו, בכח ובהתלהבות ובחיוניות של חודש ניסן, ובמיוחד של חג הפסח, את ה”קפיצה” (שהיא אחת המשמעויות של “פסח” – פסיחה ודילוג), לדלג אל מחוץ לכל הגבלות העולם.      ובכח של חודש הגאולה וזמן חירותנו – להאיר ולהחדיר גם את כל עניניו הטבעיים (אכילה, שתי’ וכו’) בחיי יום יום של השנה כולה, ולעשות זאת בשמחה וטוב לבב.

ודבר זה יהוה הכנה לבואה המידי, בלי הגבלות, כפסק הידוע של הרמב”ם “ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין” – של הגאולה האמיתית והשלימה של כל ישראל ושל כל אחד מישראל, על-ידי משיח צדקנו.

ו”אתה הא-ל עושה פלא הודעת בעמים עוזך” –

שתבוא גם הגאולה לעולם כולו ולאנושות כולה, כמובטח מראש: “השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה” – ו”אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה’ לעבדו שכם אחד”, שכל העולם יזכה לגאולה האמיתית, לתיקון ולשלימות.                           

בכבוד ובברכה להצלחה בכל האמור ולחג הפסח כשר ושמח

מנחם שניאורסאהן