יום שני י”ג אדר ראשון.

במאמרים והשיחות האחרונים “הרבי הבטיח את הכל ודאג לכל ורמז את הכל. התשובות על כל השאלות ששואלים — מחפש הנני בהדברים שנתפרשו במאמרים אלו”, התבטא הרבי מלך המשיח לגבי המאמרים האחרונים של הרבי הריי”צ. בפורים קטן תשנ”ב, חילק הרבי מלך המשיח את הקונטרס האחרון שזכינו לקבל מידיו הק’. בקונטרס מסביר הרבי מלך המשיח מהו תפקידו של נשיא הדור ומה יותר נעלה ממסירות הנפש של יהודים בגלות. רגעים מהחלוקה ותקציר המאמר

בליל פורים קטן ה’תשנ”ב חילק הרבי בידו הק’ שעות ארוכות לכל אחד מהחסידים, אנשים נשים וטף, קונטרס ובו המאמר ‘ואתה תצווה’ שנאמר בשנת תשמ”א. במאמר הסבר נרחב על הקשר העמוק שבין נשיא הדור ועם ישראל ועל הציפיה האמיתית לביאת המשיח. על המאמר המיוחד שנאמר וחולק בתאריך בלתי–שגרתי — בכתבה שלפניכם, מתוך יומני התקופה:

המאמר יצא מחדר הרבי ב–2:15 לפנות בוקר

יום שני י”ג אדר ראשון. אתמול בערב הוכנס אל הרבי מלך המשיח המאמר “ואתה תצווה תשמ”א”, והוא מיוסד על מאמר הרבי הריי”צ “וקבל היהודים” שנאמר בפורים קטן תרפ”ז, בפני קהל גדול שכלל גם סוכני ק.ג.ב. והיה אחת השאלות עליהם נחקר הרבי בחקירתו הראשונה שלאחר המאסר. “א פייערדיקען מאמר [= מאמר של אש]”, התבטא עליו הרבי מלך המשיח בשיחת ויקהל תשמ”ו.

בשעה 2:15 לפנות בוקר יצא הרבי מחדרו הקדוש והניח את המאמר המוגה על השולחן הסמוך לחדרו. בשעה 5:50 לפנות בוקר כבר הונח על השולחן המאמר המודפס בצירוף דו”ח מר’ חיים שאול ברוק על המקומות שאליהם נשלח המאמר. על הדו”ח השיב  הרבי מלך המשיח במענה יוצא דופן בתוך עשר דקות: “ויה”ר שיפעל הפעולה הרצוי’ והזמ”ג וברי מזלי’ כו’. אזכיר עה”צ”.

בשעות הבוקר המוקדמות, עוד לפני התפילה. כבר נחטף בצימאון המאמר על ידי קהל התמימים ואנ”ש שיחיו.

הוראה מפתיעה לפני הנסיעה לאוהל

אך מי חשב על כך שמצפה לנו הפתעה שכזו… — עליה נודע לנו רק בשעות הערב.

בשעה אחת וחצי יצא הרבי מלך המשיח למקוה, ונתן את סידורו לחתן. לאחר מכן ירד הרבי על המדרגות ללכת למכונית. כשהרבי הגיע למדרגה התחתונה, הוא פנה לאחוריו לעבר המזכיר הרב לייבל גרונר ואמר: “מ’גייט טיילן היינט א קונטרס [= הולכים לחלק היום קונטרס]”. המזכיר שאל איזה קונטרס יחלקו.

הרבי הרים את ידו הק’ בתנועת פליאה ואמר, “וואס הייסט [= מה זאת אומרת]? (עוד תנועת פליאה) היינט איז דאך [= היום הרי] פורים קטן! (עוד תנועת פליאה) קונטרס פורים קטן”! והוסיף: “עם דולר, וגם עם לעקאח”.

החתן שקיבל את הסידור, שמע את הרבי, וכך עשתה לה השמועה כנפיים במהירות רבה — הרבי עומד לחלק הלילה את הקונטרס “פורים קטן — תשנ”ב”, ועוד בצירוף עם לעקאח. לאוהל יצא הרבי מלך המשיח בשעה שלוש ועשרים. בצאתו, חילק מטבעות לצדקה לאנשים שעמדו בקרבת מקום.

לרגל החלוקה הגיעו במשך שעות הצהריים רבים מאנ”ש והתמימים מערי השדה: בוסטון, ניו הייבן, וכן תלמידי ישיבת מוריסטאון, ועוד.

בשעה שש שלושים וחמש חזר הרבי מלך המשיח מהאוהל, וכעבור דקות ספורות יצא לתפילות מנחה ומעריב.

קהל גדול גדש את כותלי ביהמ”ד שנערך כבר לרגל החלוקה. הסטענדר המיועד לאמירת השיחה — שעליה כנראה ידעו מראש — הוכן במקומו, וגם השולחנות סודרו בצורה מיוחדת לצורך החלוקה.

כאשר נכנס הרבי פצח הקהל בשירת “ויהי בימי אחשוורוש”. בתפילה נכחו שני ילדיה של מרת לאפיין, שנרצחה על ידי בן עוולה לפני מספר ימים. הרבי הביט לעברם במשך כל זמן אמירת הקדישים, גם כאשר הסתיימה התפילה והרבי נעמד ליד הסטנדר המיוחד לאמירת השיחה.

בשיחה באר הרבי את מעלת היום  — הן מצד היום בשבוע, הן מצד כללות פרשת השבוע, והן מצד היום בחודש — שבו מתחילה ה”קיימא סיהרא באשלמותא” דחודש אדר ד”בריא מזלי’”, ובהדגשה יתירה באדר שבשנת העיבור, והדגשת הענין גם בחודשים הבאים: ניסן ואייר.

מיד אחרי השיחה, ירד הרבי מלך המשיח למקום החלוקה והחל בחלוקת הקונטרס.

קונטרס, עם שני דולרים ולעקאח

הקונטרס נדפס מחדש בכריכה קשה, צבעו סגול, ועליו מודפס באותיות כחולות בולטות “קונטרס פורים–קטן — תשנ”ב״. ה’פתח דבר’ נושא את התאריך: “יום א’ פ’ כי תשא ה’תשנ”ב”. לקונטרס צורפו שני שטרות של דולר וחתיכת לעקאח, כולם נתונים בתוך נרתיק פלסטיק שקוף.

החלוקה החלה בשעה שבע ורבע, וארכה קרוב לשלוש שעות. בזמן החלוקה היה הרבי מלך המשיח בפנים מאירות, וחייך לעבר רבים מהעוברים — אנשים, נשים וטף. בשעת החלוקה עמד מהצד קהל גדול וניגן ניגונים, כשהרבי מפסיק מפעם לפעם את החלוקה ומלהיב את שירת הקהל, מה שהזכיר את המחזה המרהיב של חלוקת “כוס של ברכה”. הפעם עודד הרבי מלך המשיח במיוחד כשניגנו את הניגונים “האדרת והאמונה” בניגון המארש הצרפתי, “ניעט ניעט”, “ופרצת”, “ויהי בימי אחשורוש”, כן עודד לעבר צ’רלי בחזקה.

לעבר ילדים רבים חייך הרבי מלך המשיח, ולכמה מהתינוקות הניף הרבי מולם את הקונטרס להפנות את תשומת ליבם.

לרבים שביקשו ברכה, וכן לרבים שבירכו את הרבי מלך המשיח ענה “אמן”, “ברכה והצלחה”, וכיו”ב. כשעבר הרב יקותיאל ראפ, הציג את ראש ישיבת סערט–ויז’ניץ “יחל ישראל” מחיפה, הגה”צ הרב משה הגר, אחיו של האדמו”ר מסערט וויזניץ’. הרבי מלך המשיח קיבלו בחיוך במאור פנים ואמר לו “ברכה והצלחה, יאריך ימים על ממלכתו”.

עברו חתן וכלה, שמתחתנים הלילה, ונתן לכל אחד מהם שני קונטרסים.

לר’ דוד נחשון נתן הרבי מלך המשיח קונטרס נוסף — עבור ר’ אבי טאוב. לר’  גרשון בער יעאבסאהן — קונטרס נוסף עבור העיתון. לר’ שלום דובער גאנזבורג קונטרס נוסף. כאשר עבר ר’ שלום דובער העכט, חייך אליו הרבי.

לפני סיום החלוקה הניח הרבי מלך המשיח בסידורו שני קונטרסים, ופנה לצאת. בינתיים הגיעו עוד אנשים שעדיין לא קיבלו, ועצר בדרכו, הוציא את שני הקונטרסים והמשיך לחלק להם, במשך דרכו לצאת מביהמ”ד עודד את השירה בחוזק רב. כשהגיע לפתח היציאה המתינו שוב כמה אנשים שהגיעו ברגע האחרון, והרבי מלך המשיח המשיך לחלק להם.

בסיום החלוקה, הניח בסידורו קונטרס אחד. כשעלה הרבי לחדרו הייתה השעה עשר וחמישה.

התוועדות חסידים לאחר החלוקה

מאוחר יותר התקיימה מסיבת סיום הלכות ברמב”ם והתוועדות לרגל פורים קטן. בפתח החגיגה הוזמן ר’ יואל כהן ללמוד עם המסובים את המאמר הטרי שזה עתה זכינו לקבלו. בטוב טעם ובהסברה בהירה ביאר, ככל שהרשה הזמן, נקודות מעניינות מהמאמר.

חבר הכנסת הרב אליעזר מזרחי התחיל בענין המובא במאמר הנ”ל שדווקא על ידי פעולת הביטול והכתיתה (כתית) מגיעים לדרגות הכי עליונות, בחינת מאור, ולא עוד אלא  ש”ויקחו אליך” — שהדבר מוסיף גם במשה רבינו עצמו. קווי הפעולה חייבים להתפרס על פני ג’ השלימויות של העם, הארץ והתורה ואסור לוותר על אך אחד מהם. הוא סיים באומור: “שנזכה ללמוד שוב פעם את המאמר, ולהגיע לדרגה של כתית ובטח שעל ידי זה כל הפעולות יוסיפו לא רק בנו אלא גם במשלח”.

אחר כך הוזמן הרב לוי שי’ שליח הרבי באיטליה שנשא מילים קצרות אודות ההוראה לפועל בסיום המאמר, שעבודתינו צריכה להיות בעיקר בכוחות הגלויים ואילו את כח מסירות הנפש זן ומפרנס אותנו נשיא דורנו.

תוכן המאמר:

המאמר מתחיל בפסוק “ואתה תצווה את בני ישראל”, ולאחר שמזכיר כמה דיוקים שנזכרו במאמרי רבותינו נשיאינו בלשון הפסוק — מסביר שמשה, ה”רעיא מהימנא”, מקשר ומחבר את בני ישראל עם אור אין סוף, על ידי  שרועה ומפרנס את האמונה שתהיה בפנימיות.

ובהמשך לזה מבואר במאמר הענין ד”כתית — למאור”, שכאשר בני ישראל נמצאים במצב של כתית — תחת גזירות הגלות — מתגלה המאור של עצם הנשמה. ומוסיף הרבי, שעיקר הענין ד”רעיא מהימנא” הוא גילוי האמונה שמצד עצם הנשמה, וזה שהאמונה נמשכת בפנימיות הוא רק תוצאה מגילוי זה. מה שאין כן האמונה הבאה מצד בחינת  ראיה היא בבחינת מקיף בלבד.

עיקר גילוי עצם הנשמה הוא בענין המסירות נפש בפועל, שעיקרו בזמן הגלות, על ידי רועי ישראל “אתפשטותא דמשה” שבכל דור ודור. ולכן במתן תורה הייתה רק ההתחלה — “החלו לעשות”, והקבלה “וקבל היהודים” היתה בזמן גזירת המן. וזהו שדווקא על מרדכי נאמר שהיה שקול בדורו כמשה בדורו, כי אז הייתה המסירות נפש בפועל בכל ישראל ומרדכי הי’ רעיא מהימנא של כל ישראל שבדורו בגילוי.

ב’וקבל היהודים’ יש שני עניינים: א. הקבלה בזמן הגזירה על ידי המסירות נפש, וב. הקבלה שלאחרי הנס, שבאה על ידי זה שישראל שבורים ונדכאים מעצם זה שהם בגלות. הקבלה שלאחרי הנס היא למעלה מהקבלה שבזמן הגזירה, כי כאשר עצם הנשמה מתגלה כתוצאה ממסירות נפש — הרי זה כמו דבר נוסף על כחות הגלויים (עצם הנשמה כפי שמוגדרת בענין הפשיטות), ואילו כאשר עצם הנשמה מתגלה על ידי זה שישראל שבורים ונדכאים מעצם ענין הגלות, הרי אז מתגלה עצם הנשמה כפי שהוא חד עם כחות הגלויים (עצם הנשמה כפי שמושרשת בהעצמות).

ולכן נאמר הענין ד’כתית למאור’ בהמשך ל’ויקחו אליך’ — כי ענין זה נעשה על ידי עבודתם של ישראל, שכחות הגלויים שלהם יהיו מתאימים לעצם הנשמה ועל ידי זה נעשה יתרון והוספה גם  בעצם הנשמה שנמשכה בהם על ידי משה — שמתגלה בה שרשה בהעצמות. ומכל מקום, גם הנתינת כח  לזה הוא על ידי משה בכלל, ובדורנו — על ידי משה שבדורנו.