באיזה ניגון נאמרה שירת הים, ניגון דבקות או שמח? באיזה ניגון היו אומרים אדמו”ר הר

באיזה ניגון נאמרה שירת הים, ניגון דבקות או שמח? באיזה ניגון היו אומרים אדמו”ר הרש”ב ובנו הריי”צ את שירת הים בתפילה? מה מיוחד בטעמי הנגינה של שירת הים? ואיך כל זה קשור לעתיד לבוא >>  מיוחד לרגל שבת שירה 

פרעה וחילו טובעים בים-סוף. ציור: זלמן קליינמןהשבת נקרא בתורה את שירת הים, השירה הראשונה הנזכרת בכתובים. מדורנו הפעם יעסוק בשירת הים מזוית הנגינה והניגון.

בליל שביעי של פסח תרח”ץ באטוואצק שבפולין, נסובה שיחת אדמו”ר הריי”צ על אודות ניגונים, ואמר בנוגע לניגון ששרו משה ובני ישראל בשירת הים בזמן קריעת ים סוף - שאמנם “הניגון בלתי ידוע, אבל ברור הדבר, שהיה זה ניגון לבבי שמח” (“א הארציגער, א פרייליכער ניגון”).

בסעודת ליל שביעי של פסח תש”ח ב–770, ביקש אדמו”ר הריי”צ לנגן את הניגון שהיו מכנים אותו בליובאוויטש בשם “הניגון של קריעת ים סוף”. מעניינת עצם העובדה שהיה בליובאוויטש ניגון מיוחד שביטא את המשמעות והתוכן של קריעת ים סוף.

‘זקף גדול’ בתפילה של אדמו”ר הרש”ב

הרב יהודה חיטריק ע”ה מספר בזכרונותיו מליובאוויטש, שבכלל נעימת התפילה בליובאוויטש הייתה לא מתוך כיווץ ומרירות, אלא מתוך שמחה וצהלה. בפרט בהגיע לשירת הים בפסוקי דזמרה הוא מתאר תיאור מיוחד שהיה מבוסס על הנהגת רבותינו נשיאינו בעצמם, לומר את שירת אז ישיר בתפילה בקריאת הטעמים:

“‘אז ישיר’ היה החזן משמיע בקול רם, פסוק בפסוק. וכן שמעתי כמה פעמים בשנת תרע”ד, כשהייתי נוכח בעת שכ”ק אדמו”ר מוהרש”ב היה מתפלל לפני התיבה, שאמר ‘אז ישיר’ בקול רם ובטעמים, והיה נשמע כל דיבור ודיבור. וכן אצל כ”ק אדמו”ר הריי”צ, בשנת תר”פ–תרפ”א, הייתי מהמניין שהתפלל בו כ”ק, והניגון היה כמו [של] כ”ק אביו, ו”אז ישיר” בקול מוגבה ובטעמים. וכשהגיע לפסוק ‘מקדש’ היה מגביה קולו, והיה נשמע ה”זקף גדול” ברור ובהפסק, ואחר כך השם - בנמיכת הקול מעט”.

נגינת טעמי הקריאה המיוחדים לשירת הים במסורת חב”ד, נעוצים בקריאה המיוחדת של אדמו”ר הזקן בעצמו, ועל מסורת זו שמרו בליובאוויטש בדורות הבאים בקפדנות בעת קריאת התורה. אצל הרבי בשנים הראשונות היה הקורא בתורה ר’ יוחנן גורדון שלמד ב’תומכי תמימים’ בליובאוויטש, ואחריו ובעקבותיו היה קורא ר’ מרדכי שוסטרמן, שכיום יש בידינו הקלטה מקריאת התורה שלו, כולל הקריאה המיוחדת של שירת הים בטעמיה.

ואכן, בטעמים המיוחדים של שירת הים, נרגש איך שכל הקריאה רצופה ב”סימני קריאה”. כל סיומי הפסוקים, שבדרך כלל בקריאה הרגילה מסתיימים בהנמכת הטון לאות סיום המשפט, בשירה זו - סיומי הפסוקים הם בטון מוגבה ומודגש. וגם בנימה הכללית של קריאת השירה יש ביטוי לאושר ועליצות הנפש.

וכן מתבטא אדמו”ר הריי”צ במאמר המדבר על סוגים שונים של ‘קריאה’ (ד”ה מן המיצר קראתי תרצ”ז), ששירת הים היא “קריאה של שבח ותהילה”.

שירת הים בסולם התפילה: שיר הנשמה

מיקומה של שירת הים בפסוקי דזמרה הוא לאחר ההילולים של מזמורי תהלים. לכאורה, הסדר היה אמור להיות, ששירת הים שכתובה בחומש תוקדם לתהלים של דוד המלך שהיה מאוחר יותר. מבאר על כך אדמו”ר הצמח צדק, שסדר התפילה הוא בעלייה מקטע אחד לקטע הבא, ולאחר “פסוקי דזמרה” מהתהלים שתפקידם  להכרית את ההפרעות של הנפש הבהמית, מגיעה שירת הים היא השירה של “משה ובני ישראל”, של הנפש האלוקית.

בהמשך תרס”ו ותער”ב נאמר, ששירת הים היא בדרגה של “שיר פשוט” (למעלה אף משירת הלויים), הדרגה הגבוהה והעליונה ביותר מבין דרגות השיר והניגון, הבאה מתוך ה”תענוג הפשוט”.

שירת הים: ניגון של גאולה

בכלל, שירת הים נאמרה על גאולה. תארו לעצמכם מה עברו בני ישראל בשיעבוד מצרים, וכעת ברגעים שראו מול עיניהם במוחשיות את הניצחון המוחלט, הם ראו שהמצרים יותר לא יוכלו לגעת בהם, קץ לגלות וקץ לצרות, הם היו מאושרים עד מאד וביטאו את רגשותיהם בשירה נפלאה זו.

גם ברוחניות ובעבודת השם, יש לך ניגון שמבטא את היגיעה בעבודה, את המלחמה עם היצר, ויש לך ניגון של אושר, שמבטא את הניצחון הסופי על היצר. נשמע שזהו “ניגונם של צדיקים” שכבר סיימו את המלחמה בניצחון מוחלט. אך לכאורה, מהי שייכות ניגונים אלו אלינו, למידת הבינונים שנמצאים באמצע העבודה עדיין?

מסתבר שבמידה מסוימת, לכל אחד יש זמנים שהוא בבחינת “צדיק”. כך מבואר בחסידות בנודע לתפילת יום חול שהיא בירור הנפש הבהמית, ואילו תפילת שבת היא להתענג על הוי’, במדרגת ישראל אותיות “שיר א–ל”. כל אחד מתעלה קצת בשבת, יום המוקדש כולו לנשמה, ולכן אז אצל כל אחד יש מעין העבודה של “צדיק”.

בשבת שירה תשנ”ב, הרבי אמר שכעת לקראת הגאולה, שכבר היום אנחנו צריכים לטעום ולחיות את הגאולה, להתכונן ל”שיר חדש” של משיח ואף “להתחיל” אותו, צריכה להיות הנגינה בתפילה לא רק מתוך געגועים, שרגש הגעגועים זה כלפי משהו שנמצא רחוק מאיתנו, כי אם גם מתוך דבקות והתכללות, דוגמת מי שכבר הגיע ליעדו.

שירת הים לעתיד לבוא

“אז ישיר” - רומז על השירה של לעתיד לבוא, כפי שדרשו חז”ל “שר לא נאמר אלא ישיר”, בלשון עתיד, משמע מכאן שאת השירה הזו ישירו משה ובני ישראל לעתיד לבוא. ה”צמח צדק” מקשר זאת לכינור של שמונה נימין שיהיה לעתיד בימות המשיח, כי “אז” בגימטריה 8.

אולם היות והגילויים של הגאולה העתידה נפעלים על ידי מעשינו ועבודתנו עכשיו, נאמר בזהר הקדוש (על פרשת השבוע) שאמירת השירה לעתיד נפעלת ע”י אמירת שירת הים בזמן הזה: “כל מי שאומר שירה זו בכל יום ומכוון בה, יזכה לומר אותה לעתיד לבוא … בימי המלך המשיח בחדווה של כנסת ישראל בקב”ה”.