פרק קט”ו בתהילים. פרקו החדש של הרבי מלך המשיח, החל מי”א ניסן ה’תשע”ו - שנת הקהל

פרק קט”ו בתהילים. פרקו החדש של הרבי מלך המשיח, החל מי”א ניסן ה’תשע”ו - שנת הקהל

הגוים שבתוך האדם

כ”ק אדמו”ר הזקן: פירוש המילים “למה יאמרו הגוים איה אלוקיהם”: למה יאמרו הגוים - זהו חילול השם בעיני הגוים וגם טענת ה”גוים” שבתוך האדם”, שהם משפילים אותו ואומרים שכשם שהם רחוקים מאוד מה’ כך היהודי חס ושלום. וזהו “איה נא אלוקיהם”, כלומר: היכן היא האלוקות שאתם ממשיכים בתורה ובתפילה?!

(ספר המאמרים הקצרים עמ’ קלב)

טענת המינים והאפיקורסים

כ”ק אדמו”ר האמצעי: השאלה “למה יאמרו הגוים איה אלוקיהם” - היא טענת המינים והאפיקורסים, הכופרים בהשגחה האלוקית הפרטית, מטעם שאינם קולטים כיצד אפשרי שתהיה ירידה וצמצום ממקום כה גבוה ועליון כמו דרגת חפץ ורצון העליון, למטה כל כך בעולם הזה הגשמי. אולם תשובתם בצידם: “ואלוקינו בשמים כל אשר חפץ  עשה” - שהם לא ידעו ולא יבינו שעומק רום ועומק תחת שווים לפניו, ולכן הוא יכול להיות למטה כמו למעלה ממש, שגם המעלה הוא אין לגביו בדיוק כמו המטה.

(תורת חיים בראשית רכ, ג)

“עצם מעצמי” ממש

כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: המילים “למה יאמרו הגוים איה נא אלוקיהם”, זהו הבזיון שהם מבזים אותנו, בשל הגלות בה מצויים אנו. אבל טעות בידיהם. שכן אם הקשר בין הקב”ה לישראל היה רק כבעל ואישה, שבפשעה, הוא דן אותה בגירושין, אזי היה חלילה הצדק איתם. ברם, הקשר בין הקב”ה לישראל הוא עוד יותר נעלה, שכן הוא קשר של אח לאחות, שהם מחוברים בחיבור שאין לו שום הפסק בעולם מצד טבע תולדתם. זהו שישראל עלו במחשבה לפני כל הבריאה, והם בבחינת “עצם מעצמי” ממש, ומבחינה זו בלתי אפשרי שה’ יעזבנו.

(אור התורה, שיר השירים, ח”ב עמ’ תרכט)

התהוות מיידית

כ”ק אדמו”ר מהר”ש: עומק נוסף טמון בתשובה לגוים במילים “כל אשר חפץ ה’ עשה”: כאשר עלה ב”רצונו הפשוט” להוות דבר במעשה, הרי שמיד הדבר נתהווה. מה שאין כן, באדם, העובדה שדבר עולה ברצונו, עדיין אינה פועלת כלום. וצריך שהאדם יצווה בדיבורו, ובמעשה - שיעשה. ברם למעלה, כאשר עלה ברצונו של ה’ להוות דבר, נתהווה מיד. ובחינה זו היא “שם הוי’ דלעילא” (שלמעלה).      

(ספר המאמרים תרל”ב ח”א עמ’ ריג)

המצוות המעשיות מגלות אלוקות

כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: טענת הגוי שבכל אחד ואחד מישראל, שהוא הנפש הבהמית ויצר הרע שבכל אחד, היא:הרי בזמן הגלות קשה מאוד להתבונן בעומק הדעת, ומתוך המשיכה ליוקר ענינה של הנפש האלוקית והאלוקות, וכיוון שכן עבודת ישראל בזמן הגלות היא בעיקר בקיום המצוות המעשיות מתוך קבלת עול מלכות שמיים ולא מתוך בחינת אהבת ה’ ויראתו. ועל זה טענת ה”גוי” - “איה אלוקיהם” - איך ייתכן שעבודה כזו בלי אהבה ויראה, ממשיכה גילוי אלוקות למטה?! ובזה מנסה לייאש את האדם. אך כמובן טענה זו נובעת מחוסר ידיעת האמת האלוקית, שקיום המצוות המעשיות, בכל מצב שהוא, משכין שכינה למטה ומגלה אלוקות בעולם.

(ספר המאמרים תרנ”ח עמ’ א ואילך)

זהירות מה”אומרים”…

כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: הגוים בכלל והגוי שבכל אחד ואחד בפרט, שהם הנפש הבהמית והיצר הרע, כל עניינם הוא שהם “אומרים ומדברים” עם ישראל (“יאמרו הגוים”). דהיינו שעל ידי אמירה זו הם מעלימים ומסתירים על אור האמת ומשפילים ומדיחים ה’ ירחם, מדרך האמת. שכן הנשמה היא אלוקית, ומצידה עבודת כל יהודי יכולה להיות עבודה תמה, אך על ידי האמירה והדיבור המסית ומטעה את האדם, נעשה העלם והסתר לאדם, ורוח שטות המכסה על האמת.

(ספר המאמרים תרפ”ה עמ’ שח ואילך)

דירה בתחתונים

כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: תוכן טענת הגוים “איה נא אלוקיהם”, היא: כיוון ש”רם על כל גוים ה’”, שהוא מרומם ומתנשא ממציאות גשמית, לכן לדעתם רק “על השמים כבודו”, הוא נמשך רק על ידי עבודה רוחנית ורק במקום רוחני, ולכן אומרים הם “עזב ה’ את הארץ”. וישראל משיבים להם: “כל אשר חפץ ה’ עשה”, שאדרבה, זוהי גודל המעלה בהתעסקות בבירור ענייני עולם הזה הגשמיים (“עשה”). שכן על ידם מתגלה בחינת “חפץ” שהיא למעלה מ”רצון”, “חפץ הוי’” - שלמעלה משם “אלוקים”. ודווקא על ידי עבודה זו פועלים “להיות לו יתברך דירה בתחתונים”, וזוכים מיד לגאולה האמיתית והשלמה.

(תהלות מנחם, תהילים קטו, ב)

חידושו של נשיא בישראל

אמר ר’ אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה .. כל ימי חייך להביא לימות המשיח: חידושו של נשיא בישראל .. הוא לקשר ולאחד “כל ימי חייך” של כאו”א מישראל ושל כלל ישראל - “כל ימי חייך” הגשמיים בעולם הזה ובפרט בזמן הגלות (“לילות”) - עם הגאולה (יציאה ממצרים וגבולים) בכלל, ובפרט עם ימות המשיח, הגאולה האמיתית והשלימה שאין אחריה גלות; ודוקא הנשיא בכחו לחבר ולאחד את הגלות עם הגאולה .. ולכן, דוקא ביום שעלה לנשיאות עסק ר’ אלעזר בן עזריה בסוגיא ד”מזכירין יציאת מצרים” גם “בלילות” ו”להביא לימות המשיח”.

(ש”פ שמות תשנ”ב)