מהומות דמים
מהומות דמים מלוות את הכיכרות המרכזיים של העיר קייב בירת אוקראינה בחודשים האחרונים. המהומות הגיעו לשיאן עם ההפיכה השלטונית שהתבצעה בימים האחרונים • שלוחי המלך באוקראינה בכלל ובקייב בפרט, מספרים על המשך הפעילות לצד הדריכות והמתח, ומקווים שהכול יסתיים לטובה בהקדם
מהומות דמים מלוות את הכיכרות המרכזיים של העיר קייב בירת אוקראינה בחודשים האחרונים. המהומות הגיעו לשיאן עם ההפיכה השלטונית שהתבצעה בימים האחרונים • שלוחי המלך באוקראינה בכלל ובקייב בפרט, מספרים על המשך הפעילות לצד הדריכות והמתח, ומקווים שהכול יסתיים לטובה בהקדם
הפיכה ומהומות בקייב בירת אוקראינה. מאות אלפים מילאו בשבועות האחרונים את כיכר העצמאות הידועה בשם “מיידן” בדרישה חד–משמעית להדיח את נשיא אוקראינה מר ויקטור ינוקוביץ’. גורמי אופוזיציה הובילו את המערכה בנחרצות רבה, בקור האוקראיני, עד שבסוף השבוע האחרון נאלץ הנשיא לברוח ממעונו הרשמי. האירועים הדרמטיים משפיעים בהחלט גם על קהילת חב”ד הגדולה באוקראינה, כמו גם על הפעילות של שלוחי הרבי מה”מ הפועלים בעשרות ערים ועיירות ברחבי המדינה.
נוכח המצב הרגיש והשברירי שבו יכולות להיות התפתחויות רבות וקיצוניות, פנינו אל הרב משה ראובן אסמן, שליח הרבי ורבה של קייב, ובקשנו לדעת: מה המצב כעת בקייב?
“המצב בשעות אלה שקט, וזאת אחרי שבוע גדוש אירועים שהיה רצוף במתח גדול, ביריות בהרוגים ובפצועים ואנרכיה שהשתלטה על הכל. אפשר לומר שפתאום זכינו לנס, נס של חודש אדר, כאשר בתוך 24 שעות בלבד הכול השתנה מן הקצה אל הקצה לאחר שהנשיא, כידוע, ברח מקייב וההפגנות שקטו. אמנם האנרכיה עוד קיימת ברחובות ומסוכן להסתובב מכיוון שהמשטרה לא חזרה לתפקד, אבל כבר אין יריות וגם לא הרוגים”.
נשיא אוקראינה ברח. המפגינים עדיין בכיכר
ההפגנות נגד הנשיא ויקטור ינוקוביץ’ החלו כבר לפני כשלושה חודשים לאחר שממשלתו דחתה הסכם לשיתוף פעולה כלכלי נרחב עם האיחוד האירופי לטובת חיזוק הקשרים עם רוסיה בראשותו של הנשיא פוטין. המחאה באוקראינה מורגשת בעיקר באזור קייב ובמערב המדינה. אלפי מפגינים, שטענו כי הנשיא מחזיר את המדינה לתקופה שבה נשלטה על ידי הסובייטים ורצו בקשר מסחרי עם מדינות אירופה המערבית, יצאו לרחובות קייב וכבשו את כיכר “מיידן”. הנשיא הוציא מיד שורה של חוקים כדי להגביל את ההפגנות, אולם חוקים אלו, לצד אלימות משטרתית, תקיפה ומאסרם של פעילי אופוזיציה - הביאו להגברה ולהרחבה של המחאה נגד הממשלה והנשיא. רבים מהמפגינים דרשו את התפטרות הנשיא, בטענה כי הוא מקדם אינטרסים של בעל–בריתו, נשיא רוסיה.
לפני שבוע הסכימו הממשלה והאופוזיציה על שחרור 234 מפגינים שנעצרו בהפגנות במהלך שלושת החודשים האחרונים בתמורה לפינוי בניין העירייה ש”נכבש” על ידי הפעילים. עוד הוסכם כי הפרלמנט ידון בשינויים בחוקה האוקראינית שיצמצמו את סמכויותיו של הנשיא. אולם יומיים לאחר מכן סירב דובר הפרלמנט, המשתייך למפלגת השלטון, להעלות את ההצעה על סדר יומו של המשכן. הידיעות על כך החריפו את המצב יותר, והביאו את המפגינים לצעוד לעבר בניין הפרלמנט. מכאן ואילך החלו להירשם מהומות אלימות בין פעילי אופוזיציה למשטרה.
כ’ באדר ייזכר כיום הקטלני ביותר, שבו דיווח משרד הבריאות האוקראיני כי שבעים ושבעה בני אדם נהרגו ויותר מחמש מאות נפצעו. ממשלות ממערב ומזרח גינו את האלימות וחלק איימו בסנקציות ואף קיימו את האיום. ביום חמישי האחרון הטילו שרי החוץ של האיחוד האירופי סנקציות על “האחראים לאלימות באוקראינה”, הכוללות הקפאת נכסים וביטול ויזות.
ביום חמישי בערב, בתום מרתון שיחות עם שרי החוץ האירופים, חתם נשיא אוקראינה על הסכם עם מנהיגי האופוזיציה, שבו התחייב להקדמת הבחירות לשינויים בחוקה ולהקמת קואליציה רחבה. אך למחרת, בלילה שבין שישי לשבת, נעלם ינוקוביץ’ מלשכת הנשיאות. לפי דיווחים, הוא טס לעיר חרקוב שבמזרח המדינה, אזור שבו הוא נהנה מתמיכה רבה, והודיע שאין בכוונתו להתפטר ושהוא עדיין עומד בראש המדינה. מאוחר יותר אבדו עקבותיו, ונכון לשעת כתיבת שורות אלו, איש אינו יודע היכן הוא נמצא. מהלך זה בא בעוכריו והפרלמנט הצביע בעד הדחתו וקבע מועד חדש לבחירות.
בית הכנסת החב”די, סמוך למוקד המהומות
הנוכחות החב”דית באוקראינה בכלל ובקייב בפרט, הינה רבה ומשמעותית. עשרות רבות של שלוחים ומשפחותיהם פועלים בערים ועיירות רבות ברחבי אוקראינה ובקייב הבירה.
במרחק רחובות ספורים מאזור המהומות וההפגנות נמצא בית הכנסת המרכזי ‘ברוצקי’, בו מכהן הרב משה אסמן העוקב כמו כולם בחשש ומתכונן למקרה שהעניינים ייצאו מכלל שליטה.
הרב משה אסמן מתאר את האירועים שהיה בימים האחרונים: “מוקד המהומות היה במרחק של כמה מאות מטרים בלבד מבית הכנסת. לאורך כל הזמן שמענו את היריות ואת האמבולנסים מגיעים לאזור. בשבוע שעבר, בפרט בימי רביעי וחמישי, היה חשש ממשי שתפרוץ מלחמת אזרחים עקובה מדם. אנחנו יודעים מההיסטוריה איך מלחמות אזרחים נגמרות, וזה נורא. לא סתם אמרו חז”ל במסכת אבות שצריך להתפלל לשלומה של מלכות, ואלמלא היא, איש את רעהו חיים בלעו. האנרכיה שלטה פה וכל אחד עשה מה שהוא רוצה. כעת סוף סוף נושמים לרווחה, ומקווים שתוך כמה ימים ירכיבו את הממשלה, ויציבו את המשטרה. התקווה היא שכעת יחזור הסדר לקדמותו.
“בימים האחרונים המצב היה לא פשוט. כעת כולם בחשש ובפחד מפני הבאות. כפי הנראה שני הצדדים לא מעוניינים בהרגעת הרוחות, מה שמעלה את מפלס החשש בעיר מפני מלחמת אזרחים עקובה מדם. חשוב לזכור שאוקראינה כבר ראתה בעבר מראות כאלו, ומחיר הדמים היה גבוה.
“ואכן, ימים לא פשוטים עוברים על אוקראינה, שעוד יותירו את חותמם להרבה זמן. ביום חמישי לאחר שנהרגו כמאה מפגינים בשעות הבוקר, הפחד היה בשיאו והורגש היטב ברחובות. תורי ענק השתרכו בתחנות הדלק, בחנויות המזון תושבים רוקנו את המדפים, כרטיסי האשראי לא עבדו, המערכת הבנקאית קרסה, והיו שמועות שהכניסות והיציאות מהעיר סגורות ואספקת החשמל עומדת להיפסק”.
היכן אתה נמצא בשעה זו?
“אני נמצא בביתי הממוקם מול בית הכנסת המרכזי, מרחק של מאות מטרים ספורים מכיכר העצמאות שהינה מרכז ההתרחשויות. מכאן שמענו את היריות וגם את הפורעים שעשו בעיר כבתוך שלהם. בהחלט היה מסוכן, ובמידה מסויימת עדיין מסוכן, להסתובב ברחובות כיון שחבורות של חוליגנים מסתובבות ומרביצות לעוברים ושבים, גוזלים מהם את חפציהם וממשיכים בדרכם”.
מה קורה בבית הכנסת שבראשותך?
“עד כה השתדלנו לשמור על פעילות סדירה של תפילות בבית הכנסת, למרות מצב החירום. מובן שלא מדובר על פעילות כבימי שגרה אלא על פעילות על אש נמוכה יותר. מה שכן, הלימודים בישיבה נמשכו, המנינים בבית הכנסת לא פסקו וגם הילדים המשיכו להגיע לבית הספר.
“אך ביום שלישי האחרון הדבר הפך למסוכן מידי ולראשונה לא התקיימה תפילת ערבית בבית הכנסת כיון שהמתפללים כולם היו נתונים תחת העוצר הכללי ולא יכלו להגיע.
“את תלמידי הישיבה כבר העברנו בתחילת השבוע לדירה אחרת באזור רגוע יותר של העיר, גם את הזקנים המגיעים להתפלל וללמוד הסענו בחזרה לבתיהם. אנחנו לא יכולים לקחת על עצמנו את הסיכון שח”ו יארע משהו לאף יהודי. אך מתנדבים המשיכו להגיע לבית הכנסת אפילו בימים האחרונים ולחלק מנות מזון לזקנים וגלמודים שנמצאים במצב מאוד קשה כיון שהם לא יכולים לדאוג לעצמם ואין מי שידאג להם חוץ מחב”ד”.
האם עולות לכם מחשבות לעזוב את המקום נוכח הסכנה?
“אכן, כך המלצתי לכל המשפחות שנמצאות כאן שלפחות הנשים והילדים יצאו בהקדם האפשרי מהמדינה או לכל הפחות יעזבו את העיר, כיון שאין הגיון להמשיך לסכן אותם, ומה גם שהלחץ הנפשי והפחד לא מוסיפים לאף אחד. גם בשגרירות ישראל נתנו הוראה כללית להסתגר בבתים, והשגרירות עצמה פועלת במתכונת מצומצמת ביותר. לעומת זאת שגרירויות אחרות כגון שגרירות קנדה ובריטניה כבר סגרו את שעריהן באופן סופי מחשש מפני אי הוודאות.
“אני לעומת זאת לא חושב על עזיבה כיון שאני כאן בשליחות של הרבי וסומך על המשלח שלא יארע לי כל רע. כתבתי לרבי מלך המשיח מספר פעמים וביקשתי ברכה עבורי ועבור כל יהודי העיר שלא תיפול שערה משערות ראשו של אף אחד, וב”ה שזכיתי לברכות מופלאות, כך שאני רגוע”.
חברת שמירה פרטית בפתח מוסדות בית חב”ד
אוקראינה נקרעה במשך שנים בין מזרח למערב, בין מזרח אירופה תחת ניצוחו של הנשיא הרוסי פוטין לבין התקרבותה למערב ולדמוקרטיה מלאה. הנשיא ינקוביץ’ היה פרו רוסי והוא משך את מדיניותו לכיוונה של רוסיה. לעומתו, המחאה באוקראינה נבעה מרצון המוחים להתקרב למערב ולא לחזור לחיקה של אמא רוסיה. פוטין, שמעוניין להחזיר את רוסיה לימיה כמעצמה כלכלית גלובלית המאיימת על סין, ארה”ב והאיחוד האירופי, רואה באוקראינה כבעלת ברית טבעית שתתן לו כוח. מנגד, שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי צפוי לחזק כלכלית את אוקראינה ויקנה למדינות אירופה גישה לשווקיה. האיחוד מבקש גם לראות שינויים מודרניים בסוגיות כמו שימור הדמוקרטיה ושמירה על זכויות אדם במדינה הפוסט–סובייטית.
כפי שהדברים נראים - עם קריסת שלטונו של הנשיא ויקטור ינוקוביץ’- היא בחרה במערב. הפרלמנט בקייב נישל את ינוקוביץ’ מסמכויותיו במהלך הדחה שעבר ברוב מכריע - 328 קולות מתוך 450 מושבים.
בשיחה שקיים אתר “חב”ד.אינפו” עם הרב יוסף יצחק אסמן, הנמנה על צבא שלוחי הרבי בעיר, הוא מסייג את העובדה הרווחת שהמפגינים הינם אנטישמיים.
“באופן רשמי אין בהפגנות אנטישמיות, וזאת למרות שרוב המפגינים הינם ממערב אוקראינה, אזור הידוע באנטישמיות. בתחילת האירועים ראיתי יום אחד מפגינים עם חולצות שעליהן נכתבו סיסמאות נגד יהודים, אך מאז הדבר פסק ולא חזר על עצמו. המפגינים שמעוניינים בגיוס תמיכה של מדינות העולם, לא רוצים להצטייר כאנטישמים והם מדברים רק על צדק וסיסמאות דומות, אך אין ערבות לכך שהמצב יישאר כך, במקרה שההפגנות יפוזרו בכח והם ירגישו שנדחקו אל הקיר”.
מה החשש המרכזי מבחינתכם?
“כיון שבית הכנסת נמצא ממש בקרבת מקום לכיכר בו מתרכזים המפגינים, אנו חוששים שבמקרה של פינוי בכח על ידי המשטרה, המפגינים יידחקו לכיוון בית הכנסת, ואז יכלו את זעמם בנו”.
פניתם אל המשטרה בנידון?
“בודאי שפנינו, מיד כאשר החלו ההפגנות, אך נראה שלשוטרים יש בימים אלו דברים דחופים יותר לטפל בהם והם לא טרחו לחזור אלינו ולדאוג לביטחוננו. בלית ברירה שכרה הקהילה את שירותיה של חברת שמירה מקצועית שהציבה שומרים חמושים בפתח בית הכנסת ומסביב לו וכן בכניסה לבית הספר היהודי שלנו, ובנוסף לכך היא מחזיקה כח של שישים שומרים חמושים העומדים הכן לקראת כל מקרה של חירום ל”ע.
“פנינו גם אל השגרירות הישראלית כדי לקבל הנחיות, ושוחחתי עם קצין הביטחון שטוען שמדובר במצב מסוכן. מכיון שאשתי נמצאת כאן מטעם משרד החינוך, הוא המליץ להיות מוכנים לכל מקרה בו היא תוחזר במהירות לארץ ישראל”.
באמצע השבוע שעבר הייתה החרפה במהומות, גל מחאה נוסף פרץ, אלא שהוא היה מאוד אגרסיבי וקיצוני. עשרות אלפים יצאו להפגין והשליכו פצצות עשן, אבנים ובקבוקי תבערה, ומן הצד השני השוטרים השליכו רימוני הלם וכדורי גומי, ובסופו של דבר התוצאה המחרידה היא של עשרות הרוגים ומאות פצועים.
הרב יוסף יצחק אסמן היה בדיוק בעת שיעור שמסר במשרד של אנשי עסקים ובעלי ממון כאשר הגיעו החדשות מהכיכר. כל משתתפי השיעור קמו במהירות ועזבו את המקום, “מי שיכול היה, קנה כרטיסי טיסה לארץ ישראל. גם מי שלא יכול לעזוב בעצמו מפנה את אשתו וילדיו מהמדינה כיון שאף אחד לא יכול לדעת לאן פני הדברים”, הוא מספר.
תשובות מהרבי: יהיו ניסים ונפלאות
הרב משה אסמן מאשר את הדברים: “עיקר החשש הוא ממצב של אנרכיה כללית ומלחמת אחים, כאשר במצב שכזה אי אפשר לדעת מי ייפול קרבן לידיהם של פורעים צמאי דם. אמנם שני הצדדים - הן המשטרה והן המפגינים - לא מגלים אנטישמיות, אך למרות זאת יש חשש רב בקרב היהודים בעיר. שמעתי שכבר היו אסירים ששוחררו מבתי הכלא והם הצטרפו למפגינים, ובזמן שכזה הכל הופך להיות מסוכן יותר”.
האם כתבת לרבי בתקופה הזאת?
“אכן כתבתי לרבי, אבל קיבלתי תשובה פרטית ולא תשובה שנוגעת למצב הכללי. אולם בתי הגדולה וכלתי כתבו לרבי לאחר שהצעתי להן לעזוב את אוקראינה יחד עם הנכדים עד יעבור זעם. הן כתבו לרבי ושתיהן זכו לקבל תשובות מופלאות שמהן עלה כי הכול יהיה בסדר וכי יהיו נסים ונפלאות. לאחר שקיבלו את התשובות של הרבי, הן סירבו לעזוב את קייב.
“ואכן, היה לנו נס גדול בבחינת “ונהפוך הוא”. המצב בשבוע שעבר היה כל כך קשה, ובעיניים גשמיות לא היה שום סיכוי שהמצב יסתדר. זה לא היה הגיוני שהמצב יירגע פתאום לאחר חודשים ארוכים של הפגנות. ופתאום הכול שקט והמצב התהפך בבת אחת”.
מה השלוחים בעיר עושים בשעה כזו למען יהודי העיר?
“במהלך הימים האחרונים לא ניתן היה לעשות הרבה. כשהמהומות החריפו והמצב הלך ונהיה מסוכן, הפסקנו את הפעילות השוטפת כי היה ממש מסוכן להסתובב ברחובות. בימים הללו גם לא הגיעו תיירים למסעדה הכשרה שאנחנו מפעילים, כולם עזבו את העיר.
“על אף המצב, המתנדבים שלנו המשיכו להסתובב בין בתי היהודים שמקבלים מאתנו אוכל חם מדי יום ביומו, והביאו להם את האוכל והאור הביתה. רק היום בני יוסף יצחק שי’ הביא אוכל לאישה מהקהילה שחוגגת ממש היום את יום הולדתה ה–100.
“מעניין שבין המפגינים היו גם יהודים רבים, והיו גם כמה ממתפללי בית כנסת שלנו. אחד מהם אף הביא לנו את מכשיר הקשר המחובר לראשי המפגינים והורה לנו שאם יהיו כאלה שינצלו את המצב כדי להציק לנו או לאנשי הקהילה, שנעדכן אותם מיד ויגיע גדוד מפגינים שלם כדי להגן על בית הכנסת”…
כיצד עברה עליכם השבת?
“קיבלנו את השבת מתוך חוסר וודאות לגבי העתיד להתרחש, ומתוך אמונה שאנחנו לא לבד, ושומרים עלינו מלמעלה. מעניין שלקראת שבת חשבתי שלא יגיעו אנשים להתפלל בבית הכנסת, ולהפתעתי הרבה, בכל זאת הגיעו אנשים רבים על אף הסכנה שהייתה ברחוב. בשבת בבוקר התעוררנו לקול יריות, אך לא נראה שום דבר חריג ברחוב. השתדלנו לנהוג במשנה זהירות. עברה עלינו ב”ה שבת נפלאה, עם אורחים והרגשה שהכל לטובה, ובחודש השמחה יהפכו כל העניינים המדאיגים לטובה ולברכה”.
מה הלאה?
“עדיין המצב לא ברור כרגע,הממשלה התפזרה, לא ברור מקום המצאו של הנשיא, הרחובות ריקים, והמפגינים משתלטים על מבנים בעיר… כידוע, היהודים צריכים תמיד להיזהר, הם יעד מועדף בעיתות משבר”.
הרב יוסף יצחק אסמן: “אנחנו לא מתכננים לעזוב את השליחות כמובן, אבל אנחנו כן מתכוננים להוריד פרופיל ולא לבלוט. התקווה והתפילה שלנו היא שהמהומות ייגמרו במהירות, כפי שהרבי דיבר בשיחה המפורסמת על כך שהמהפכות בעולם מתרחשות כמעט ללא שפיכות דמים”.
הרב משה אסמן: “מה שחשוב, השלוחים של הרבי נשארו כל אחד במקומו ובעירו. עבדנו ואנחנו עדיין עובדים כמו שצריך עד שהעולם כולו יהיה מוכן לגאולה,.
החתונה הועתקה לארץ ישראל
במסגרת ההתמודדות של שלוחי המלך בקייב נוכח המהומות, לא חסרים גם צדדים מרגשים ומיוחדים.
כזה למשל סיפורה של משפחת הרב יונתן מרקוביץ’, משלוחי הרבי, שהתכונן לחתונת בתו. החתונה הגדולה היתה אמורה להתקיים באצטדיון המרכזי של קייב, בהשתתפות אישי ציבור בכירים ומקומיים, חברי כנסת ורבנים מרחבי רוסיה ומישראל.
החתונה נקבעה כמובן זמן רב לפני פרוץ המהומות. ככל שהתרחבו ההתפרעויות, כך המליצו לו יותר ויותר אנשים לדחות את חתונת בתו לימים יותר שקטים. “מסיבות מובנות לא רצינו לדחות את החתונה לזמן אחר”, סיפר בראיון שהעניק לתכנית “מגזין שישי” ברדיו קול חי, ” בדיונים הראשונים הוחלט לקיים את החתונה בקייב - למרות המצב המתוח, אולם לאחר פניות שהגיעו משרים, חברי פרלמנט, ומהשגריר הישראלי הוחלט להעביר את אירוע החתונה לישראל. כך עלה גם לאחר התייעצות עם המשטרה המקומית שאמורה היתה לאבטח את המקום, להעתיק את החתונה לארץ ישראל. לא רצינו ליטול סיכון של התלהטות רוחות. הקשיים היו גדולים מאוד, משום שצריך לארגן את החתונה מחדש בתוך שבוע - אך עשינו זאת בהצלחה רבה בס”ד”.
וייקרא שמם בקייב הבוערת…
בשלבים הראשונים של ההפגנות, לפני כחודש ימים, החלו פורעים רבים להסתובב ברחובות העיר קייב ולחולל אנרכיה. רבים מהמפגינים התרכזו בכיכר “מיידן” המרכזית. בעקבות זאת הכריזה ממשלת אוקראינה על פינוי בכוח של המפגינים השוהים בכיכר. גורמי משטרה בכירים אף הנחו לירות אש חיה במפגינים בעת הצורך.
נוכח המצב, מרכז העיר היה אפוף בענני עשן שחור מהצמיגים הבוערים, כל המשרדים והמסעדות במרכז העיר נסגרו.
בבית הכנסת המרכזי ‘ברוצקי’ בראשות הרב משה ראובן אסמן - רבה של אוקראינה נערכים לאירועים. הרב אסמן הורה להגביר את האבטחה בכל המוסדות היהודיים. הרב אסמן אף אירח משלחת מיוחדת של אנשי הסנט האמריקאי שהגיעו לביקור בבית הכנסת בכדי לדון על המצב השורר, והאלימות כלפי היהודים בזמן האחרון.
לא שליח כמו הרב אסמן ירים ידיים, וכתגובה רוחנית נוכח המצב הבוער (תרתי משמע) נערכו בבית הכנסת שלוש בריתות מילה, כשהנימול המבוגר ביניהם הנו יהודי בן 70 שנה!… ונקרא שמם בישראל יוסף, דוד, וזאב.
במסגרת ההתמודדות של שלוחי המלך בקייב נוכח המהומות, לא חסרים גם צדדים מרגשים ומיוחדים.
כזה למשל סיפורה של משפחת הרב יונתן מרקוביץ’, משלוחי הרבי, שהתכונן לחתונת בתו. החתונה הגדולה היתה אמורה להתקיים באצטדיון המרכזי של קייב, בהשתתפות אישי ציבור בכירים ומקומיים, חברי כנסת ורבנים מרחבי רוסיה ומישראל.
החתונה נקבעה כמובן זמן רב לפני פרוץ המהומות. ככל שהתרחבו ההתפרעויות, כך המליצו לו יותר ויותר אנשים לדחות את חתונת בתו לימים יותר שקטים. “מסיבות מובנות לא רצינו לדחות את החתונה לזמן אחר”, סיפר בראיון שהעניק לתכנית “מגזין שישי” ברדיו קול חי, ” בדיונים הראשונים הוחלט לקיים את החתונה בקייב - למרות המצב המתוח, אולם לאחר פניות שהגיעו משרים, חברי פרלמנט, ומהשגריר הישראלי הוחלט להעביר את אירוע החתונה לישראל. כך עלה גם לאחר התייעצות עם המשטרה המקומית שאמורה היתה לאבטח את המקום, להעתיק את החתונה לארץ ישראל. לא רצינו ליטול סיכון של התלהטות רוחות. הקשיים היו גדולים מאוד, משום שצריך לארגן את החתונה מחדש בתוך שבוע - אך עשינו זאת בהצלחה רבה בס”ד”.