נקודה מתוך “דבר מלכות” השבועי, עם מסר לחיים • והשבוע: מה הקשר בין פרשת השבוע לסי

נקודה מתוך “דבר מלכות” השבועי, עם מסר לחיים • והשבוע: מה הקשר בין פרשת השבוע לסימני השנה, ואיך נצבים וילך קשורים לפתבג המלך?

בשבת האחרונה – שבת פרשת “כי תבוא”, זכה כותב השורות להשתתף בשמחת ‘שבע ברכות’ משפחתית. אחד הנואמים, כשנתכבד לדבר, הטעים את ברכותיו לחתן ב’ווארט’ הבא: הנה זה עתה יצאת מהישיבה (כי תצא) ונכנסת לעולם הזה (כי תבוא), והכל כעת תלוי רק בך (איך שנעמדים – נצבים) ואם יהיה כמו שצריך (וילך), ויחד עם זה לא לשכוח את דעת השליחה, שגם לה יש מה להביע בעניני הבית והשליחות וכו’ (האזינו) אזי בוודאי שוזאת הברכה… הנואם חתם את דבריו בברכת מזל טוב מזל טוב, לחיים טובים ומאושרים ובא לציון גואל.

ובכן, בעומדנו בשבת ש”פ נצבים וילך (או בערב שבת קודש פרשת נצבים וילך – לחרוצים בינינו המהדרים לחטוף הצצת טועמיה במגזין בשורת הגאולה – כבר בערב שבת קודש), זה הזמן להתבונן בפלא נפלא ביותר.

במהלך השנים ‘מכניס’ הרבי מלך המשיח שליט”א הרבה חידושים והנהגות. מהם כאלו שהיו והוזנחו ומהם שלא היו בכלל ועד שלא היו בליובאוויטש מעולם (באופן גלוי על כל פנים). במאמץ לא גדול ניתן לשים לב שחידושי הדור השביעי (רובם ככולם) באים בהדרגה. בין אם זה הרעיון שהולך ומתבהר לחסידים לאן שואף הנשיא, ובין אם הדרישה לביצועו ופירסומו לעולם כולו.

אחד מהמיוחדים שבהם הוא החידוש בדרך הלימוד. על ענין זה נשברו כבר קולמוסים רבים ובוודאי שלא זוהי מטרת מדור קטנטן זה, שאף אם ירצה לא יצליח לבטא לנכון את עוצמת התופעה הנפלאה והקיפה.

נתמקד רק על נקודה אחת הקיימת בשיחות ובמאמרים וביתר שאת ויתר עוז בשיחות הדבר מלכות, ובאופן בולט במיוחד בדבר מלכות של השבוע. התאריכים וההקשרים (ליתר דיוק – ההשגחה הפרטית). “בעומדנו, בשבת פרשת…”, בעומדנו ב..”, בסמיכות ל..”, “אחרי…”, “לפני…”, “תוך ג’ ימים ל…”, “בשנת..” ועוד כהנה וכהנה ביטויים המציינים את המעלה הקשורה ביום, בתאריך ובמועד.

אף חידוש זה בא בהדרגה. בשנים הראשונות גם ישנה התייחסות לתאריך ולזמן אך לא בריבוי כה גדול. ואפשר בקלות למצוא שיחה בלא איזכור כלל של התאריך או המועד הסמוך.

“מה שאין כן בדורנו זה”, נדיר מאוד ששיחה לא תהיה קשורה לתאריך, לזמן ולמקום. ובדרך כלל כל הקישורים קשורים אחד בשני.

הדבר חדר כל כך עד כדי שהפך להיות חלק מסגנון הדיבור החסידי. וכל נואם – בין הוא מהמפורסמים ששמם הולך לפני פיהם ובין אם הוא מסוג הנואמים שכותבים יותר יפה – כולם משתדלים לטבל את דבריהם באופן שיהיו קשורים לזמן בו אנו נמצאים.

ככל הידוע אין בכתובים הסבר ברור לתופעה זו, ואין אנו מתיימרים חלילה לדעת דעת עליון. אך נראה בפשטות, שגם ענין זה הוא תכונה אופיינית לדור הגאולה. וככל שמתקרבים יותר לגאולה האמיתית והשלימה – הולך וגובר השימוש בו ושימת הדגש.

כאשר מתבוננים מה ‘רוצה’ הרבי שליט”א מלך המשיח כשהוא מדבר על התאריכים ומחבר אותם עם הפרשה ואת הפרשה איתם ובלי לפספס את האירועים שקרו במשך השבוע והיום בשבוע והתאריך בחודש… המשותף של הכל הוא ההתבוננות בהשגחה פרטית! הכל מדוייק שום דבר לא במקרה ולא בערך.

ככה חיים גאולה! רואים בכל פרט איך שהוא קשור לאלוקות. גם דבר שולי לכאורה כמו קביעות זו או אחרת אינו סתמי. להתרגל לחיות ולהחיות כל רגע באור האמיתי שלו. ובפשטות: לדעת לומר על כל דבר ומיד “איזה השגחה פרטית שכך קרה!”. וכמו שסיפר אחד מיקירי האברכים בכפר של מלך המשיח, שכל פעם שהבן שלו נופל הוא קם מיד ומכריז: וואוו! איזה נס!

ובדבר מלכות אנו מוצאים את עצמינו לפעמים במשך סעיף שלם או שתים ושלוש רק סביב הנקודה הזאת של התאריכים והקביעות והסימנים. והשבוע – בשיחה של נצבים וילך, בש”ז ופתב”ג המלך. ובמשך שיחה שלימה (!!!) הרבי מלך המשיח מסבב את הכל מכל הפינות וקושר קשרים ומכתר כתרים העיקר להראות עד כמה שהכל קשור ומקושר ומדוייק. וכמובן – הכל בהשגחה פרטית!

בקיצור, הגיע הזמן שנהיה קשורים בקשר אמיץ וחזק למלך המשיח ונקשר אליו כל תאריך, כל אירוע, וכל דבר הכי קטן שקורה איתנו ביומיום. כי באמת הכל קשור!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!