מאת: זלמן צרפתי
ניצלנו את חופשת הקיץ, ובין כנס המחנכים לימי עיון והיערכות, תפסנו את הרב שחר שעאר לשיחה מרתקת לרגל השקת ספרו הראשון ‘נחנך ונצליח’ • על הילדות ברחובות באווירת השליחות, על הרגע בו פרץ בבכי מול המורה של הבן, על שיעורי בית למורים, על המורכבות ביחסי הורים ומורים ועל הצלחה בחינוך • עד כמה הורים צריכים להיו
ניצלנו את חופשת הקיץ, ובין כנס המחנכים לימי עיון והיערכות, תפסנו את הרב שחר שעאר לשיחה מרתקת לרגל השקת ספרו הראשון ‘נחנך ונצליח’ • על הילדות ברחובות באווירת השליחות, על הרגע בו פרץ בבכי מול המורה של הבן, על שיעורי בית למורים, על המורכבות ביחסי הורים ומורים ועל הצלחה בחינוך • עד כמה הורים צריכים להיות מעורבים בנעשה בין כתלי בית הספר? האם יש ‘הורה נודניק’? כיצד נגדיר ‘הצלחה’ בחינוך? ואיזה מסר חינוכי הוא למד ממוכר צעצועים קשיש שהתלהב מצעצוע חדש? • נחנך ונצליח
מאת: זלמן צרפתי
“יש לי ידיד מבוגר, בעל חנות לצעצועים”, אומר הרב שאער, “כל צעצוע חדש שהוא מביא לחנות שלו, הוא מדגים אותו ומתלהב ממנו כמו ילד. פעם אחת רמזתי לו שההתלהבות שלו מצעצועים מתאימה יותר לילד בן שבע מאשר ליהודי מבוגר בן שבעים. הביט בי ידידי המבוגר ואמר לי משפט שנחרט בי לנצח: “ביום שכבר לא אתלהב מצעצועים, אפסיק למכור אותם”.
“את הסיפור הזה אני משנן השכם והערב באוזני הצוות החינוכי שלי ובאוזני תלמידיי במכללות”, אומר הרב שאער, “ביום שנפסיק להתלהב מחינוך, נצטרך להפסיק ללמד”.
לקראת פתיחת שנת הלימודים, השיק השבוע הרב שאער את ספרו הראשון ‘נחנך ונצליח’. ספר המרכז בתוכו אוסף של תובנות וכלים שימושיים להצלחה בחינוך שהצטברו אצלו מתוך הרקורד העשיר והניסיון רב השנים.
“בחינוך אי אפשר להפסיק להתלהב”, אומר הרב שאער בראיון שערכנו עימו עם צאת ספרו החדש, “העולם משתנה במהירות, המציאות המודרנית מציבה בפנינו כל הזמן אתגרים חדשים ואנחנו צריכים להתפתח בהתאם. הבסיס הוא אותו בסיס, אבל צורות ההגשה חייבות כל הזמן להתאים את עצמן למציאות המתפתחת. צריך כל הזמן ללמוד ולהתחדש, לגוון ולהתמקצע”.
•
בשנים האחרונות הפך הרב שחר שאער לאישיות ידועה בעולם החינוך החב”די. מאחוריו שורה של תפקידי מפתח חינוכיים והוא ממלא כיום מגוון תפקידים בכירים בתחום. הוא היה ממקימי וועדת החינוך בכפר חב”ד ביחד עם מחזיק תיק החינוך בוועד כפר חב”ד הרב יעקב קעניג ומזכיר הועדה ר’ עופר דישון, הוא ניהל את ישיבת חב”ד באשקלון, את צבאות השם בכפר חב”ד, הקים ומנהל את ישיבת ‘תמים לכתחילה’ ומנהל כיום את תלמוד תורה חב”ד אלעד.
“זכיתי לגדול בבית של מחנכים ושלוחים של הרבי”, מספר הרב שאער כשאני שואל אותו היכן נדבק בחיידק הזה של החינוך, “אבי הרב שמעון ואמי הם שלוחים כבר עשרות שנים בקרית משה שבמערב העיר רחובות. ידוע שאחד הכללים הכי חשובים בחינוך, זו הדוגמא אישית והסביבה הטבעית בה האדם גדל. זכיתי ברוך ה’ לגדול בבית שנשם שליחות וחינוך. אלו הדברים שינקתי איתי מבית אבא. אני זוכר את עצמי כבר בגיל מאוד צעיר עושה פעילות ומבצע של”ה לילדים שהיו יותר מבוגרים ממני”.
אבל הרב שאער לא הסתפק באווירה מהבית והפך את הגרסא דינקותא לשליחות חייו כשהוא לא מפסיק להשתלם ולהתמקצע בתחום. “התחלתי כמדריך בבית ספר למלאכה בכפר חב”ד”, משחזר הרב שאער, כשאני שואל אותו איפה הכל התחיל, “המשכתי כמלמד קריאה בחדר, מורה ומחנך בתלמוד תורה חב”ד ברחובות, זכיתי אצל הרב אמיר הרץ להתנסות כמעט בכל התפקידים הקיימים במערכת החינוך היסודי, לאחר מכן שמשתי כמנחה רבני בתי ספר מטעם מטה משרד החינוך בירושלים, מחנך כתה, יועץ וסגן מנהלת בממ”ד אוהל מאיר קרית עקרון ואז נקראתי על ידי מנכ”ל הרשת הרב ישראל בוטמן לשמש כמנהל בי”ס חב”ד בכפר סבא. בהמשך ניהלתי 8 שנים בממ”ד אוהל שלום בראש העין. במקביל לתקופה זו התחלתי לשמש כמרצה במכללת בית רבקה לארבעה תחומים מרכזיים בעשייה החינוכית–מנהיגות ומשמעת בכתה, מדידה והערכה, בניית תוכניות לימודים ומחקר חינוכי”.
את הכשרתו בחינוך החל הרב שאער בקורס רכזי חינוך חברה באוני’ בר אילן, המשיך לתעודת הוראה במכללת מורשת יעקב ובבית רבקה, סיים בהצטיינות קורס מנחי מורים באוניברסיטת בר אילן, קורס מנהלים אקדמי וקורס יועץ חינוכי ארגוני במכללה ירושלים, סיים לימודים למנחי הורים וקבוצות לחיי משפחה במכללת בית רבקה, את התואר הראשון שלו בחינוך עשה במכללת תלפיות.
“למדתי גם תחומים נוספים”, אומר הרב שאער, “כל מה שלמדתי במהלך השנים, ניצלתי לטובת החינוך. השתמשתי בזה לעשיה החינוכית כדי לנצל כל דבר לחינוך בהתאם למכתבו של הרבי שההשקעה בחינוך שווה היא ביותר שכן היא מכפילה עצמה פי כמה וכמה”.
אבל מסתבר שאחרי כל התארים וההשתלמויות, את עיקר משנתו החינוכית הוא שאב דווקא מתורתו של הרבי. “לרבי יש משנה סדורה וברורה בחינוך. ומדהים לראות עד כמה היא מדוייקת ומתאימה לכל מצב גם במציאות המשתנה. כל ספר שיוצא בנושא, כל שיחה שאני לומד אני מחפש את הקשר לחינוך. גם כשעבדתי במערכת החינוך הממלכתי–דתי, תמיד שילבתי שיחות מהרבי ומסרים בעלון השבועי להורים ובשיעורי הבית למורים.
שיעורי בית למורים?
“כן תתפלא. מידי שבוע אני נותן לצוות דף עם קטעי שיחות מהרבי, הוראות רלוונטיות לתקופה וכן חומר למחשבה אודות הכתה. ‘דעתך עלייהו’ לא מפסיק בשבת”.
אז מה זה ‘נחנך ונצליח’?
“נחנך ונצליח הוא מדריך מעשי להצלחה בחינוך. הספר מנסה להתמודד עם מגוון אתגרים המתגלגלים לפתחינו כמורים והורים. מהו חינוך? כיצד מתמודדים עם בעיות משמעת? כיצד מתמודדים עם בעיות אלימות? כיצד מנהלים כיתה? ועוד. הספר כתוב בצורה קולחת ובנוי מהרבה מודלים וקיצורים שמטרתם לסייע למחנך או להורה לזכור את המהלכים הנדרשים בזמן אמת. לדוגמא הספר עוסק בשם הקוד - ‘אמ”ת’, שהוא קיצור לשלושה פרקים מרכזיים אהבה, מקצועיות תקשורת בין אישית. אי אפשר לנתק את שלושת התחומים הללו, שלושתם ביחד מרכיבים את סוד ההצלחה בחינוך”.
אז פתאום קם אדם בבוקר וכותב ספר?
“קודם כל, למה לא? אם אתה נמצא בתוך העשייה, ומרגיש בטוח להעלות את הדברים על הכתב, אדרבה. הרבי תמיד מעודד את כל מי שיכול להעלות את חידושיו על הכתב. אם אלו דברים שיש להם משמעות, ושיסייעו לעוד מישהו בחינוך, והיה זה שכרינו.
“מבחינתי, אני רואה בכתיבת הספר שליחות ממדרגה ראשונה. אם יש לך גישה ושיטה שעובדת ומצליחה בכמה וכמה מקומות, זה פשע שלא לחלוק ולשתף אותה עם מחנכים אחרים. אבל האמת שהרעיון לכתיבת הספר הגיע דווקא מהשטח.
“אחד הקורסים שהעברתי במכללה (מכללת בית רבקה, ז”צ) היה קורס במנהיגות. כל הנושא הזה של מנהיגות כיתתית, מנהיגות בית ספרית, ומנהיגות בחינוך בכלל, זה נושא שיש לו חשיבות רבה. פיתחנו אותו מאוד במסגרת הקורסים. ויצרנו מודלים מפורטים של מנהיגות, מורים שעברו את הקורס, סיפרו שהקורס היה עבורם ‘מכבסה’, הם לא יצאו ממנו כמו שנכנסו אליו. זה יצר שינוי תודעתי אצל המורים, והם ביקשו להעלות את הגישה והשיטה על הכתב כמשנה סדורה. כך נולד הרעיון לספר. בהמשך הוספנו לזה עוד פרקים, הרחבנו את היריעה לתחומים רבים נוספים וכך נולד ‘נחנך ונצליח’”.
אז למי בעצם הספר מיועד? למורים ומחנכים או להורים?
“אי אפשר לנתק בחינוכו של ילד בין ההורים למורים, נקודה. מי שחושב שהורים ומורים הם שני צדדים של המתרס, עלול לגרום בסופו של דבר נזק לחינוך של הילד. ההורים והמורים צריכים לחוש שהם באותו צד לטובת הילד. ככל ששיתוף הפעולה, והחיבור בין ההורים למורים יהיו רציפים וללא מהמורות, כך תגדל ההצלחה.
“לעצם העניין, עמוד השדרה של הספר אכן נכתב למורים ומחנכים. אולם לבקשת כמה וכמה שקראו את טיוטת הספר, וביקשו שהספר יתייחס גם להורים, היריעה הורחבה כך שתתאים גם להורים.
זה אומר שמי שיקרא את הספר יצליח?
“מי שיקרא? לא. מי שינהג על פי ההצעות והגישות המובאות בו? כן. לא המצאתי את הגלגל. אין בספר הזה חידושים והמצאות שלי. כל השיטות וההנחיות מבוססות על הוראותיו הקדושות של הרבי. אני בסך הכל סדרתי וערכתי את ההוראות, מתוך השיחות והמכתבים לשפה מעשית להורים ומחנכים”.
אני עוקב מזה זמן אחרי הפעילות החינוכית שלך, שמתי לב שהמוטיב הזה של ‘הצלחה’ חוזר אצלך הרבה בהקשרים שונים. מה המשמעות של ‘הצלחה’ בחינוך?
“המילה ‘הצלחה’ היא בין המילים ששמענו מהרבי הכי הרבה. “ברכה והצלחה”. אני באופן אישי זכיתי לשמוע אותה מהרבי עשרות פעמים בקבלת דולר לצדקה ובמועד אחד מאד מיוחד שזכיתי להיות עם הרבי לבד בגן עדן התחתון בקבלת הסידור כחתן, ואשמח להאריך בזה בפעם אחרת”.
מהי הצלחה חינוכית?
“הרבי מגדיר את ההצלחה בחינוך כאשר גרמנו למחונך ללכת בדרכי התורה והמצוות מתוך רצון, מתוך הבנה שזו הדרך הכי טובה עבורו.
“בשיחה של שופטים תנש”א, הרבי אומר שכהכנה לביאת המשיח, ההשפעה על יהודי שני צריכה להיות באופן של יועץ, שיוכל להביא את המחונך לעשיה מתוך הזדהות, מתוך תענוג ושמחה.
“מבחינתי, זו הצלחה חינוכית. אני יודע שזה לא פשוט להגיע לשם, אבל אני בטוח שאם זו ההגדרה שהרבי נתן לחינוך והרבי בחר בנו להיות שלוחיו העוסקים בחינוך - אז המשימה אפשרית. זה אכן דורש מאמץ, מסירות, עקביות ובדיוק לשם כך בא הספר לתת את המתכון להביא את המחונך לשם”.
הזכרת מקודם בדבריך את התקשורת הבין אישית כיסוד בחינוך, היכן הרבי מדבר על תקשורת בין אישית?
“תקשורת בין אישית היא היכולת לתקשר עם הזולת מתוך הבנה ורגישות למצבו, מה שמוביל להשפעה על הזולת. אז ראשית גם אם הרבי לא היה מדבר על כך הרי ראינו זאת במוחש אצל הרבי. אבל הרבי בוודאי מדבר על כך לדוגמא בכך שדרש שגם כאשר נאלצים לגעור בילד הדבר יהיה בתוקף ובנעימות - מה זה אם לא תקשורת בין אישית? או בהוראות בהם הרבי ביקש לשים לב להשלכות שיהיו לדברי ההורים והמחנכים על המשך חייהם של הילדים”.
מה צריכים להיות יחסי הורים ומורים?
“זו סוגיה מאד מורכבת. מצד אחד פשוט וברור שחייב להיות שיתוף פעולה וגיבוי הדדי בין המחנכים להורים. כמי שנמצא בראש המערכת אני משוחח עם מורים המשתפים אותי בתחושותיהם ומלינים על כך שההורים לא מבינים אותם, מאידך פונים הורים שמרגישים לעתים חוסר הבנה מצד המורה למצבם ולהתמודדות שיש להם עם ילדיהם. אחת המטרות של הספר היא להוות גורם מגשר בין ההורים למורים. להציג לאחד את נקודת המבט של השני. נראה לי שמחנכים והורים שיקראו את הספר כבר יוכלו יותר להבין זה את זה ולפעול לשיתוף פעולה”.
מה המסר שלך למורים היום?
“אגלה לך משהו. לפני כמה שנים בעיצומה של שיחה עם אחד ממחנכי אחד מילדי - לא הצלחתי לעמוד בפרץ רגשותיי ופרצתי בבכי ממושך. מה בקשתי מהמחנך? דבר אחד, רגישות. זעקתי מקירות ליבי אל תקרע ביני לבין הילד, התנהגותך גורמת לכך שהילד שונא את הדרך שאנחנו כהורים ומחנכים רוצים שילך בה. באותו רגע קבלתי החלטה בקול “לא אתן לאף אחד להפריד ביני ובין ילד, בין הדרך החינוכית שאני רוצה שילדי ילכו לילדי היקרים.
“זהו המסר שלי למחנכים בתלמוד תורה שלי, לתלמידי במכללה ולעמיתי המנהלים. בואו ונעריך את העובדה שההורים הפקידו את ילדיהם בידיים שלנו, זו אחריות גדולה וכבדה ועלינו להצדיק את האחריות הזו. נעשה כל מאמץ ונצהיר על כך בקול מהי הדרך אליה אנו מחנכים, מה הכלים ולהיכן אנו רוצים להגיע עם המחונך”.
האם מורה שלומד חסידות מקבל כלים שמסייעים לו להיות מורה יותר טוב?
“חינוך חסידי הוא חינוך מתוך אהבה, מתוך עבודה פנימית אישית ועבודה פנימית אצל המחונך. מקסימום אהבה - מקסימום משמעת”.
עד כמה חשוב שההורים יהיו עם יד על הדופק בכל מה שקורה בבית הספר? האם יש כזה דבר ‘הורה נודניק’, והיכן עובר הגבול?
“ברוב המקרים העבודה צריכה להיות עם ההורים ולא על ההורים. זאת אומרת לראות בהורים כשותפים מלאים ולפעול ביחד למען המטרה החשובה - חינוכו של הילד. לעתים רחוקות ישנם הורים המפריעים להצלחת ילדיהם במקרה זו צריך לעבוד עם ההורים על שינוי ההרגלים והתנהגויות שלהם בשביל הילדים. לא פשוט - אבל אפשרי. בספר אפשר למצוא כלים יעילים לכך”.