יתקיים
האם נתקיימו דברי המדרש על “שנת התגלות משיח”? מתי התרחשו בזמננו ניסים גלויים יותר מניסי פורים? על מה אמר הרבי מלך המשיח: “לא רק אצבע, אלא יד שלימה”? * המאמר המרתק שלפנינו מסיט את הזרקורים של אירועי מלחמת-המפרץ לעבר נקודת המבט הנראית מה’משקפיים’ של שיחות הרבי מלך המשיח, כולל פרטים מעניינים רבים ודיוקי
האם נתקיימו דברי המדרש על “שנת התגלות משיח”? מתי התרחשו בזמננו ניסים גלויים יותר מניסי פורים? על מה אמר הרבי מלך המשיח: “לא רק אצבע, אלא יד שלימה”? * המאמר המרתק שלפנינו מסיט את הזרקורים של אירועי מלחמת-המפרץ לעבר נקודת המבט הנראית מה’משקפיים’ של שיחות הרבי מלך המשיח, כולל פרטים מעניינים רבים ודיוקים בדברי הרב, שלרוב לא שמים אליהם לב ולעיתים אף הושם הדגש דווקא על עניינים השוליים ביחס אליהם… יחד משלימים כל אלו את התמונה המלאה והמופלאה של התגשמות דברי המדרש על התגלות מלך המשיח בזמננו זה, “זמן השיא לגאולה” * במלאת 21 שנה (“אך טוב לישראל”) לסיומה של מלחמת המפרץ בפורים ה’תנש”א
אם אצלנו ישנם עדיין רבים שהדברים לא ברורים אצלם דיים, ניתן להבין מדוע לאחרונה התפרסמה בארה”ב מודעה הקוראת ל”כינוס תשובה” בעקבות המאורעות בעולם, כשבמודעה מצוטט המדרש ב”ילקוט שמעוני” עם הקשר עכשווי מהשנה האחרונה…
לאחרונה יצא לי לבקר בבית חב”ד באחת הערים החשובות בארץ הקודש ושוחחתי מעט עם השליח המקומי, כשהשיחה בינינו נסובה, מטבע הדברים, על מצב התקופה בה אנו נמצאים.
בין הדברים הוא שח באוזניי כי לאור ההתפתחויות האחרונות במישור המדיני העולמי, כשבמדינה אחר מדינה בעולם הערבי מתמוטט המשטר, יש לפרסם ולהזכיר את דברי המדרש ב”ילקוט שמעוני”, בו מדובר על אומות העולם ה”מתרעשין ומתבהלין” ועל התגלות מלך המשיח. “כעת כשדברי המדרש מתממשים והולכים, רואים שמשיח כבר בדרך”, כך אמר לי השליח לפי תומו.
דבריו אלו הפתיעו אותי מאוד. מדוע? כי כל מי שיפתח את ספר השיחות של השנים האחרונות, תנש”א-נ”ב, יווכח כי לפי דברי הרבי מלך המשיח, המדרש ב”ילקוט שמעוני” (ישעי’, רמז תצט) לא יתקיים, כיון שהוא כבר נתקיים (ולא רק “מעין והתחלה”) בשנת תנש”א, באירועי מלחמת המפרץ הראשונה.
כמובן שניגשתי לארון הספרים והראיתי לו מבפנים כי בשיחות ה”דבר מלכות”, אותם הוא ודאי לומד מידי שבוע, הרבי מבהיר זאת באופן הברור ביותר ופעמים רבות מאוד לאורך שנת “אראנו נפלאות”. משנוכח בצדקת דבריי, הפציר בי השליח להעלות את הדברים על הכתב: “אם אצלי הדברים לא היו ברורים דיים, בודאי יש צורך להבהיר זאת לרבים נוספים”.
אם אצלנו ישנם עדיין רבים שהדברים לא ברורים אצלם דיים, ניתן להבין מדוע לאחרונה התפרסמה בארה”ב מודעה הקוראת ל”כינוס תשובה” בעקבות המאורעות בעולם, כשבמודעה מצוטט המדרש ב”ילקוט שמעוני” עם הקשר עכשווי מהשנה האחרונה…
מאמר זה יעסוק, אפוא, באירועי מלחמת המפרץ כפי שהם נראים דרך ‘המשקפיים’ של שיחות הרבי מלך המשיח, כולל פרטים מעניינים רבים ודיוקים בדברי הרב, שלרוב לא שמים אליהם לב ולעיתים אף הושם הדגש דווקא על עניינים השוליים ביחס אליהם. יחד משלימים כל אלו את התמונה המלאה והמופלאה של התגשמות דברי המדרש על התגלות מלך המשיח בזמננו זה, “זמן השיא לגאולה”.
ניסים גלויים, יותר מפורים
מובא במדרש בילקוט שמעוני (ישעי’, רמז תצט) כי ב”שנה שמלך המשיח נגלה בו” יתרחשו מאורעות מלחמתיים בין אומות העולם והקב”ה אומר לעם ישראל “כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, הגיע זמן גאולתכם”, ובהמשך לזה זוהי ה”שעה שמלך המשיח בא“…
בשנת ה’תנש”א, שנים רבות מאוד מאז נכתב המדרש, החלו להתרחש במפרץ הפרסי זעזועים שהזכירו את המתואר במדרש והעובדה המופלאה החלה להכות גלים. אך אם בתחילה היתה זו רק השערה מעניינת, בא הרבי ובשיחות אותה תקופה קבע ברורות כי דברי המדרש אכן מדברים על אותה שנה, וכפי הלשון באחת השיחות: “נתקיימו דברי המדרש בילקוט שמעוני: שנה שמלך המשיח נגלה בו . . ומאז . . עומדים כבר “בשעה שמלך המשיח בא (“הנה זה בא”) . . ומשמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם”. (ש”פ נשא ה’תנש”א).
הרה”ח ר’ יצחק שי’ שפרינגר, משגיח בישיבת תות”ל המרכזית 770, כתב לרבי על כך שדברי המדרש עוברים מיד ליד בארץ הקודש. המענה שקיבל היה: “כל המרבה הרי זה משובח”.
ידוע גם כי לאחר שא’ החסידים תלה באותה תקופה את דברי המדרש על הקיר ב-770, שאל הרבי את מזכירו הרה”ח ר’ י”ל שי’ גרונר, מדוע לא הכניסו גם את הקטע הבא במדרש, המדבר על “שעה שמלך המשיח בא“… והרבי הורה להוסיף גם את הקטע הזה.
ניתן לחשוב בטעות כי אין לייחס לעובדה זו חשיבות מיוחדת במינה. נכון, קרה מאורע גדול ובו התממשו דברי המדרש שמתאר מאורעות ניסיים שעם ישראל עתיד לחוות, אבל אין זה המקרה היחיד. אירעו עוד מלחמות רבות שחווינו בהם ניסים, היתה גם מלחמת לבנון השנייה ומבצעים ניסיים נוספים. האם יש סיבה לייחס חשיבות מיוחדת למלחמת המפרץ דווקא?
ובכן, התשובה היא כן. בעקבות קביעה זו של הרבי, הופכת מלחמת המפרץ למאורע ייחודי, שאין להשוותו לשאר המאורעות בהם התרחשו ניסים. ניתן אף לומר כי זהו מאורע בעל משקל כאחד המאורעות ההיסטוריים בתולדות עם ישראל, כמו פורים, יציאת מצרים וכדו’.
בעצם, לאחר שהרבי קובע באופן חד-משמעי כי באותם אירועים של שנת תנש”א “נתקיימו דברי המדרש בילקוט שמעוני” אודות ה”שנה שמלך המשיח נגלה בו”, הדברים ברורים ואין מקום לספק. אך להלן יתבאר כי כשמעיינים במקורות שסביב הענין, מתגלים פרטים חשובים נוספים, המוכיחים עוד יותר (אם יש צורך בהוכחות נוספות) כי הדברים אכן מהווים נקודת מפנה היסטורית בתולדות עם ישראל.
השאלה שנשאלת כשמצביעים על נס מלחמת המפרץ כנקודת מפנה היסטורית שכזו, הינה: מהו המקור לכך? על מה נשענת הנחה כה ‘יומרנית’? התשובה לכך היא: אנו למדים זאת מדברי הרבי עצמו: מההשוואה של מלחמת המפרץ למאורעות היסטוריים אחרים, מהמבט העולמי על סדר הגודל הניסי, ומהזמן שהמאורע תופס בנשיאות הרבי והיחס המיוחד שהוא מקבל.
המקור המרכזי בו מתייחס הרבי לנס המלחמה הינו שיחה ביחידות כללית ומכתב כללי מוגהים משנת תנש”א, אותם הקדיש הרבי למאורעות הניסיים המסעירים הללו. הבה נתבונן ונשים לב כיצד מתייחס הרבי לנס המלחמה (במפרץ). די להביט בפתיחה של המכתב כללי “אל בני ובנות ישראל” (מתאריך כ”ה אדר ה’תנש”א, 11 ימים לאחר סיום המלחמה) כדי להבחין “להיכן הרוח נוטה”:
“בבואנו מימי הפורים – ימים של ניסים שהראה הקב”ה “בימים ההם בזמן הזה”, ובהתקרבנו אל חג הפסח – שבו אנו חוגגים את החג של “זמן חרותנו”, ומודים לה’ על הניסים והנפלאות שהראה בעת יציאת מצרים – הרי זהו הזמן המתאים להפנות את מלוא תשומת הלב אל הניסים והנפלאות שאירעו בימינו אלה, בימים הסמוכים לפורים שנה זו. היו אלה ניסים גלויים לא רק לעם ישראל אלא גם לכל העמים, ועד ש”ראו כל אפסי ארץ” – הכל ראו את הניסים שהתרחשו בתקופה זו”.
לאחר פתיחה זו, מוסיף הרבי ומבאר כי בניסים אלו יש חידוש גדול יותר על פני נס פורים שהתרחש “בימים ההם”. נס פורים היה מוסתר בתוך דרכי הטבע, מאחר והנס נפרש על פני שתים עשרה שנים! (מראשית מלכותו של אחשוורוש עד שנת שתים עשרה למלכו) ורק לאחר התבוננות מעמיקה וחיבור המאורעות לרצף אחד, מכירים ביד ה’. “לעומת זאת”, ממשיך הרבי במכתב, “באירועים שקרו בחודשים האחרונים עד (אמצע) חודש אדר, התרחש נס גדול לטובת בני ישראל ולטובת העולם כולו, נס גלוי לעיני כל העמים“…
אם אצל כל אחד מאיתנו תופס חג הפורים מקום של כבוד ויקר, כיום אגדי בו ניצל ממיתה עם ישראל כולו ללא יוצא מן הכלל, וזאת לאחר מסירות נפש של שנה שלימה – וידועים הביאורים בשיחות ובמאמרי החסידות על העילוי הנפלא של נס חג הפורים – כיצד נתייחס, אם כן, למלחמת המפרץ, אותה מגדיר הרבי כ”נס גלוי לעיני כל העמים” יותר מנס פורים?!
השתקפות ניסי יציאת מצרים
הרבי אף לא מסתפק בהשוואה לנס פורים עם נטייה לטובת הניסים האחרונים. בשיחה בסמיכות לסיום חודש ניסן – כ”ו ניסן ה’תנש”א (שהינה בעצם “יחידות כללית להאורחים שיחיו”) הרבי משווה את הניסים האחרונים לניסי יציאת מצרים וזאת בלשון מיוחדת ולא שגרתית אף יותר מההשוואה לנס פורים: “השתקפות ניסי יציאת מצרים בניסי ימים אלו”. נביט בקטעים נבחרים וממצים מהשיחה:
על-פי האמור לעיל מובן – כיון ש”בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים”, ויציאת מצרים הרי היא התחלה וכוללת את כל הגאולות דבני-ישראל – שעל ידי התבוננות בהניסים והנפלאות דיציאת מצרים אפשר לראות איך שהם משתקפים – “בכל דור ודור”, “בכל יום ויום” – בניסים ונפלאות עתה, שעל ידם “הקב”ה מצילנו מידם” מאלו ה”עומדים עלינו” “בכל דור ודור”, עד – (כפי שזה מביא את) הניסים והנפלאות בגאולה השלימה (שהם בדומה לניסים דיציאת מצרים)…”.
בהמשך השיחה הרבי מונה את סדר הניסים בגאולת מצרים, מ”למכה מצרים בבכוריהם” ועד “קריעת ים סוף”, ואז, בקביעה שאינה משתמעת לשני פנים, מתחיל הסעיף הבא בשיחה עם הפסוק: ””כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”: כל אחד ואחד יכול לראות בגלוי שהנסים דיציאת מצרים משתקפים כעת בהנצחון בימינו אלו – הן בעצם הנצחון והן בזמן בו הוא התרחש, ובמיוחד – בימים זכאין דחודש ניסן . .”.
הרבי מפרט איך התקיים ה”למכה מצרים בבבכוריהם” בנצחון על ידי אומות העולם דווקא ובשחרור שבויים וכו’ וכו’, ושוב, מבלי להותיר מקום לספקות, ממשיך הרבי בסעיף לאחר מכן: “מזה ישנו המענה ליהודים ששואלים: בעמדנו ב”שנת אראנו נפלאות” – איפה רואים נסים ונפלאות, ועד בדוגמת הנסים ונפלאות בעת יציאת מצרים ופורים?! רואים בגלוי ממש שהתרחשו ומתרחשים נסים ונפלאות (בדוגמת הנסים ביציאת מצרים) לטובת בני ישראל ולטובת העולם כולו…”.
פעמים רבות מביא הרבי בשיחותיו את ההבטחה על הגאולה העתידה לבוא, שבה “כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”. מעניין, אם כך, לראות את הכותרת שהעניקו עורכי הספר “בשורת הגאולה” – שי”ל בר”ח מנ”א ה’תשנ”ג, עם השער בלאַט של הרבי – לשיחה הנ”ל: “”כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות” מתקיים בימינו אלה“…
נס בסדר גודל עולמי
אנו רואים, אם כן, שהיחס של הרבי לנס המלחמה (במפרץ) הינו כאל מאורע היסטורי, בדומה לנס פורים ויציאת מצרים. אך לכאורה, עדיין ניתן לשאול: מדוע באמת? האם מלחמת המפרץ בה נפלו 39 טילים ללא נפגעים, משתווה לניסים העצומים של יציאת מצרים או להצלת עם ישראל כולו בפורים?
התשובה לכך תבוא לאחר הסטת הזרקורים מהתיאור בו מקובל להשתמש לסיפור הניסים: “נפילת 39 טילים ללא נפגעים” – לתיאור האמיתי של הנפלאות, התיאור של הרבי. הרבי לוקח את זווית ההסתכלות ומתרומם ממבט מקומי צר-אופקים, למבט גלובלי, כלל עולמי: לא רק ארץ שתושביה ניצלו, לא רק 39 טילים שלא פגעו, אלא עולם שלם שהיה אמור להיגרר למלחמה עקובה מדם בין מדינות רבות ובנס מפתיע העולם נותר שליו, וגם המלחמה שפרצה – הסתיימה במהירות ובתנאים שיכלו רק לדמיין עליהם…
נביט אל דבריו של הרבי בשיחה ובמכתב וניווכח כי דווקא על ניסים ונפלאות אלו מניח הרבי את הדגש: “על פי התנאים הטבעיים של העולם היה צפוי, שתהיה זו לא רק הכרזת מלחמה וכיוצא בזה, אלא שהמלחמה תגרור לתוכה עמים רבים ותתלהט עד כדי מלחמת עולם ר”ל: אך בפועל, למעלה מדרך הטבע, ולא זו בלבד שנמנעה מלחמת עולם, אלא שגם המלחמה שפרצה – שככה.
“בשעה שכל הסימנים הצביעו, שיש לצפות למלחמה קשה ולהכין צבא גדול ואדיר, מצויד בכלי נשק רבים ודווקא מתקדמים ביותר – הרי לאחר כל ההכנות, כפי שנהוג להיערך למלחמה ארוכה שאמורה להתמשך שבועות וחודשים – בא הניצחון בפועל בתוך זמן קצר ביותר!
“הניצחון היה כל כך מופלא, שהוא מנע לא רק שפיכות דמים רבה בין אומות העולם (כפי שחששו תחילה) אלא הוא אף הביא לידי כך, שהאויב ישחרר ובצורה טובה, חלק משבויי המלחמה ואפילו מאלה שנשבו בעבר . . יתירה מזו: אלו היודעים את המתרחש “מאחורי הקלעים” – המודעים לפרטים חסויים רבים שאינם מגיעים לידי פרסום – משיגים עוד יותר ויותר את פלאי הניסים והנפלאות בזמן הזה, בימים האלה”.
מנקודת מבטו של הרבי נס מלחמת המפרץ כבר מואר באור אחר לגמרי.
כעת, אפשר להתבונן גם במצבו של עם ישראל בזמן המלחמה ולראות כי – בהתאם לסדר הגודל הניסי העולמי – גם כאן זהו מצב לא רגיל בעליל. בעוד האיומים מבגדד הולכים וגוברים, ישב עם ישראל בארץ הקודש בחיבוק ידיים ופשוט חיכה לבאות ללא נקיטת כל פעולה ממשית.
גם לא היתה זו מלחמה ‘שגרתית’, בה הצבא הוא זה שמסתכן בהילחמו בחזית ואילו העם יושב בעורף. באותו הזמן כל הארץ, בכל מקום בו ישבו יהודים, הפכה לחזית אחת גדולה וללא צבא שנלחם. הספיק יום אחד בלבד כדי, ח”ו וח”ו היל”ת, להבעיר את כל הארץ, כאיומיו של העריץ מבגדד ימ”ש. גם כזה מצב, שעם ישראל עומד בפני סכנה איומה ביום אחד, לא היה בהיסטוריה מאז נס פורים!
להשלמת התמונה הניסית, תורמים אף התאריכים בהם החלה והסתיימה המלחמה: תחילת המלחמה היתה בר”ח שבט, היום בו “הואיל משה באר את התורה הזאת” בשבעים לשון – פעולת נשיא הדור על אומות העולם. סיום המלחמה והניצחון על זה שהרבי מכנהו “צורר היהודים”, חל בדיוק ביום הפורים! וגם המשך הניצחון, כש”יצאו בכוריהם בנזיפה חזקה ובהחלטה למסקנא ותנאים חזקים . . איך סאדאם צריך לנהוג”, וגם המשך ביזויו, וכל זה על ידי אומות העולם דווקא – “למכה מצרים בבכוריהם”, אירע בדיוק בימי הפסח!
גם לזה מפנה הרבי את תשומת הלב: “ויתירה מזה: נסים אלו מתרחשים בימות השנה שקשורים במיוחד עם נסים לבני-ישראל: ימי הפורים – שבהם אירע הנס והנצחון והגאולה דבנ”י והמפלה דהמן הרשע צורר היהודים (במלכות פרס ומדי), וכן (מיסמך גאולה לגאולה -) ימי חודש ניסן וימי הפסח – גאולת ישראל ממצרים, ובאופן דנסים ונפלאות…”.
קרוב לשנתיים סביב המדרש
גם משך הזמן שהמאורע תופס בשנות הנשיאות והיחס שהוא מקבל מהרבי, מלמד כי הינו מאורע לא שגרתי: עוד לפני שהחלה שנת “אראנו נפלאות”, לקראת סיום השנה הקודמת, החל הרבי לקדם את ההולך להתרחש: בר”ח אב ה’תש”נ, למרות שכמעט אף פעם לא הלך לאוהל בר”ח, הרבי נוסע בפתאומיות לאוהל הק’. מאז, עד כ”ז אד”ר ה’תשנ”ב, הרבי לא פסק מלהזכיר בשיחות שוב ושוב את מלחמת המפרץ בה נתקיימו דברי המדרש אודות התגלות מלך המשיח (וכך גם את אירועי שנת תש”נ: נפילת הקומוניזם, כפי שיוזכר בהמשך).
בשיחות של כל אותה תקופה ניתן גם להבחין כי אירועי המלחמה מהווים נקודת מפנה, כפי שזה מתבטא בלשונו הק’, 10 ימים לאחר השיחה של כ”ו ניסן: “בימינו אלה ממש (עם סיומו של חודש ניסן דהי’ תהא שנת אראנו נפלאות) “כלו כל הקיצין . . כפשוטו ממש” (ש”פ תזריע-מצורע ה’תנש”א), וכך גם בלשון: “ומאז (ובפרט בחודש ניסן, חודש הגאולה) עומדים כבר “בשעה שמלך המשיח בא . . ומשמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם” (ש”פ נשא ה’תנש”א).
יש לציין גם, כי בשיחה של כ”ו ניסן תנש”א הרבי כורך את אירועי המהפכה ברוסיה של ה’תש”נ ומזכיר גם אותם לצד הניסים של “מאורעות הזמן האחרון” ובלה”ק: “יציאה של ריבוי יהודים ממדינה ההיא, שהיא בדוגמת יציאת מצרים”, “ועד שהמדינה עצמה מסייעת להם לצאת, בדוגמת כפי שהי’ ביציאת מצרים”, “ש”וינצלו את מצרים””…
אנקדוטה מעניינת בקשר לזה, כשבחלוקת דולרים עבר אצל הרבי השר דוד לוי ואמר לרבי שבעלייה הגדולה של היהודים מרוסיה רואים ממש ש”אצבע אלוקים היא”. הרבי שמע את דבריו והגיב: “לא רק אצבע אלא יד שלימה”!…
החיבור של מלחמת המפרץ עם נפילת הקומוניזם (אירועי “שנת ניסים” ושנת “אראנו נפלאות”) חוזר על עצמו גם בשיחות נוספות לאחר מכן, אך שונה היא מלחמת המפרץ מהמהפכה ברוסיה. מטרת המאורע של נפילת הקומוניזם ברוסיה – שאמנם גם לה עורך הרבי השוואה עם יציאת מצרים – פשוטה וברורה – כדי שלמליוני יהודים תהיה האפשרות לחיות חיי קיום תורה ומצוות.
מלחמה רק בשביל הנביא
לעומת זאת, על מלחמת המפרץ ניתן לומר שכל “הורתה ולידתה” הינה כדי להביא את פריצת הדרך ונקודת המפנה של התגלות מלך המשיח לקראת הגאולה השלימה. המקור לכך הינו שיחה מופלאה (לקו”ש חל”ו, וארא ב) שהרבי הוציא כליקוט מוגה במיוחד בקשר לאירועים במפרץ.
בשיחה זו מביא הרבי דבר מופלא: בנבואת יחזקאל על פרעה ועל מצרים, מסיים שם: “ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני ה’”, זאת אומרת, שלמרות שיחזקאל היה נביא ידוע כבר כמה שנים ורוב בני ישראל האמינו בו, אומר לו הקב”ה בנבואה שמטרת המלחמות בין נבוכדנאצר ומצרים, שתי ממלכות אדירות עם רבבות חיילים, הן בשביל מתי מספר מבני ישראל, שעדיין לא האמינו בו, בנביא יחזקאל!
בסיום השיחה מוסיף הרבי סעיף נוסף בנימה עכשווית אקטואלית ומוציא מהשיחה הוראה לזמן הזה. הרבי מצטט מהמדרש בילקוט שמעוני ומבהיר שוב, מדוע יש לייחס חשיבות לכל פעולה בודדת בתורה ומצוות אפילו רק על מתי מעט, כי “הקב”ה עשה מלחמות גדולות ואדירות בשביל התועלת שתצא אפילו למתי מספר דבנ”י שישמעו לדברי הנחמות של יחזקאל הנביא”.
ובמילים אחרות: כל המאורע של מלחמת המפרץ התרחש כדי שבני ישראל יאמינו להכרזת הנביא – הרבי מלך המשיח: “ענוים הגיע זמן גאולתכם”!
בשיחה זו מבאר הרבי את מהותו של הביטחון בה’, שאפילו אם הישועה לא מגיעה לאדם מצד זכויותיו – הביטחון עצמו יביא את התוצאות המקוות, ומסיים שכפי ש”בזכות הבטחון נגאלו ישראל ממצרים”, כך גם בגאולה מגלות זו ש”כדאי הן לגאולה בשכר הקיווי (עצמו)”. והדברים מתקשרים מעצמם לדברי המדרש בילקוט שמעוני “בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה אתם מתייראים אל תיראו הגיע זמן גאולתכם“…
עצם הוצאת שיחה מיוחדת בקשר לתקופה, מלמדת גם היא על החשיבות והייחודיות של המאורע הניסי, בפרט כשהדבר חזר על עצמו פעמיים נוספות: בחנוכה אותה שנה י”ל כקונטרס מאמר ד”ה “ברוך שעשה ניסים” תנש”א, וליקוט נוסף של שיחה מיוחדת (לקו”ש חל”ו, שמות א).
כאשר פרצה המלחמה בר”ח שבט, הורה הרבי להדפיס את המאמר ברוך שעשה נסים תרס”ד, וחילק לכאו”א בליל יו”ד שבט תנש”א. הרבי אף התייחס לזה בשיחת ש”פ בשלח תנש”א בסופה.
ומה עכשיו – עשרים שנה לאחר מכן?
כיום, לאחר שחלפו למעלה מעשרים שנה מ”השנה שמלך המשיח נגלה בו”, יכולה להתעורר אצל כמה וכמה השאלה: “כל זה היה בשעתו וכעת כבר עברו עשרים שנה. האם גם עכשיו ניתן לומר שיש לכך משמעות כה עיקרית”?
והתשובה לכך: בדיוק כפי שיציאת מצרים יצרה מציאות חדשה שעליה לאחר-מכן קיבלנו את התורה במעמד הר סיני, ולאחר ארבעים שנה נכנסנו לארץ ישראל, כך גם לגבי מלחמת המפרץ: מאורע זה פעל את התגלות מלך המשיח בעולם והכרזתו “ענוים הגיע זמן גאולתכם”, ועל כר זה ובמציאות זו שנוצרה בשנת תנש”א, אנו חיים עד היום הזה, עומדים על סף הגאולה “ותיכף ומיד המשכה ושלימותה”.
כעת, לאחר שהדברים התבארו דיים, ניתן לסכם כי נס מלחמת המפרץ הטביע את חותמו בעולם כמו נס פורים, ושניהם – פורים שושן “בימים ההם” ופורים המפרץ “בזמן הזה” – לא יישכחו גם בגאולה-השלימה כמו פסח, ועל-דרך לשון המשנה “מזכירין את מלחמת המפרץ גם בגאולה“…
(מקוצר היריעה לא ניתן היה להקיף את הנושא בשלימותו במאמר זה, ואי”ה ניגע בנקודות נוספות בהמשך, וכלשונו של הרבי בקשר לדבריו על אירועי המפרץ: “עוד חזון למועד“…)