להתחזק, ולקבל החלטות מתאימות כיצד לבצע בפועל, ובמלוא המדה, את ההחלטות הטובות שכל

להתחזק, ולקבל החלטות מתאימות כיצד לבצע בפועל, ובמלוא המדה, את ההחלטות הטובות שכל אחד קיבל על עצמו בחודש תשרי • תרגום חפשי ממכתב-כללי של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א על העבודה שלאחר חודש תשרי • נדפס ב”תורת מנחם - אגרות מלך” עמ’ רעז ואילך  (המכתב המקורי באידיש נדפס ב’לקוטי-שיחות’ חלק כ’)

ב”ה, ראש חודש מרחשון ה’תשמ”ג

ברוקלין, נ.י.

 

אל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה’ עליהם יחיו

 

שלום וברכה!

בבואנו מחודש תשרי, שהוא החודש השביעי לפי סדר החודשים המתחיל בחודש ניסן, אך הראשון וה”ראש” לשנה החדשה, כפי שהדבר רמוז בשמו של החודש: “תשרי” - אותיות “רשית” (ראשית חסר א’, כפי הכתיב שבפסוק).

והרי חודש זה, החודש ה”שביעי”, הוא “המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה” (“שביעי” מלשון שובע), הוא “מרובה במועדות” וגדוש (בשובע) ביראת ה’, אהבת ה’, שמחה של מצוות ועל כולם שמחת–תורה, ובברכות בכלל, והוא מחיה ומשפיע לשובע בכל החדשים והימים הבאים, של כל השנה כולה, עד למעשה בפועל: לימוד התורה וקיום מצוותי’, שהמעשה הוא העיקר.

ובשים לב לפתגם הידוע ש”כפי שמתייצבים - כך זה נמשך”, שבזה קשור המנהג הידוע שבמוצאי שמחת–תורה היו מכריזים: “ויעקב הלך לדרכו”,

- משמעות הדברים: כיון שכל יהודי, שהוא שייך ל”קהילת יעקב”, הולך עתה “לדרכו”, ונכנס לחדשי כל השנה, הנקראים של “חול” ואינם מרובים במועדות, כי אם מרובים וקשורים יותר בעניני פרנסה ועניני רשות וכו’ - מזכירים לו כי “דרכו” שלו, היא דרכו של יעקב כפי שהותוותה על–ידי הקב”ה, “דרך ה’”, דרך של “כל מעשיך לשם שמים”, כפי שמתאים לצאצא של “יעקב סבא”.

ובשים לב גם לכך שלמרות שביחס לכל בני ישראל ולכל אחד מישראל - תכלית ומטרת החיים בכלל היא - “אני נבראתי לשמש את קוני”, הרי באשר להנהגה בפועל הם חלוקים לשלשה סוגים: אנשים, נשים וטף (- ילדים לפני גיל המצוות), וממילא כך גם בנוגע להחלטות הטובות שנתקבלו במשך חודש תשרי לגבי כל השנה הבאה עלינו לטובה -

- לאור כל האמור לעיל וגם לאור העובדה - הנראית באופן מוחשי - שהחלטה המתקבלת על–ידי מספר אנשים יחד, וכל–שכן על–ידי אנשים רבים, בציבור, בטוחים יותר בכך שהיא תבוצע ביתר הצלחה ובמלוא המדה על–ידי כל אחד ואחת –

מרשה הנני, איפוא, לעצמי להציע, והנני מבקש ומקוה שיתקבלו הדברים דלהלן:

נכון וישר וטוב ויפה שככל המוקדם יתכנסו ראשי עם יחד עם שבטי ישראל בכל מקום שהם - אנשים לחוד, וכן נשים וטף לחוד (הילדים בהנהגת מדריכיהם ומדריכותיהם, כמובן) כדי להתחזק, והעיקר - לקבל החלטות מתאימות כיצד לבצע בפועל, ובמלוא המדה, את ההחלטות הטובות שכל אחד קיבל על עצמו בחודש תשרי, החל מראש–השנה וימי הסגולה שלאחרי כן, וגם להשלימם - גם מלשון “שלימות” - במדת הצורך,

החלטות טובות בנוגע לדיבור, למחשבה (שהרי הקב”ה יודע מחשבות), וכל–שכן בנוגע למעשה, שהרי המעשה הוא העיקר, החלטות טובות שנתקבלו לכל השנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה.

ובודאי מיותר להדגיש שביחס להחלטות טובות וכוונות טובות קיימת תמיד ההבטחה שהקב”ה מסייע לבצע אותן, אף טוב יותר ומוקדם יותר מן המשוער,

ובמיוחד אם יקשרו את ההתכנסויות, כהמשך, לאחד מתפילות היום, יחד עם דברי תורה בפתיחת ההתכנסות, ובנתינה לצדקה במשך ההתכנסות או בסיומה,

שאז ישנם כל שלשה הדברים שעליהם העולם עומד: תורה, עבודה וגמילות חסדים, החל מן האדם עצמו, הנקרא “עולם קטן”, ועד לעולם במשמעותו הפשוטה, העולם שמסביב, הזקוק לברכה חזקה מאד מאד מבורא העולם ומנהיגו - שיהיה “עולם עומד”, עולם יציב ואיתן, ולא עולם המתנדנד ומזדעזע וכו’, רחמנא ליצלן, ובפרט בזמן האחרון.

ומסיימים וחותמים בדבר טוב וברכה: יצליח השי”ת שהכתיבה וחתימה טובה, והגמר חתימה טובה, שכל אחד ואחת, בתוך כלל ישראל, קיבל בחודש תשרי, תבוא לידי פועל ממש ובמלוא המדה, בטוב הנראה והנגלה, בכל החדשים והימים הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, עד לאופן של “הרחב פיך ואמלאהו”.

ובמהרה בימינו ממש - קיום הברכה העיקרית בפועל ממש הגאולה האמיתית והשלימה על–ידי משיח צדקנו.

 

בכבוד ובברכה להצלחה

ולבשורות טובות בכל האמור

מנחם שניאורסאהן

 

ראש חודש מרחשון: כדאי לברר מנהג ש”ץ בעלי מסורה בנוסח הכרזת ימי החודש בשק”מ: מחר חודש, ב’ ימי ר”ח וכו’. ולהעיר משו”ע חאה”ע סקכ”ו ס”ו ובנ”כ. וצ”ע.

חודש מרחשון: ראה יל”ש מלכים רקפ”ד בסופו. להעיר מפרש”י פרשתנו (ז, יא–יב). ומסיים: יהיו גשמי ברכה. ובפרט לאחרי השבועה לא אוסיף.

מחודש תשרי, שהוא החודש .. ניסן: ויקרא כג, כד. בא יב, ב.

מחודש תשרי .. הראשון וה”ראש” לשנה החדשה: ראה אוה”ת סוכות ע’ א’תשנו. ברכה ס”ע א’תתסו ואילך. ד”ה צהר תעשה תש”ב פ”ג (סה”מ תש”ב). וראה גם לקו”ת נצבים מז, א–ב. ר”ה נח, א–ב. עת”ר בתחלתו.

החודש השביעי .. הראשון: ראה אוה”ת בא ע’ רסח ואילך. ד”ה החודש ה’שי”ת פ”ח (סה”מ ה’שי”ת): בתשרי יש ב’ מעלות א’ דבחדשים דברה”ע הוא הראש, והב’ דבחדשים דגאולה שניסן הוא הראש הרי תשרי הוא השביעי דכל השבעין חביבין.

“תשרי” - אותיות “רשית”: בעה”ט עה”פ עקב יא, יב. אוה”ת סוכות שם. סה”מ תר”ל ע’ רפז.

רשית (.. חסר א: ראה ר”ה טז, ב: כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה שנא’ מראשית השנה, מרשית כתיב ועד אחרית סופה שיש לה אחרית. וראה ד”ה תקעו תרכ”ח (סה”מ תרכ”ז בסופו).

שבפסוק): עקב שם.

החודש ה”שביעי”: וכל השביעין חביבין - ויק”ר פכ”ט, יא.

המשובע: ויק”ר פכ”ט, ח. ולפענ”ד גם ב”היום יום” וכש”ט (דהערה הבאה) כצ”ל.

“המשובע והמשביע .. על כל השנה”: תורת הבעש”ט - “היום יום” ע’ צ. כש”ט (הוצאת קה”ת) הוספות אות לא. וש”נ.

(“שביעי” מלשון שובע): ראה רד”ה יו”ט של ר”ה תש”י.

“מרובה במועדות”: ב”י לטור או”ח סתצ”ב (ד”ה ומ”ש). שו”ע אדה”ז או”ח סתצ”ב ס”ב. וראה גם השלמה לשו”ע אדה”ז או”ח סקל”א ס”ח. - ולהעיר מסי’ האריז”ל דהימים שבין ר”ה ליוהכ”פ הם כמו חוה”מ (אף שאומרים בהם תחנון וסליחות).

וגדוש כו’: ראה אוה”ת סוכות וברכה שם. ד”ה צהר תעשה וד”ה יו”ט של ר”ה הנ”ל.

אהבת ה’: שאומרים (ומתחיל מר”ח אלול) אני לדודי גו’. וראה ב”ח לטאו”ח סתקפ”א סד”ה והעבירו (“תשובה מאהבה”).

שמחה של מצוות: ראה זח”ג רנו, ב. ת”ז תכ”א נז, סע”א. רמב”ם סוף הל’ לולב: השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה .. עבודה גדולה היא כו’ (ולהעיר, אשר דין זה הובא ברמב”ם שם בהמשך לדיני שמחה (בית השואבה) שבחג הסוכות). ונודע לכל פירוש האריז”ל עה”פ (תבוא כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה’ אלקיך בשמחה ובטוב לבב (של”ה דס”פ תבוא שפו, א. ועוד). וראה תניא פכ”ו: מקרא מלא דיבר הכתוב תחת כו’. וראה לקו”ת תזריע ד”ה שוש תשיש. וככה תרל”ז פ”ט–טז. לקוטי לוי”צ לתניא ס”ע יג.

ובברכות בכלל: ויק”ר שם: בחודש השביעי שהוא משובע בכל כו’ ברכות בתוכו כו’.

שהמעשה הוא העיקר: אבות פ”א מי”ז.

לפתגם הידוע: להעיר מלקו”ש ח”ב ע’ 449 (פתגם כ”ק אדמו”ר הצ”צ): אזוי ווי מ’שטעלט זיך שבת בראשית, אזוי גייט א גאנץ יאר. ח”י ע’ 190: פתגם כ”ק מו”ח אדמו”ר .. בהנוגע לשבת בראשית ועניניו - ווי מ’שטעלט זיך אוועק - אזוי גייט דאס. ח”א בתחלתו. להעיר גם מפתגם כ”ק אדמו”ר (מהורש”ב) נ”ע: אז מען שפאנט איין גוט פארט מען גלייך (סה”ש תש”ד ריש ע’ 18).- ולהעיר מרש”י עה”ת יתרו יט, ה. - אין לדייק בשינוי הל’ בלקו”ש הנ”ל, כי בהם הובא תוכן הפתגם (כי אין ידוע הל’ בדיוק).

המנהג הידוע: ראה אגרות קודש כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ כרך א’ ע’ קצד: וכן הי’ נוהג הוד כ”ק אאמו”ר .. אחרי הסעודה הגדולה (דשמח”ת) .. הי’ מתחיל לומר, הנה עתה הגיע עת ויעקב הלך לדרכו כו’. וראה גם לקו”ש חט”ו עמ’ 259 ואילך ובהנסמן שם. קונטרס ויעקב הלך לדרכו ה’תש”מ. ושם, אשר שלימות הענין ד”ויעקב הלך לדרכו” הוא אחרי סיום חודש תשרי - בהתחלת חודש חשון (ובזה גופא - אחרי ר”ח מרחשון).

“ויעקב הלך לדרכו”: ל’ הכתוב - ויצא לב, ב. וראה שיחת מוצאי ש”פ בראשית ה’תשל”ח ס”ה. מכ’ אור לט”ו כסלו ה’תשל”ד - נדפסו גם בקונטרס הנ”ל. - ועיין המשך וככה, תרל”ז רפצ”ו (העבודה שאחר התשובה דיוהכ”פ עז”נ ויעקב הלך לדרכו). תו”א ותו”ח ס”פ ויצא.

שהותוותה על–ידי הקב”ה: כפשטות הכתובים ויצא לא, ג. לא, יד.

“כל מעשיך לשם שמים”: אבות פ”ב מי”ב (“יהיו”). וראה רמב”ם הל’ דעות ספ”ג. טושו”ע או”ח דסרל”א. וצע”ק שבשו”ע אדה”ז או”ח סקנ”ו השמיטו (אבל מציין בפנים לעיין באדר”נ פי”ז ובח”פ להרמב”ם פ”ה. שבשניהם מקושר הנ”ל עם “בכל דרכך דעהו” - שהובא בשו”ע אדה”ז שם). - וראה או”ת להה”מ סי’ רנב ד”ה עוד נראה.

“אני נבראתי לשמש את קוני”: קידושין בסופה.

אנשים, נשים וטף: נצבים לא, יב (בנוגע להקהל).

שהחלטה .. על–ידי מספר אנשים יחד .. בטוחים יותר: להעיר מד”ה החלצו תרנ”ט פ”י. וראה גם שם פ”ז.

שככל המוקדם יתכנסו: ומה טוב - לפני ז’ בחשון, שעד אז “הי’ דומה להם כאילו הם עדיין בא”י עסוקים בעניני הרגל” - (ש”ך חו”מ סמ”ג סקמ”ז (בש”ך שם: ואע”ג דהשתא כו’ לשון כו’. אבל עפמ”ש בשו”ע אדה”ז (או”ח ר”ס קיז) שגם “לאחר החורבן היו מתאספים ג”כ מכל הסביבות בירושלים לרגל. כמו שעושים גם היום” - יש לומר, דאין זה רק לשון כו’, אלא הענין דעסוקים בעניני הרגל)). ועכ”פ לפני ט”ו בחודש שעד אז הלבנה הולכת וגדלה.

ראשי עם יחד שבטי ישראל: ל’ הכתוב - ברכה לג, ה.

שהקב”ה מסייע לבצע אותן: להעיר מהפירוש במחז”ל (קידושין מ, א) “מחשבה טובה הקב”ה מצרפה למעשה”, “דכאשר איש ישראל חושב לעשות איזה דבר בלימוד התורה, בקיום המצוות .. הקב”ה מצרף כמה ענינים בהשגחה פרטית שיבוא לידי מעשה” - ד”ה בטח בה’ תש”ב (סה”מ תש”ב). להעיר ממחז”ל (קידושין ל, ב) “הקב”ה עוזרו”.

שלשה דברים שעליהם העולם עומד: אבות פ”א מ”ב.

“עולם קטן”: ראה תנחומא פקודי ג. תקו”ז תס”ט (ק, ב. קא, א). וראה אדר”נ ספל”א.

“עולם עומד”: להעיר מלקוטי לוי”צ אגרות (ע’ רה): תשרי שהוא או”ח .. ולדבר זה יש קיום לעולם.. בנין עדי עד.

“הרחב פיך ואמלאהו”: תהלים פא, יא. וראה ברכות נ, א (בד”ת). ירושלמי תענית פ”ג ה”ו (בכל צרכי האדם). וראה ברכת י”א ניסן תשמ”ב בסופו בהערה 4. וראה רשימות הצ”צ עה”פ (יהל אור ע’ רצד ואילך). ולהעיר, אשר מזמור זה הוא שירו של יום ראש השנה (ר”ה ל, ב).