עם “לובן העליון” כ”ק אדמו”ר הזקן: הודיע יעקב לעשו ש”עם לבן גרתי”, עם בחינת “לובן
כ”ק אדמו”ר הזקן: הודיע יעקב לעשו ש”עם לבן גרתי”, עם בחינת “לובן העליון”, שמשם היה עיקר כח השפע ליעקב, בעל עולם האצילות, לברר ולתקן הכל. וכיוון שעולם התיקון תוקן, מבקש הוא שעשו יתן את חלקו בהכנת העולם לגאולה.
עם “לובן העליון”
כ”ק אדמו”ר הזקן: הודיע יעקב לעשו ש”עם לבן גרתי”, עם בחינת “לובן העליון”, שמשם היה עיקר כח השפע ליעקב, בעל עולם האצילות, לברר ולתקן הכל. וכיוון שעולם התיקון תוקן, מבקש הוא שעשו יתן את חלקו בהכנת העולם לגאולה.
(תורה אור, וישלח, כג, ג)
מיד כשנפטר מלבן
כ”ק אדמו”ר האמצעי: ידוע מה שנאמר במדרש שמיד כשנפטר מלבן שלח מיד מלאכים לעשו להודיעו שבתחילה “עם לבן גרתי”, בגימטריא “תרי”ג, “תרי”ג מצוות שמרתי”. לאמור: עתה באתי אליך לברר אותך, לאחר שכבר הושלמה עבודתי השלמה עם לבן. (תורת חיים, בראשית ח”ב, פרשת וישלח, קפ, ג)
לאחר שתיקן את עצמו
כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: תרי”ג מצוות, נמשכות מבחינת לובן העליון, שהיא פנימיות הכתר. זהו שהודיע יעקב לעשו ש”עם לבן גרתי ותרי”ג מצוות שמרתי”, שכן לאחר שהמשיך מבחינת “לובן העליון”, בתרי”ג המצוות שקיים, ועל ידי כך תיקן את עצמו, לפיכך בכוחו לברר גם את בחינת הרע שבעשו. (אור התורה, פרשת וישלח רכז, א ואילך)
האבות הם המרכבה
כ”ק אדמו”ר מהר”ש: לכאורה צריך ביאור: הייתכן ש”תרי”ג מצוות שמרתי”, בעוד שבתפילין יש ארבע פרשיות שכתוב בהן עניין יציאת מצרים, והרי בזמן האבות טרם היה אפילו שיעבוד מצרים? אך כך הוא העניין: כשם שאברי הגוף הם “כלים” להשראת חיות הנפש, כך המצוות הן “כלים” להשראת אור אין סוף. ומכיוון שהאבות היו תמיד בביטול ומסירות נפש, שהרי “האבות הם המרכבה” לה’. נמצא שעל ידי כך הם כבר ממשיכים את כל ההמשכות שעל ידי כל אחת מהמצוות, שהרי האבות עצמם הם כלים להמשכת אור אין סוף, תמיד. (תורת שמואל תרל”ט ח”א, ד”ה לריח שמניך עמ’ רמא)
בכח זה
כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: לכאורה פלא מדוע מודיע יעקב לעשו ש”עם לבן גרתי ותרי”ג מצוות שמרתי”, והרי אין זה מה שמעניין את עשו? ברם זהו שמודיע לו מה שעשה בבית לבן: שכבר המשיך את כל האורות והגילויים העליונים, וגם המשיך למטה את בחינת התורה והמצוות, וביכולתו לברר עתה את עשו, בכח זה. (המשך תער”ב, חלק ראשון, ש”פ וישלח תער”ג עמ’ ריז)
יעקב ועשו
כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: בנוגע ליעקב ועשו, ידוע הרי שעשו זה עולם הזה, ויעקב הוא תורה. בעשו נאמר “נפשות” בלשון רבים. אולם ביעקב הגם שהיו שבעים נפשות, נאמר בכתוב “שבעים נפש”, - “נפש”, בלשון יחיד. טעם הדבר: יעקב הוא תורה, ותורה היא אחדות. זהו פירוש הביטוי “תורה דרבים”: להכניס את התורה, בתוך רשות הרבים! (סה”ש תש”ד עמ’ 147)
ספק בגימטריא עמלק
כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: צריך ביאור בסדר הבירורים, מדוע הסדר הוא שבתחילה צריך יעקב לברר את לבן ורק אחר כך לברר את עשו, והרי שניהם, לבן ועשו הם בבחינה של שלושת קליפות הטמאות, ואם כן הם אותו דבר. אלא שאכן, הסדר הוא מהקל אל הכבד. שבתחילה יש לברר את קליפת לבן, שבה אין מתעורר ספק בגימטריא עמלק, שאינו מרמה את עצמו שהוא כן טוב. אך בקליפת עשו מעורב ספק, שהוא מרמה את עצמו באמתלאות שונות, ומסתפק האם הוא זה שצריך לעסוק בעניין, ובירור קליפה זו הוא קשה יותר, ולכן, יש לברר תחילה את קליפת לבן, שהיא פחות קשה.
(מאמר ד”ה עם לבן גרתי תשמ”ב, ספר המאמרים בראשית ח”ב עמ’ קד)