לקראת כינוס השלוחים העולמי צריך לחדד את המסר, שאין לחשוש מלומר את המסר של הרבי,

לקראת כינוס השלוחים העולמי צריך לחדד את המסר, שאין לחשוש מלומר את המסר של הרבי, אם כי הוא צריך להיאמר באופן המתקבל ובדרכי שלום. אסור לנו מלהפסיק לחזור ללא לאות על דברי הרבי שמשיח כבר נמצא עמנו בהתגלות, והדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות הוא קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש >> התוועדות חסידותית וסיפור על הגאון הרב יורם אברג’ל שנפטר החודש

לא מזמן הלך לבית עולמו, הגאון המקובל הרב יורם אברג’ל. מן הראוי לספר על אודותיו בנימה אישית.

הרב אברג’ל השתתף בכמה כינוסים של “מטה משיח” ודיבר על הרבי ועל חשיבות האמונה בדבריו והליכה בדרכיו. הוא התראיין גם ל”בית משיח”, כפי שפורסם כאן בגיליונות קודמים ואף חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח וצריכה להיות ההתגלות תיכף ומיד. כיוון שזכיתי להתוועד פעם בכולל אצל הגאון הרב יורם אברג’ל, אספר קצת בנימה אישית מה שהיה שם.

היה זה לקראת יו”ד שבט לפני שנים אחדות. פנה אלי מייסד ומנהל ישיבתנו בראשון לציון הרב יואל רוזן וסיפר לי כי התבקש להביא אותי להתוועד בכולל של הרב יורם. הוא ציין כי אלו שפנו אליו חששו מכך שאדבר יותר מדי על משיח ועל העובדה שהרבי חי וקיים. אך הרב יורם, שנודע בחביבותו הגדולה לתניא, ביקש שיבוא להתוועד דווקא מי שכתב פירוש על התניא, וכנראה לא היו הרבה מועמדים נוספים.

הגעתי לנתיבות, ואת פני קידמו כמה מחסידי חב”ד שיש להם קשר קבוע עם הרב. הם סיפרו לי שהרב אוהב מאד את חב”ד ואת הרבי, ואומר בעצמו שיעור יומי בתניא בפני תלמידי הכולל — כשלוש מאות אברכים, בעיקר ליטאים; ולכן חשוב שלא לגרום לו להתרחק ח”ו. הם ביקשו אפוא שאדבר בעיקר סיפורים על הרבי הריי”צ בקשר ליו”ד שבט, ופחות על משיח וגאולה.

לומר את האמת, קצת חששתי שמא אגרום לתוצאות בלתי רצויות, והתפללתי לה’ שישים בפי את המילים הנכונות. אך עם זאת היה מונח אצלי שזו הזדמנות להעביר את המסר של הרבי שליט”א מלך המשיח ללא כחל ושרק לאנשים בעלי השפעה, ואסור לוותר על הזדמנות זו.

כשנכנסתי, הרב קיבל את פניי בלחיצת ידה חמה, שאלתי כמה זמן יש לנו לדבר והרב יורם השיב בהתלהבות: “דבר, דבר, אל תתחשב כלל בזמן!”

פתחתי, כפי שהבטחתי, בסיפורים על הרבי הריי”צ. סיפרתי על המאסר והגאולה וכן על מסירות הנפש להפצת היהדות ברוסיה הסובייטית. לאחר מכן סיפרתי את הסיפור המפורסם ששמעתי מהמשפיע ר’ מענדל פוטרפס ומהרה”ח ר’ רפאל נחמן (“פולע”) כהן, על אודות דברי הרבי הריי”צ לפני יציאתו מרוסיה: “מ’דארף זיך זעהן, מ’מוז זיך זעהן, און מ’וועט זיך זעהן” (= צריכים להתראות, מוכרחים להתראות, ואנו נתראה)! על ההתלהבות הגדולה של החסידים כששמעו מהרבי שעומדים להתראות עמו שוב, למרות שבדרך הטבע לא היה שום סיכוי לכך בעקבות העובדה שהרבי יוצא אל מאחורי מסך הברזל. על החסידים הגדולים שניסו “להרגיע” ולהסביר שאמנם אנו מקווים ומתפללים לראות זאת כפשוטו, אבל צריך להיות מוכנים לכך שהדברים אולי יישארו רק ברוחניות, ועל הרושם שזה פעל על החסידים. לעומתם היו חסידים פשוטים שלא הסכימו בשום אופן לדברים, והמשיכו לרקוד ולשמוח בביטחון מוחלט שדברי הרבי יתקיימו כפשוטם. לבסוף, דוקא אלו אכן התראו בפועל עם הרבי הריי”צ. המשכתי בסיפור המפורסם על החסידים שבאמצע התוועדות שהתקיימה בימים הקשים ביותר ברוסיה הסובייטית עשו “רכבת” כאילו הם נוסעים לרבי, בעוד חבריהם צוחקים מהם. ולבסוף, כל אלו שהיו על ה”רכבת” הדמיונית, אכן יצאו מרוסיה והגיעו לרבי. ומכאן שה”כלי” לקיום הברכה וההבטחה הוא האמונה המוחלטת בכך בפשטות.

מכאן דיברתי על משה רבינו שבישר על הגאולה ממצרים, “פקד פקדתי”, אך פרעה לא רק שלא הסכים לגאולה, אלא הכביד עוד יותר את העול על ישראל עד שמשה רבינו עצמו זעק לה’ “למה הרעותה לעם הזה”. ואם לא די בזה, מסופר במדרש שבדיוק אז, כשהיו כל כך זקוקים לו, משה רבינו נעלם מהשטח והלך למדין. חז”ל אומרים ש”בזכות האמונה נגאלו ישראל ממצרים”.

וכך בדורנו, לפני כמה שנים יצא הרבי בהכרזה “הגיע זמן גאולתכם”, ואמר שמשיח כבר נמצא ונמצא בהתגלות, והדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות הוא קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל למלא את שליחותו ולגאול את ישראל. חזרתי על שיחת ש”פ שופטים אודות שופט ויועץ ונביא דורנו, והנבואה שישנה במלך המשיח, “לאלתר לגאולה, והנה זה משיח בא”, עם ההדגשה שם שזהו “לא רק בתור חכם ושופט, אלא בתור נביא, שזהו בוודאות”.

הרב יורם אברג’ל הקשיב לדברים קשב רב במשך כל הזמן, וכמוהו כמעט כל שלוש מאות האברכים שהיו שם. כמה פעמים באמצע, כשחששתי שמא אני מדבר יותר מדי זמן, ושאלתי אם יש עוד זמן — הרב הגיב שוב ושוב בהתלהבות: “דבר, דבר, אל תחשוש!” כמה פעמים באמצע הפסיק אותי הרב באומרו שראוי לנגן ניגוני רבינו הזקן וניגוני חב”ד. ניגנו “צמאה לך נפשי”, “אבינו מלכנו”, “ופרצת”, “הושיעה את עמך”, ועוד כמה ניגוני חב”ד. ושוב המשך הדיבורים בנושא זה, כשהרב אברג’ל מגיב שוב ושוב בהתלהבות: דבר, דבר, אל תחשוש! רק אחרי יותר משלוש שעות עמדו להתפלל מנחה וההתוועדות הסתיימה.

ראיתי במוחש את מה שהרבי אומר כי העולם מוכן לגמרי. “די וועלט איז צוגעגרייט, פארטיק”. העולם לא מפריע. אנשים היום “כלים” לקבל את כל המסר שיש לנו מהרבי כפי שאנחנו מאמינים בו ללא כחל ושרק. וכפי שהרבי אומר, שצריך רק שאלו שאומרים זאת יאמרו את הדברים בדרכי נועם ודרכי שלום ובביטחון מלא על ידי שיחזקו את האמונה שלהם עצמם ואז יראו שהדברים מתקבלים בעולם בדרכי נועם ובדרכי שלום.

לנצל את ההזדמנויות

חשוב להדגיש מסר זה, ובפרט לקראת כינוס השלוחים העולמי. אין לחשוש מלומר את האמת, אם כי היא צריכה להיאמר באופן המתקבל ובדרכי שלום. אסור לנו מלהפסיק לחזור ללא לאות על דברי הרבי שמשיח כבר נמצא עמנו בהתגלות, והדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות הוא קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש.

עניין זה מקבל משנה דחיפות בשנה זו, “שנת הקהל”, בה יש הזדמנות להגיע לעוד ועוד יהודים עם המסר של “ליראה את ה’”, ובוודאי שהמסר חייב להיות קשור עם המלך, ובפרט עם מלך המשיח וקבלת פניו.

מן הראוי גם לעודד יהודים לנסוע לרבי פשוט בגשמיות, ל–770, בית חיינו. לא רק בתשרי אלא כל השנה הזמן ראוי לכך. צריך לעשות כל מאמץ להביא יהודים לרבי; להשתדל שיבואו כמה שיותר יהודים ל–770, שזהו “תל תלפיות” שכל פיות פונים לשם, וככל שמתוסף יותר בהבאים לשם, מתווסף יותר ב”הדרת מלך”.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.