ההזדמנות

ראש הממשלה יכול כיום במחי יד להיכנס לדפי ההיסטוריה כראש ממשלה שפוי, שלא אוסר על יהודים לרכוש בתים כמו להבדיל שכניהם הערבים. אבל הוא יכול גם להמשיך במסורת של הממשלות הקודמות, שאסרו על יהודים לרכוש בתים בחברון

חיילים בסמטאות חברון

בין בליל הכותרות והספינים שהוציאו בשבועות האחרונים יועצי הפוליטיקאים השונים, איש לא שם לב לאבסורד בדברים שאמר ראש הממשלה נתניהו בישיבת הממשלה השבוע. הכותרות דיווחו על התירוץ החדש של נתניהו, בתגובה על המחאה הציבורית על יוקר המחיה. לדברי נתניהו המיסים עלו כדי שהממשלה תוכל לממן את מערכת ההגנה “כיפת ברזל”. הוא אמר את הדברים בשיא הבהירות והפשטות, כשהוא בטוח בעצמו יותר מתמיד. ראש הממשלה בטוח שהנה הוא זה שהביא את הביטחון המיוחל לתושבי הדרום ולכן ברור שיש לכך מחיר. הוא לא חשב לרגע על הטירוף בתירוץ המוחץ ששלף לכלי התקשורת.

נתניהו היה חייב להציג סיבה הגיונית להעלאה הנוספת במחירי החשמל. לכן היה ברור לו שהכי טוב להשתמש בנושא הביטחוני. הרי רק עכשיו סיימנו סבב מלחמה נוסף בדרום, כשמיליון אזרחים מצאו את עצמם תחת איום הטילים ומערכת ההגנה “כיפת ברזל” הייתה מי שאמורה להגן עליהם. את המערכת המשוכללת הזו היו חייבים לייצר כמובן, בהשקעה של מיליארדים, אחרי שנתניהו וחבריו תמכו בתוכנית העקירה של גוש-קטיף. אותה תמיכה – בשלושת ההצבעות בעקביות – שנתניהו היום כל-כך רוצה לשכוח.

הפלא הוא שאותו ראש ממשלה שעומד היום ומצהיר שהוא זה שיתקן את העוול ההיסטורי שנעשה בגירוש ויביא ביטחון אמיתי – הוא אותו ראש ממשלה שמכריז כבר שלוש שנים מעל כל במה אפשרית שהוא מתכוון להקים מדינה פלסטינאית ולעקור יישובים. במציאות הישראלית יכול פוליטיקאי לעמוד יום אחרי יום מעל בימת הכנסת ולהכריז הכרזות סותרות ואיש לא שם לב למה שהוא אומר – ובטח לא חושב לקחת אותו ברצינות.

ההזדמנות האמיתית של נתניהו

שבוע לפני חג הפסח, המשיכו עשרות משפחות את ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית בחברון ורכשו בית חדש בעיר להתיישבות יהודית. הבית נרכש בסודיות לאחר שבחודשים האחרונים התקיים המשא ומתן בין גורמים בישוב היהודי בחברון לבין הבעלים הערבים. ברגע האחרון נודע לרשות הפלסטינית על רכישת הבית, מה שגרם לאנשי הישוב היהודי להכניס את המשפחות לבית באופן מיידי ולא לחכות עד לאחר חג הפסח.

במערכת הצבאית לא אהבו את ההתיישבות החדשה. קצינים שמדובררים באמצעות אנשי יחסי-ציבור הוציאו הודעה לתקשורת לפיה “העיתוי אינו מתאים”. בתגובה הרימו גבה אנשי הישוב היהודי ושאלו מתי העיתוי כן מתאים לרכוש בית בארץ ישראל? הרי בכל פעם שרוכשים מבנה חדש בחברון מקימה התקשורת קול צעקה על ההתגרות בערבים. אחרי לילה שבו נכנסו לבית 150 איש החליטו בצה”ל להכריז על הבית כשטח צבאי סגור והממשלה אמורה להכריע את גורל ההתיישבות החדשה.

המעשה החלוצי של המשפחות מזכיר לא מעט את ליל הסדר הראשון שנערך בחברון, אחרי שחרור השטחים במלחמת ששת-הימים. אז היה זה הרב משה לוינגר – אבי הישוב היהודי בחברון – שהגיע על טנדר ועם מספר משפחות בערב פסח לחברון. הם התיישבו בבית רומנו והחליטו שהם שם כדי להישאר. הצבא ניסה לפנות אותם שוב ושוב אבל בסוף הם ניצחו. מה שהתחיל כהרפתקה של מספר משפחות עם מקרר ישן וכמה מזרונים, הפך להתיישבות יהודית של עשרות משפחות.

בסוף הממשלה נכנעה ואישרה להתיישב בחברון. אבל אז הגיעה התרמית. הכריזו על הקמת קרית-ארבע – עיר יהודית חדשה, בסמיכות לחברון. אבל בחברון עצמה אישרו רק לכמה עשרות משפחות להתיישב. הרבי התריע נגד העסקה הזו ודרש שלא לוותר לממשלה ולהתעקש על התיישבות יהודית בחברון. הרבי הסביר שמוליכים את הציבור שולל כשמדברים על כך שבונים בחברון, אבל בפועל בונים רק ליד חברון ובחברון עצמה לא יתירו ליהודים להתגורר.

בפועל המציאות בשטח מוכיחה היום כמובן עד כמה צדק הרבי בכל מילה. באזור חברון אסור ליהודים לקנות כיום בתים חדשים. אמנם נבנו שכונות יהודיות קטנות ומתגוררים בחברון עשרות משפחות יהודיות, אבל בכך נגמר הסיפור. כמה עשרות משפחות ולא יותר. את קרית ארבע הקימו מרחק נסיעה מחברון ובזה הסתיים הסיפור.

במשך השנים כפו ממשלות ישראל על יהודי חברון להצטמק בגטו הקטן של תחומי השכונות שהוקצו להם. בחברון גם יש רחובות שבכניסה להם נכתב בפירוש כי אסור ליהודים להיכנס אליהם. הסיבה הרשמית היא בגלל החשש לחיי היהודים – שאם יכנסו אליהם בטעות יסתכנו במפגש עם רוצחי אדם. אבל בשטח צה”ל לא מעז להיכנס לאותם רחובות כי המדיניות הישראלית וויתרה עליהם. אלו הם שטחים בארץ ישראל שממשלה יהודית החליטה שבהם אסורה הכניסה ליהודים – בלבד.

מי שמסר את חברון לידי המחבלים – בהסכם וואי-חברון הידוע – משמש כיום כראש ממשלת ישראל. משמים ניתנה לו הזדמנות לתקן את אותו עוול, שעלה בדם יקר של עשרות יהודים הי”ד. הוא יכול כיום במחי יד להיכנס לדפי ההיסטוריה כראש ממשלה שפוי, שלא אוסר על יהודים לרכוש בתים כמו להבדיל שכניהם הערבים. אבל הוא יכול גם להמשיך במסורת של הממשלות הקודמות, שאסרו על יהודים לרכוש בתים בחברון – כמו “בית השלום” שנרכש לפני שלוש שנים בכסף מלא ותושביו פונו רק בגלל היותם יהודים.

רבבות יכריזו – חברון מאז ולתמיד

בשנים האחרונות המציאות עולה על כל דמיון. רואים את זה בכל תחום. בדרום המופגז שהפך לשגרת מלחמה, בטירוף של העקירות במאחזים ללא רחם, בדיבורים על ירושלים כאילו הינה הפקר, ובחברון – העיר היחידה בעולם בה כשגויים רוכשים קרקע מדובר במעשה ההגון ביותר, אבל כשיהודים להבדיל רוכשים בית מדובר ב”פרובוקציה” שיש להוקיע ולשרש.

בשבוע שעבר התבדחו חברי הכנסת אריה אלדד ומכאל בן-ארי, שהגיעו לבקר במתחם הבית החדש שנרכש. הם טענו שמדובר במנהג יהודי עתיק לרכוש בית חדש כדי להיכנס אליו בערב חג הפסח וכך להינצל מעבודות הניקיון המתישות של פסח. הלוואי והיה מדובר במציאות כל-כך פשוטה. הלוואי והיה אפשר לומר את הדברים האלו ברצינות ולא בצחוק. כי בכל עיר אחרת בעולם שבה יהודים רכשו בית חדש ונכנסו אליו בערב פסח, זה היה נראה הדבר הטבעי ביותר. אבל כשיהודים רוכשים בית בסביבה ערבית הם צריכים לספק תירוצים על ה”פרובוקציה”.

ולמרות כל המציאות ההזויה הזו, בחג הפסח הזה יוכלו יהודי חברון לשמוח על הצעד הנוסף שפסעו בישוב עיר האבות. הם הרי כבר פונו פעם אחר פעם. פונו וחזרו, ושוב פונו ושוב חזרו, וכיום הם כאן. כאן לעולם.

הם לא באו לעשות סיבוב לשתי קדנציות וללכת הביתה, כי להם יש שליחות ומטרה והם לא מתכוונים ללכת לשום מקום. אותה התיישבות שהתחילה בטנדר של הרב לווינגר וקבעה שורשים בקרקע, תעבור גם המשוכה הזו ותצא גם מהמאבק הזה כשידה על העליונה.

אחרי הפינויים הקודמים בחברון, בשוק ובבית השלום, סביר להניח שהפעם מתיישבי חברון יהיו חכמים מספיק כדי לדעת כיצד לנהל את המערכה ולא לאפשר לכוחות הביטחון להפוך את המתיישבים בבית לקומץ הזויים. המערכה הנוכחית גם נפתחת כשלמתיישבים נקודת פתיחה טובה: בעוד שבוע יבקרו בחברון רבבות יהודים, כחלק מהעלייה לרגל לקברי האבות בחול המועד, ויודיעו לכל מי שמבקש לעקור כי חברון מאז ולתמיד.