בשבילנו, ניגון כזה כמו הניגון של המשפיע הרב זלמן הבלין, הוא צוהר אל התפילה החב”ד

בשבילנו, ניגון כזה כמו הניגון של המשפיע הרב זלמן הבלין, הוא צוהר אל התפילה החב”דית עליה מדובר כה רבות במאמרי החסידות. נדמה כי העומק האדיר שמתואר בחסידות אודות מה זה תפילה, העושר והאושר שיש בתפילה ספוגה בהשתפכות הנפש - מה ששום אותיות שבעולם לא יוכלו לתאר זאת, יש בניגון זה…

הניגון המיוחד שמדורנו יעסוק בו הפעם, אינו מופיע ב’ספר הניגונים’. הניגון שוחזר על ידי ר’ שלום שי’ הלוי הורוויץ, מבעלי המנגנים הסולנים בתקליטי ניח”ח. ר’ שלום הקליט קלטת בשם “בית הלוי ברכו את ה’”, ובה מופיע “ר’ זלמנ’ס עבודה ניגון”, ניגון שהיה מנגן המשפיע ר’ זלמן הבלין בתפילתו. ר’ שלום שיחזר את הניגון מפיהם של החסיד ר’ פרץ מוצ’קין ובניו, ולראשונה מתפרסמים כאן תווי הניגון לצד סיפורו וביאורו.

•

הרה”ח ר’ שלמה זלמן הבלין נולד בשנת תרל”ז בפאריטש. בנערותו היה מהבאים אל הגאון הרוגוצ’ובי. בגיל צעיר הגיע לליובאוויטש והיה מה’יושבים’ עוד בטרם התייסדה ישיבת ‘תומכי תמימים’. כשהתייסדה, היה מראשוני תלמידי הישיבה. בגיל 16–17 (בשנות תרנ”ד–תרנ”ה) היה ‘חוזר’ אצל אדמו”ר הרש”ב, מה שמעיד על כשרונותיו הנעלים.

בהמשך שנת תרס”א, התמנה למשפיע בישיבת ‘תומכי תמימים’ סניף הורודיץ’, עיירה קטנה סמוכה לליובאוויטש ברוסיה הלבנה.

הרה”ח ר’ ישראל ג’ייקובסון מתאר (“זכרון לבני ישראל” עמוד ל), שכאשר ר’ זלמן הבלין הגיע לעירו - זוראוויץ’, “הוא היה איש נלבב אהוב על הבריות וחכם . . בעת ההתוועדות ניגן ר’ זלמן את הניגון של אדמו”ר מהרי”ל (בנו של אדמו”ר הצמח צדק), ומאז היה ידוע הניגון הזה אצלנו על שם ר’ זלמן, וקראו אותו ‘ר’ זלמן’ס ניגון’”. - בספר הניגונים אנו מוצאים שני ניגונים מאת המהרי”ל - הרה”ק ר’ יהודה ליב בן הצמח צדק, ניגון אחד ארוך שמנגנים בדרך כלל בהתוועדות (מס’ ל”ג), וניגון אחד קצר (מס’ ל”ד) שהוא ‘תנועה’ לתפילה בהשתפכות הנפש.

בשנת תער”ב - נבחר ר’ זלמן על ידי אדמו”ר הרש”ב ונשלח עם קומץ תלמידים לארץ הקודש לייסד את ישיבת “תורת אמת” בחברון, ואחר כך גם את ישיבת “תורת אמת” בירושלים. שלל מכתבים שיגר אדמו”ר הריי”צ אל ר’ זלמן המדברים בביאורי נושאים בדא”ח באריכות רבה.

ר’ זלמן היה מתפלל באריכות מידי יום מתוך התבוננות והתעוררות אהבת ה’ ויראתו. לא מעט היו מגיעים לשמוע את תפילתו. היה זה מחזה בלתי רגיל שהיה משפיע עמוקות ונחרת בלב השומעים. ר’ זלמן היה מתפלל עם ניגונים, ובשורות הבאות נתייחס ל’תנועה’ אחת קבועה שבה היה רגיל להתפלל בדבקות נפלאה.

הוא נפטר בט”ז בניסן תרצ”ו.

ניגון שכולו כנפיים 

הניגון בו היה מתפלל ר’ זלמן הוא בעצם ‘תנועה’ בת שתי בבות, שאפשר לנגנה שוב ושוב. תנועה של דבקות והתכללות באלקות.

מפליא שגם ניגון תפילתו של ר’ הלל פוצ’פער (מתלמידיו של ר’ זלמן הבלין, אף הוא נשלח ע”י אדמו”ר הרש”ב לחברון), המוכר בשם “ניגון כלות הנפש”, גם הוא ‘תנועה’ בת שתי בבות. גם הוא ניגון של דבקות והתכללות באלקות. אך אפשר לחוש את ההבדל שבין שני הניגונים, בין שתי התנועות של דבקות.

בניגונו של התלמיד ר’ הלל, בולטת תנועה של כמיהה. הניגון מתחיל בכמיהה, ואילו ה”התכללות” להשתאב באלוקות נרגשת רק בנקודות השיא של הניגון, בחלקו השני עם התרוממות הצלילים. ואילו בניגונו של המשפיע ר’ זלמן, כל החלק הראשון הוא בצלילים גבוהים ביותר, בהתכללות למעלה מעלה. התחושה שמתקבלת מיד היא התנתקות מוחלטת מן העולם, השתאבות לעילא ולעילא. ורק בחלקו השני של הניגון, הוא ‘נוגע’ בנגיעה קלה למטה בטונים נמוכים יותר. ניתן לומר כי הניגון של ר’ זלמן הוא ניגון שכולו ‘כנפיים’ (על דרך ביטוי של אדמו”ר הריי”צ על ניגון אחר שבו הצלילים “פורחים” לגובה). זהו ניגון של ‘נשר חב”די’, שעף לו בגבהי השמים.

הניגון משקף את עולמו הפנימי של אותו חסיד גדול, את הגבהים הרוחניים בהם הוא היה שט, ואת האושר הנפשי שלו בשעת מעשה.

בשבילנו, ניגון כזה הוא צוהר אל התפילה החב”דית עליה מדובר כה רבות במאמרי החסידות. נדמה כי העומק האדיר שמתואר בחסידות אודות מה זה תפילה, העושר והאושר שיש בתפילה ספוגה בהשתפכות הנפש, שום אותיות שבעולם לא יוכלו לתאר זאת. הניגון השמיימי הזה כמו אומר: אם למדתם חסידות, התבוננתם באלקות, ועדיין לא באתם לידי ניגון כזה בתפילה, כנראה אתם עדיין לא תופסים על מה מדובר… כנראה שהתפילה החסידית זה הרבה יותר ממה שאתם חושבים…