טובי והבה

זו הפעם הראשונה שהרב טובי והבה מספר על ‘בדידי הווה עובדא’ מרעיש ומיוחד שזכה לו לפני כחצי שנה, כאשר נרדם ליד שולחן השבת, שעה שלא הרחק משם עמדו ארבע מאות נערים ונערות שהמתינו שיבואו למסור בפניהם דברי תורה, אך לא היה מי שיגיע • הרבי, הרועה הנאמן, לא עמד מנגד!

מאת נתן אברהם

הרב טובי והבה הוא מהוותיקים מבין אנ”ש בבת ים. הוא נמנה על מייסדי הפעילות החב”דית הענפה בעיר חולון הסמוכה יחד עם ידידיו הרבנים יוסק’ה לידר ולוי ווילימוסקי לפני עשרות שנים. ר’ טובי אמנם לא גדל במשפחה חב”דית אך “הטעות של הוריי”, כלשונו, “הייתה שליחתי לגן בה שימשה כגננת הגב’ רחל זמיר, הידועה בקשר המיוחד שהיה לה עם הרבי מלך המשיח ובמענות הנדירים שזכתה לקבל”, הוא אומר ומחייך.

מאז הכול היסטוריה, טוביה, בהכוונתה של הגב’ זמיר נשלח ללמוד בבית ספר חב”ד בעיר ולאחר מכן עבר את המסלול החב”די הרגיל של ישיבה ו’קבוצה’. “את הספר ‘שליחות חיי’ אודות הגב’ זמיר זכיתי להוציא לאור וכך לפרסם את מסכת חייה המופלאה והקשר המיוחד עם הרבי”, מספר הרב והבה בהתרגשות, ומוסיף כי בימים אלו הוא עוסק בין היתר בהוצאת חיבורים תורניים.

אך לא על מסכת חייו באנו לספר הפעם, אלא על ‘בדידי הווה עובדא’ שמיימי ומדהים שהתרחש שבת לפני ל”ג בעומר אשתקד והכה גלים בעיר בת ים.

בעיר פועל כבר שנים ארוכות רב ספרדי כריזמטי ובעל פה מפיק מרגליות, הרב ישראל ניסים לוגסי. מאות נערים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת-עתה משתתפים מדי ערב שבת בשיעורו בבית הכנסת ‘בית א-ל’, בעוד שאת השיעור המקדים להרצאתו, מוסר הרב והבה עצמו. איך מכל רבני העיר נבחר דווקא הרב והבה לתפקיד? שאלנו, ומסתבר שהתשובה טמונה בסיפור המפעים שלפניכם.

להגדיל תורה ולהאדירה

“הסיפור התרחש בערב שבת לפני ל”ג בעומר אשתקד”, פותח הרב והבה ומספר. “זה שש עשרה שנה מאז פתח הרב לוגסי את שיעורו המפורסם מדי ערב שבת. השיעור זכה לכינוי ‘עונג שבת’ והרב לוגסי עצמו זכה לכינוי ‘הרב של הצעירים’. דומה שאין בעיר מי שלא מכיר את הרב לוגסי; הוא דמות נערצת, כזה שיודע להסביר פנים ולחייך, וביחד עם זאת בעל ידע תורני נרחב. יחד עם זאת, הוא יודע למסור דברי תורה וחיזוק בדרך מעוררת חיוך המקרבת את הלבבות. הוא ניחן בכשרון למסור דברים עמוקים בצורה חווייתית.

יותר מארבע מאות נערים ונערות, רובם מבתים לא דתיים, מבכרים להגיע לשיעוריו בבית הכנסת במקום לצאת לבילויים מפוקפקים. במשך השנים הפכו עשרות נערים ונערות את אורח חייהם והקימו בתים כשרים בישראל.

עם הרב לוגסי הייתה לי היכרות מוקדמת; נפגשנו כמה פעמים ולא פעם שמעתי על הערצתו לרבי מלך המשיח. בצעירותו היה מקורב מאוד לבבא סאלי זצ”ל, ובמשך שנים רבות שהה במחיצתו, וכך עמד על הקשר המיוחד שהיה לרבו עם הרבי. את דרשותיו הוא מתבל בהרבה סיפורים מהבבא סאלי ומצדיקי משפחת אבוחצירא, אך לא פעם מספר בהערצה גלויה גם על הרבי מה”מ.

ברבות הימים התהדק הקשר בינינו והפך לחברי. קשר זה התעצם כאשר עבר לגור ברחוב בו אני מתגורר. לא קשה להתחבר אליו, שכן הרב לוגסי הנו אדם לבבי ונעים סבר, בעל חיוך רחב. מדי כמה שבועות הייתי מגיע לבקר בשיעורו, ובכל פעם כשהייתי נכנס, היה מעלה אותי על הבימה ומבקש ממני לומר כמה מילים.

הייתי אמנם מגיע רק פעם בכמה חודשים, רחוק מלהיות אורח קבוע, אך תמיד הופתעתי מחדש מרמת הערצה והכבוד שרוכש הרב לוגסי לרבי ולתנועת חב”ד. כמה פעמים שמעתי אותו חותם את דרשותיו המצוינות בהכרזת הקודש ‘יחי אדוננו’. לא פעם אף דיבר על כך שהרבי הוא מלך המשיח.

פתאום מישהו מושך בשרוול

באותה שבת שלפני ל”ג בעומר תשע”ג, אירחנו בביתי את כל בני המשפחה, הבנים והנכדים. מטבע הדברים כשכל בני המשפחה נמצאים יחד, סעודת שבת מתארכת, כל אחד מדבר ומספר, חולקים חוויות. כשראיתי שהשעה עשר כבר חולפת, החלטתי לוותר הפעם על ההשתתפות שלי בשיעור. 

מאוחר יותר ישבתי על הספה ונמנמתי קלות כדרך בעלי בתים בליל שבת… פתאום אני מרגיש שמישהו מושך לי בחזקה בצד הימני של הסירטוק. לא הבנתי מי זה יכול להיות, הרי כל הנכדים נמצאים ליד השולחן. בתחילה העדפתי להתעלם, אך אז אני מרגיש שוב משיכה בצד ימין של הסירטוק. אני מחליט להסתובב ונתקף בהלם. נבהלתי ממש. אני רואה לא פחות ולא יותר -– את הרבי נמצא מולי, מלך ביופיו תחזינה ענינו, ופניו רציניות, והוא אומר לי בזה הלשון: “לך לעונג שבת של הרב לוגסי, ומכבדי אכבד”. הרבי אמר את המילים הללו ונעלם כלא היה.

קפצתי מהכורסא, מבולבל ונרגש, רגליי ממש רעדו. היה לי ברור שהרבי ביקר כעת בביתי. חלפו עוד דקות ארוכות עד שהצלחתי לסדר את מחשבותיי; זה לא משהו שקורה כל יום. פעם ראשונה שאני רואה כך את הרבי. בדקתי את עצמי לוודא שאינני הוזה וכי אני מרגיש טוב.

התבוננתי בבני המשפחה שרובם עדיין ישבו סביב שולחן השבת ואני מבין שהם עדיין עסוקים בשלהם, משוחחים ומספרים חוויות. הבנתי מיד כי רק אני עד לחוויה הזו. התארגנתי במהירות והודעתי לבני המשפחה המופתעים שאני יוצא לשיעור של הרב לוגסי בשליחות הרבי. הם לא הבינו על מה אני מדבר, והבטחתי שכשאחזור אסביר להם את הכול.

לאחר כמה דקות של הליכה מהירה, הגעתי לבית הכנסת. הופתעתי מאד לראות את כל מאות הצעירים עומדים בחוץ, מתגודדים ומשוחחים בניהם. השעה הייתה כבר עשר וחצי, השיעור היה צריך להתחיל לפני חצי שעה.

“מה קרה?” שאלתי את אחד הצעירים

התברר לי שהרב לוגסי לא הגיע, משום מה, והם עומדים וממתינים לו.

חולפות עוד כמה דקות עד שאחד הצעירים פונה אלי ומבקש שאחליף את הרב לוגסי ואדבר על פרשת השבוע עד שיגיע. הסכמתי. הוא הכניס את כולם פנימה ועליתי למסור שיעור מבלי שהתכוננתי קודם לכן.

הרגשתי שה’ שם את הדברים בפי, כי הדברים קלחו וזרמו והשיחה הייתה מרתקת. דיברתי עם הצעירים במשך שלוש שעות והם היו מוקסמים. סיפרתי להם על ההוראה של הרבי לעשות תהלוכות ביום ההילולא של רשב”י, הוספתי לספר על ניסים שארעו בתהלוכות ל”ג בעומר, ואז עברנו לדבר על הרבי כנשיא הדור, משיח שבדור. נתתי לצעירים להעלות שאלות ועניתי בסבלנות לכל אחד.

‘עונג שבת’ זה היה מוצלח מאוד, וחזרתי הביתה בתחושה טובה. הרב לוגסי, להפתעת כולם, כלל לא הגיע באותו ערב ואף לא הודיע על כך קודם לכן. אני עדיין הייתי מבולבל מזה שנשלחתי לשיעור ממש באתערותא דלעילא על ידי הרבי בכבודו ובעצמו…

האמת מתבררת

כשיצאה השבת שלחתי לרב לוגסי הודעה: ‘אין לך מושג איזה שיעור מיוחד היה. דבר איתי’.

הוא חזר אלי כעבור דקות אחדות וסיפרתי לו מה היה. הוא היה מופתע.

“אתה מסרת שיעור?” שאל בתמיהה, ואז סיפר לי שלקראת אותה שבת נסע מחוץ לעיר, ומשום כך סיכם מבעוד מועד עם רב ספרדי בעיר שיבוא להחליף אותו, אך כעת מתברר לו שהלה לא הגיע.

סיפרתי לו שלא באתי מרצוני אלא הרבי הוא ששלח אותי, וסיפרתי לו על החיזיון שראיתי. בין היתר אמרתי לו שהרבי אמר לי עליו “ומכבדי אכבד”.

הוא היה מופתע מהשתלשלות הענינים והציע לחזור אלי בעוד כמה דקות. בינתיים התקשר אל אותו רב שהיה אמור להחליף אותו, והלה התנצל וסיפר לו שעמד כבר לצאת ממפתן דלת ביתו אך לפתע תקפו אותו כאבי בטן עזים ולכן נשאר בבית מחוסר ברירה. הוא לא יכול היה כמובן להתקשר, והוא קיווה אפוא שכבר יימצא אי מי שייטול את שרביט השיעור, רק שלא יהיה ביטול תורה המוני כזה. “אם יש לי צער, זה מהביטול תורה הגדול שהיה”, אמר לרב לוגסי, שמיהר להרגיעו ולספר לו שכבר היה מי שדאג שלא יהיה ביטול תורה – וזהו הרבי מליובאוויטש, ואף גולל אף בפניו את כל השתלשלות המאורעות.    

כל אותו שבוע הסתובב הרב לוגסי נרגש מאוד מכך שהרבי דאג לשיעורו. הוא יצר קשר עם מורו ורבו המקובל הרב רפאל אבוחצירא מאשדוד, וסיפר לו את הנס המופלא הזה. רבו ענה לו בזה הלשון: “אמת. נכון היה הדבר”, וסיפר לו שהיה רעש גדול מאוד בשמים מהביטול תורה הגדול שיהיה, והוחלט לשלוח את הרבי מליובאוויטש בעצמו שכל יהודי בעולם אכפת לו, כדי לפעול שהשיעור יימסר.

הרב אבוחצירא הוסיף פרט מדהים, מעין סגירת מעגל. הוא אמר לרב לוגסי על המילים “מכבדי אכבד” – מי שמכבד את הרבי מליובאוויטש, אזי הרבי מכבד אותו ודואג שלא יאונה לו כל רע. כששמע את צמד המילים הללו מרבו, מפלס התרגשות שלו התעצם שבעתיים.

בשבוע הבא זכו כל משתתפי השיעור לשמוע את הסיפור בשלמותו מפיו של הרב לוגסי, עם עוד מילים רבות של כבוד והערכה לנשיא הדור שלא עזב את צאן מרעיתו ודואג לכל יהודי באשר הוא.

שיעורים וניסים מתגלגלים

הסיפור התפרסם ברחבי העיר חולון כאש בשדה קוצים. אנשים התוודעו לגדולתו של הרבי מלך המשיח שדאגתו לכל יהודי נמשכת בכל רגע וביתר שאת.

מאז אותו שבוע ביקשני הרב לוגסי למסור את השיעור המקדים להרצאתו, ומדי שבת אני מדבר על פרשת שבוע בראיה חסידית על פי שיחותיו של הרבי מה”מ, ובזמנים שהרב לוגסי לא נמצא בעיר, אני המחליף שלו. 

מהשיעור הזה כבר נוסדו שיעורים נוספים. מדי יום ראשון מתקיים שיעור בתניא למשתתפות השיעור שביקשו להעמיק יותר בתורת החסידות. השיעור הזה נמצא אף הוא בבית הכנסת ‘בית א-ל’. צעירים רבים החלו לכתוב לרבי באמצעות ה’אגרות קודש’ ולבקש עצה וברכה. בעקבות זאת, סיפורי מופתים והשגחות פרטיות מתגלגלות שם מדי שבוע שאיש אפילו כבר לא טורח להרים אותם – לכולם ברור שיש מנהיג לבירה זו

בשולי הסיפור נחשפנו לסיפור נוסף מרתק

כששאלתי את הרב והבה לפשר שמו, טובי, ומדוע הוא נקרא כך? נדהמנו לדעת שהרבי עצמו מעורב בשם הזה, ומעשה שהיה:
“כשהוכנסתי בבריתו של אברהם אבינו, הוריי נתנו לי את השם, ‘יום טוב’, אך כשבגרתי  לא אהבתי אותו. כשהילדים היו קוראים לי ‘יום טוב’, הייתי מתעלם וביקשתי שיקראו לי ‘טובי’. מאיפה זה בא, אינני יודע להסביר, אך פשוט לא התחברתי לשם המקורי.  

“כשהגעתי לגיל בר מצווה, למדתי בבית ספר חב”ד בחולון אותו ניהל הרב  עמוס קרניאל ע”ה, אישיות משכמו ומעלה, חסיד ומקושר שחיבר אותנו לרבי ולדרכי החסידות. הוא שלח בשמי מכתב לרבי וחתם בשמי המלא ‘יום טוב והבה’. המכתב שהגיע מהרבי, הדהים את כולם. הרבי כתב לכבוד האברך טובי! הרב קרניאל היה בהלם. מאיפה הרבי יודע שזהו שם הכינוי שאני אוהב? הוא הראה לי את המכתב. זה היה נבואה ממש

“הרב קרניאל, הדפיס בזמנו את מכתבו עם שמי המלא לצד המכתב שהתקבל מהרבי ופירסם זאת בעיתון של ‘רשת אהלי יוסף יצחק’.
“מאז כולם קוראים לי טובי. רבני חב”ד שנועצנו איתם אמרו שלכאורה נראה שזו דעתו של הרבי, שמהשם ‘טובי’ תבוא ההמשכה שלי, ולכן שינו לי את השם באופן ‘רשמי’, ומיום הבר המצווה שמי הוא לא ‘יום טוב’ אלא ‘טובי’.
“פרט מעניין ש’טובי’ בגימטריה זה ארבעים וחמש, אותה גימטרייה של המילה ‘גאולה’. ואכן אני מתעסק מדי יום בנושא של הפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל, ושמא ניתן לומר שיש דברים בגו”